ת"פ (ירושלים) 25082-03-23 – מדינת ישראל נ' נאור דואני
ת"פ (ירושלים) 25082-03-23 - מדינת ישראל נ' נאור דואנישלום ירושלים ת"פ (ירושלים) 25082-03-23 מדינת ישראל נ ג ד נאור דואני ע"י ב"כ עו"ד סלבה רודנקו בית משפט השלום בירושלים [22.10.2024] כבוד השופט ארנון איתן
כתבי- האישום: 1. ביום 3.4.2024 הורשע הנאשם על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן (בשלישית) בעבירות של התחזות כאדם אחר, לפי סעיף 441 לחוק העונשין, תשל"ז 1977 (להלן: "חוק העונשין"), (ריבוי עבירות), וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 לחוק העונשין. 2. סוכם בין הצדדים, כי המאשימה תעתור לעונש מאסר למשך 33 חודשים, לצד רכיבי ענישה נלווים לרבות פיצוי לקורבנות העבירה, כאשר ההגנה חופשיה בטיעוניה. 3. על פי הנטען בחלק הכללי, Facebookו- Instagramהינן רשתות חברתיות שהשימוש בהן מתאפשר באמצעות יצירת חשבון אישי לכל משתמש. הרשתות מאפשרות בין היתר שליחת מסורנים, תמונות, סרטונים ואף קיום שיחות וידאו באופן פרטי דרך שימוש באפליקציית ההודעות שלהלן. 4. במסגרת משחקי ליגת האלופות לשנת 2022 אירחה קבוצת "מכבי חיפה" את קבוצת הכדורגל פריס סן ז'רמן הצרפתית (ביום 14.9.2022), יובנטוס האיטלקית (ביום 11.10.2022), ובנפיקה ליסבון הפורטוגלית (ביום 2.11.2022) באצטדיון "סמי עופר" בחיפה (להלן: המשחקים" או "משחקי ליגת האלופות") 5. קיומם של משחקי ליגת האלופות בישראל עורר תשומת לב ציבורית רבה, ונוצר ביקוש רב לכרטיסי כניסה למשחקים. 6. מכירת אלפי הכרטיסים למשחקים נערכה באופנים שונים. על כרטיסי הכניסה למשחקים מופיע קוד מהיר QR)) אשר נסרק לאישור בעת הכניסה לאצטדיון (להלן: "קוד סרוק"). 7. על פי העובדות, בחודש יוני 2022 או בסמוך לכך רקם הנאשם "תכנית עוקץ" הכוללת יצירת מצג כוזב, במסגרתו תכנן להציע למכירה ברשתות החברתיות כרטיסים לאירועי ספורט שונים, ולנתק מגע מהקונים לאחר שיקבל את התשלום עבור הכרטיסים. |
|
8. הנאשם רקם את תכנית העוקץ באופן בו יוכל לקבל מרמה את התשלום עבור הכרטיסים ללא חשיפת זהותו-באמצעות פרופיליי פייסבוק וטלגרם בדויים, עשיית שימוש בשמם ומספר תעודת הזיהוי של אנשים אחרים, התחזות להם וסיכום מול קורבנותיו, רוכשי הכרטיסים, כי התשלום יבוצע באמצעות שרות "מזומן בזמן" המאפשר משיכת כספים ממכשיר הכספומט, ללא צורך בהזדהות תוך שימוש בקוד המועבר בין הצדדים לעסקה (להלן: "תכנית העוקץ"). 9. בתקופה הרלבנטית לכתב האישום היו אשר בן שוגל וטל מויאל בעלי כרטיס מנוי למשחקי "מכבי חיפה". בסמוך ליום 8.9.2022 פרסם טל מויאל מודעה ברשת הטלגרם, בה הציע למכירה שני כרטיסים למשחק נגד קבוצת פריס סאן ז'רמן. 10. במסגרת תכנית העוקץ וכדי להשיג תשלום של כרטיסים מקוריים למשחק ופרטי זיהוי כוזבים, פנה הנאשם לטל מויאל, והציג עצמו בכזב כמתעניין ברכישת הכרטיסים וביקש מטל מויאל