העובדות שהן הורשע הנאשם בהכרעת הדין

2. על פי עובדות החלק הכללי של כתב האישום המתוקן; בין השנים 2014-2010 הוציאו הנאשמים חשבוניות מס על שם חברות שונות, וזאת בלי שבעלי החברות או מי מטעמם ייפו את כוחם לפעול בשם החברות. את החשבוניות הפיקטיביות הוציאו הנאשמים לעוסקים: דור יאיר ח.פ 512332669; שמואל מזרחי; ועובד שירותי ניקיון 512509753; במטרה שהעוסקים יתחמקו מתשלום מס. עוסקים אלה השתמשו בחשבוניות כדי לנכות מס תשומות שלא כדין.

נאשם 1 הוציא 447 חשבוניות פיקטיביות, בסכום כולל של 24,583,962 ₪ אשר סכום המע"מ הכלול בהן עמד על סך 3,495,610 ₪ (נספחים א,ב,ג לכתב האישום).

נאשם 2 הוציא 174 חשבוניות פיקטיביות לחברת עובד שירותי ניקיון בלבד, אשר סכום המע"מ הכלול בהן עמד על סך 1,367,383 ₪ (נספח ב' לכתב האישום).

כתב האישום ייחס לנאשמים שעברו את העבירות בנסיבות מחמירות בהתחשב בסכומי המס הגבוהים, תכיפותם של המעשים, ריבויים, ומשך התקופה שבה נעברו העבירות.

3. על פי עובדות האישום הראשון בשנים 2014-2011 הוציא הנאשם 203 חשבוניות של החברות המצוינות בנספח א' לכתב האישום, בלי שביצע את העבודה שבשלה הוציא לכאורה את החשבוניות, ובלי שהיה רשאי לעשות כן.

הנאשם 1 הוציא עבור חברת דור יאיר בע"מ מסמכים הנחזים לחשבוניות מס על שם העוסקים: איתן בן יעקב ע.מ 58333360; חברת ניר לי בע"מ ח.פ 511748659;וחברת משה כהן בע"מ ח.פ 510910110; סכום העסקאות הכולל בחשבוניות עמד על סך 11,659,836 ₪ וסכום המס הכלול בהן עמד על סך 1,658,976 ₪.

הנאשם 1 אינו בעליהן של החברות המצוינות, אינו מיופה כוחן ואינו מורשה לפעול מטעמן. הנאשם 1 הוציא עבור חברת דור יאיר חשבוניות פיקטיביות וחברת דור יאיר השתמשה בחשבוניות אלה כדי לנכות מס תשומות שלא כדין.

הנאשם 1 הואשם על שבמעשיו פעל במטרה שחברת דור יאיר תתחמק מתשלום מס שבו היא חייבת, וזאת בנסיבות מחמירות, כיוון שהביא במעשיו להשתמטות מתשלום מס בסכום העולה על כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, וכן פעל במטרה שאחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו.

4. על פי עובדות האישום השני (נאשמים 1 ו-2) בין השנים 2014-2010 הוציאו הנאשמים 174 חשבוניות של החברות המצוינות בנספח ב' לכתב האישום, בלי שביצעו את העבודה שבשלה לכאורה הוציאו את החשבוניות ובלי שהיו רשאים לעשות כן. הנאשמים הוציאו חשבוניות עבור חברת עובד שירותי ניקיון בע"מ ח.פ 512509753, בכך שהנפיקו 174 מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס ע"ש העוסקים הבאים: איתן בן יעקב; אמיר גולד אבטחה ושמירה ח.פ 514337690; וחברת ניר לי. סכום העסקאות הכולל בחשבוניות היה 9,669,970 ₪ וסכום המס בגינן עמד על סך 1,367,383 ₪.

הנאשמים אינם בעליהן של החברות והעוסקים המצוינים, אינם מיופי כוחם, ואינם מורשים לפעול מטעמם. הנאשמים הוציאו עבור חברת עובד שירותי ניקיון בע"מ חשבוניות פיקטיביות, וחברת עובד שירותי ניקיון בע"מ השתמשה בחשבוניות כדי לנכות מס תשומות שלא כדין. הנאשמים פעלו במטרה שעובד שירותי ניקיון תתחמק מתשלום מס שבו היא חייבת, וזאת בנסיבות מחמירות, כיוון שהנאשמים הביאו במעשיהם להשתמטות מתשלום מס בסכום העולה על כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

5. על פי עובדות האישום השלישי בשנים 2013-2011 הוציא הנאשם חשבוניות של החברות המצוינות בנספח ג' לכתב האישום, בלי שביצע את העבודה שבשלה לכאורה הוציא את החשבוניות ובלי שהיה רשאי לעשות כן. הנאשם הוציא עבור ע.מ שמואל מזרחי ח.פ 024291882 מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס ע"ש העוסקים: גרנד דיל בע"מ ח.פ 514559103; חברת משה כהן; חברת ניר לי; וחברת א.ד.ל בע"מ ח.פ 513962308. סכום העסקאות הכולל בחשבוניות עמד על סך 3,254,155 ₪ וסכום המס הכלול בהן עמד על סך 469,250 ₪. הנאשם אינו בעליהן של החברות המצוינות, אינו מיופה כוחן, ואינו מורשה לפעול מטעמן. הנאשם סיפק לשמואל מזרחי חשבוניות פיקטיביות, ושמואל מזרחי השתמש בחשבוניות כדי לנכות מס תשומות שלא כדין. הנאשם פעל במטרה ששמואל מזרחי יתחמק מתשלום מס שבו הוא חייב, וזאת בנסיבות מחמירות, כיוון שהביא במעשיו להשתמטות מתשלום מס בסכום העולה על כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

תסקיר שירות המבחן

6. תסקיר שירות המבחן הוגש ביום 11.12.2023. כדי לשמור על צנעת הפרט של הנאשם אפרט את עיקרי הדברים בלבד. התסקיר סוקר את הרקע האישי, המשפחתי, והתעסוקתי של הנאשם.הנאשם בן 43 נשוי ואב לשלושה ילדים, מתגורר במבשרת ציון ועובד מזה כשנתיים בחברת בנייה כמנהל פרויקטים.

