הרקע:

1.  הנאשמים 1 ו-2 (להלן: "הנאשמים") הודו והורשעו במסגרת הסדרי טיעון, בעבירות כדלהלן:

 

נאשם 1: סחר בנשק, לפי סעיף 144(ב2) בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); ועסקה אחרת בנשק, לפי סעיף 144(ב2) בחוק העונשין.

 

נאשם 2: שתי עבירות של סחר בנשק, לפי סעיף 144(ב2) בחוק העונשין.

 

הסדרי הטיעון לא כללו הסכמות בנוגע לעונש.

 

תמצית עובדות כתבי האישום המתוקנים:

2.  כתבי האישום מתוקנים שהוגשו נגד הנאשמים כוללים בחובם שני אישומים. על פי האמור בחלק הכללי של כתבי האישום, במועדים הרלוונטיים לכתבי האישום, נ.פ. 5555-22 שימש כסוכן מטעם משטרת ישראל. הסוכן ידע כי לנאשם 1 יש גישה לכלי נשק, על רקע היכרות ביניהם, שהתקיימה מספר חודשים עובר לאירועים.

 

3.  לפי עובדות האישום הראשון, ביום 28/2/2023 התקשר נאשם 1 לסוכן ואמר לו שהוא נמצא עם נאשם 2 ושברצונם להתפרנס (לפי כתב האישום בעניינו של נאשם 1), או למכור נשק לסוכן (לפי כתב האישום בעניינו של נאשם 2). נאשם 2 אמר כי יש לו את כל סוגי הנשק במחירים טובים, ושהוא ישלח לסוכן תמונות.

 

4.  כשעתיים לאחר מכן, נאשם 2 שלח לסוכן תמונות של אקדח וכלי נשק מסוג M16. לאחר מכן, נאשם 2 התקשר לסוכן ואמר לו כי מחיר האקדח 20,000 ₪ ומחיר רובה M16 עומד על 47,000 ₪, אך הוא מוכן לרדת לסך של 45,000 ₪. לאחר שהסוכן השיב שהוא לא מעוניין באקדח, אמר לו נאשם 2 שהרובה מוכן אצלו בבית, ושהם ייפגשו ביום 30/3/2023 יחד עם נאשם 1, על מנת שיכירו. נאשם 2 יצר קשר עם הסוכן ביום 29/3/2023, והשניים קבעו להיפגש למחרת היום לצורך ביצוע עסקת נשק, יחד עם נאשם 1.

 

5.  ביום 30/3/2023 הסוכן פגש את הנאשמים, שהמתינו לו ברכבו של נאשם 2 על ציר 60. נאשם 1 נכנס לרכבו של הסוכן, וביקש ממנו לנסוע אחרי רכבו של נאשם 2. במהלך הנסיעה, נאשם 1 התקשר לנאשם 2 וביקש ממנו להביא את הנשק למקום קרוב יותר, והכווין את הסוכן לשטח פתוח. נאשם 2 הוציא מרכבו חפץ דמוי רובה סער M4, אשר יורה ובכוחו להמית, ומחסנית ריקה תואמת. נאשם 2 דרך את הנשק, ירה מספר כדורים באוויר, פרק את הנשק והניחו ברכבו של הסוכן. בהמשך, נאשם 2 נכנס לרכב הסוכן, נאשם 1 ניגש לרכבו של נאשם 2 והשלושה נסעו חזרה לציר 60. בדרך, הסוכן העביר לנאשם 2 סך של 45,000 ש"ח עבור הנשק, ולנאשם 1 סך של 1,000 ₪ תמורת העסקה.

 

6.  נאשם 2 הציע לסוכן כלי נשק נוספים למכירה, ובהמשך שלח לו מספר תמונות של כלי נשק מסוג M16 ומחירם.

 

7.  לפי עובדות האישום השני, ביום 31/3/2023 נאשם 2 שלח לסוכן תמונה של כלי נשק מסוג M16, וכתב שמדובר בנשק דומה לזה שנמכר בעסקה הקודמת ואפילו "קצת יותר טוב", ושיש לו מחסנית תואמת וכוונת. בימים שלאחר מכן נאשם 2 ניסה להשיג את הסוכן, ללא הצלחה.

 

8.  ביום 9/4/2023 הסוכן התקשר לנאשם 2, ואמר לו כי הוא מעוניין בנשק. נאשם 2 אמר לסוכן שבעל הנשק מעוניין בתשלום לפני העברת הנשק. הסוכן סרב. נאשם 2 אמר לסוכן להגיע אליו למחרת היום, על מנת שילכו יחד להביא את הנשק. בהמשך היום, נאשם 1 התקשר לסוכן ואמר לו שגם הוא יגיע לעסקה.

 

9.  ביום 10/4/2023 הסוכן נפגש עם הנאשמים, שהמתינו לו בצומת גוש עציון ברכבו של נאשם 2. נאשם 1 נכנס לרכבו של הסוכן, שנסע אחרי נאשם 2 לכפר אל פאוואר. בהגיעם לכפר, הצטרף לרכבו של נאשם 2 אדם בשם מחמוד אל נגאר (להלן: "אל נגאר"), והארבעה נסעו לביתו. מספר דקות לאחר מכן הגיע למקום נאשם 3, ספק הנשק, כשהוא נושא רובה סער דמוי M16 אשר יורה ובכוחו להמית, ומחסנית ריקה תואמת. אל נגאר הוציא את הנשק מהרכב והכניסו לביתו, שם הסוכן, נאשמים 1 ו-2 ואל נגאר התמקחו על מחיר הנשק. בהמשך, אל נגאר ירה מספר כדורים לאוויר, פרק את הנשק והכניס אותו לרכב הסוכן. לאחר שהסוכן, נאשם 2 ואל נגאר נכנסו לרכבו של הסוכן, הסוכן מסר לנאשם 2 סכום של 43,000 ₪ תמורת הנשק והמחסנית. נאשם 2 ואל נגאר ספרו את הכסף, ואל נגאר לקח את הכסף. במהלך הנסיעה אל מחוץ לכפר, אל נגאר הציע לסוכן כלי נשק נוספים, ואמר לו שהוא יכול לארגן משתיק קול. השניים הסכימו כי ישוחחו באמצעות נאשם 2. לאחר שנאשם 2 ואל נגאר יצאו מהרכב, נכנס אליו נאשם 1, שקיבל מהסוכן סך של 1,000 ש"ח תמורת העסקה.

