מהלך הדיון

2. ביום 26.6.2024 הציגו הצדדים הסדר טיעון ביחס לכל אחד מהתיקים בנפרד. בתיק הראשון הוסכם כי הנאשם יידון למאסרים מותנים, קנס והתחייבות, וזאת נוכח גילו של התיק, קושי ראייתי מסוים וחסכון בזמן שיפוטי. אשר לתיק השני, הוסכם על תיקון כתב האישום ועל כך שהמאשימה תגביל עצמה ל-4 חודשי מאסר בעבודות שירות לכל היותר, תוך שהמאסרים המותנים שיוטלו בתיק הראשון יחולו גם בתיק השני.

ראיות וטיעונים לעונש

3. הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית לגבי התיק השני. מחד גיסא, ב"כ המאשימה ביקש לכבד את ההסדר לגבי התיק הראשון, ולגבי התיק השני טען למתחם עונש שבין 3 ל-12 חודשי מאסר וביקש להטיל על הנאשם 4 חודשי מאסר בעבודות שירות. מאידך גיסא, באי-כוחו של הנאשם עמדו על נסיבותיו של הנאשם והרקע לביצוע העבירות, כתוצאה ממשבר משפחתי אליו נקלע הנאשם וממשבר אליו נקלע מול בנו הקטין שהתדרדר לנגד עיניו לחברה שולית, למרות ניסיונות האב להחליף לבנו את מקום הלימודים לאותה פנימייה, מתוך תקווה שזו תסייע בשיקומו ובהחזרתו לתלם. השניים הגישו מסמכים הנוגעים למצבו של הנאשם.

היחס שבין הסדר טיעון לבין מתחם ענישה ו"תיקון 113 לחוק העונשין"

4. בידוע, כי בית המשפט אינו כבול בהסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, הגם שלרוב, בית המשפט לא יתערב בהסדר, אלא בנסיבות חריגות. נקבע גם לא אחת, כי השיקולים המביאים צדדים להגיע להסדר טיעון לסוגיו (לרבות "הסדר טווח ענישה") שונים מהשיקולים עליהם אמון בית המשפט, ואשר לאורם עליו לקבוע את מתחם הענישה לנוכח עקרון ההלימה והקריטריונים הקבועים בתיקון 113 לחוק העונשין. יחד עם זאת נקבע, כי קביעת מתחם הענישה על-פי המתווה האמור, אמורה לשמש אבן בוחן לבית המשפט, בהתייחסו לסבירות ונאותות ההסדר המוצג לפניו, בוודאי בבואו של בית המשפט להכריע בשאלת שיעור העונש בתוך מתחם ענישה מוצע. ראו בהקשר זה: ע"פ 921/17 אבו זעילה נ' מ"י (מיום 28.5.2017).

קביעת מתחם הענישה

5. מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, נסיבות ביצוע העבירה ומידת אשמו של הנאשם, ומדיניות הענישה הנוהגת.

6. אשר לערך המוגן - העבירות אותן עבר הנאשם פוגעות בערך המוגן של כבוד האדם, זכותו לאוטונומיה ולשלום גופו וזכותו לנוע חופשי במרחב הציבורי, כל זאת במידה בינונית. ביחס לתיק השני, איומים על מי שמבצע תפקידו למען הציבור, יש בהם ממד לחומרה שעלול לפגוע בשלוחי הציבור וברמת השירות הניתנת על-ידם, מחשש לפגיעה בהם בשל מילוי תפקידם.

7. אשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה - בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המתחם: בתיק הראשון - מדובר באירוע המגלם אלימות שעלולה הייתה להסתיים בפגיעה משמעותית בנפש. מצופה היה מאדם מבוגר כנאשם, שלא ישעה להתגרות מצד המעורבים האחרים, ובוודאי יפסיק את האירוע בעודו באבו מבלי להסלימו, כפי שעשה, כשהלך לרכוש סכין ואיים בו על השלושה לאחר שחיפש ומצא אותם. יש בכך ממד משמעותי לחומרה. הנאשם אחראי באופן מלא למעשיו. לקחתי בחשבון במידה רבה, את אשמם התורם של השלושה בליבוי היצרים, אך הדבר אינו מצדיק, כאמור את התנהגותו של הנאשם, ממנו מצופה היה להתנהג אחרת, כאדם מבוגר. בתיק השני - גם אם מדובר במעשים שנבעו מכאבו של הנאשם בשל התדרדרות בנו, ובשל אכזבתו ממסגרת הלימודים אליה היפנה את חצי האשמה, מדובר במעשים שלא ייעשו. לא יעלה על הדעת שהחברה תסבול איומים על עובדי חינוך והוראה מצד הורים לילדים המתחנכים באותה מסגרת. הדבר פוגע בסמכותיות מערכת החינוך ושלוחיה המורים, שעושים עבודת קודש למען התלמידים, וכן פוגע בכבודם ובמעמדם של המורים. הנאשם אחראי למעשיו באופן מלא. מדובר בדברים מפחידים, ופוטנציאל הנזק שעלול היה להיגרם מהם לא ניתן לשיעור.