הנאשם נולד וגדל בירושלים בשכונה קשת יום, סיים 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות חלקית, שירת בצה"ל כשנה וחצי כמכונאי רכב ושוחרר מהשירות עקב גילוי מוטיבציה נמוכה.

בהיבט התעסוקתי, הנאשם מסר שמגיל צעיר החל לכלכל את עצמו ועבד באולם אירועים שם הכיר את אחד המעורבים בתיק ששימש רב המלצרים. לאחר שחרורו מצה"ל הסתבך הנאשם בחובות בעקבות כך שדודו רשם חברה על שמו והותיר אותו עם חובות של למעלה משני מיליון ₪. בשנת 2004 החל תהליך של חדלות פירעון ובשנת 2007 הוכרז כפושט רגל. הנאשם מסר לשירות המבחן שהמשיך לעסוק בתחום הבנייה אולם עקב מצבו הכלכלי, עבד בשיתוף פעולה עם קבלנים אשר הנפיקו את החשבוניות. בשנת 2010 יצר שותפות עם אותו רב המלצרים אשר הנפיק עבורו חשבוניות וכך החלה הסתבכותו כפי שמתואר בכתב האישום. בשנת 2013 החל לעבוד בתור שכיר בחברות בנייה שונות. בשנת 2019 פתח עסק עצמאי לממכר מזון שנסגר כעבור כשנה וחצי.

הנאשם מסר שמשפחתו הושפעה מההליך המשפטי שמתנהל נגדו. לדבריו בחר שלא לספר לילדיו אודות ההליך הפלילי ויחסיו עם אשתו הפכו מתוחים והיא נאלצה להתפטר מעבודתה בבית המשפט.

הנאשם נעדר עבר פלילי.

בהתייחס לעבירה הנוכחית, הודה באופן חלקי בעובדות כתב האישום. הנאשם הודה שעבר את העבירות שיוחסו לו, אך נטה לצמצם ולהפחית מהיקפן. הנאשם הבהיר שהוא שיתף פעולה עם גורמי אכיפת החוק וסייע לקדם את החקירה.

שירות המבחן התרשם שהנאשם נוטה לצמצמם את מעורבותו ואחריותו ולהשליך את האחריות והתכנון על מעורב אחר. עוד התרשם שירות המבחן שהנאשם מבטא תחושות צער וחרטה בעיקר נוכח ההשלכות שבהן הוא נושא במישור הכלכלי והמשפחתי. הנאשם ביטא חשש רב ולחץ מהעונש שיוטל עליו.

אשר לגורמי הסיכוןהתרשם שירות המבחן מקושי בגילוי אחריות מצד הנאשם בתפקידיו השונים כבן משפחה וכאזרח;מהעדרם של גורמי תמיכה אשר בכוחם להציב לו גבולות; מקושי לשמור על קשר טוב ויציב עם דמויות משמעותיות בחייו;מאימוץ דפוס של פיצוי עצמי תוך קושי לעמוד בציפיות הסביבה מתוך רצון למלא חסכים רגשיים הקשורים לנראותו;מנטייה לייחס את קשייו לגורמים חיצוניים שאינם בשליטתו; ומקושי לקבל על עצמו אחריות מלאה על העבירות ועל השלכותיהם. כל אלה מהווים להערכת שירות מבחן גורמי סיכון להישנות עבירות דומות בעתיד.

אשר לגורמי הסיכוי מנה שירות המבחן את עברו הנקי של הנאשם; חשיפתו לעבריינות בגיל מאוחריחסית; היעדרן של ביטויי אלימות או התמכרות; ביטוי מודעות ראשונית ובסיסית לבעייתיות בהתנהלותו ולחוסר יציבותו התעסוקתית; וגילוי ומוטיבציה ראשונית לערוך שינוי בדפוסי התנהלותו.

בהתחשב בכל האמור, המליץ שירות המבחן לגזור על הנאשם ענישה מוחשית ומציבת גבול. דהיינו הטלת מאסר בפועל לתקופה קצרה. נוסף על כך, המליץ לשלב את הנאשם בטיפול המותאם לצרכיו במסגרת שב"ס, לצד ענישה מותנית.

תמצית טיעוני הצדדים וראיותיהם לעונש

7. באת-כוח המאשימה, עו"ד ענבר ויינשטיין, ביקשה לגזור על הנאשם 38 חודשי מאסר בפועל; מאסר על תנאי; וקנס ברף התחתון מתוך התחשבות במצבו הכלכלי.

אשר למתחם העונש ההולם, טענה שיש לקבוע מתחם שנע בין 26 ועד 50 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.

בטיעוניה עמדה על הערכים המוגנים שנפגעו ועל מידת הפגיעה בהם תוך שהדגישה שהעבירות נעברו במחשבה תחילה, לאחר תכנון מוקדם והן מגלמות אלמנטים מרמתיים.

אשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות מנתה את חלקו המרכזי של הנאשם במעשים; את משך הזמן שבו נעברו העבירות; את ההיקף הרחב העומד על 447 עבירות של הוצאת חשבוניות בלי שהיה זכאי לכך ו-3 עבירות של סיוע לאחר להתחמק מתשלום מס בנסיבות מחמירות, כאשר הסך הכלול בחשבוניות עומד על 26,244,191 ₪ והמס הכלול בהן עומד על 3.7 מיליון ₪.

אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, טענה שהתסקיר נושא אופי שלילי, שהנאשם לא קיבל אחריות על העבירות ועל ההשלכות של מעשיו והדבר בא לידי ביטוי בבחירתו לנהל משפט ומשפט זוטא. בהקשר זה טענה שאף על פי שהנאשם שיתף פעולה בחקירה, הרי שלכל אורך ההליך לא הביע חרטה אף לא מול שירות המבחן שם ניתנה לו ההזדמנות לעשות כן. עוד טענה שהנאשם לא הסיר מחדלו. אולם, גם אם היה עושה כן הייתה הצדקה לגזור עליו עונש מאסר חרף עברו הפלילי הנקי שכן השיקול המוביל בענישה הוא שיקול ההרתעה. את טיעוניה תמכה בפסיקה.