 

הראיות לעונש:

10.  המאשימה הציגה כראיות מטעמה את גיליון ההרשעות הפלילי והתעבורתי של נאשם 1 (ת/1, ת/2) ואת רישומו הפלילי של נאשם 2 (ת/3). כעולה ממסמכים אלה, לנאשם 1 שלוש הרשעות תעבורה בבית משפט צבאי, בין היתר בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה בשכרות. בגין העבירות הנ"ל הוטלו על נאשם 1 עונשי מאסר בפועל לתקופות של ארבעה וחמישה חודשים. בנוסף, נאשם 1 הורשע בבית משפט צבאי בעבירה של הפרת הכרזת שטח סגור מיום 12/10/2010, בגינה הוטל עליו עונש מאסר בפועל למשך 45 יום. לנאשם 2 שתי הרשעות בבית משפט צבאי, האחת בעבירה של הסתה ותמיכה בארגון עוין מיום 1/1/2016, בגינה נדון לעונש מאסר בפועל למשך שנה; והשנייה ב-16 עבירות של יידוי אבנים שנעברו במהלך שנת 2011, בגינן הוטל עליו עונש מאסר בפועל למשך 62 יום.

 

11.  ההגנה לא הגישה ראיות לעונש.

 

הטיעונים לעונש:

 

תמצית טיעוני המאשימה:

12.  המאשימה טוענת כי מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שעבר נאשם 1 נע בין שש שנות מאסר בפועל לבין שמונה שנות מאסר וחצי בפועל; וכי מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שעבר נאשם 2 נע בין שש שנות מאסר וחצי בפועל לבין תשע שנות מאסר בפועל. המאשימה מבקשת להטיל על נאשם 1 עונש מאסר בפועל למשך 75 חודשים, ועל נאשם 2 עונש מאסר בפועל למשך שבע שנים, הכל בצירוף קנס משמעותי ומאסר על תנאי.

 

13.  בטיעוניה עמדה המאשימה על חומרתן של עבירות הנשק, על הצורך בהרתעה ועל החמרת הענישה בגינן, בהתאם להוראת סעיף 144(ז) בחוק העונשין ופסיקתו של בית המשפט העליון.

 

14.  לעמדת המאשימה, עובדות כתב האישום מלמדות כי הנאשמים יזמו את מכירת כלי הנשק לסוכן, פעלו כיחידה אחת, ומתוך מניע כלכלי מכרו לסוכן בשני מקרים כלי נשק דמויי רובי סער מקוריים, שהנזק הפוטנציאלי הטמון בהם לחברה הוא אדיר. עוד טענה, כי חלקו של נאשם 1 באירוע מיום 10/4/2023, המפורט באישום השני, מעט פחות משמעותי מחלקו של נאשם 2, "שממש מתנהל עם הסוכן", כלשונה.

 

15.  לתמיכה בעמדתה אשר למתחמי הענישה הפנתה המאשימה לפסקי הדין שלהלן:

 

א.  ע"פ 2880/23 מדינת ישראל נ' עיסא, 25/4/2023: ערעור המדינה על עונש מאסר למשך 30 חודשים שהוטל על המשיב, לאחר שהורשע בעבירה של סחר בנשק. המשיב נקט בחלק מרכזי ופעיל ביותר בעסקת למכירת נשק מסוג רובה סער M16 שנרקמה בין שני נאשמים אחרים והמשיב מצד אחד, לבין סוכן סמוי מטעם משטרת ישראל מצד שני. הנשק היה בבעלותו של המשיב. המשיב פעל לקידומה של העסקה ודחף לביצועה. במועד ביצוע העסקה, המשיב הגיע עם הנשק למפגש עם הסוכן, בדק בעצמו את הנשק כאשר ירה בו בכרם סמוך, ולבסוף הניחו ברכב הסוכן להשלמת העסקה. הערעור התקבל, ועונש המאסר בפועל שהוטל על המשיב הוחמר והועמד על 40 חודשים, תוך שצוין כי אין זו מדרכה של ערכאת הערעור למצות את הדין.

 

ב.  ת"פ (מחוזי ירושלים) 52789-09-22 מדינת ישראל נ' אבו חסן, 24/1/2024: גזר דין שניתן בעניינו של נאשם 2, שהורשע בשתי עבירות של סחר בנשק. הנאשם מכר לסוכן משטרתי, בשני מועדים שונים, חפץ דמוי רובה סער M16 בתמורה לסך של 64,000 ₪, וחפץ דמוי רובה סער M16, שהוסב מרובה אוויר, ומחסנית, בתמורה לסך של 38,000 ₪. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין חמש לשמונה שנות מאסר בפועל. ערעור שהנאשם הגיש לבית המשפט העליון (ע"פ 1930/24) נמחק, בהמלצת בית המשפט. יוער כי הגם שהמאשימה הפנתה לגזר הדין הנ"ל, שניתן בעניינו של נאשם 2, היא הגישה דווקא את גזר הדין שניתן בעניינו של נאשם 1, שיובא להלן, בפרק הדיון וההכרעה.