לשלוח לו תצלום תעודה מזהה ותצלום של הכרטיסים, ללא הקוד הסרוק בטענה, כי עליו לוודא את אמינות העסקה. לאחר קבלת המסמכים שביקש, הודיע הנאשם לטל מויאל כי אין ברצונו לרכוש את הכרטיסים 11. הנאשם הוציא לפועל את תכניתו באופן הבא: א. תחילה יצר הנאשם פרופיליי פייסבוק וטלגרם פיקטיביים לצורך ביצוע המרמה. ב. לאחר מכן פרסם הנאשם ברשתות אלו וברשתות חברתיות נוספות מודעות למכירת כרטיסי כניסה למשחקי ליגת האלופות תוך שהוא מזדהה בכזב כאדם אחר. ג. הנאשם הפנה את הפונים למספרי טלפון עסקיים בהם הזדהה בכזב בשמות שונים, כבעליהם של חברות שונות. בכדי לבסס את אמינותו הציג הנאשם בפני הפונים את תצלומי תעודת הזהות ושוברי הכניסה למשחקים כפי שפורט בסעיף 9 לעיל, ובדרכים נוספות שאינן ידועות למאשימה. ד. הנאשם ביקש מרוכשי הכרטיסים להעביר לו את התשלום באמצעות שרות "מזומן בזמן". הנאשם ביקש מקורבנותיו לשלוח לו את הקוד שניתן על ידי יישומון הבנק בעת ביצוע פעולת ההעברה. באופן זה משך הנאשם את הכסף, בעצמו או באמצעות אחרים, מבלי להיחשף. ה. לאחר משיכת הכסף מחק הנאשם את פרופיליי פייסבוק וטלגרם שיצר, וחסם את הגישה של קורבנותיו למכשיר הטלפון שלו. 12. מעבר למכירת כרטיסי כניסה למשחקי ליגת האלופות, השתמש הנאשם בתוכנית המרמה שרקם כדי להציע בכזב למכירה כרטיסים למופעים, משחקי כדורגל נוספים, ומצרים שונים. 13. הנאשם פעל באופן המתואר וקיבל במרמה סכומי כסף שונים מ-42 קורבנות בסכום מצטבר של 43,200 ₪, כפי שפורט הדבר בטבלה שבכתב האישום (סעיף 11). 14. על פי הנטען באישום השני, בחודש נובמבר 2021 או בסמוך רקם הנאשם "תכנית עוקץ" הכוללת יצירת מצג שווא, במסגרתו יזדהה כסוכן מכירות של חברת "סילקו" ויציע למכירה ברשת החברתית חבילות של כלים חד פעמיים, אך ינתק מגע מהקונים לאחר שיקבל מהם את התשלום עבור הכלים. |
|
15. הנאשם רקם את תכנית העוקץ באופן בו יוכל לקבל במרמה את התשלום עבור הכלים ללא חשיפת זהותו- באמצעות פרופילי פייסבוק בדויים, עשיית שימוש בשמם של אנשים אחרים, התחזות להם, הצגתו כסוכן החברה וסיכום מול קורבנותיו- רוכשי הכלים, כי התשלום יבוצע באחת משתי דרכים: "שירות מזומן במזמן" - המאפשר משיכת כספים ממכשיר כספומט ללא צורך בהזדהות תוך שימוש בקוד המועבר בין הצדדים לעסקה. על מנת לוודא שזהותו לא תיחשף במרבית המקרים בוצעה משיכת הכספים ממכשירי כספומט באמצעות שליחים תמימים אשר התבקשו למשוך את הכסף ולהעבירו לגורם שלישי שזהותו אינה ידועה למאשימה, אשר העביר אותו לנאשם וכך הרחיק עצמו הנאשם מחשיפה. או באמצעות העברה בנקאית לחשבון בנק אחר כדי לשלם את חובו של הנאשם לבעלי חוב שונים להם היה חייב כסף בשל הפסדים באתרי הימורים. 