8. מטעם ההגנה העידה אשתו של הנאשם הגב' ליאת כהן. בעדותה סיפרה שהנאשם הוא אב מסור ודומיננטי בבית; שילדיהם קשורים אליו ובמיוחד בנו הקטן. לדבריה הטלת עונש מאסר בפועל תשפיע לרעה על הילדים, בפרט על הבן הקטן שיחווה משבר גדול על רקע מצבו הנפשי. עוד סיפרה שהחל מיום 7.10.2023 עוסק הנאשם בהתנדבות בחלוקת מזון לחיילים. העדה הביעה חשש כבד אם ייגזר על הנאשם עונש מאסר בפועל, תיפגע המשפחה מורלית וכללית ובפרט כשהם מצויים בקשיים כלכלים ניכרים. בהקשר זה הוגש פלט תנועות בחשבון הבנק (סומן נאשם 1/1).

9. בא-כוח הנאשם, עו"ד סלבה רודנקו, ביקש להסתפק במאסר בעבודות שירות וקנס ברף נמוך. בפתח דבריו טען שגזרי הדין שאליהם הפנתה המאשימה עוסקים בעבירות של קיזוז מס תשומות שאינן ממין העניין והן חמורות יותר בהיבט העונשי.

עוד טען שהנאשם היה החוליה הזניחה בשרשרת המבצעים שכן הלכה למעשה העביר הנאשם את החשבוניות או מכר אותם למקזזים ואת התמורה שקיבל הוא חילק בינו ליעקב מדינה. בהקשר זה הוגשה טיוטה כתב האישום הראשונית שכללה את יעקב מדינה (סומנה נאשם 1 /2).

אשר למתחם העונש ההולם טען שהמתחם צריך לנוע בין 12 חודשי מאסר בפועל ועד 24 חודשים.

אשר לעונש המתאים בגדרי המתחם טען שיש לייחס חשיבות רבה לחלוף הזמן. ב"כ הנאשם הפנה לכך שהמעורבים האחרים שקיזזו מס תשומות באמצעות החשבוניות הועמדו לדין בשנים 2015 ו-2016 ואילו הנאשם הועמד לדין בשנת 2018., ובמהלך השנים הרבות שחלפו מאז לא עבר עבירות נוספות.

אשר לקבלת האחריות טען שהנאשם קיבל אחריות מלאה עוד בשלב החקירה תוך שהפנה לעדויות החוקרים שמהן עולה שהנאשם תרם תרומה משמעותית לפיצוח הפרשה.

עוד טען שבעקבות החקירה הוטל על הנאשם עיקול על חוב אזרחי בסך של 7.5 מיליון ₪ שאינו מאפשר לו לתפקד ומקשה עליו מאד. חרף הקושי האמור ובמשך תקופה ארוכה מצליח הנאשם להתפרנס באופן חוקי ובכבוד.

אשר לפן התעסוקתי טען שאם תתקבל עתירת המאשימה והנאשם ייכלא לתקופה ממושכת, ייקטע הרצף התעסוקתי ושיקומו ייפגע וכך גם תיפגע משפחתו בהיבט הכלכלי וזאת מעבר לפגיעה הקשה בתא המשפחתי עצמו ובבנו הקטן. בהקשר זה טען שחרף השיקום הכלכלי, עדיין מצויה המשפחה בגירעון שוטף ויכולתו הכלכלית של הנאשם לשלם את הקנס מוגבלת מאוד ועל כן יש להתחשב בכך ולהטיל קנס בסכום שינוע בין 5,000 ₪ ל-15,000 ₪.

אשר למעורבים אחרים בפרשה, ציין שכל מקזזי החשבוניות למעט מזרחי נדונו למאסר בעבודות שירות. לטענתו ענישת המקזזים צריכה להיות חמורה יותר מענישת המסייע ועל כן על פי עיקרון אחידות הענישה יש לגזור גם על הנאשם מאסר בעבודות שירות.

אשר לנזק, טען שלא נגרם נזק לקופה הציבורית שכן כל המקזזים החזירו את כספי המרמה.

אשר לשיקולי שיקום טען שיש להעניק משקל רב לשיקום עצמי שבא לידי ביטוי בעבודה עצמית מצד הנאשם המבוססת על כוח רצון ומוטיבציה.

לעניין המלצת שירות המבחן לשילוב הנאשם בתוכנית טיפולית במסגרת שב"ס, טען ששירות המבחן לא התייחס ליכולתו של הנאשם לעבור הליך שיקומי במסגרת שירות מבחן, וזאת על אף ששירות המבחן התייחס למוטיבציה של הנאשם לעבור הליך שכזה.

לאור כל טיעוניו ביקש לסטות לקולה ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום ולגזור על הנאשם מאסר בעבודות שירות.

את טיעוניו תמך בפסיקה.

דברי הנאשם

10. הנאשם ניצל את זכותו למילה אחרונה. בדבריו לפניי אמר שהוא מודע לכך שהעבירות הכלכליות הן מכת מדינה וגורמות נזק כבד לקופת המדינה. עוד אמר שהוא מקבל אחריות על מעשיו והוא מצר ומתחרט על מעורבותו בפרשה. בהתייחסו לעבירות טען שהגורם המקזז הוא שמניע את המהלכים והוא החוליה המרכזית. לדבריו הוא מודע לחלקו הגדול בפרשה אולם חלקו היחסי זניח בהשוואה לאחרים. עוד אמר שהוא הבין את טעותו, חדל ממעשיו ועל כן שיתף פעולה עם החקירה כבר מן ההתחלה. אשר להימשכות ההליכים טען שזו לא נגרמה באשמתו אלא שהמשפט נוהל בתקופת הקורונה ודיונים בוטלו. בהתייחסו לאפשרות לשילובו בהליך טיפולי, הצהיר שהוא מוכן להשתלב בקבוצה טיפולית מטעם שירות המבחן. אשר למצבו הכלכלי סיפר שהוא מצוי בקשיים כלכליים ניכרים בין היתר בשל החוב האזרחי והעיקול שהוטל בגינו.

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

11. כידוע, העיקרון המנחה בקביעת העונש הוא עיקרון ההלימה, דהיינו, קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש שיוטל עליו (להלן: "העיקרון המנחה").