 

ג. ת"פ (מחוזי ירושלים) 70450-03-23 מדינת ישראל נ' מחסן, 15/4/2024: גזר דין שניתן בעניינו של נאשם שהורשע בשתי עבירות של סחר בנשק. הנאשם מכר לסוכן משטרתי, בשתי הזדמנויות, נשק דמוי רובה סער מסוג M16. האחד בתמורה לסך של 63,000 ₪ והאחר בתמורה לסך של 55,000 ₪. נקבע כי מתחם העונש ההולם למעשיו הנאשם נע בין חמש שנות מאסר בפועל לבין שמונה שנות מאסר בפועל.

 

16.  המאשימה זקפה לטובת הנאשמים את הודאתם, ולחובתם את הצורך בהרתעה. בנוסף מנתה המאשימה לחובתו של נאשם 1 את עברו התעבורתי, ולחובתו של נאשם 2 את עברו הפלילי. לעמדתה, העובדה שמדובר בהרשעות בעבירות ביטחון מעלה חשש ומדגישה את חשיבות ההרתעה.

 

תמצית טיעוני נאשם 1:

17.  ב"כ נאשם 1 טוען כי הרף התחתון של מתחם הענישה למעשיו של נאשם 1 עומד על 24 חודשי מאסר בפועל, וכי העונש המתאים לו עומד על הרף האמור. לכן ביקש להטיל על נאשם 1 עונש מאסר למשך 24 חודשים בלבד.

 

18.  הסנגור טען כי בניגוד לעמדת המאשימה, מתחם העונש ההולם למעשיו של נאשם 1 צריך להיות נמוך בהרבה מזה של נאשם מס' 2. לעניין זה ציין, כי עובדות כתב האישום מלמדות שנאשם 1 שימש כמתווך בלבד. לעמדתו, מעורבותו של נאשם 1 בשתי עסקאות הנשק שולית בלבד. על פי עובדות האישום הראשון, נאשם 1 יצר קשר בין הסוכן לנאשם 2. לאחר מכן, נאשם 2 הוא שרקם את העסקה עם הסוכן, הביא את כלי הנשק, ירה בו, מסר אותו לסוכן וקיבל את התמורה. בעת שהסוכן ונאשם 2 החליפו ביניהם את הנשק והכסף, נאשם 1 לא שהה איתם ברכב הסוכן, אלא המתין ברכבו של נאשם 2. באישום השני מעורבותו פחותה אף מכך. נאשם 2 הוא שיצר קשר עם הסוכן, ונאשם 3 הוא שהביא את כלי הנשק. נאשם 1 הצטרף רק על מנת לקבל עמלת תיווך.

 

19.  לטענת הסנגור, קיימת גם פסיקה שונה מזו אליה המאשימה הפנתה, ובה נקבע כי הרף התחתון לעסקה או שתי עסקאות של סחר בנשק עומד על שלוש שנות מאסר. לעניין זה הפנה לע"פ 8045/14 בראנסי נ' מדינת ישראל, 16/8/2018. מערער 1 הורשע בשש עבירות של סחר בנשק, שש עבירות של קשירת קשר לסחר בנשק ועבירה אחת של ניסיון לסחר בנשק. הרשעתו האמורה של מערער 1 נקבעה בשל מעורבותו בשש עסקאות למכירת נשק, במסגרתן נמכרו ארבעה תתי-מקלע מסוג קרלו, נשק דמוי M16 ואקדח מסוג גלוק, בתמורה לסך כולל של 57,200 ש"ח, מתוכם 2,600 ש"ח הועברו לידיו. באחת מהעסקאות תפקידו של המערער היה לשמור ולתצפת מפני הגעת כוחות משטרתיים. המערער צירף תיק נוסף, שבו הורשע במעורבות בשלוש עסקאות סחר בסמים, בעבירות של תיווך בסם ובסחר בצוותא בסם מסוכן. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם לחמש מעסקאות הנשק נע בין ארבע לשבע שנות מאסר בפועל, ולעסקה שישית בין 18 לבין 48 חודשי מאסר בפועל. בגין עבירות הסמים נקבעו מתחמי ענישה של 12 עד 24 חודשי מאסר בפועל. לבסוף הוטל על המערער עונש מאסר בפועל למשך שמונה שנים, מהן שש שנות מאסר בגין עבירות הנשק. הערעור נדחה.

 

20.  הסנגור מנה לטובת נאשם 1 את: נסיבותיו האישיות; גילו הצעיר; כוונתו להינשא עובר למעצרו; עברו הפלילי המתון; והודייתו.

 

21.  נאשם 1 הביע צער על מעשיו, טען שטעה בהתנהלותו והתחייב שלא לחזור עליה.

 

תמצית טיעוני נאשם 2:

22.  ב"כ נאשם 2 טען כי בצד הפסיקה אליה הפנתה המאשימה, קיימת פסיקה בה הוטלו עונשים נמוכים בהרבה מהענישה לה עתרה, הנעים בין 26 חודשי מאסר בפועל לבין 42 חודשי מאסר בפועל. כמו כן ציין, כי החוק מאפשר להטיל חלק מעונש מאסר המינימום שנקבע בו בדרך של מאסר על תנאי.

 

23.  הסנגור טען כי הגם שנאשם 2 הורשע בשתי עבירות של סחר בנשק, מעשיו באישום השני קרובים יותר לתיווך מאשר לסחר. באירוע זה נאשם 2 לא היה הבעלים של הנשק ולא הביא את הנשק למקום המפגש. חלקו הסתכם בכך שנכח במקום וספר את הכסף. לעמדתו, התמונה העולה מעובדות כתב האישום בכללותן היא, שאחרים המשיכו לעמוד בקשר ישיר עם הסוכן ולעבור עבירות עד למעצרם, לאחר שוויתרו על מעורבותו של נאשם 2. לעומתם, נאשם 2 הפסיק את מעשיו ארבעה חודשים קודם לסיום הפרשייה.

