1) גזר דין זה עניינו שני אישומים בתחום הסמים.

2) באישום הראשון (ת"פ 33615-05-22), הורשע הנאשם על-יסוד הודאתו, בהחזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) סיפא בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים"). לפי האישום, ביום 3.11.2021 בערב, החזיק הנאשם ללא רישיון כדין, בסמים מסוכנים מעל דלת של חדר בביתו בבית שמש, משלושה סוגים: 9 יחידות של סם מסוכן מסוג MDMA, 28 יחידות של סם מסוכן מסוג EUTYLONE (שהוא נגזרת מבנית של METHYLONE); וגם כמות של 44.14 גרמים נטו של סם מסוכן מסוג קנבוס.

3) באישום השני (ת"פ 64293-05-23), הורשע הנאשם, גם זאת על-יסוד הודאתו, בהחזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית, ללא רישיון כדין, לפי העבירה המוזכרת לעיל. הוא הורשע גם כן בהחזקת כלים להכנת סם לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 10 סיפא בפקודת הסמים. לפי אישום זה, ביום 7.6.2022 בשעות הבוקר, החזיק הנאשם במחסן שבביתו בבית שמש, בתוך אוהל, שני שתילים של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 15.15 גרמים נטו. באותן הנסיבות, החזיק שם גם כלים המשמשים לגידול סמים והם: מיזוג, תאורה, דשנים שונים ומשאבות חמצן.

4) ביום 15.12.2024 טענו הצדדים לעונש.

התסקיר וחוות הדעת

5) תסקיר שירות המבחן הוגש ביום 6.11.2024. זה המקום לציין, כי בשל שיבוש בקישור בין האישומים שהתנהלו בתיקים נפרדים (אחד בירושלים והשני בבית שמש), התסקיר התייחס רק לאישום שבתיק 33615-05-22. למרות האמור, הסכימו הצדדים בדיון הטיעונים לעונש, לטעון ללא הצורך בהשלמת התסקיר ביחס לאישום הנוסף.

6) לפי התסקיר, בתמצית מתוך שמירה על צנעת הפרט, הנאשם בן 43, גרוש אך מתגורר עם גרושתו, ואב לחמישה ילדים קטינים. כיום הוא קבלן. ילדותו לא הייתה קלה, וזה בא לידי ביטוי בהמשך בקשיים בשירותו הצבאי שקוצר. הוא השלים שתים-עשרה שנות לימוד. בבגרותו, הוא לא היה יציב תעסוקתית, ובמקום העבודה הנוכחי הוא החל רק לפני מספר חודשים. הוא המפרנס היחיד למשפחתו. הנאשם החל שימוש בסמים לפני מספר שנים, ולדבריו הוא עושה כן בתדירות קבועה.

7) כגורמי סיכון להישנות מעשה עברייני, עמד התסקיר על העדר נכונות הנאשם להליך טיפולי, על עברו הפלילי, על קשייו ההסתגלותיים וחוסר היציבות בחייו האישיים והתעסוקתיים. לא רק שהנאשם הודיע כי אינו מעוניין להפסיק שימוש בסמים, אלא הביע גם את דעתו שתומכת בשימוש זה. כגורמי סיכוי לשיקום לעומת זאת, עמד התסקיר על מאמציו של הנאשם לנהל את חייו חרף קשייו, דאגתו לפרנס את משפחתו וגם יכולתו לתקשורת טובה. בנסיבות אלו, התסקיר לא בא בהמלצה טיפולית, והמליץ על ענישה מוחשית בדמות קנס כספי וענישה מותנית מרתיעה.

8) לפי חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות מיום 27.10.2024, הנאשם נמצא מתאים לביצוע עבודות שירות אך במגבלות.

עיקרי טיעוני הצדדים לעונש

9) המאשימה טוענת בעיקר, כי הנאשם הודה והורשע בשני כתבי אישום מתוקנים, שעניינם החזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית. באישום השני, הוא החזיק גם כלים לגידול סמים, נתון אשר מגביר את המסוכנות שבמעשיו, אשר נשקפת לשלום הציבור. הנאשם צורך סמים מסוגים שונים ואינו מעוניין להפסיק את השימוש. המאשימה גורסת שיש לקבוע מתחם נפרד לכל אישום, שינוע בין חודשיים ועד שמונה חודשי מאסר, לצד ענישה נלווית. נוכח עברו הפלילי של הנאשם, יש להחמיר בענישתו, ולכן עותרת המאשימה להשית עליו, חמישה חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס והתחייבות בשיעורים משמעותיים. בנוסף, היא עותרת להשמדת הסמים שנתפסו והרכוש ששימש להכנתם.

