בעניין זה מצאתי להפנות לקביעת כב' בית המשפט העליון כב' השופט מינץ, בבש"פ 8264-18 פלוני נ'מדינת ישראל : "...ובשולי הדברים, באשר לטענות העורר כי בית המשפט לא היה רשאי לדחות את בקשתו לעיון חוזר "בפתקית" ללא קיום דיון. סעיף 52(א)לחוק קובע כי עצור רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בעניין הנוגע למעצרו "אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה". אכן, צודק בא-כוח העורר כי סעיף 57 לחוק קובע כי יש לקיים דיון בבקשתו של נאשם לעיון חוזר בנוכחותו. אלא שבענייננו, אף אחד מהתנאים האמורים בסעיף 52(א)לחוק לא התקיים. העורר לא הצביע על קיומן של עובדות חדשות או של שינוי נסיבות. אף ברי כי 20 ימים אינם "זמן ניכר מעת מתן ההחלטה" המאפשר הגשת בקשה לעיון חוזר. במקרה שכזה, לא נפל פגם בהחלטת בית המשפט לדחות את הבקשה על הסף מבלי לקיים דיון בה (וראו: בש"פ 2586/13 אלרואי נ' מדינת ישראל (24.4.2013))..." בפרט בענייננו בו הנאשמים ביקשו כי בית המשפט יקבל החלטתו וזאת ללא קיום דיון במעמד הצדדים.

זה המקום לציין כי אומנם נקבע כי מועד הדיון לשם שמיעת הטיעונים לעונש יתקיים בפניי ביום 24.06.2025 אך ככל ויחפצו הצדדים, הרי שניתן להקדים את הדיון ע"פ יומנו של בית המשפט.

משכך הדברים, מורה מחד, כי הבקשה לעיון חוזר נדחית ומאידך מצאתי להקל ולו במעט בתנאי הנאשמים באופן בו מורה על הוספת חלון נוסף ביום ב' בין השעות 17:00-21:00.

ניתנה היום, כ"ד אדר תשפ"ה, 24 מרץ 2025, בהעדר הצדדים.