 

24.  לעמדת ההגנה, יש לתת משקל לכך שכלי הנשק נתפסו, ואינם מצויים בידיהם של גורמים עברייניים. כמו כן, לסברתה, אין הצדקה לקבוע מתחם ענישה חמור יותר למעשה עבירה של סחר בכלי נשק דמוי M16, לעומת מתחם הענישה למעשה עבירה של סחר באקדח. שני כלי הנשק, כך נטען, גורמים לנזק זהה. יתרה מכך, אקדח ניתן להסתיר ולהשתמש בו בקלות רבה יותר. לעומת זאת, כלי נשק דמוי M16 הוא כלי מאולתר, שאיכותו ירודה ותוחלת החיים שלו קצרה יותר.

 

25.  הסנגור לא התעלם מהפסיקה לפיה יש להחמיר בענישה בגין עבירות נשק. יחד עם זאת טען, כי ההחמרה נדרשת להיות מידתית והדרגתית.

 

26.  בטיעוניו הפנה הסנגור לפסקי הדין הבאים:

 

א.  ת"פ (מחוזי ירושלים) 40932-03-18 מדינת ישראל נ' עראמין, 10/7/2019: גזר דין שניתן, בין היתר, בעניינו של נאשם 3, שהורשע בשתי עבירות של סחר בנשק ובעבירה של ירי במקום מגורים. הנאשם הצטרף לפגישה שנקבעה בין נאשמים 1 ו-2 לבין סוכן משטרתי, ומסר לסוכן רובה סער מסוג M16 שלא היה תקין. לאחר תיקון הנשק הסוכן שב ופגש את הנאשמים. הנאשמים מסרו לסוכן נשק דמוי רובה סער מסוג M16 יחד עם מחסנית תואמת, וקיבלו ממנו סך של 50,000 ₪. במועד אחר, הנאשם מסר לסוכן אקדח מסוג ברטה. לאחר שהנאשם ירה באמצעות האקדח שני כדורים הוא קיבל מהסוכן סך של 18,500 ₪. בגזר הדין פורט כי הנאשם לא יצר קשר ראשוני עם הסוכן, לא יזם את העסקה, לא ניהל משא ומתן, לא שוחח עם הסוכן, לא נפגש עמו ולא קבע את מחיר הנשק. לאור זאת נקבע כי מתחם העונש ההולם למעשי העבירה שעבר נע בין 24 חודשי מאסר בפועל לבין 48 חודשי מאסר בפועל.

 

ב.  ע"פ 536/17 שלאלדה נ' מדינת ישראל, 10/8/2017: נדון ערעור שהוגש, בין היתר, על ידי מערער 2 שהורשע בשתי עבירות של סחר ועסקה אחרת בנשק. מערער 2 מכר לסוכן משטרתי נשק ותחמושת בשני אירועים. באירוע אחד מכר לסוכן תת מקלע מאולתר ותחמושת בתמורה לסך של 9,000 ₪. באירוע שני מכר רובה סער מסוג M16, מחסנית טעונה ב 27 כדורים, כוונת טלסקופית ו-88 כדורים לנשק, בתמורה לסך של 58,000 ₪. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 30 חודשי מאסר בפועל לבין 70 חודשי מאסר בפועל, והטיל על מערער 2 עונש מאסר למשך 36 חודשים. הערעור נדחה.

 

ג. ת"פ (מחוזי ב"ש) 51306-12-18 מדינת ישראל נ' אבו זיאד, 6/2/2020: גזר הדין ניתן נגד ארבעה נאשמים שהורשעו בעבירות של סחר סדרתי בכלי נשק, בחלקי כלי נשק ובתחמושת מגוונת. הסנגור הפנה לגזר הדין בעניינו של נאשם 4, שנדון לעונש מאסר בפועל למשך שלוש שנים וחצי לאחר שהורשע בשתי עבירות של סחר בנשק ובעבירה של ניסיון לסחר בנשק. הנאשם מכר לנאשם 1 כלי שלסברתו היה תת מקלע מסוג "קרלו", בתמורה לסכום של כ-5,000 ₪. בהזדמנות אחרת, הנאשם מכר לנאשם 1 נשק מסוג "קרלו" בתמורה לסכום של 5,800 ₪. באירוע שלישי, הנאשם מכר לנאשם 1 אקדח מסוג "סטאר" ומחסנית ריקה תואמת בתמורה לסכום של 15,000 או 19,000 ₪. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין שלוש לשש שנות מאסר.

 

ד.  ת"פ (מחוזי ת"א) 27330-02-19 מדינת ישראל נ' טרופימוב, 5/1/2020: גזר דין שניתן נגד נאשם 1, לאחר שהורשע, בין היתר, בעבירות של סחר בכלי נשק. הנאשם הציע לסוכן משטרתי לרכוש ממנו אקדח. הסוכן פגש בנאשם ובנאשם 3, שמסר לו את האקדח יחד עם שבעה כדורים, ושילם לנאשם 3 סך של 10,000 ₪. בהמשך, הסוכן שילם לנאשם עבור חלקו סך של 6,500 ₪. מספר חודשים לאחר מכן, הסוכן והנאשם והסכימו כי הסוכן ירכוש רימון הלם בסך של 350 ₪. לאחר תיאום ביניהם, הסוכן מסר את התשלום לאחיו הקטין של הנאשם, וקיבל ממנו את רימון ההלם. נקבע כי מתחם העונש ההולם לעסקת מכר האקדח והתחמושת נע בין 21 חודשי מאסר בפועל לבין 48 חודשי מאסר בפועל, וכי מתחם העונש ההולם לעסקת רימון ההלם נע בין עשרה חודשי מאסר בפועל, לבין 40 חודשי מאסר בפועל.

