5. ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי החליטה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות מכוח הסמכות שניתנה לה בסעיפים 40(א) ו-40(א1) לחוק יסוד: הממשלה, החל מיום 7.10.2023 בשעה 06:00, בשל המלחמה שנכפתה על מדינת ישראל באמצעות מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה, במהלכה פועלים גורמי הביטחון נגד יעדי טרור.

6. נטען, כי עקב האמור לעיל, קיים היה חשש להסלמה בגזרות אחרות בקרב פעילי ותומכי טרור באשר הם. בעת הגשת כתב האישום, מצויה מדינת ישראל בלחימה.

7. על פי העובדות, במהלך התקופה ברלבנטית לכתב האישום החזיק הנאשם ברשת החברתית Facebookתחת השם "aboud sharabati"בחשבון הפייסבוק, והיו לנאשם מעל 4487 חברים והוא פתוח לכלל הציבור.

8. הנאשם כמנהל ויוצר של חשבון הפייסבוק, שלט בכל התכנים שפורסמו בו.

9. בין התאריכים 7.10.23 ועד 9.10.2023 פרסם הנאשם ארבעה פרסומים בחשבון הפייסבוק שלו המהווים דברי שבח, אהדה, או עידוד למעשה טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו, ועל פי תוכנם של הפרסומים והנסיבות בהן פורסמו ישנה אפשרות ממשית שיביאו לעשיית מעשה טרור, וכן דברי שבח, אהדה תמיכה והזדהות עם ארגון טרור.

10. תוכן הסרטונים המסיתים שהנאשם פרסם בחשבון הפייסבוק שברשותו מפורט להלן:

11. ביום 7.10.2023 פרסם סרטון וידאו מסית, בו נראים בין היתר, סמל של התנועה המאוחדת לתנועות הפלסטיניות, טנדר לבן מסוג טויוטה, קטעים של אנשי חמאס מתאמנים, יורים טילים, נלחמים, משתלטים על טנקים ישראלים ואף את אחד מהם מנופף בדגל פלסטין על הטנק. ברקע ניתן לשמוע שיר שמילותיו בערבית הן: "עזה שלנו בדם שלה נלחמת, שאלוהים ישמור על המהפכנים, על אקצה אין לנו מו"מ, נצית את הכיבוש, עזה שלנו בדם שלה נלחמת, שאלוהים ישמור על המהפכנים, על אקצה שלנו אין מו"מ, נצית את הכיבוש, הנחישות שלנו, אבירות נחישות חזקה"

12. פרסום זה זכה ל-2 לייקים.

13. באותו היום, ובסמוך לפרסום הראשון, פרסם הנאשם פרסום נוסף אשר בו נראה שייח מוחמד חסנאת (אשר גדל בעזה ומתגורר כעת בטורקיה המוכר בהתבטאותו המסיתה נגד ישראל), אומר בערבית: "תפתחו להם את הגבולות, באלוהים הם יעשו בבגי ביהודים, באלוהים הם יעשו כמו בבגי ביהודים. (בבגי: כינוי למשחק מלחמה במסגרתו על השחקנים לפעול להשגת נשק ולהרוג את יתר השחקנים במשחק.

14. פרסום זה זכה ל-5 לייקים.

15. ביום 8.10.2023 פרסם סרטון מסית בו נראים אנשי חמאס, רעולי פנים, לבושים מדי צבא וסרטים ירוקים עם כיתוב בערבית: "א-קאסם". על כתף אחד מהם קטין לבוש מדים צבאיים עם סרט ירוק מעל ראשו עם כיתוב בערבית "א-קאסם", וסמל ניצחון. ברקע מתנגן שיר בערבית שמילותיו: "החרב של ירושלים הוא החרב שלכם, אתם אנשים בעלי כבוד".

16. פרסום זה זכה ל-5 לייקים.

17. "WhatsApp" הוא יישומון חינמי להעברת מסרים מידיים, תמונות, קטעי וידאו וקול, ליחידים וקבוצות (להלן: "ווטסאפ"). רשימת אנשי הקשר השמורים בטלפון השייך לנאשם ביום תפיסת המכשיר כללה 9 אנשים.