בית המשפט מצווה לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה בהתאם לעיקרון המנחה, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע ובמידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

12. הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו במקרה זה הם אלה:

ערך ההגנה על הקופה הציבורית;

ערך ההגנה על חוסנו ועל בטחונו הכלכלי של הציבור;

ערך ההגנה על אמון הציבור ברשויות המדינה ובשלטון החוק;

ערך מניעת שיבוש יכולת הפיקוח של רשויות המס על פעילות הנישומים;

ערך מניעת פגיעה או הכבדה על יכולתן של רשויות המס לגבות מס אמת;

ערך מניעת פגיעה בשוויון בנטל תשלומי המס;

ערך מניעת פגיעה בתחרות החופשית במשק;

וערך ההגנה על חובת הציות לחוק בהיבטים של חבות המס.

ערך ההגנה על מסמכים כלכלים ומניעת פגיעה באמינותם.

13. בפסיקה עקבית של ביהמ"ש העליון, נקבע שעבירות המס מגלות חומרה רבה הנובעת מפגיעתן הקשה במשק, בכלכלה, ובהיבטים החברתיים הנוגעים לנטל תשלומי המס. עבירות אלה מאופיינות בקלות ביצוען ובקושי בחשיפתן ומצדיקות ענישה מרתיעה.הפסיקה הנחתה שיש ליתן ביטוי ממשי לענישה מרתיעה זו בהענקת משקל בכורה לשיקולי הגמול והרתעה, וככלל העונש ההולם עבירות מסוג זה הוא מאסר בפועל ממש. בהתייחסו לניכוי מס תשומות על בסיס חשבוניות פיקטיביות, אמר בית המשפט העליון ברע"פ 9004/18 יצחקי נגד מדינת ישראל (13.12.2018) את הדברים הבאים:

"בית משפט זה חזר ועמד על חומרתה של עבריינות המס, אשר נובעת מפגיעתה הקשה במשק, בכלכלה ובמגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, כמו גם מהקושי הרב שבחשיפתה. נפסק לא אחת, כי יש ליתן לחומרה זו ביטוי ממשי במסגרת גזירת עונשו של מי שהורשע בעבירות אלה, תוך מתן עדיפות לשיקולי הרתעה ולאינטרס הציבורי שבהחמרת הענישה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וכאשר נקודת המוצא היא כי העונש ההולם בעבירות אלה הוא מאסר בפועל (וראו: רע"פ 5823/09 באשיתי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (17.8.2009); רע"פ 5308/18 ג'בארין נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 11 להחלטתי (18.7.2018)).

14. בהתייחס לתופעת הנפקת חשבוניות פיקטיביות נאמרו ב-ע"פ (י-ם) 4132/09 מדינת ישראל נ' באשיתי שנדון יחד עם ע"פ (י-ם) 4136/09 באשיתי נ' מדינת ישראל (06.07.2009) דברים בזו הלשון :

"העבירות של הנפקת חשבוניות מס פיקטיביות, בכדי לגרום לאחר להתחמק מתשלום מס, הִנן חמורות; שכן מפיץ החשבוניות יוצר את הפלטפורמה לביצוע העבירות של קיזוז מס תשומות שלא כדין. הצורך בהחמרה בענישה בעבירות אלו נובע מקלות ביצוען, מהקושי בחשיפתן ובאיתור מבצעיהן, וכן מהנזק הכלכלי החמור שהן מסבות למערך המיסים ולאוצר המדינה" (רע"פ 4563/11 חברת קוסטה קבלנות בע"מ נ' מדינת ישראל (19.6.11)).

" על-כן, מן הראוי להשית בגין עבירות אלו עונשי מאסר ממושכים, זאת משיקולי גמול, הוקעת המעשים, וכן הרתעה אפקטיבית - אינדיבידואלית וכללית"

(וראו גם רע"פ 5823/09 בשיתי נ' מדינת ישראל (17.08.2009)).

ב- ע"פ (מחוזי ת"א) 70637/99 מדינת ישראל נ' ולט אברהם (18.8.1999) התייחס בית המשפט המחוזי במילים חריפות לתופעת הפצת חשבוניות פיקטיביות וכינה אותה "אבי אבות הטומאה". ובלשון בית המשפט נוסחו הדברים כך:

"....העבירה של הפצת חשבוניות פיקטיביות היא אבי אבות הטומאה כשמדובר בעבירות מס. לא סתם השתמטות ממס, לא התחמקות מרישום, מדיווח ומתשלום, אלא יצירה באין של חשבוניות פיקטיביות שמחטיאות גם את מי שמייצר אותן ולא פחות מכך את מי שמשתמש בהן. בין מצד המשתמש ובין מצד המייצר התוצאה היא השתמטות מיסים בדרך של יצירת מסמכים פיקטיביים. בצדק ציינה כב' השופט קמא כי יש בכך מעין סטירת לחי לכל אותם משלמי מס שטורחים ומשלמים מס עבור כל אגורה שאותה הם מרוויחים ביושר, ומוצאים עצמם במצב נחות בהשוואה למי שמייצר חשבוניות ומפיץ אותם לשוק".

15. לעניין מידת הפגיעה בערכים המוגנים, מצאתי שזו ממוקמת ברף חומרה גבוה בהתחשב בתכנון המוקדם, בשיטתיות, בהיקף העבירות, בסכום המרמה הגבוה, בריבוי המעורבים, ובשילוב שבין העבירות השונות.

16. לעניין מדיניות הענישה הנוהגת, בחינת פסקי דין בעבירות דומות מעלה שרכיבי הענישה הנוהגים עומדים על מאסר ממש, שלצדו מאסר מותנה וקנס אשר היקפם נגזר בעיקר מסכום הכסף שנגזל מהקופה הציבורית. משך המאסר נע במנעד רחב שבין מספר חודשי מאסר בפועל ועד למספר שנות מאסר, והכול בהתאם להיקף הכספי של העבירות, כמותן, התכנון המוקדם, התחכום, השילוב שבין סוגי עבירות שונים, נסיבות המעשה, נסיבות העושה, הסרת המחדל או אי הסרתו, עברו הפלילי של הנאשם, שיקולי הרתעת היחיד והרבים וכיו"ב.

לצורך גיבוש מסקנותיי אלה, עיינתי בגזרי הדין שלהלן:

רע"פ 9952/17 אדעיס נגד מדינת ישראל (28.01.2018): בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגיש נאשם אשר הורשע בהוצאת 70 חשבוניות פיקטיביות שסכום המס הכלול בהן עמד על סך 690,000 ₪. הנאשם נידון למאסר בן 21 חודשים לצד עונשים נלווים. בית משפט השלום קבע שמתחם העונש ההולם נע בין 8 ועד 24 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים. הנאשם לא הסיר מחדליו.