16. הנאשם הוציא לפעול את תכניתו באופן הבא: א. יצירת פרופיליי פייסבוק פיקטיביים לצורך ביצוע המרמה. ב. פרסום מודעות באתרים אלו למכירת כלים חד פעמיים, תוך שהוא מזדהה בכזב כאדם אחר. ג. במקרים בהם נעשתה הפנייה באמצעות פייסבוק, הפנייתם הפונים למספרי טלפון עסקיים בהם הזדהה בכזב בשמות שונים כשליח של "סילקו". ד. לאחר בחירת הסחורה הרצויה מהקטלוג ששלח הנאשם, ביקש הנאשם מהקונים להעביר לו תשלום באחת משתי דרכים "מזומן בזמן" או העברה בנקאית כפי שפורט לעיל. ה. במרבית המקרים יצר הנאשם קשר עם נהגי מוניות מחברת "יאנגו" או שליחים מחברת "וולט" להם העביר את הקוד על מנת שיבצעו את המשיכה עבורו. השליחים העבירו את הכסף לגורם שלישי שהותו אינה ידועה, אשר העביר את חלקו הארי של הכסף לנאשם באופן זה משך הנאשם את הכסף בעצמו או באמצעות אחרים. ו. לאחר משיכת הכסף חסם את הגישה של קורבנותיו למכשיר הטלפון שלו. 17. מעבר למכירת כלים חד פעמיים השתמש הנאשם בתכנית המרמה שרקם כדי להציע בכזב למכירה כרטיסים למופעים ומשחקי כדורגל שונים כמפורט באישום הראשון. 18. הנאשם פעל באופן המתואר והצליח להוציא המרמה סכומי כסף שונים מ-41 קורבנות בסכום מצטבר של 108,250 ₪ כפי שמפורט הדבר בטבלה שבכתב האישום (סעיף 5). 19. הנאשם צירף ת"פ 67505-07-23 במסגרתו הודה והורשע בכתב אישום מתוקן בעבירות של התחזות כאדם אחר, לפי סעיף 441 רישא לחוק העונשין, וקבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 לחוק העונשין (ריבוי עבירות). 20. הנאשם פעל במסגרת אישום זה, בשיטת פעולה הדומה לאופן בו פעל בתיק המקור. קרי, באמצעות שימוש כוזב ברשת הפייסבוק ושירות "מזומן בזמן". בנוסף עשה שימוש כוזב באמצעות יישמון WHATSAPP-ניהול תכתובות באמצעות העברת מסרים מידיים, קיום שיחות קוליות /וידאו, והעברת תמונות וסרטונים בין משתמשי הישומון, ובאמצעות יישומון BIT- המאפשר העברה וקבלה של כספים באמצעות טלפון נייד. 21. על פי העובדות, בין התאריכים 5.1.2023 ועד 1.7.2023, בכוונה לרמות הגה הנאשם תכנית עוקץ במסגרתה הציע למכירה באמצעות פייסבוק מנויים למשחקי קבוצות הכדורגל מכבי חיפה והפועל תל אביב, כרטיסים למשחק גמר גביע המדינה בכדורגל וכרטיסים להופעת האמנים ברונו מרס ופאר טסי. 22. במסגרת תכנית העוקץ, יצר חשבונות פייסבוק פיקטיביים בשמם של אנשים שונים ("ליאור" "יובל" "נירון" ואחרים נוספים), באופן הנראה כאלו הם בעלי החשבון. בנוסף, ובמטרה להסוות את זהותו הצטייד במנויי טלפון רבים, הגדיר את חשבון הטלפון שלו כחשבון עסקי ואף עשה שימוש בתמונות של מספר חברות, בין היתר חברת "רימקס", "קשרי תעופה", ו"אופיר טורס" כתמונות חשבון הווטס אפ שלו, באופן הנחזה להיראות כאילו הוא מועסק או קשור לחברות אלו. |
|
