החלטה

1. בהמשך לדיון שהתקיים אתמול, מונחת לפניי בקשת הסניגור להשיב לנאשם כספים שנתפסו בעת עיכובו בסך 13,700 ₪ (הסכום), שלגביהם נתבקש חילוט במסגרת "הודעת לבית המשפט" בכתב האישום, וזאת מכוח סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (הפסד"פ).

רקע

2. הנאשם הורשע אתמול על פי הודאתו בביצוע עבירת של הסעת שב"חים. בכתב האישום שתוקן לקוּלה מבחינת סיווג העבירה (הסעה שלא בנסיבות מחמירות) מפורט, כי הנאשם הסיע ברכב בו נהג 6 שב"חים. אין חולק כי הן בכתב האישום המקורי והן בזה המתוקן בו הודה הנאשם, לא צוין שדובר בהסעה תמורת תשלום.

3. בדיון אתמול ביקש הסניגור להשיב את הכספים שנתפסו לנאשם. המאשימה מתנגדת. הצדדים הסכימו כי אתן החלטה לאחר עיון בתיק החקירה.

דיון והכרעה

4. לאחר עיון בתיק החקירה ונוכח הוראות הדין, מצאתי כי דין בקשת הסניגור להתקבל.

5. סעיפים 32(א) ו-39 לפסד"פ מאפשרים תפיסת חפץ אם יש "יסוד סביח להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה", ומאפשרים בקשת חילוטו במסגרת גזר הדין, בנוסף לכל עונש אחר (סעיף 39(א)).