רע"פ 5931/16 חסן נגד מדינת ישראל (08.09.2016): בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגיש נאשם אשר הורשע בהוצאת 33 חשבוניות פיקטיביות שסכום המס הכלול בהן עמד על סך 614,640 ₪. הנאשם נידון למאסר בן 7 חודשים לצד עונשים נלווים. בית משפט השלום קבע שמתחם העונש ההולם נע בין מאסר בפועל לתקופה שבין מספר חודשים ועד 18 חודשים לצד מאסר על תנאי וקנס. הנאשם לא הסיר מחדליו.

רע"פ 3182/16 יוסי ליטן נ' מדינת ישראל (23.5.2016): בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגיש נאשם שהורשע בשני כתבי אישום. בכתב אישום אחד הורשע בהוצאת 80 חשבוניות פיקטיביות שסך המע"מ הכלול בהם עמד על סך 909,069 ₪. ואילו בכתב האישום השני הורשע בהוצאת 68 חשבונות פיקטיביות שסכום המע"מ הכלול בהם עמד על סך 157 מיליון ₪. בית המשפט העליון דחה את הטענה שמדובר במי שהינו "בובה על חוט" והתייחס למצבו הנפשי המורכב ולהליך השיקומי שבו החל. הנאשם נידון ל-30 חודשי מאסר בפועל ולקנס בסך 150,000 ₪. בית המשפט המחוזי אישר את מתחם הענישה שהציעה המשיבה, בין 10 ל-15 שנות מאסר וקבע שמדובר במתחם מידתי, בהתחשב בחומרת העבירות ובכך שהמבקש "היה חלק מאותם "גלגלי שיניים" שהפעילו את המנגנון העצום שהביא לגזלת אוצר המדינה.

רע"פ 1717/14 ‏יאיר ליזרוביץ נ' מדינת ישראל (30.03.2014): בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגיש נאשם שהורשע עפ"י הודאתו בעבירות מס לפי חוק מע"מ. הנאשם הוציא 550 חשבוניות פיקטיביות בסך כולל של 65.5 מיליון ₪ שסכום המע"מ הגלום בהן עמד על כ-9 מיליון ₪. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה שנע בין 30 ועד 48 חודשי מאסר, והנאשם נידון ל-18 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש והשית על הנאשם 30 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון ציין שהמבקש עבר עבירות מס חמורות, שבאו לידי ביטוי בהנפקת חשבוניות פיקטיביות באמצעות חברה בלתי פעילה שהייתה בבעלותו ובניהולו. המבקש נטל חלק פעיל בביצוע עבירות אלו, תוך מודעות מלאה למשמעות מעשיו. נוסף על כך, נעברו העבירות בנסיבות מחמירות, בשל מספרן הרב של העבירות; היקף הנזק שנגרם לקופת המדינה; משך התקופה הארוכה במהלכה נעברו העבירות; והקושי הקיים בהבחנה בין חשבוניות אמתיות לחשבוניות פיקטיביות אשר מהווה שיקול התומך בענישה מחמירה.

רע"פ 3043/14 לוגסי נגד מדינת ישראל (16.06.2014): בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגיש נאשם אשר הורשע בהוצאת 135 חשבוניות פיקטיביות שסכום המס הכלול בהן עמד על סך 1,017,636 ₪. הנאשם הורשע גם בניהול פנקסי חשבונות כוזבים ובשימוש במרמה ותחבולה. הנאשם נידון ל-12 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים. בית משפט השלום קבע שמתחם העונש ההולם נע בין 8 ועד 20 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים. הנאשם הסיר חלק ממחדלו.

עפ"ג (מחוזי נצ') 31197-06-18 מוחמד מנסור נ' מדינת ישראל (25.10.2018): התקבל ערעור המערער 2 על חומרת עונשו בגין ביצוע עבירות על חוק מע"מ , והופחתה תקופת המאסר שנגזרה עליו. עונשיהם של שותפיו נותרו על כנם. ערערו של הנאשם היה חלק משלושה ערעורים שהוגשו נגד חומרת העונש שהוטל על המערערים בגין עבירות על חוק המע"מ. מערער 1 נידון ל- 10 חודשי מאסר וקנס בסך 35,000 ₪. המערערים 2 ו 3 נידונו ל- 9 חודשי מאסר וקנס בסך 30,000 ₪. נוסף על כך נגזרו עליהם מאסרים על תנאי והתחייבות. המערערים 1 ו-2 הואשמו בעבירות בשל אחריותם למעשים כמנהלי מניות בחברה. מערער 3 הואשם כמנהל פעיל בחברה. המערערים היו אחראים להפצתן של מאות חשבוניות פיקטיביות, שהועברו לצדדים שלישיים בלי שהחברה ביצעה כל עבודה בגינן. בין החודשים ינואר 2007 וינואר 2008 הוציאו המערערים לפחות 241 חשבוניות פיקטיביות בסך כולל של 4,488,024 ₪, שהמע"מ הכלול בהן מסתכם ב- 602,246 ₪, במטרה לסייע לאחר להתחמק או להשתמט מתשלום מס. נוסף, על כך, בשנת 2007 הגישו השלושה 12 דו"חות מע"מ תקופתיים וניכו בגינם מס תשומות בגובה 970,813 ₪ בלי שהיו בידם מסמכים כנדרש, וזאת במטרה להתחמק מתשלום מס. המערערים הודו בעובדות אלו במסגרת הסדר טיעון והורשעו על פי הודאתם ובמסגרת הסדר טיעון בהוצאת חשבוניות מס בלי שהיו זכאים לעשות כן, לפי סעיפים 117(א)(5) ו-117(ב1) לחוק המע"מ, (241 עבירות),מרמה או תחבולה במטרה להשתמט ממס, עבירה לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ; וניכוי מס תשומות ללא מסמכים, לפי סעיף117(ב)(5) לחוק מע"מ (12 עבירות). המערער 1 צירף תיק נוסף שעניינו, עבירות על פקודת מס הכנסה. במסגרת הסדר הטיעון תוקן כתב האישום כתב האישום והוסכם על טווח ענישה. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם שנע בין 8 ועד 24 חודשי מאסר. מתחם נוסף נקבע למערער 1 בגין עבירות לפי פקודת מס הכנסה. בית המשפט המחוזי אישר את המתחם. אשר לעונש העניק בית המשפט משקל לעברם הנקי, לאי הסרת המחדלים, להודאתם, ולחסכון בזמן השיפוטי. וקבע שיש להקל בעונשו של המערער 2 שאת עניינו ראוי היה לאבחן והעמיד את עונשו על 8 חודשי מאסר בפועל.