 

ה.  ת"פ (מחוזי ירושלים) 35608-04-18 מדינת ישראל נ' קורד, 28/2/2019: נאשם 3 הורשע בשתי עבירות של סחר בנשק. הנאשם מכר לסוכן אקדח מסוג סטאר 9, מחסנית תואמת וכדורים, בתמורה לסך שך 25,000 ₪. באירוע נוסף הנאשם מכר לסוכן רובה סער מסוג 16M בתמורה לסך של 60,000 ₪, שנמסר על ידו לאדם אחר. הסוכן מסר לנאשם סך של 1,000 ₪, מבלי שהתבקש לכך. נקבע מתחם עונש הולם למעשי העבירה נע בין 24 חודשי מאסר בפועל לבין 70 חודשי מאסר בפועל. לנוכח שיקולים לקולה שפורטו בגזר הדין, הוטל על הנאשם עונש מאסר בפועל למשך 34 חודשים.

 

ו. ת"פ (מחוזי ירושלים) 35684-04-18 מדינת ישראל נ' שחאדה, 1/5/2019: גזר דין שניתן נגד שני נאשמים, שכל אחד מהם הורשע בשתי עבירות של סחר בנשק. נאשם 1 הכיר לסוכן משטרתי את נאשם 2 כמי שמוכר כלי נשק, נסע עם הסוכן לביתו של נאשם 2 והתלווה לסוכן מספר פעמים לצורך רכישת כלי נשק מנאשם 2. באחת הפעמים הסוכן קיבל מנאשם 2 אקדח מסוג סטאר, ומסר לו סך של 23,000 ₪ ולנאשם 1 סך של 1,050 ש"ח. בפעם אחרת הסוכן קיבל מנאשם 2 רובה מסוג 16M, ומסר לו סך של 55,000 ₪, ולנאשם 1 סך של 1,400 ₪. נקבע כי מתחם העונש ההולם למעשיו של נאשם 1, שכונו "תיווך בשתי עסקאות של מכירת נשק", נע בין 28 חודשי מאסר לבין 60 חודשי מאסר, וכי מתחם העונש ההולם למעשי העבירה של נאשם 2, שהוגדרו כ"שתי עסקאות של מכירת נשק", נע בין 40 לבין 80 חודשי מאסר.

 

ז. ת"פ (מחוזי חיפה) 59488-11-21 מדינת ישראל נ' אליאס, 24/10/2022: הנאשם הורשע, בין היתר, בשתי עבירות של סחר בנשק. הנאשם מכר לסוכן משטרתי, בשני מועדים שונים, שני אקדחים. האחד, אקדח תופי, בתמורה לסך של 27,000 ₪. האחר, מסוג זיג זאואר, בתמורה לסך של 51,000 ₪. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 30 חודשי מאסר בפועל לבין 60 חודשי מאסר בפועל.

 

27.  לעמדת הסנגור, עברו הפלילי של נאשם 2 לא רלבנטי לגזר הדין. לעניין זה הדגיש, כי העבירות בהן נאשם 2 הורשע בעבר אינן עבירות נשק, וכי הן נעברו על ידו לפני שנים ארוכות, חלקן בהיותו קטין כבן 14.

 

28.  אשר לנסיבותיו האישיות של נאשם 2 טען הסנגור, כי מדובר באדם צעיר בעל נסיבות חיים קשות, שפרנסתם של שני הוריו המבוגרים והחולים מוטל עליו. בשל מעצרו ומאחר שהוריו לא מחזיקים באישורי כניסה ארצה, חל ביניהם נתק מוחלט. הסנגור הדגיש כי הודאתו של הנאשם חסכה משאבים רבים וייתרה את הצורך בהעדתו של הסוכן ובניהול הליך ממושך ומורכב.

 

29.  נאשם 2 הביע צער על מעשיו, טען כי טעה והתחייב שלא יחזור עליהם. לדבריו, עבר את העבירות "בגלל שאני רוצה לחיות".

 

דיון ומסקנות:

 

מתחמי העונש ההולמים למעשי העבירה:

30.  הפסיקה עמדה על כך שעבירות הנשק פוגעות בערכים חברתיים רמי מעלה, ובהם: שלום הציבור וביטחונו, והשמירה על סדרי חיים תקינים ושלווים שאינם מופרעים על ידי אדם האוחז נשק בידיו. מדובר בעבירות שהפכו זה מכבר למכת מדינה, ואשר על החברה להילחם בהן כחלק ממלחמתה הבלתי מתפשרת בנגע של זילות חיי אדם והקלות הבלתי נסבלת של הלחיצה על ההדק. החזקת נשק שלא כדין משמשת תשתית למגוון רחב של עבירות אלימות, וזמינותו מעודדת את השימוש בו לצורכי עבירה. יש בסיס להנחה כי מי שמחזיק ונושא כלי בו גלום פוטנציאל קטלני, ללא פיקוח מטעם רשויות המדינה ומבלי שנבחנו מיומנותו לעשות בו שימוש וכשירותו להחזיק בו, עושה זאת למטרות לא כשרות (ע"פ 147/21 מדינת ישראל נ' ביטון, 14/2/2021; ע"פ 4406/19 מדינת ישראל נ' סובח, 5/11/2019; ע"פ 761/07 מדינת ישראל נ' אדרי, 22/2/2007).

 

31.  זה לא מכבר כי שב בית המשפט העליון, התווה את עמדתו בנוגע לעבירות הנשק וקבע כי:

 

"עבירות הנשק מצויות על סדר יומו של בית משפט זה דרך שגרה. עובדה זו מהווה השתקפות של תמונת האלימות והפשיעה בנשק הגואה בחברה הישראלית, ובחברה הערבית בפרט; של תמונת הקורבנות מעבירות הנשק המציגה גידול מידי שנה; ושל רמת האכיפה בכל המתייחס להחזקת נשק לא חוקי. כבר תואר כי המצב הגיע לכדי מצב חירום לאומי. על רקע זה, ניכרת בפסיקה מגמה של הקשחת מדיניות הענישה בעבירות נשק, תוך מתן משקל מרכזי לשיקול של הרתעת הכלל.... ענישה זו כוללת לרוב עונשי מאסר ממושכים לריצוי בפועל, המושתים גם על נאשמים צעירים נעדרי עבר פלילי...."