18. ביום 18.10.2023 פרסם הנאשם שני פרסומים בווטס- אפ במטרה להזדהות עם ארגון חמאס: האחד, תמונה של לוחמים מטעם עז א-דין אל קאסם עם מדים ועל ראשם סרט ירוק, על התמונה נכתב: "אלוהי השחר הבוקע, אלוהי הגברים אשר לא ישנו ושמרו על חלומותינו לאורך כל הלילה והשיגו בתפארה שאלוהים ישמור לנו על עזה, מה שבה ומי שבה" לצד הכיתוב צירף סמלון של לב ירוק.

19. באותו יום פרסם תמונה נוספת, בה רואים שתי תימרות עשן. בחלק העליון של התמונה מופיע שטחה הגיאוגרפי של מדינת ישראל כאשר הוא מורכב בקצהו התחתון מראש טיל מכוון כלפי מטה, ושאר השטח מורכב מתימרות עשן היוצא מראש הטיל. בקצהו העליון של תמרת העשן קבוע מסגד אל אקצה וממנו מתנופף דגל פלסטין. בחלקה התחתון של התמונה תמרת עשן נוספת לכל רוחב התמונה, אשר צידה השמאלי נראה כמו ראש טיל. בתוך תמרות העשן מופיע הכיתוב "טופאן על אקצה" (כינוי למתקפת הטרור של חמאס ומעשי הזוועה ההמונים אותם ביצע ביום 7.10.2023).

20. המאשימה הפנתה בטיעוניה לעונש לת"פ 4601-11-23 מדינת ישראל נגד בילאל בורקאן, שם עמדה על הצורך בהחמרת הענישה בעבירות של הסתה והזדהות עם ארגון טרור, נוכח האירועים שהתרחשו ביום 7.10.2023. המאשימה ביקשה ליתן דגש למספר הפרסומים שנעשו, מועד פרסומם, מספר החברים שהיו לנאשם באותה עת בחשבון הפייסבוק, וכן לעובדה שהחשבון היה פתוח לכלל הציבור, נתון המבסס לדבריה דרגת חומרה בינונית-גבוהה ופוטנציאל סיכון משמעותי לביטחונו של הציבור.

21. לדעת המאשימה יש לקבוע את המתחם החל מ-14 חודשים ועד 26 חודשים. בכל הנוגע למיקומו של הנאשם בתוך המתחם, הפנתה המאשימה לכך שהנאשם הודה ונטל אחריות על המעשים, אך מנגד, ניצב לחובתו רישום פלילי הכולל עבירות רכוש, נשק, אלימות כנד שוטרים ועוד, בגינם ריצה מספר עונשי מאסר, וכן תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי להפעלה למשך 6 חודשים. בהקשר זה ציינה המאשימה, כי פסיקת בית העליון מאפשרת לכלול את המאסר המותנה במקרה שבפנינו, שכן המבחן הוא מהותי, ולא טכני. במובן זה, הסתה לטרור משמעה קריאה לביצוע מעשה אלימות, ועל כן ניתן להורות על הפעלת המאסר על תנאי בנסיבות המקרה. בנוסף צוין, כי גם בתיק הקודם ביצע הנאשם הקשורות באלימות כנגד כוחות הביטחון, ואף כאן, הפרסומים כללו דברי הסתה לפגיעה בכוחות ביטחון.

22. בנסיבות אלו עתרה המאשימה לקבוע את עונשו של הנאשם בחלקו העליון של המתחם, ולהטיל עליו מאסר למשך 24 חודשים, תוך הפעלת המאסר על תנאי במצטבר, ובסה"כ 30 חודשי מאסר, לצד ענישה נלווית.