23. בהסתמך על מצג השווא, פנו לנאשם משתמשי פייסבוק רבים לשם קבלת פרטים נוספים, לצורך רכישת הכרטיסים. או אז, הפנה אותם הנאשם ליצור עמו קשר באמצעות מספרי הטלפון, שעה שהוא מציג עצמו כאדם אחר או באותם שמות: ליאור, יובל ונירון. 24. בהמשך, וכחלק ממצג השווא, התכתב ושוחח עם המתלוננים בווטס אפ ובפייסבוק, וזאת לצרוך קידום הרכישה. זאת ועוד, בחלק מהמקרים שלח למתלוננים את תצלומי הכרטיסים, וטען כי בעקבות מעבר לחו"ל הוא מעונין למכור את הכרטיסים בהקדם. 25. כמו כן הנאשם ביקש מהמתלוננים למסור לו את פרטיהם, לרבות שמותיהם ותעודות הזהות שלהם, זאת על מנת להעביר לכאורה את המנויים על שמם. בהסתמך על מצג השווא המתלוננים נענו לבקשתו. 26. בהמשך, לאחר שהמתלוננים ביקשו לרכוש את הכרטיסים, ביקש מהם הנאשם להעביר לו את התמורה הכספית באמצעות שירות "מזומן בזמן" ולשלוח לו את הקוד שניתן להם מהבנק בעת ביצוע פעולת העברת הכסף. 27. בחלק מהמקרים ביקש לקבל את התמורה באמצעות יישמון BITאו באמצעות העברה כספית לחשבון של אחר. במקרים אלו סיפק למתלוננים את הפרטים הנדרשים לשם העברת הכסף. 28. בהסתמך על מצג השווא, העבירו המתלוננים את התמורה, אז התברר להם כי המנויים לא הועברו על שמם והכרטיסים לא הועברו לידיהם. 29. בשלב זה ניסו המתלוננים ליצור קשר עם הנאשם, ואולם הבחינו, כי הוא מחק את התכתבויות שלו עמם ואף חסם את גישתם, הן לחשבונות פייסבוק והן לחשבון הווטסאפ. 30. הנאשם פעל באופן המתואר ב-51 מקרים במהלך התקופה, וקיבל במרמה סך של 81,300 ₪ מ-52 מתלוננים, כפי שמפורט הדבר בסעיף 11 שבכתב האישום. 31. ראיות המאשימה לעונש: רישום פלילי. 32. ראיות ההגנה לעונש: הוריו של הנאשם מסרו בעדותם, כי בנם חווה קשיים רבים, והוא מביע צער וחרטה על המעשים שביצע. שניהם הוסיפו, כי שאיפתם שבנם ישוחרר מהמאסר, והם יוכלו ליטול אחריות עליו ולנסות לשקמו, כפי שממליצה חוות הדעת מטעם "התחלה חדשה". 33. מסמכים אודות מצב כלכלי. 34. חוות דעת פרטית מטעם "התחלה חדשה".
תמצית טיעוני הצדדים: 35. המאשימה ביקשה להטיל על הנאשם מאסר למשך 33 חודשים, לצד מע"ת קנס ופיצוי בסכום המרמה. צוין, כי הסדר הטעון נעשה בכפוף להפקדת סך של 60,000 ₪ טרם הדיון בפרשת העונש, ואכן הנאשם הפקיד סך של 61,000 ₪ עד כה. 36. המאשימה בטיעוניה הפנתה למשך תקופת המרמה בכל אחד מכתבי האישום (בין השנים 2021-2023), והיקפה. צוין, כי המעשה לווה בתכנון משמעותי: פתיחת פרופילים מזויפים, השגת מסמכים מזויפים לצורך קידום מעשה המרמה ושימוש באמצעים טכנולוגיים. המאשימה ציינה כי לבד מחומרת מעשה המרמה, הנאשם כיוון את מעשיו כלפי קורבנות תמימים, הורים שתכננו לקחת את ילדיהם למשחקי כדורגל, או להופעות. עוגמת הנפש שנגרמה להם כתוצאה ממעשים אלו הייתה גדולה. |
|