10) הנאשם - באמצעות באת-כוחו עו"ד ח' רייזמן-אבודרהם - טוען מנגד, בעיקר, כי הוא נטל אחריות על מעשיו בשני האישומים והסביר שהסמים נועדו לצריכה אישית. באישום השני, כמות הסם הייתה שולית מאוד. לפיכך, לא נשקפת מסוכנות לשלום הציבור. הנאשם נמצא בעשור הרביעי לחייו, גרוש ומנהל משק בית משותף עם גרושתו, להם ילדים קטינים. אמנם יש לו עבר פלילי, אך אינו משמעותי ולא רלבנטי לתחום הסמים. הנאשם עוסק כקבלן. הוא בעל יכולות תפקוד נורמטיבי, והוא המפרנס היחיד למשפחתו. הוא הודה בצריכת הסמים בתדירות של פעם בשבוע, וזה מה ש"מחזיק" אותו ועושה לו "טוב". הוא מאמין, כי אין פסול בצריכה עצמית. ההגנה עותרת לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהטיל עונש בדמות מאסר מותנה שלא על צריכה עצמית וקנס כספי.

11) גם הנאשם דיבר לפניי בדיון. לדבריו, הוא אב משפחה ובתו הקטנה בת שנתיים. הוא קבלן ומעסיק עובדים. הוא נטל אחריות על מעשיו, ולדבריו, שימושו בסמים נעשה בתדירות של פעם בשבוע בצורה שלא פוגעת באף אחד. מבחינתו, זה מהווה "בריחה" על מנת לאגור כוחות. על כן, להשקפתו, הוא אינו זקוק לשיקום ומשתמש בסמים רק בעת הצורך. ביחס לאישום השני, לדבריו, השתילים נועדו לשימוש עצמי וכדי להימנע ממגע עם גורמים מפוקפקים, וגם כדי "לא להמשיך לממן כמה שאני יכול את עולם הפשע". הנאשם ביקש מבית המשפט לנקוט במידת הרחמים בגזירת הדין, מאחר והוא לא פוגע באף אחד חוץ מאשר בעצמו, וזה נובע מבחירה אישית שלו.

דיון והכרעה

12) לפי סעיף 40ב בחוק העונשין, העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל. לפי סעיף 40ג(א), לקביעת מתחם העונש ההולם, בית המשפט "יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה כאמור בסעיף 40ט", ולפי סעיף 40ג(ב) "בתוך מתחם העונש ההולם יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה...".

13)  הערכים המוגנים: עבירות בתחום הסמים באות להתמודד עם הסיכונים והנזקים הרבים והעמוקים הנשקפים מהחזקת סמים, סחר בהם ולבטח השימוש בהם, בריאותית, חברתית וכלכלית. העיסוק בסמים שלא כדין, כשלעצמו, מחולל מעשי עבריינות ופשיעה גם בתחומים פליליים נוספים, הן לצורך גידול או ייצור הסמים, הן לצורך ייבואם או רכישתם והן לצורך הסחר בהם. נכון, יש לנקוט בגישה שמאבחנת בין סוגי הסמים השונים, בהתאם למידת חומרתו של כל סם (בש"פ 8640/20 אבו קרינאת נ' מדינת ישראל (23.12.2020)). בע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' אמארה (4.7.2012), עמד בית המשפט על חומרת נגע הסמים:

"את נגע הסמים יש לעקור מן השורש. ייצור, הפצה, סחר וכמובן גם שימוש בסמים - כל אלו מסבים נזק עצום. הנזק נגרם לא רק למעגל הסגור של המעורבים הישירים בביצוע העבירות, אלא גם לחברה בכללותה. ייתכן ועבירות הסמים הקשים הן כה נפוצות עד שהתרגלנו אליהן, ואולי אף אבדה לנו הרגישות למחיר שלא רק החברה משלמת אלא גם המשתמש עצמו.

...

למאבק בנגע הסמים יש שותפים רבים. חלקם מתמקדים בחינוך מניעתי ובהסברה. אחרים מסייעים בהליכי הגמילה. לצידם פועלים גם אנשי אכיפת החוק, שתפקידם לסכל את עבירות הסמים וללכוד את העבריינים. אף בית המשפט נוטל חלק חשוב במאבק, באמצעות הטלת עונש מרתיע על מי שהורשע בעבירות סמים. בכל זאת תוך מתן משקל - בין היתר - לכמות הסם ואיכותו, טיב עבירת הסמים שבוצעה, תרומתו של הנאשם להתגשמות העבירה ועברו הפלילי (השוו: ע"פ 8031/10 אורוסקו-צ'אבז נ' מדינת ישראל (1.3.2012))"

14) נסיבות ביצוע העבירות: בשני האישומים, החזיק הנאשם סמים מסוכנים מסוגים שונים בנכסיו. באישום השני, הוא החזיק גם כלים שמשמשים לגידול הסם. הכמויות שנתפסו, כל אחת לחוד, אמנם הן אינן משמעותיות אך המצבור שלהן אינו שולי כלל, הן בכמות הן בטיב. לעניין אחרון זה, באישום הראשון, הודה הנאשם בהחזקת סמים שהם תרכובת כּימית מסוכנת. לעניין הקנבוס, חומר זה אמנם אינו מצוי באותה רמת מסוכנות בריאותית וחברתית כמו סמים אחרים, אך עודנו מוגדר כסם מסוכן (רע"פ 174/21 סויסה נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (25.2.2021); רע"פ 3059/21 ימין נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (5.5.2021); ע"פ 6299/20 חן נ' מדינת ישראל (4.2.2021)).