עפ"ג (מחוזי י-ם) 52748-02-15 חלדון חוסיני נ' מדינת ישראל (26.05.2015): נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בבית המשפט השלום, עפ"י הודאתו, בתשע עבירות של סיוע להוצאת חשבונית שלא כדין, עבירות לפי סעיפים 117 ב(3) בשילוב עם סעיף 117 (ב1) לחוק מע"מ. הנאשם נידון ל- 4 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית שכללה קנס בסך 20,000 ₪. כתב האישום הוגש נגד 4 נאשמים. באותו תיק הוציאו הנאשם 1 ו-4 תמורת עמלה חשבוניות מס פיקטיביות לחברות שונות בסכום של כ-3,800,000 ₪. המערער, קבלן בניין, הורשע בכך שסייע לנאשמים 1 ו-4 להוציא תשע מהחשבוניות האמורות בסכום כולל של 1,273,536 ₪. בית משפט השלום קבע למערער מתחם עונש הולם שנע בין 6 חודשי מאסר בפועל ועד שנתיים מאסר וקנס שינוע בין 5,000 ועד 100,000 ₪. בית המשפט המחוזי אישר את המתחם שנקבע ודחה את הערעור.

ע"פ (מחוזי חי') 7557-12-12 מוחמד קעדאן נ' מדינת ישראל (18.4.2013): בית המשפט המחוזי קיבל באופן חלקי את ערעור הנאשם שהורשע בעבירות לפי חוק מע"מ ונידון בבית המשפט השלום ל-36 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו; מאסר על תנאי; וקנס בסך 300,000 ₪. המערער ניהל חברה ובמקביל עבד כמנהל חשבונות במשרד רו"ח. המערער ניכה תשומות מס שלא כדין. באישום הראשון הורשע בכך שהוציא 76 חשבוניות פיקטיביות ע"ש החברה שאותה ניהל בסך 24,410,643 ₪ ומכר אותן לעסקים שונים במטרה להביא לכך שאותם עסקים ישתמטו מתשלום המס הגלום בהן בסך 3,617,762 ₪. כמו כן ניכה מס תשומות בסך 1,471,782 ₪. באישום השני, הורשע בכך שהוציא 44 חשבוניות פיקטיביות על שם עוסקים שונים תוך שימוש לרעה בידע וביכולת שעמדו לרשותו כמנהל חשבונות בסכום כולל של 7,547,418 ₪ אשר סכום המע"מ הכלול בהן עמד על סך 674,966 ₪. לחובת המערער עבר פלילי שלא בתחום עבירות המס. בית המשפט התחשב בנסיבותיו האישיות, בעדויות האופי, בשיקולי שיקום, ובסיוע שהעניק למשטרת ישראל לאורך השנים, והפחית בעונשו כך שיעמוד על 30 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 250,000 ₪, שאר רכיבי גזר הדין נותרו על כנם.

ת"פ (שלום נצ') 47425-12-17 מדינת ישראל נ' נסר עואודה (8.3.2022): הנאשם, עורך דין, הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בעבירות של הפצת חשבוניות פיקטיביות לפי חוק מע"מ. הנאשם הוציא לעוסקים שונים 63 חשבוניות פיקטיביות בהיקף כולל של 4.86 מיליון ש"ח, ומכר אותם לאחרים תמורת עמלה, בלי שהיה לו כל קשר לחשבוניות הנזכרות. בכך סייע לאחרים להתחמק מתשלום המס הגלום בחשבוניות בסך כולל של כ-670,000 ₪. בהתאם הורשע הנאשם ב-63 עבירות לפי סעיף 117(ב)(3) ו-117(ב2)(3) לחוק שעניינם בהוצאת חשבוניות פיקטיביות בנסיבות מחמירות; בעבירת מרמה לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ; ובעבירה לפי ס' 117(ב1) ו-117(ב2)(3) לחוק מע"מ כמי שפעל במטרה להביא אדם אחר להתחמק מתשלום מס. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם שנע בין 8 ועד 24 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית וגזר על הנאשם בין היתר 9 חודשי מאסר בעבודות שירות לצד קנס בסך 60,000 ₪. הנאשם הסירחלק ממחדליו.

ת"פ (שלום י-ם) 53302-01-17 בית המכס ומע"מ ירושלים נ' משה חי כהן (20.6.2019): הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון בכך שהנפיק והפיץ 28 חשבוניות מס פיקטיביות על סך 1,660,230 ₪, כאשר המס הכלול בהן עמד על סך 251,358 ₪. החשבוניות הפיקטיביות הופצו לשלוש חברות במטרה להביא לכך שחברות אלה ישתמטו או יתחמקו מתשלום מס. הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון על שבמעשיו פעל במטרה שאדם אחר ישתמט או יתחמק מתשלום מס שאותו אדם חייב בו. באותו תיק שהתנהל לפניי קבעתי מתחם עונש הולם שנע בין 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, ועד 12 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי וקנס ואימצתי את הסדר הטיעון שנכרת בין הצדדים בכך שעל הנאשם נגזרו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות לצד קנס בסך 8,000 ₪ ומאסר על תנאי.

17. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, נתתי דעתי לנסיבות הבאות:

א. התכנון שקדם לביצוע העבירה; העבירות נעברו תוך תכנון מוקדם ובמחשבה תחילה, כך שלא מדובר במעידה חד פעמית אלא במעשים מתוכננים, מחושבים וממושכים.

