החלטה

בפניי בקשה להורות על הפרדת האישומים לשני כתבי אישום שונים וזאת לפי סעיף 88 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ") לאחר קריאת הבקשות ושמיעת הצדדים אקדים החלטה לנימוק ואציין כי מצאתי לדחות את הבקשה וזאת כפי שאפרט כדלקמן :

סעיף 86 לחסד"פ מורה כי ניתן לצרף בכתב אישום אחד כמה אישומים ככל והם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת, עת נקבע כי ככל ואין כתב האישום מתכתב עם סעיף 86 לחסד"פ, הרי שבסמכות בית המשפט וזאת בכל שלב שלפני הכרעת דין להפריד את המשפט באישום מסוים (לעניין זה ראה סעיף 88 לחסד"פ).

כלל ידוע הוא כי המונח "סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת" איננו מנותק מהקשר סעיף החוק ועל כן הינו תלוי נסיבות ולכן יש לפרשו לאור תכלית הסעיף אשר בא בין היתר להבטיח את קידום ויעילות הדיון, בכך שמערכת עובדתית אחת תידון בכתב אישום אחד.

אכן יש טעם בדברי הסנגור המלומד כי סעיף 86 לחסד"פ לא בכדי ציין "כתב אישום אחד" ולא ציין "נאשם אחד" אך משעה שמצאתי כי צירוף האישומים בכתב האישום מתייחס למסכת העובדתית שעליה מבוססים האישומים עת בהקשר זה כבר נקבע כי ביסוד האפשרות לצרף אישומים לא נעלם רצון הצדדים (לאו דווקא המאשימה) להבטיח את יעילות הדיון, בכך שמערכת עובדתית אחת תידון לפני בית-משפט אחד - עת חזקת החפות עומדת לפתחו ולזכותו של הנאשם לכל אורך ההליך הפלילי.

במקרה שכאן, הן האישום הראשון והן השני מתייחס להתנהלותו של הנאשם הנובעת מתוקף תפקידו כשוטר מג"ב במשטרת ישראל. המעשים בהם מואשם הנאשם באישום השני בוצעו על פי הנטען בסמיכות לאירוע מושא האישום הראשון (בהפרש של פחות מחודש ימים), המאשימה טוענת כי בשני האישומים נעשה שימוש באלה כנגד המתלוננים עת הנאשם היה בתפקיד. בנסיבות אלה קיים קשר ענייני בין שני האישומים וניתן להגדירם כמצוות המחוקק "...מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת..."