א. הנאשם הודה ללא הסדר טיעון במיוחס לו והורשע - אמנם לא עומדת לו עוד חזקת החפות, אך הודאתו היא בגדר קבלת אחריות וצעד משמעותי המאפשר לבית המשפט להגביר את מתן האמון בנאשם;

ב. הנאשם שהה במעצר ממש למעלה מעשרה ימים לראשונה בחייו ולאחר מכן שהה למעלה משלושה חודשים במעצר בית מלא, ולא נרשמו הפרות לחובתו. מכאן, שקיים רכיב של חלוף זמן, שבשל התנהלות הנאשם, מטה את הכף לזכותו מבחינת יכולת בית המשפט לתת בו אמון. בנוסף סביר להניח שמדובר בחוויות מרתיעות מפני הישנות העבירות;

ג. מדובר בנאשם ללא עבר פלילי. הגם שכשל באופן ממוקד במקום ובזמן, הדבר מלמד שאין הדבר מעיד על אורחותיו;

ד. חקרתי את האב וברור לי שהוא ידווח ככל שהנאשם יפר תנאים;

ה. תנאי מעצר אינם מקדמה על חשבון העונש, ובהתחשב במכלול הנסיבות ורמת הענישה הנוהגת, אין עוד תכלית בקיומו של מעצר בית מלא.

8. לפיכך, מצמצם את תנאי מעצר הבית, כך שהנאשם ישהה במעצר בית לילי בלבד בין השעות 23:00 ל-06:00. מעצר הבית יהיה במקום מעצר הבית ומפוקח ע"י מי שאושר לכך. המשטרה רשאית לוודא קיום תנאי זה. הערבויות וההפקדות יוותרו בתוקף עד לתום ההליכים.

9. בקשה נוספת שלפניי - בקשת הנאשם להחזיר את הטלפונים שלו. המאשימה מתנגדת ומפנה לבקשת חילוטם בכתב האישום. סברתי שיש להשיב את הטלפונים בכפוף להפקדה של 2,000 ₪, על-מנת לבטא את הפסול שבשימוש בהם לצורך ביצוע עבירות. הסכום ישולם עד ליום 10.8.2024 ויחולט לאוצר המדינה, חלף בקשת החילוט של הטלפונים.

10. ההחלטה תיכנס לתוקף ביום 19.7.2024 בשעה 10:00. ככל שיוגש ערר עד למועד זה, ההחלטה תעוכב עד להכרעה בערר.

נא לשלוח לצדדים.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, י"א תמוז תשפ"ד, 17 יולי 2024, בהעדר הצדדים.