ב. חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה; הנאשם חטא והחטיא אחרים והביא במעשיו ליצירת התנאים שאפשרו לאותם אחרים להשתמט מתשלום מס שבו הם חייבים. מעשיו של הנאשם לאורך השנים מצביעים על רצידיביזם וזלזול בחוק ובקופה הציבורית. אף שגם אחרים היו מעורבים בעבירות ונהנו מפירותיהן, עולה מהראיות שחלקו של הנאשם הוא רב ומשמעותי ובא לידי ביטוי הן בתפקיד שמילא כציר מרכזי שחולל את העבירות, הן בהיקף הרחב, והן במשך תקופת פעילותו. מעשיו אפשרו אפוא את ההתחמקות מתשלום המס ואת גזלת הקופה הציבורית בהיקפים ניכרים.

ג. הנזק שנגרם מביצוע העבירות; הנאשם הפיץ 447 חשבוניות פיקטיביות, בסכום כולל של 24,583,962 ₪ אשר סכום המע"מ הכלול בהן עמד על סך 3,495,610 ₪.

אין מחלוקת בין הצדדים שהמעורבים שעשו שימוש בחשבוניות לצורך קיזוז מס תשומות במרמה, השיבו את הכספים במסגרת ההליכים שנוהלו נגדם, כך שבפועל הכסף שנגזל מקופת הציבור הוחזר. עם זאת לנאשם נקבע חוב אזרחי שלא שולם.

ד. הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה;כעולה מדברי הנאשם, הסיבות שהובילו אותו לביצוע העבירות הן הסתבכותו הכלכלית. אבהיר שלא מצאתי שיש בכך להשפיע לקולה על עיצוב מתחם העונש ההולם.

18. לאחר שבחנתי את הערכים החברתיים שנפגעו ואת מידת הפגיעה בהם, את הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, את מידת אשמו של הנאשם ואת הפסיקה הנוהגת בעבירות דומות, מצאתי שמתחם העונש ההולם שהציעה המאשימה הוא ראוי ואני מאמצו בחריגה קלה כך שהמתחם שקבעתי ינוע בין 24 חודשי מאסר ועד 48 חודשי מאסר לצד קנס שייגזר מהסכום שנגזל או שהיה אמור להיגזל מהקופה הציבורית (עד 5%), ומאסר על תנאי.

חריגה ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום ונסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות

19. האפשרות לחריגה ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום קבועה בסעיף 40(א) לחוק העונשין שזו לשונו:

קבעביתהמשפטאתמתחםהעונשההולםבהתאםלעיקרוןהמנחהומצאכיהנאשםהשתקםאוכיישסיכוישלממששישתקם,רשאיהואלחרוגממתחםהעונשההולםולקבועאתעונשושלהנאשםלפישיקולישיקומו,וכןלהורותעלנקיטתאמצעישיקומיכלפיהנאשם,לרבותהעמדתובמבחןלפיסעיפים 82או 86אולפיפקודתהמבחן[נוסחחדש] התשכ"ט-1969".

סעיף 40ד(ב) לחוק העונשין קובע שבמקרה שבו היו מעשי העבירה ומידת אשמתו של הנאשם בעלי חומרה יתרה, לא יחרוג בית המשפט ממתחם העונש ההולם אף אם הנאשם השתקם או אם יש סיכוי של ממש שישתקם, אלא בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן.

בע"פ 4802/18 פלוני נגד מדינת ישראל (29.01.2019) נדרש בית המשפט העליון (כב' השופטת י' וילנר) לחשיבותו של הליך השיקום בקידום האינטרס הציבורי.

אף שהדברים נאמרו בנוגע לעבירות מין יפים הם גם לענייננו ומפאת חשיבותם מצאתי להביאם כלשונם:

"ודוק: חשיבותו של ההליך השיקומי, המסייע לנאשם לצאת ממעגל העבריינות ולהשתלב באורח חיים יציב וקונסטרוקטיבי, אינה נעוצה אך בטובתו של הנאשם, וההתחשבות בשיקולי שיקום אינה בבחינת הפעלת "מידת הרחמים" או התנהלות של לפנים משורת הדין. אדרבה, יש בשיקולים אלה כדי לקדם את האינטרס של כלל הציבור, ואף להגן על קורבנות פוטנציאליים - לא פחות, ולעיתים אף יותר, משיקולי ההרתעה".

20. במקרה זה מתקיימות נסיבות אשר מצדיקות סטייה ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום כיוון שהנאשם הוכיח במעשיו שכבר השתקם, ושליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח בשלב זה תיפגע בשיקומו, תפגע בשיקום משפחתו, תכרות את מטה לחמו ותסיגו לאחור באופן שאינו מתיישב עם האינטרס הציבורי.

21. הנאשם עבר את העבירות בין השנים 2014-2010 דהיינו חלפו כ-10 שנים מאז שנעברה העבירה האחרונה. בתקופה הניכרת שחלפה הוכיח הנאשם שינוי יסודי ומשמעותי בהתנהגותו, בתפקודו, ובתפיסותיו. הנאשם מנהל כיום אורח חיים נורמטיבי, והוא מתפקד באופן חיובי במישורי חייו השונים כבעל, כאב, וכמי שנושא בעול פרנסת משפחתו. אורח חייו הנורמטיבי מוכיח את שיקומו, אפשר שגם בהשפעת ההליך הפלילי שמתנהל נגדו בשנים האחרונות.

ביטוי ראשון לשינוי בהתנהלותו של הנאשם מצאתי בשיתוף הפעולה המלא שלו עם גורמי החקירה אשר הביא לפיצוח הפרשה ולהפללת המעורבים האחרים. שיתוף פעולה זה הוכח בעדויות החוקרים ובהודעות שנגבו מהנאשם במהלך החקירה. מאז ועד היום ממשיך הנאשם לפסוע בנתיב נורמטיבי ולא מעד בעבירות נוספות.

22. אמנם הנאשם בחר לנהל את משפטו, אולם בהתאם סעיף 40יא(6) לחוק העונשין אין לזקוף זאת לחובתו.

איני רואה בכפירת הנאשם כמגלמת אי קבלת אחריות באופן מוחלט כיוון שהנאשם לא הכחיש את העבירות אלא טען טענת זוטא וחלק על ההיקפים והסכומים.

בדבריו לפניי הביע הנאשם צער וחרטה על מעורבותו במעשים. התרשמתי שחרטתו כנה והוא הפיק את הלקחים הנדרשים והפנימם. כך גם התרשם שירות המבחן שהנאשם מבטא תחושות צער וחרטה בעיקר נוכח ההשלכות שבהן הוא נושא במישור הכלכלי והמשפחתי.