8. מדיניות הענישה הנוהגת - ביחס לנסיבות של איומים ותקיפה תוך שימוש בסכין מדיניות הענישה נוטה להחמיר. מפנה לרע"פ 2604/22 מגן נ' מ"י (מיום 28.4.2022) שם הורשע אדם שאיים על שכנו בשל מוזיקה רועשת תוך שהוא אוחז בסכין. בשל קושי ראייתי התיק הסתיים ב-4 חודשי מאסר בפועל והפעלת מאסר מותנה. תוצאה דומה נתקבלה גם ברע"פ 4265/15 דדון נ' מ"י (מיום 22.6.2015) שם דובר בתקיפה סתם ואיומים (ללא סכין). כמו כן מפנה לנסיבות חמורות יותר - רע"פ 5998/09 שמאיב נ' מ"י (מיום 1.11.2009) שם איים נאשם ברצח על אדם בעודו מחזיק בסכין באורך 50 ס"מ. הוא נדון ל-8 חודשי מאסר, לאחר שעונשו הוקל מ-15 חודשי מאסר. ברע"פ 7561/23 אלעוקבי נ' מ"י (מיום 19.10.2023) הורשע אדם באיומים בכך שאיים על ואף הצמיד חפץ לראשונה וגרם לה להתעלף. אושר מתחם שבין עבודות שירות לשנת מאסר ועונש של 6 חודשי מאסר.

9. מתחם הענישה - בהינתן כל זאת, אני קובע ביחס לתיק הראשון, כי ההסדר אליו הגיעו הצדדים מקל, אך עם זאת אין עילה לסטות ממנו נוכח חלקם המשמעותי של המתלוננים ונוכח קשיים ראייתיים עליהם עמדו הצדדים בטיעוניהם. ביחס לתיק השני, סברתי שיש שלקבוע מתחם שבין של"ץ נרחב או מאסר קצר ועד ל-6 חודשי מאסר, ולכן עתירתה של המאשימה למאסר בעבודות שירות סבירה בנסיבות העניין.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה והמיקום במתחם

10. ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם: לזכות הנאשם נסיבותיו - הנאשם כבן 51, גרוש ואב לשני ילדים קטינים. מדברי סניגוריו עולה כי לפני מספר שנים התחולל משבר בנישואיו של הנאשם והוא הפך למשמורן עיקרי לילדיו. בהמשך בשל קשיים רפואיים (בעיקרם אורתופדיים בגינם הנאשם מטופל בקנביס רפואי) סגר הנאשם חלק מעסקיו (הוצגו מסמכים רפואיים). עוד לזכות הנאשם קבלת האחריות בשני התיקים וחסכון בהעדת העדים ובזמן שיפוטי של שני מותבים. לחובתו של הנאשם עברו הפלילי הרלבנטי, גם אם מדובר בעבר ישן. למרבה הצער הדבר מלמד, שלמרות הפסקה בביצוע עבירות בכלל ועבירות אלימות בפרט, הנאשם שב לבצען בשעת דחק, ולא שינה מ"ברירת המחדל" שלו. לאחר כל זאת, סברתי שיש למקם את הנאשם בחלק הראשון של המתחם, ולהסתפק בהטלת של"ץ בהיקף משמעותי. סברתי שהטלת עבודות שירות בשלב הנוכחי של חייו של הנאשם ונוכח מצבו הרפואי, מהווה עונש חמור מדי. יש לאזן זאת באמצעות פיצוי לאנשי החינוך שבאוזניהם השמיע הנאשם את האיומים.

גזירת הדין

11. לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 300 שעות שירות לתועלת הציבור (של"ץ). שירות המבחן יזמן את הנאשם ויגיש תוכנית של"ץ עד ליום *.**.****. הטלפון של הנאשם: ***-******* הטלפון של ב"כ ***-******* פקס: **-*******.

הנאשם הוזהר כי אי-קיום צו השל"ץ באופן משביע רצון עלול להביא להפקעת הצו ולדיון מחודש בשאלת גזר הדין הראוי לרבות הטלת מאסר בפועל;

ב. 7 חודשי מאסר על-תנאי, שלא יעבור הנאשם בתוך 3 שנים מהיום כל עבירת אלימות מסוג פשע;

ג. 4 חודשי מאסר על-תנאי, שלא יעבור הנאשם בתוך 3 שנים מהיום כל עבירת אלימות מסוג עוון כולל איומים;

ד. קנס בסך 2,000 ₪ או 8 ימי מאסר תמורתו אם לא ישולם. הקנס ישולם עד ליום 1.10.2024;

ה. פיצוי בסך 1,000 ₪ לכל אחד מעדי תביעה 1 ו-2 בת"פ 30638-08-23 (בסה"כ 2,000 ₪). הפיצוי ישולם עד ליום 1.11.2024;

ו. התחייבות בסך 7,000 ₪ שלא לעבור כל עבירת אלימות והחזקת סכין או אגרופן במשך שנתיים מהיום. הובהר לנאשם שמשמעות ההתחייבות היא, כי אם יעבור את העבירה בתוך התקופה שצוינה, בית המשפט שיגזור את הדין יהא חייב לחלט את ההתחייבות כקנס.

קנסות ופיצויים ניתן לשלם כעבור 3 ימים מיום מתן גזר הדין בחשבון המרכז לגביית קנסות בדרכים הבאות:

בכרטיס אשראי באתר www.eca.gov.il

בטלפון: 35592* או 073-2055000

במזומן בכל סניף של בנק הדואר בהצגת תעודת זהות בלבד

לא יונפקו שוברי תשלום.

תשלומים ניתן לקזז מכל הפקדה שבתיק או בתיק קשור על אף הודעת עיקול. ככל שלא קיימים עיקולים וקיימת יתרת זכות, ניתן להשיבה למפקיד. מובהר כי ככל שבוצעו חילוטים, לא יושבו הכספים.

מורה על השמדת המוצגים.

יש לשלוח לשירות המבחן.

זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ד סיוון תשפ"ד, 30 יוני 2024, במעמד הצדדים.