(ע"פ 7971/23 אגבאריה נ' מדינת ישראל, 26/5/2024)

 

32.  בית המשפט העליון חזר ועמד על כך שסחר בלתי חוקי בנשק מביא לכך שכלי נשק מוצאים את דרכם לידיים עברייניות או למפגעים למיניהם, וסולל את הדרך לפעילות אלימה ובלתי חוקית. לכן נקבע, כי גדיעתה של תופעת הסחר בנשק היא תנאי הכרחי למיגורם של מעשי אלימות חמורים, המתרחשים במקומותינו בתדירות מדאיגה (ע"פ 2251/11 ג'מאל נ' מדינת ישראל, 4/12/2011; ע"פ 4154/16 דהוד נ' מדינת ישראל, 19/1/2017).

 

33.  הצורך להיאבק בעבירות הנשק בדרך של החמרת הענישה עולה גם מהוראת השעה (חוק העונשין (תיקון מס' 140 - הוראת שעה) התשפ"ב-2021) שנכנסה לתוקף ביום 8/12/2021, בה נקבע עונש מינימום של רבע מהעונש המרבי במספר עבירות נשק (סעיף 144(ז) בחוק העונשין). עונש המינימום לעבירה של סחר בנשק עומד על 45 חודשי מאסר, אשר את חלקו בית המשפט רשאי להטיל כעונש מותנה.

 

34.  יחד עם זאת, גם עבירות הנשק אינן עשויות מקשה אחת. בבוא בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם בגינן, עליו לעמוד בכל מקרה ומקרה על נסיבות ביצוע העבירות, המשליכות על חומרתו של מעשה העבירה ועל אשמו של הנאשם. כפי שנפסק:

 

"... ברי כי אין להטיל עונש אחד ואחיד על כל נאשם שעובר עבירת נשק מסוימת. הגישה האינדיבידואלית כלפי הענישה דורשת לבחון את מעשה העבירה הקונקרטי. כן יש לתת את הדעת על השוני בין הנאשמים - שוני שנובע מסוג העבירה, מחלקו של כל נאשם במסכת העבריינית, ומהנסיבות האישיות של כל נאשם."

(ע"פ 6383/21 קריף נ' מדינת ישראל, 13/2/2022).

 

35.  במקרה דנן, עובדות כתב האישום מלמדות כי חלקו היחסי בביצוע העבירות של נאשם 2 גבוה באופן משמעותי מחלקו של נאשם 1, כפי שיפורט להן:

 

א.  נאשם 2 טען לפני הסוכן שיש לו מבחר של כלי נשק למכירה במחירים טובים, שלח לו תמונות של כלי נשק, התקשר אליו ופירט באוזניו את מחיריהם. כמו כן, נאשם 2 הוא שתיאם את הפגישות עם הסוכן וקיבל ממנו את התמורה ששולמה עבור כלי הנשק. בנוסף, באישום הראשון נאשם 2 הגיע למקום המפגש עם כלי הנשק, ירה באמצעותו מספר כדורים לאוויר ומסר אותו לסוכן. עם זאת, באישום השני, נאשם 3 הוא שסיפק את הנשק. אל נגאר הוא שירה מספר כדורים לאוויר, והוא שבסופו של דבר קיבל את התמורה, לאחר שספר את הכסף עם נאשם 2.

 

ב.  לעומתו, נאשם 1 יצר את הקשר הראשוני עם הסוכן, בשיחת טלפון בה אמר לו כי הוא ונאשם 2 מעוניינים להתפרנס. נאשם 1 נכח בשתי עסקאות הנשק, אך לא תיאם את הפגישות, לא אחז בכלי הנשק והתמורה בגינם לא שולמה באמצעותו. בזמן שנאשם 2 שהה ברכבו של הסוכן וקיבל ממנו את התמורה, נאשם 1 נהג ברכבו של נאשם 2. בשני המקרים שולם לנאשם 1 סך של 1,000 ₪ תמורת חלקו בעסקה. בעסקה השנייה, תרומתו העיקרית של נאשם 1 הסתכמה בנטילת חלק בהתמקחות על מחיר הנשק ובנהיגה במכוניתו של נאשם 2.

 

36.  יודגש, כי הגם שחלקו היחסי של נאשם 1 נמוך מזה של נאשם 2, אין בכך כדי לפטור אותו מעונש חמור. כפי שנפסק: "ענישה מחמירה נדרשת לכל חוליה בשרשרת של עבירת הסחר בנשק, ובכלל זה גם מי שתיווך בעסקה ותרם תרומה מרכזית לביצועה" (ע"פ 3793/20 מורייחי נ' מדינת ישראל, 23/11/2020). דברים דומים נקבעו בע"פ 7595/19 סגים נ' מדינת ישראל, 22/11/2020:

 

"... מטבען של עסקאות סחר בנשק שמעורבים בהן גורמים שונים שחלקו של כל אחד מהם בעסקה משתנה. למרות זאת, ישנה חשיבות בענישה מוחשית של כל אחת ואחת מהחוליות בשרשרת הסחר. כל אחת מאותן חוליות 'מוחזקת כמי שמודעת לתוצאות האפשריות הקשות העלולות לנבוע מהשימוש שייעשה בנשק לאחר שיגיע אל 'הצרכן הסופי' בקצה השרשרת'..."

 

37.  נסיבות נוספות העולות מכתב האישום והרלבנטיות לענייננו הן: הרושם העולה מהן כי לנאשם 2 קשר ממשי לעולם כלי הנשק; העבירות נעברו בכלי בנשק דמויי רובה סער מסוג 4M ו-16M, שהסכנה הגלומה בהם רבה ביותר, אם כי לא במידה הטמונה בכלי נשק תקני; כלי הנשק נתפסו ומצויים בידי המאשימה, אולם מדובר בתוצאה אקראית, הנובעת מכך שכלי הנשק נמכרו לסוכן, ולא בשל כך שהנאשמים טרחו למנוע את נפילתו בידיים שאינן מורשות לכך.