37. לדעת המאשימה מתחם העונש ההולם הינו החל מ-3 שנים ועד 6 שנים, ובמקרה זה העונש ההולם הינו 4 שנים, אולם נוכח הפיצוי אותו הפקיד הנאשם טרם הדיון, נטילת האחריות, החיסכון בשמן שיפוטי משמעותי (134 עדי תביעה), ועל אף רישום פלילי רלבנטי, היא תבקש לכבד את הסדר הטעון, ולהטיל על הנאשם 33 חודשים, לצד עניה נלווית כפי שצוין לעיל. 38. בהתייחס לחוות הדעת הפרטית צוין כי אין לחרוג מהמתחם, ויש לדחות את ההמלצה בדבר הליך שיקומי בו יש לשלב את הנאשם. בהקשר זה צוין, כי בהתאם לתסקיר ניתנה לנאשם האפשרות לסיים הליך טיפול בקהילה הטיפולית "רטורנו" אך הוא עזב לאחר שחש מיצוי. בנוסף, אף תסקיר ההתאמה אינו ממליץ ללכת בדרך זו, בעת הזו. 39. ב"כ הנאשם ביקש להסתפק במשך תקופת המעצר בה שוהה הנאשם עד כה כ-12 חודשים. הסנגור הפנה לכתב האישום, ולחלקו של אדם נוסף, שזהותו לא ידועה, אשר קיבל גם כן תמורה ממעשי המרמה. 40. הסנגור הפנה לחוות הדעת הפרטית, בהתאם לה הרקע למעשים הינם התמכרותו של הנאשם להימורים. הוסף, כי קודם לכן, החל משנת 2010 ואילך הנאשם פעל משך תקופה ארוכה לשקם את עצמו. מסגרות טיפול ועבודה יציבה בהם נטל חלק. בנסיבות אלו, ובהתאם לחוות הדעת הפרטית, הנאשם הינו בר שיקום, זאת בניגוד להתרשמות שרות המבחן, וישנו מקום לאמץ את עמדתה של חוות הדעת הפרטית. 41. הסנגור הפנה לפסיקה במסגרתה בתי משפט סטו ממתחמי ענישה בשל שיקולי שיקום. על פיו, ובהעדר חוות דעת נגדית, יש לאמץ את עמדת עורכי חוות הדעת הפרטית, ולקבוע כי קיים סיכוי ממשי לשיקום, ובהתאם לסטות מהמתחם. 42. לדברי הסנגור, מתחם העונש הכולל ההולם את המעשים הינו החל מ-9 חודשים ועד 44 חודשים. עוד צוין, כי סכומי הכסף אותם נטל הנאשם במרמה לא היו גבוהים, וכי טרם מעצרו היה הנאשם נתון בהליך של חדלות פירעון עקב חובות שצבר בסך 200,000 ₪, וכעת, בהיותו במעצר, אין לו יכולת לשאת בתשלום פיצוי נוסף, מעבר לסכום אותו הפקיד, כפי שסוכם בין הצדדים. 43. הנאשם נטל אחריות על המעשים והביע חרטה, תוך שהוסיף, כי נטל חלק בשני טיפולים. לדבריו, סיים את התוכנית הטיפולית ברטורנו, ועל אף שחווה משברים ונפילות בחייו, שאף והוא עודנו שואף לתקן את דרכיו, גם לאחר סיום המאסר.
דיון: 44. הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם הינם הזכות לקניין, שלוות נפשו של הפרט. אמון הציבור במערכות העסקיות והכלכליות. 45. רף הפגיעה בערכים המוגנים במקרה שבפנינו הינו גבוה מאוד, שכן המדובר במעשי מרמה שנעשו משך תקופה ארוכה מאוד (בין השנים 2021-2023), ובאופן מתוחכם ביותר. 46. הנאשם כיוון את המעשים בעת שמשוחקים בישראל משחקי ליגת האלופות, ובעת שבארץ מתארחות קבוצות מצמרת הליגה האירופית. הנאשם היה מודע לכך שקבוצות אלו מעוררות תשומת לב רבה, וקיים ביקוש רב לצפות במשחקים אלו. הנאשם היה גם מודע לכך שכרטיסים למשחקים אלו נמכרים במגוון דרכים, לרבות ברשתות החברתיות, ועל כן ניצל זאת ופתח חשבונות פיקטיביים ברשתות החברתיות, כדי להוציא את תכנית המרמה אל הפועל. |
|
