דיון והכרעה

4. שמעתי את טענות הצדדים.

א. אשר לערך המוגן - מדובר בפגיעה בריבונותה של המדינה וביכולתה להגן על גבולותיה. מידת הפגיעה בערך המוגן נמוכה בנסיבות העניין.

ב. אשר לנסיבות ביצוע העבירה - הנאשם נתפס בדירה שם עבד, וגרסתו לא נסתרה. הנאשם ידע שהוא נכנס לישראל שלא כדין ומכאן שהוא אחראי למעשיו. בנסיבותיו נדמה כי פוטנציאל הסיכון הביטחוני הנשקף ממנו אינו גדול. בפועל הנזק שנגרם אינו גדול אף הוא.

ג. אשר למדיניות הענישה הנוהגת ולמתחם הענישה - המקרה שלפנינו עונה על הנסיבות שנקבעו בהלכת אלנג'אר [רע"פ 7908/23 אלנג'אר ואח' נ' מ"י (מיום 27.11.2023)] שם נדונה הלכת אלהרוש [רע"פ 3677/13 מחמד אלהרוש ואח' נ' מ"י (מיום 9.12.2014)], ונקבע כי בצוק העתים, בשל מלחמת "חרבות ברזל", יש מקום לשנות את האיזון בין הערכים השונים ולהעדיף מתחם ענישה מחמיר יותר שבין חודשיים ל-7 חודשי מאסר בפועל. נכון הוא שקיימת פסיקה הקובעת עונשים נמוכים יותר בשל נסיבות קונקרטיות שאינן מתיישבות עם הנסיבות בהלכת אלנג'אר, הדנה בכניסה לישראל לצרכי פרנסה של תושבי האזור ללא עבירות נלוות. ראו למשל: עפ"ג (ירושלים) 15628-09-24 אלקיאץ נ' מ"י (מיום 10.12.2024), ואולם המתחם באותן נסיבות הוא מחייב, כל עוד לא שונתה הלכת אלנג'אר, דהיינו - חודשיים עד שבעה חודשים. ראו בהקשר זה: עפ"ג (ירושלים) 57762-12-24 מ"י נ' שואהין ואח' (מיום 7.1.2025), שם התקבל ערעור על גזר דיני, במסגרתו גזרתי חודש מאסר על שב"חים בנסיבות דומות, והעונש הוכפל לחודשיים מאסר בהתאם להלכת אלנג'אר. בית המשפט המחוזי ציין בפסק דינו, כי "... איננו סבורים כי מאז שניתן פסק הדין [הלכת אלנג'אר], חל שינוי המאפשר לקבוע כי העומס על כוחות הביטחון ומצב המלחמה השתנו באופן שיש בו כדי להביא לשינוי מתחם הענישה שנקבע" (שם, בעמ' 5). עם זאת, בפרשת אלקיאץ שהוזכרה לעיל, בוצעה חריגה ממתחם העונש בשל נסיבותיה המיוחדות של הנאשמת, ואני סבור כי תוצאה זו ראויה גם במקרנו, בהינתן השיקולים הבאים: נסיבותיו הרפואיות של הנאשם לגביהן הוצגו אסמכתאות, וכן אי מיצוי החקירה בעניינו של המעסיק. הדבר מפליא, שכן הנאשם נתפס בדירה בכתובת ספציפית ועל-נקלה יכולה הייתה המשטרה לבדוק את זהותו של המעסיק ובוודאי שלקדם את בירור עניינו בהקשר לחקירה. משעה שהדבר לא נעשה, יש בכך פגם המשליך על השיקולים הנוגעים למיקום במתחם העונש ולחריגה ממנו.

ד. אשר למיקום במתחם - נוכח האמור, הגם שהמתחם הוא בין חודשיים לשבעה חודשים, יש מקום למקם את הנאשם מתחת לתחילת המתחם בדומה לפרשת אלקיאץ.

גזירת הדין

5. לנוכח כל האמור אני גוזר עליו את העונשים הבאים:

א. חודש מאסר בפועל בניכוי ימי המעצר ע"פ חישוב שב"ס שיכריע. על הנאשם להתייצב בבית המעצר "ניצן" ביום 27.4.2025 עד לשעה 10:00 כשהוא מצוייד בהיתר כניסה לישראל, תעודת זהות ועותק מגזר הדין - על הרשויות לאפשר כניסתו לישראל לצורך כך;

ב. חודש מאסר על-תנאי, שלא יעבור הנאשם בתוך 18 חודשים מיום שחרורו כל עבירה על חוק הכניסה לישראל;

ג. קנס בסך 2,000 ₪ או 8 ימי מאסר תמורתו אם לא ישולם כלל. הקנס ישולם עד ליום 1.6.2025 - לא ניתן לבקש קיזוז אלא לאחר קבלת אישור על התייצבות למאסר;

ד. התחייבות בסך 10,000 ₪, שלא יעבור הנאשם בתוך 18 חודשים מהיום כל עבירה על חוק הכניסה לישראל. ההתחייבות לא תחולט אלא אם יעבור הנאשם בתוך חודשים מיום שחרורו את העבירות בהן הורשע. היה ויורשע כאמור, מוזהר הנאשם כי בית המשפט יהא חייב לחלט את ההתחייבות בעת מתן גזר הדין כאילו הייתה קנס.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ט"ו טבת תשפ"ה, 15 ינואר 2025, במעמד הצדדים.