15) בכל אופן, אין להכביר במילים ביחס למסוכנות והחומרה הטמונות במעשי הנאשם, תחילה עליו, על משפחתו ועל החברה בכלל, בשים לב לכמות שנתפסה, לזמינות שלו לסוגי הסם השונים ובעיקר, להתמכּרות שלו לשימוש בסמים והפגיעה בבריאותו. התמכּרות זו, גם אם היא נותרת בגדר השימוש העצמי, אך היא כשלעצמה - כלומר פעולת הצריכה שכרוכה מטבע הדברים בחיפוש אחר הסם ורכישתו מהספקים - בעלת פוטנציאל ממשי לחולל ולהזין פשיעה של ייצור, סחר והפצה של סמים. מן העבר האחר, הנאשם הוא מבצע יחיד, מעשיו אינם ברמת תחכום מיוחדת, השימוש הוא לצרכיו האישיים, וממילא הוא לא הורשע בייצור או סחר בסמים. מכאן, חומרת מעשיו מצויה ברף הנמוך יחסית.

16) מדיניות הענישה הנהוגה: תחילה אעיר, כי המאשימה עתרה לקביעת מתחם נפרד לכל אישום. לא הייתה עתירה נוגדת מטעם ההגנה. בהינתן מרחק הזמן בין העבירות מושא שני האישומים, מובנת היא עמדת המאשימה, אם כי לטעמי, לא היה נראה בלתי סביר לקבוע מתחם אחד בנסיבות העניין, נוכח הדמיון בין המעשים והעבירות. מכל מקום, לאחר בחינת פסיקה נוהגת, נמצא שהמתחם דומה בשני האישומים (עם החמרה במעט בהינתן העבירה של החזקת הכלים לגידול סמים), ובכל מקרה, ייקבע עונש כולל אחד.

17) לאחר בחינת הפסיקה, לעתים חלקה התייחס לעבירות בנסיבות חמורות או מקלות יותר (כמות הסם, ביצוען של עבירות נוספות, וכו'), וכן בהתחשב גם בנסיבות ביצוע העבירות לפנינו, לדעתי מתחם הענישה ביחס לכל אישום, נע בין ענישה מותנית וצופת פני עתיד, ועד מספר חודשי מאסר, זאת לצד ענישה נלווית. ראו והשוו עם הפסיקה הבאה בשינויים המתחייבים: רע"פ 1353/17 אסולין נ' מדינת ישראל (12.4.2018); רע"פ 7996/12 יוסף נ' מדינת ישראל (23.1.2013); ת"פ (שלום ב"ש) 15475-10-21 מדינת ישראל נ' קוסייב (7.7.2024); ת"פ (שלום י-ם) 21547-12-21 מדינת ישראל נ' יושיע (21.5.2024); ת"פ (שלום י-ם) 59554-08-20 מדינת ישראל נ' כהן (7.6.2023); ת"פ (שלום ב"ש) 68386-11-20 מדינת ישראל נ' אוואסקר (19.9.2022); ת"פ (שלום ת"א) 36577-03-20 מדינת ישראל נ' דפרנגי (16.3.2021); ת"פ (שלום נצרת) 20403-02-20 מדינת ישראל נ' פרח (23.9.2020); ת"פ (י-ם) 11334-06-19‏ מדינת ישראל נ' פרדני (7.5.2020); ת"פ (שלום י-ם) 8483-03-16 מדינת ישראל נ' אפרתי (1.12.2016)).

18)  נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות: הנאשם בשנות ה-40 לחייו. הוא אב לקטינים ומפרנס יחיד למשפחתו. לקולת העונש נזקף חלוף התקופה ממועדי ביצוע העבירות ועד היום. עוד ניתנת הדעת לנטילת האחריות. ביחס לאישום הראשון, הושג הסדר דיוני שחסך שמיעת עדויות של עדי התביעה, ונשמעה פרשת ההגנה. כתב האישום תוקן לאחר שמיעת עדות הנאשם. הנאשם הודה בו, זאת לפני שסוכמו טענות הצדדים והוכרע דינו. ביחס לאישום השני, הוא הודה במיוחס לו ללא הצורך בשמיעת עדים. הודאות הנאשם היה בהן חיסכון בזמנם של הצדדים ובזמן השיפוטי. עוד ניתנת הדעת בהקשר זה, לחלקים החיוביים בתסקיר, אודות כוחותיו של הנאשם לנהל אורח חיים נורמטיבי, זולת התמכרותו לסמים.