47. באמצעות פנייה לאדם אחר שרכש כרטיסים מקוריים, והיה מעוניין במכירתם, השיג הנאשם תצלום של הכרטיסים ושל תעודת זהות, אז פרסם בחשבונות הפיקטיביים, פרסומים כוזבים אודות כוונתו למכור כרטיסים למשחקים אלו. הנאשם הזדהה בפני קורבנות העבירה כאדם אחר, כדי למנוע את איתורו, תוך שהוא מעביר להם את תצלומי הכרטיסים שהשיג במרמה. באופן זה הניח את דעתם שניתן לתת בו אמון. ואכן ולבקשתו, העבירו לו את התמורה לרבות הקוד שניתן להם מהבנק. בדרך זו עלה בידו לשלשל לכיסו את אותם כספים שקיבל במרמה, ותכף לאחר מכן להיעלם. הנאשם מחק את פרופיליי פייסבוק וטלגרם אותם יצר וחסם את נפגעי העבירה מהיכולת ליצור עמו קשר. הנאשם לא הסתפק בכך והונה קורבנות נוספים באותה השיטה בדיוק, כאלו להם הציע בכזב, כרטיסים למשחקים נוספים, מופעים ומוצרים. 48. באותו אופן פעל הנאשם במסגרת התיק שצורף כדי להונות קורבנות רבים נוספים שהיו מעוניינים ברכישת מנויים למשחקים של קבוצות הכדורגל מכבי חיפה והפועל תל אביב, ולהופעות של אמנים מבוקשים בארץ ומחו"ל. אם לא די בכך, הנאשם רקם תכנית עוקץ נוספת במסגרתה הזדהה כסוכן מכירות של חברת "סילקו" ובאותו שיטה, קיבל במרמה סכומי כסף גבוהים, אם באמצעותו, או באמצעות אחרים, מרוכשים שונים. 49. במעשיו אלו פגע הנאשם בקורבנות רבים במהלך תקופה ממושכת, וניתן רק להניח מה הייתה עוגמת הנפש של אותם קורבנות, שכן מעבר לנזק הכספי, אירועי הספורט, ודאי כאשר המדובר בקבוצות הנוטלות חלק במפעלים אירופיים או במשחקי גמר, או הופעות של אמנים מבוקשים, מכוונות גם עבור בני נוער שהוריהם רוכשים עבורם את הכרטיסים. כפי שנטען בצדק על ידי המאשימה, הנאשם היה מודע למעשיו החמורים, והוא בחר להכות בציבור בדרך זו משך תקופה ממושכת, ובלא חשש. 50. בעת בחינת מדינות הענישה נתתי דעתי למספר פסקי דין, כמפורט להלן : א. עפ"ג 1771-11-16 דויגא נ' מדינת ישראל (31.1.2017), הנאשם, אזרח מולדובה, נכנס לישראל תחת אשרת תייר, ולאחר שזו פקעה, ביצע עשרות עבירות של הונאה ומרמה בכרטיסי אשראי. בתוך כך, הנאשם התקין מצלמה המתעדת את הקוד הסודי על גבי מכשיר כספומט, והטביע את הנתונים שהתקבלו על כרטיסים ריקים, ביחד עם אחר. בהמשך, עשה שימוש בכרטיסים אלה, תוך ביצוע מעשי הונאה. שווי החיוב שנעשה בכרטיסים המזויפים עמד על 31,000 ₪ ושווי ניסיונות המשיכה עמד על 54,000 ₪ (נוסף על ניסיונות נוספים ללא פירוט גובה החיוב). עוד הורשע הנאשם בהחזקת סכומי כסף בשווי רב ובהחזקת 12 כרטיסי חיוב מזויפים. בית המשפט עמד על חומרת המעשים, על מידת התחכום שבהם, הזילות ברכוש הזולת וחוסר המורא מהחוק. בית המשפט ייחס משנה חומרה לכך שהנאשם התקין ציוד להעתקת מידע ולזיוף כרטיסים נוספים בשלוש הזדמנויות. על יסוד זה העמיד בית המשפט את המתחם בטווח שבין 20 חודשים לארבע שנות מאסר בפועל, וגזר על הנאשם, שהודה בעבירות והביע חרטה, עונש מאסר למשך 32 חודשים נוסף על פיצוי כספי וקנס. ב. עפ"ג 51483-01-19 בלשייב נ' מדינת ישראל (4.4.2019), הנאשם הורשע ב-10 עבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, 10 עבירות של החזקת ציוד לזיוף כרטיס חיוב ו-9 עבירות של הונאה בכרטיס