תפקודו התקין מאז שנעברו העבירות תומך בכנות הצהרותיו.

23. עם זאת אזכיר ששירות המבחן עמד על כך שהנאשם נוטה לצמצמם את מעורבותו ואחריותו ולהשליכם על מעורב אחר ויש לראות בכך גורם סיכון. ברם הנאשם הוכיח במעשיו לאורך תקופה ארוכה שסיכון זה אינו משתכלל לכדי מעשה.

המסקנה העולה מכל אלה היא שהסיכון שנשקף מפניו של הנאשם שיחזור על מעשיו הוא נמוך ויש להתחשב בכך בבוא בית המשפט לדון בעונשו.

24. נוסף על הפגיעה בשיקומו של הנאשם שקלתי גם את הפגיעה הצפויה במשפחתו אם ייכלא, במישור הרגשי-מורלי, המשפחתי, והכלכלי ובפרט את ההשפעה הקשה על ילדיו.

מצבם הכלכלי הדחוק של הנאשם ובני משפחתו משתקף הן בתסקיר שירות המבחן והן במסמכים שהוגשו מטעם ההגנה, כך שהשפעת המאסר תערער עוד יותר את מצבה הכלכלי של המשפחה המעורער ממילא.

25. הנאשם נעדר עבר פלילי ונתון זה תומך אף הוא בהענקת משקל בכורה לשיקולי שיקומו.

26. כידוע, שעסקינן במאסר ראשון יש לבחון בכובד ראש את נחיצותו ואת השפעתו על הנאשם ובני משפחתו.

דברים ברוח זו נאמרו בדו"ח הועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים, בראשות כב' השופטת (בדימוס) דליה דורנר (פורסם בחודש נובמבר שנת 2015).

הוועדה מצאה שאין בגזירת עונשי מאסר כדי להרתיע הרתעה של ממש, הן בהיבט של הרתעת הפרט והן בהיבט של הרתעת הכלל. על כן מרכז הכובד ביצירת הרתעה אפקטיבית מוסט בשנים האחרונות במדינות המערב מהחמרת הענישה אל הגברת סיכויי התפיסה. על כן אין טעם בניסיון לקדם את ההרתעה באמצעות הרחבת השימוש במאסרים או באמצעות שימוש במאסרים ממושכים יותר. הוועדה הצביעה על ההשלכות השליליות של המאסר על האסיר ועל הנזק הכבד שנגרם לאסיר כתוצאה מכך. הוועדה המליצה על שימוש בשיקום בקהילה באמצעות ענישה שנעה בין עבודות שירות לצווי מבחן וצווי שירות לתועלת הציבור שצפויים להפיק תוצאות טובות יותר בהשוואה לשימוש נרחב במאסרים. אשר להטלת מאסרים ממש, נקבע בדוח שברי שמאסרים מצמצמים את הפשיעה באמצעות הרחקת עבריינים מסוכנים מהציבור. עם זאת, שימוש יעיל במאסר ככלי למניעת עבירות חייב להבחין בין עבריינים שצפויים לחזור ולבצע עבירות ובין אלה שלא. כך ששימוש יעיל במאסר מחייב את התאמת המאסר למסוכנות העבריין. נוסף על כך, יש להתחשב באפקט הקרימינוגני של המאסר, דהיינו בכך שמאסר בכלל, ומאסר ממושך בפרט, מעודד נטייה לעבריינות ומגדיל את הסיכוי שהאסיר יעבור עבירות עם שחרורו. על רקע זה סברה הועדה שיש לפעול לצמצום השימוש במאסרים מאחורי סוג ובריח מקום שבו המאסר אינו הכרחי משיקולי הלימה או לשם הרחקת עבריינים שמסוכנותם גבוהה, ולהרחיב את השימוש בעונשים זולים ויעילים יותר העומדים בעקרון ההלימה. לפיכך המליצה הועדה על המרת מאסרים קצרים בין כותלי הכלא בעונשים אחרים כגון מאסרים בעבודות שירות.

27. לאחר שנתתי דעתי לכלל השיקולים הרלוונטיים ולטיעוני הצדדים, סבורני ששיקולי השיקום מחייבים לגזור על הנאשם עונש אשר יסטה לקולה ממתחם העונש ההולם, כיוון שהנאשם כבר השתקם ומן הראוי שבית המשפט יתמוך בשיקומו. בנסיבות אלה החלטתי לגזור על הנאשם מאסר בעבודות שירות ולא מאסר מאחורי סורג ובריח.

28. אשר לגובה הקנס שיוטל על הנאשם, על פי סעיף 40ח' לחוק העונשין מצווה בית המשפט להתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם לצורך קביעת מתחם הקנס. המאשימה בהגינותה עתרה לקנס ברף נמוך מתוך התחשבות במצבו הכלכלי של הנאשם. לפיכך אטיל על הנאשם קנס מתון בהשוואה לקנס שהייתי מטיל אילולא היה מצבו הכלכלי בכי רע.

סוף דבר

29. לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה - סוגם ומידתם ואת השפעתם ההדדית, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר בן 9 חודשים שאותו יישא הנאשם בעבודות שירות בכפוף להתאמתו וזאת בהתאם לחוות דעת שיגיש הממונה על עבודות שירות בשב"ס בתוך 60 יום מהיום.

ב. מאסר בן שישה חודשים שאותו לא יישא הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים מהיום את אחת העבירות שבהן הורשע ויורשע בה בתוך התקופה או לאחריה.

ג. קנס בסך 20,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב-20 תשלומים שווים ורצופים התשלום הראשון ישולם ביום 01.12.2024 ויתר התשלומים ישולמו בכל אחד בחודש ב-19 החודשים העוקבים. אם לא ישולם תשלום במועדו, יעמוד כל סכום הקנס לפירעון מידי ויישא הפרשי הצמדה וריבית מיום גזר הדין ועד ליום התשלום בפועל.

מזכירות בית המשפט תמציא את העתק גזר דין לממונה על עבודות שירות בשב"ס.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תימנה מיום פרסום גזר הדין המשלים.

ניתן היום, כ"ה תשרי תשפ"ה, 27 אוקטובר 2024, במעמד הצדדים.