התשתית שהציג המבקש לגבי טענתו לאכיפה בררנית "מסתכמת" בין היתר בהצגת נתונים סטטיסטיים ופרסומים שונים אשר יכול ויאפשרו לקורא אותם מגוון רחב של מסקנות ולאו את אותן המסקנות בהן מבקש המבקש להוכיח.

עיון בטענות המשיבה מעלה כי מתקיימת מדיניות אחידה מכח הנחיות ברורות וסדורות בשאלת עצם הפתיחה בחקירה ובשאלת עצם ההעמדה לדין, ובכלל זה מנגנון שמחייב קבלת אישורים הן לפתיחת חקירה והן להגשת כתב האישום בסופו של יום, לעניין זה ראה אשר נקבע בעע"ם 7485/19 קושקוש נ' מדינת ישראל (6.7.2020) :

" ...

ב. לתביעה עומדת חזקת ההגינות והנאמנות בנושאים שונים בהליך הפלילי, כמו הליכי הגילוי והעיון (ראו, לדוגמה מני רבים, בש"פ 3099/08 אברהמי נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (23.2.2009) [פורסם בנבו] ; בש"פ 10804/08 בופמן נ' מדינת ישראל, פסקה 20 (16.2.2009) [פורסם בנבו] ; בש"פ 683/15 הירשמן נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (5.2.2015) [פורסם בנבו] ; בש"פ 3152/05 בן יעיש נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (10.5.2005) [פורסם בנבו] ). חזקת ההגינות של התביעה אינה מתפוגגת אל מול טענה לאכיפה בררנית.

ג. חזקת ההגינות היא אחות תאומה לחזקת התקינות במשפט המינהלי, חזקה שחלה גם על הפרקליטות, ככל רשות מינהלית (ע"פ 3215/07 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 37 (4.4.2008)[פורסם בנבו] ), ו"כידוע, המשיבה נהנית מחזקת התקינות, שלפיה רשויות האכיפה והתביעה עושות מלאכתן ביושר ובהגינות" (בש"פ 8762/18 שם טוב נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (29.1.2019)[פורסם בנבו] ) ..."

לא מצאתי בטענות המבקש כי עניינו בעל נסיבות חריגות אשר מחייבות את בית המשפט להתערב בשיקולי סבירות הגשת כתב האישום אשר כידוע שיקול הדעת הינו מצומצם ושמור למקרים של "עבירות נדירות" או בעלות "רגישות מיוחדת" ולא היא במקרה שבפניי.

אם לא די בכך הרי שמצאתי טעם בטענת המשיבה כי דרישתו של המבקש הינה בבחינת "מסע דייג" ומהווה בקשה בלתי סבירה ואף בלתי ישימה עת המדובר על תקופה של כ - 4 שנים (2020-2024), על כל המשתמע מכך.

נוכח האמור והנכתב, מורה על דחיית הבקשה.

ניתנה היום, כ"ו טבת תשפ"ה, 26 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.