 

38.  דבריו של נאשם 2 בטיעוניו, כי עבר את מעשי העבירה כיוון שהוא רוצה לחיות, אינם משמשים שיקול לקולה. כפי שנקבע בפסיקה, נדרשת ענישה ממשית ואפקטיבית שתרתיע עבריינים פוטנציאליים ושתבהיר כי עבירות בנשק אינן בעלות תוחלת כלכלית (השוו: ע"פ 2139/22 ג'נאח נ' מדינת ישראל, פסקה 12, 14/7/2022).

 

39.  הפסיקה אליה הצדדים הפנו מסייעת לעמוד על מדיניות הענישה הנהוגה. ניתן להוסיף ולהפנות לפסיקה שלהלן:

 

א.  ע"פ 4077/22 פלוני נ' מדינת ישראל, 28/7/2022: דיון מאוחד בערעורים שהגישו ארבעה נאשמים על חומרת העונשים שהוטלו עליהם, ובערעור שהגישה המדינה על קולת העונש שהוטל על שלושה מהם.

 

  המערער מ' ז' הורשע בשתי עבירות של סחר בנשק, לאחר שמכר לסוכן משטרתי אקדח, תת מקלע מאולתר מסוג M16 ומחסנית תואמת לכל אחד מכלי הנשק. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם בעניינו נע בין חמש לשמונה שנות מאסר. בית המשפט העליון קבע כי מדובר מתחם ענישה ראוי.

 

  המערער ר' הורשע בשתי עבירות של סחר בנשק ובשתי עבירות של החזקה, הובלה ונשיאה בצוותא. המערער נכח במפגשים שתואמו מראש בהם סוכמו תנאים של שתי עסקאות מכר של רובה מסוג M16, הוביל את מבצעי העסקה אל מקום המפגש ונכנס לשטחי הרש"פ כדי להיפגש עם מוכר הנשק. בית המשפט המחוזי גזר עליו עונש מאסר למשך 36 חודשים. בית המשפט העליון קבע כי נכון היה להטיל עליו עונש למשך חמש שנים לפחות. בשל ההלכה לפיה ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין, נגזר עליו עונש מאסר בפועל למשך 46 חודשים.

 

  המערער א' הורשע בעבירה אחת של סחר בנשק ובעבירה אחת של החזקה, הובלה ונשיאת נשק בצוותא. א' שימש איש ביניים באחת מעסקאות הנשק. הוא, ביחד עם אחרים, קיבל מהסוכן את התשלום עבור תת מקלע מאולתר מסוג M16, ומסר את הנשק לסוכן. בית המשפט המחוזי קבע כי הרף התחתון של מתחם העונש ההולם עומד על 28 חודשי מאסר, וגזר עליו עונש מאסר למשך 30 חודשים. בית המשפט העליון קבע כי היה נכון להטיל עליו עונש מאסר למשך ארבע שנים. בשל ההלכה לפיה ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין, הועמד עונשו על 36 חודשי מאסר בפועל.

 

  המערער מ' הורשע בעבירה של סיוע לסחר בנשק ובעבירה של החזקה, הובלה ונשיאת נשק בצוותא. מ' נכח במקום המפגש שנקבע לצורך מכירת רובה מסוג M16 עם מחסנית תואמת. לאחר מכן, התלווה לסוכן ונשא עבורו את הנשק אל גג בית. בית המשפט המחוזי גזר עליו עונש מאסר למשך 19 חודשים. בית המשפט העליון קבע כי היה נכון להטיל עליו עונש מאסר למשך שלוש שנים. בשל ההלכה לפיה ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין, נגזר עליו עונש מאסר בפועל למשך 25 חודשים.

 

ב.  ע"פ 8869/21 מדינת ישראל נ' קואסמה, 13/3/2022: המשיב רכש בשתי הזדמנויות נשק מסוג 16M. בהזדמנות שלישית רכש חלק עליון של נשק מהסוג האמור, אותו הרכיב על חלק תחתון של נשק מאותו הסוג שהיה ברשותו. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 28 חודשי מאסר בפועל לבין 58 חודשי מאסר בפועל והטיל על המשיב עונש מאסר למשך 32 חודשים. בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה, החמיר בעונשו של המשיב והעמיד אותו על 42 חודשי מאסר בפועל, תוך שציין כי אין זו דרכה של ערכאת הערעור למצות את הדין.

 

ג. ת"פ (מחוזי ירושלים) 52789-09-22 מדינת ישראל נ' אבו חסן, 24/1/2024: גזר דין שניתן בעניינו של נאשם 1 (כאמור לעיל, המאשימה הפנתה בטיעוניה לגזר הדין שניתן נגד נאשם 2). הנאשם הורשע בשתי עבירות של סחר בנשק ובעבירה של ניסיון סחר בנשק, שיוחסו לו בשלושה אישומים. בכל אחד מהאישומים תוארו הצעות רבות וחוזרות שהנאשם העלה לפני הסוכן לרכישת של כלי נשק. אישום ראשון: הנאשם והסוכן נסעו לנקודת מפגש עם נאשם 2. לאחר משא ומתן בין הסוכן לנאשם 2 הסוכן רכש חפץ דמוי רובה סער M16 ומחסנית ריקה תואמת, ושילם לנאשם 2 בתמורה סך של 64,000 ₪. כמו כן שילם הסוכן לנאשם עמלה בסך של 2,000 ₪. אישום שני: הנאשם הציע לסוכן לרכוש רובה M16, והודיע לו שהרובה ברשותו. בהמשך, הסוכן והנאשם נסעו לביתו של נאשם 2, שמסר לסוכן חפץ דמוי רובה סער M16, שהוסב מרובה אוויר, ומחסנית, וקיבל ממנו בתמורה סך של 38,000 ₪. הסוכן שילם לנאשם סך של 1,500 ₪. אישום שלישי: הנאשם נפגש עם הסוכן סמוך לביתו של נאשם 2 על מנת לבחון כלי נשק. כיוון שנאשם 2 בושש לבוא, הסוכן עזב את המקום, למרות שהנאשם ביקש ממנו להמתין ולבצע את העסקה. נקבע כי מתחם העונש ההולם למעשי העבירה שעבר הנאשם נע בין ארבע שנות מאסר וחצי לבין שבע שנות מאסר וחצי.