19)  מן העבר האחר, לחומרת העונש, לא ניתן לומר כי הנאשם נטל אחריות במובן זה שהוא מודע לפְּסול שבמעשיו. לשיטתו, כל עוד אינו פוגע בזולת, רשאי הוא להשתמש בסמים לצריכתו העצמית כראות עיניו. אין בידי לקבל זאת. מעבר לכך שהאיסורים בדין בתחום הסמים הם ברורים, אלא שגם, כפי שהצביע על כך התסקיר, הנאשם סובל מהתמכרות לסמים ומסרב מדעת להליך טיפולי. גם אם בעיניו מצב דברים זה הוא מצב תקין כביכול, המצב אינו כך.

20)  יש לומר את הדברים בצורה צלולה. להתמכּרות לסמים שלא לצרכים טיפוליים או רפואיים ולפי היתר בדין, עלולות להיות בסבירות גבוהה, השלכות קשות מאוד ואף הרסניות בתחומי החיים השונים, הבריאותיים, האישיים, המשפחתיים, החברתיים, הכלכליים ועוד, הן בטווח הקרוב הן בטווח הרחוק, הן לנאשם הן לסביבתו - וטוב טיפול מאוחר מלעולם לא.

21)  עוד לחומרת העונש, יש ליתן את הדעת לעברו הפלילי של הנאשם. כפי שעולה ממוצג ת/1, הוא הורשע רק לפני כשנה וחצי (בחודש 05/2023) בביצוע עבירת איומים, בגינה הושתו עליו מאסר מותנה וקנס. בשנת 2012 הוא הורשע בעבירת גניבה. נכון, הרשעות אלו אינן אמנם בתחום הסמים, מצויות ברף חומרה נמוך, ואחת מהן אף התיישנה, אך אין להתעלם מכך שההתמכרות לסמים עלולה להוות כור פורה למעשים עברייניים דומים לאלה, או אחרים שהם חמורים יותר, בעתיד. מכאן, מתחייבת גם ענישה שמציבה גבולות ומרתיעה, ולכן לא ניתן להסתפק רק במאסר מותנה בנסיבות העניין. מיקום עונשו של הנאשם, יוצב בתוך השלישי התחתון של המתחם.

סיכום

22) לאור האמור, משית על הנאשם את העונשים הבאים:

א) עשרים (20) יום מאסר שירוצו בעבודות שירות. ריצוי העונש יחל ביום 28.1.2025, או כל מועד אחר שיקבע הממונה (מוקדם או מאוחר יותר) ולפי חוות דעתו. מוזהר הנאשם בכך, כי אם לא יעמוד בהוראות הממונה כלשונן וכמשמען, הוא ירצה את יתרת עונשו מאחורי סורג ובריח.

ב)  חודש מאסר שלא ירוצה, אלא אם יעבור הנאשם עבירת עוון לפי פקודת הסמים, תוך שלוש שנים מהיום.

ג)  חודשיים מאסר שלא ירוצו, אלא אם יעבור הנאשם עבירת פשע לפי פקודת הסמים, תוך שלוש שנים מהיום.

ד)  משית על הנאשם קנס בסך 2,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים ועוקבים, החל מיום 1.2.2025, ובכל יום הראשון של החודש העוקב. הקנס ישולם באמצעות רשות האכיפה והגבייה, בטלפון, באינטרנט או במזומן (בדואר). באחריות הנאשם ליצור קשר עם הרשות בטלפונים (35592* או 073-2055000).

ה) הנאשם יתחייב לשלם סך 5,000 ₪ זאת ככל שיעבור עבירת סמים תוך שנה מהיום.

23) הנאשם יתאם את תחילת ריצוי עונשו עם יחידת ברקאי (עבודות שירות), שלוחת דרום, סמוך לכלא באר שבע, טלפון: 074-7831218, פקס: 08-9193006, דוא"ל: avshdarom@ips.gov.il. ככל שלא יקבל הנחיה אחרת, יתייצב הנאשם ביום 28.1.2025 בשעה 08:00 בכתובת היחידה האמור כשהוא מצויד בגזר הדין.

24) ניתן בזאת צו כללי להשמדת הסמים והכלים שנתפסו בחקירה, הכל לפי שיקול דעת קצין.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.

המזכירות - להודיע לממונה ולשירות המבחן בהתאם.

ניתן היום, ח' טבת תשפ"ה, 08 ינואר 2025.