חיוב. בהתאם לכתב האישום, בהיותו אזרח בולגריה הצטייד הנאשם, קודם להגעתו לישראל, בציוד המיועד לזיוף כרטיסי חיוב. ב-11 הזדמנויות שונות במהלך כ-5 שבועות, התקין הנאשם פלסטיק הנחזה לשפתיים של כספומט על קורא כרטיסים במכשירי כספומט שונים, וכן התקין מצלמה המתעדת את פעולות הלקוח ואת הקשת הסיסמה. לאחר העתקת נתוני הלקוחות, חיבר הנאשם את הנתונים למחשבו, צרב אותם וכתב את הקוד הסודי על גבי הכרטיס או בצמוד אליו. בהמשך, משך עם הכרטיסים במספר מכשירי כספומט סך כולל של 70,000 ₪ וניסה למשוך עוד 100,000 ₪. בגין מעשים אלה הורשע הנאשם ב-10 עבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, ב-10 עבירות של החזקת ציוד לזיוף כרטיסי חיוב וב-9 עבירות של הונאה בכרטיסי חיוב. לאחר ערעור, הועמד מתחם הענישה בטווח שבין 24 ל-48 חודשים, ובשים לב להודאתו בעבירה, היותו נעדר עבר פלילי ולחרטה שהביע, העמיד בית המשפט את העונש על 24 חודשי מאסר בצד חילוט כספים בסכום של כ-56,000 |
|
ג. ת"פ (כ"ס) 27308-08-15 מדינת ישראל נ' בילנד (29.6.2016), הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום האוחז 32 אישומים שעניינם החזקת ציוד לזיוף כרטיסי אשראי בצוותא, זיוף בנסיבות מחמירות (בצוותא וכיחיד) והונאה בנסיבות מחמירות (בצוותא וכיחיד). לפי כתב האישום, הנאשם קיבל מאחר מאגר נתוני כרטיסי אשראי של אזרחים, ותוך שימוש במכשיר לצריבת כרטיסי אשראי, הזין נתונים אלה בכ-10 כרטיסי אשראי שזייף. הנאשם ואחר ביצעו עסקאות בכרטיסי האשראי המזויפים בשווי 13,300 ₪ כדי לממן רכישת סמים. בית המשפט עמד על חומרת המעשים ועל הנזקים הנובעים מהם, והעמיד את מתחם העונש ההולם על טווח שבין 10 עד 36 חודשי מאסר. בית המשפט נתן דעתו להודייתו של הנאשם בעבירות, אך מנגד התחשב בכך ששירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית. כן ניתנה הדעת לעברו הפלילי (הישן יחסית) של הנאשם ולשיקולי הרתעה. בשקלול כל האמור, הטיל בית המשפט על הנאשם 24 חודשי מאסר וקנס כספי. ד. בע"פ 10786/04 מדינת ישראל נ' אביעד שמואל (3.4.2006) הורשע הנאשם בחמישה אישומים בעבירות של קשירת קשר לבצע פשע, הונאה בכרטיס חיוב, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, והתחזות לאחר. בית המשפט העליון אישר את העונש שגזר עליו בית המשפט המחוזי: 20 חודשי מאסר לצד 12 חודשי מאסר על-תנאי, והפעלה של מאסר על תנאי במצטבר. ה. וראו גם: ת"פ 61529-07-22 מדינת ישראל נ' אברהם משה זאיד קרדי (13.2.2024) ת"פ 19385-09-09 מדינת ישראל נ' אטמזגוין (30.6.2010), מהרבנד נ' מדינת ישראל (1.3.13). 51. סבורני, כי בהתאם לנסיבותיהם של כתבי האישום, משך תקופת הפעילות העבריינית, התכנון והתחכום שבמעשים, לרבות סכומי המרמה, יש לקבוע את מתחם העונש ההולם החל מ-24 חודשי מאסר ועד 48 חודשים, לצד ענישה נלווית, לרבות פיצוי לקורבנות העבירה.