 

ד.  ת"פ (מחוזי ירושלים) 52789-09-22 מדינת ישראל נ' סנקרט, 5/2/2024: גזר דין שניתן בהליך הנ"ל, בעניינו של נאשם 3, שהורשע בעבירה של סחר בנשק בצוותא. הנאשם נקרא על ידי אחיו, עבד, להיכנס לרכב בו עבד שהה עם הסוכן, במטרה להשלים עסקה בין עבד לסוכן למכירת חפץ דמוי רובה סער M16, יחד עם מחסנית ריקה מתאימה. הנאשם הצטרף לעסקה וספר סך של 64,000 ₪ שנמסר לידיו של עבד. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין שמונה חודשי מאסר בפועל לבין 24 חודשי מאסר בפועל.

 

ה.  ת"פ (מחוזי ירושלים) מדינת ישראל נ' גפרי, 14/4/2024: גזר דין שניתן בעניינם של שלושה נאשמים שהורשעו בעבירות נשק. לענייננו יצוינו נאשם 1, שהורשע בארבע עבירות של סחר בנשק, ונאשם 3, שהורשע בשתי עבירות של סחר בנשק, עבירה של סיוע לסחר בנשק ועבירה של שהייה בישראל שלא דין. נאשם 1 יצר קשר עם סוכן משטרתי, הציע לו כלי נשק שונים, ניהל איתו משא ומתן על מחיריהם וליווה את העסקאות עד למסירת כלי הנשק וקבלת התמורה. כך מכר נאשם 1 מכר לסוכן שני אקדחים תקניים, אקדח הזנקה מוסב לירי תחמושת ונשק דמוי רובה M16 קצר. נאשם 3 היה מעורב בשתיים מהעסקאות, בהן נמכרו לסוכן אקדח מוסב ונשק דמוי רובה M16 קצר, וכן סייע לנאשם 1 בעסקה בה נמכר לסוכן אקדח. נקבע כי מתחם העונש ההולם למעשי העבירה של נאשם 1, שהיה הרוח החיה והדמות הדומיננטית בביצוע העבירות, נע בין חמש שנות מאסר וחצי לבין שמונה שנות מאסר וחצי, וכי מתחם העונש ההולם למעשיו של נאשם 3 נע בין ארבע שנות מאסר לבין שבע שנות מאסר בפועל.

 

40.  לאור כל האמור, בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, אני סבור כי מתחם העונש ההולם למעשיו של נאשם 1 בין 40 חודשי מאסר בפועל לבין 80 חודשי מאסר בפועל, וכי מתחם העונש ההולם למעשיו של נאשם 2, נע בין חמש שנות מאסר בפועל לבין שמונה שנות מאסר בפועל.

 

העונשים המתאימים לנאשמים:

41.  לצורך קביעת העונשים המתאימים לנאשמים בתוך מתחמי הענישה הנ"ל יש להביא בחשבון, לטובתם של הנאשמים, את הודאתם, שניתנה בשלב מוקדם מאוד של ההליכים, עוד במהלך הדיון המקדמי. יש בצעד זה כדי לתמוך בצער ובחרטה שהביעו על מעשיהם, לבטא מידה של קבלת אחריות ושל הכרה בעבירות שעברו ונכונות לשאת בעונש בגינן. כמו כן, יש להביא בחשבון את הנסיבות האישיות של כל אחד מהם; גילם הצעיר (נאשם 1 כבן 33, נאשם 2 כבן 27); הנזקים שייגרמו להם, לבני משפחותיהם ובפרט להורי נאשם 2 כתוצאה מהרשעתם ומהעונשים שיוטלו עליהם; והעובדה שבמהלך החודשים שחלפו מאז עברו את העבירות ועד למעצרם לא היו מעורבים בעסקאות נשק נוספות מול הסוכן.

 

42.  לחובת הנאשמים עומד עברם הפלילי, בין היתר בעבירות ביטחון. ברם, אין להתעלם מכך שמדובר בעבירות שאינן ממין העניין, שנעברו לפני מספר שנים, חלקן לפני שנים ארוכות ובעת שנאשם 2 היה קטין.

 

43.  בסופו של דבר החלטתי לתת משקל רב יותר לשיקולים האמורים לקולה, ולהטיל על הנאשמים עונש המצוי בחלקו התחתון של כל אחד ממתחמי הענישה שנקבעו.

 

התוצאה:

44.  אני דן אפוא את הנאשמים לעונשים הבאים:

 

א.  נאשם 1:

1.  מאסר בפועל למשך שלוש שנים וחצי שיימנו מיום מעצרו, 15/9/2023.

 

2.  מאסר למשך שנה, וזאת על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר, אם יעבור עבירת נשק מסוג פשע.

 

3.  מאסר למשך שמונה חודשים, וזאת על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר, אם יעבור עבירת נשק מסוג עוון.

 

4.  קנס בסך 10,000 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 10/8/2024.

 

ב.  נאשם 2:

1.  מאסר בפועל למשך חמש שנים וחצי שיימנו החל מיום מעצרו, 15/9/2023.

 

2.  מאסר למשך שנה, וזאת על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר, אם יעבור עבירת נשק.

 

3.  קנס בסך 30,000 ש"ח או 90 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 10/8/2024.

 

 

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.

 

 

 

ניתן היום, ג' תמוז תשפ"ד, 09 יולי 2024, במעמד הצדדים.