העונש המתאים לנאשם: 52. הנאשם כבן 35 רווק, אשר נטל אחריות על המעשים, וכן צירף תיק נוסף עליו גם נטל אחריות. בכך חסך הנאשם זמן שיפוטי יקר. הבאתי במסגרת שיקוליי את הפיצוי המוקדם אותו הפקיד הנאשם (בסכום של 61.000 ₪). 53. במסגרת תסקיר ההתאמה נטל הנאשם אחריות על המעשים והביע חרטה על הפגיעה במתלוננים הרבים. 54. שרות המבחן התרשם, כי לנאשם צרכים טיפוליים בתחום ההתמכרות ובהקשרים אחרים, כאשר עדיין הוא מתמודד עם חובות רבים. נתון זה לדעת שרות המבחן מעמיד את הנאשם בסיכון גבוה להישנות העבירות. בנוסף, מתרשם שרות המבחן, כי לנאשם קושי להיעזר לאורך זמן בקשרים טיפוליים, כאשר הוא מבקש פתרונות מהירים למצבו ונוטה לחפש קיצורי דרך, נטייה הבאה לידי ביטוי גם בפנייה זו להשתלב בבית המשפט הקהילתי. 55. לדעתם, לנאשם קושי לבחון באופן מעמיק את מצבו, והוא מונע מרצון להשפיע על ההליך הפלילי, מתקשה לגייס כוחות להליך טיפולי ארוך הנדרש במצבו, ועל כן יתקשה לגייס כוחות בהליך טיפולי אינטנסיבי ומתמשך במסגרת בית משפט קהילתי. נוכח זאת, שרות המבחן לא מצא את הנאשם מתאים להשתלבות בתוכנית זו. 56. בעניינו של הנאשם הוגשה חוות דעת פרטית מטעם "התחלה חדשה" במסגרתה פורט הרקע בו צמח הנאשם, הליכים טיפוליים בהם שולב, והמלצה להעדיף שיקולי שיקום על פני שיקולי ענישה, כך שיוטל עליו עונש צופה פני עתיד, לצד שילובו במסגרת טיפול המותאמת למצבו, לרבות חזרה לאורח חיים פעיל ויצרני ושמירה על רצף תעסוקתי. |
|
57. כידוע, סטייה ממתחם העונש ההולם, תיעשה במצבים בהם קיים סיכוי ממשי לשיקום, או בנסיבות בהן עבר הליך שיקום. בענייננו, אין זה המצב. הנאשם אמנם לא ביקש כי יוגש תסקיר מבחן, אולם בהתאם לתסקיר ההתאמה, אליו מתייחסת חוות הדעת הפרטית, הנאשם שולב בשתי מסגרות טיפול ("אם הדרך" ו-"רטורנו"), והנאשם כלל לא סיים את הטיפול בהן. בנוסף, במהלך שנת 2021 ביצע הנאשם עבירה של גניבה ממעביד, גם אז הביע אמביוולנטיות ביחס לטיפול, ועל כן לא הומלץ בעניינו על הטלת עונש שיקומי, והנאשם נדון למאסר למשך 4 חודשים בדרך של עבודת שרות, כאשר תוך כדי ריצוי העונש הוא ביצע את העבירות בתיק דנן. בנוסף, הנאשם ביצע את העבירות בתיק שבפניי וכן בתיק שצורף, משך תקופה ארוכה (בין השנים 2021-2023), כך שבנסיבות העניין אין מקום לסטות מהמתחם לקולא, ולאמץ את ההמלצה שבחוות הדעת הפרטית, זאת מעבר לעובדה שהיא אינה מניחה תכנית שיקומית ישימה אותה ניתן היה לבחון. 58. באיזון בין כלל השיקולים עליהם עמדתי לעיל סברתי, כי במקרה זה יש לקבוע את עונשו של הנאשם בחלקו האמצעי - תחתון של המתחם, ולהטיל עליו את העונשים הבאים: א. מאסר למשך 28 חודשים בניכוי ימי המעצר (בשנית התיקים). ב. מאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים. הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר, כל עבירה שיש בה ממד של תחבולה או קבלת דבר במרמה. ג. פיצוי בסך 80,000 ₪. אשר ישולם עד ליום 1.1.2026. (בנוסף ל-61,000 ₪ שכבר הופקדו כפי שהוסכם טרם הטעון לעונש. הפיצוי הכולל הינו בסך 141,000 ₪ והוא יחולק באופן שווה: 50% מהסכום ששולם). החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שקבע בית המשפט. ניתן יהיה לשלם את הקנס/ פיצוי/ ההוצאות כעבור שלושה ימים מיום מתן ההחלטה/ גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות: בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-******* במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.
ניתן היום, כ' תשרי תשפ"ה, 22 אוקטובר 2024, במעמד הנוכחים (הנאשם בוויעוד חזותי).
|