23. ב"כ הנאשם הפנה לתוכנם של הפרסומים, אשר חלקם, כך לדבריו, אינם מצויים ברף חומרה גבוה. מצב דברים זה מוביל למסקנה שמרבית הפרסומים מצויים לדבריו בגבול שבין הזדהות להסתה. עוד צוין, כי הנאשם הינו צעיר כבן 21, אשר אין לו כל יכולת השפעה על הציבור, כאשר שניים מהפרסומים פורסמו בתוכנת ווטס-אפ ולנאשם, כך על פי כתב האישום, 9 חברים. בנוסף, ועל אף שיש לנאשם מספר גדול של חברים בחשבון הפייסבוק, רק שבעה מתוכם הגיבו לפרסום בלייקים.

24. לדעת הסנגור, ובהתאם לגזרי הדין שניתנו במהלך תקופה זו, יש לקבוע את המתחם החל מ-9 חודשי מאסר ועד 18 חודשים. בכל הנוגע לנסיבותיו האישיות של הנאשם צוין, כי המדובר בילד מאומץ שננטש על ידי הוריו בעת שהיה פעוט בן מספר חודשים, וחיי חיים בשולי החברה. הסנגור ביקש ליתן משקל לתנאי המעצר בהם נתון הנאשם, נוכח סיווגו כעציר ביטחוני, להסתפק בשנת מאסר, ולהימנע מהטלת קנס.

25. הנאשם בסיום הביע צער על מעשיו, וביקש לשוב לחיק משפחתו כדי לסייע לה.

דיון:

26. במסגרת ת"פ (שלום י-ם) 4601-11-23 מדינת ישראל נ' בלאל בורקאן (16.7.2024), עמדתי בהרחבה על הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מהמעשים בהם הורשע הנאשם, וכן הצורך לעצב מדיניות ענישה חדשה, זאת נוכח האירועים הקשים שהתרחשו ביום 7.10.2023, המצב הביטחוני השורר מאז בתחומי מדינת ישראל, טעמים הנוגעים בשלום הציבור וביטחונו, הרתעת הרבים, ומתוך מטרה לשרש מעשי הזדהות והסתה מסוג זה. בהתאם לכך, נקבע מתחם ענישה ביחס ל-5 עבירות הזדהות עם ארגון טרור ו- 5 עבירות הסתה לטרור, החל מ-12 חודשים ועד 24 חודשים. גז"ד זה אושר על ידי ערכאת הערעור ביום 6.10.2024, לאחר שנדחה ערעור שהוגש מטעם ההגנה (ראו: עפ"ג 33802-06-24 (מחוזי ירושלים) בלאל בורקאן נגד מדינת ישראל (6.10.2024)).

27. בהתאם לקווים המנחים אליהם התייחסתי בעניין בורקאן הנזכר לעיל, לצורך קביעת המתחם, ראיתי לקבוע את מתחם העונש ההולם במקרה זה החל מ-10 חודשים ועד 24 חודשים, לצד ענישה נלווית.

28. בבחינת העונש המתאים לנאשם בתוך המתחם יש להביא במסגרת שיקולי הענישה את גילו הצעיר של הנאשם, נטילת האחריות וכן נסיבותיו האישיות כפי שפורטו על ידי סנגורו. מנגד, לחובת הנאשם רישום פלילי משמעותי הכולל ביצוע עבירות אלימות, נשק, ניסיון הצתה מתוך מניע גזעני ורכוש, ועל אף גילו הצעיר, הוא ריצה שלוש תקופות מאסר. מבין העבירות אותן ביצע בולטות עבירות האלימות כנגד שוטרים, וכן עבירה נוספת של ביצוע עסקה בנשק. נתונים אלו יכולים ללמד על מידת הסיכון הנשקף מהנאשם, ולכך שהעבירות בתיק שבפניי לא נעשו מתוך חוסר מחשבה, או קלות דעת כמאמר ההגנה, אלא שיש קו מחשבתי ברור מצד הנאשם, למעשים המכוונים לפגיעה בציבור מתוך מניע גזעני, ובאנשי כוחות הביטחון.

29. במסגרת ת"פ 29181-04-20, הוטל בין היתר על הנאשם מאסר על תנאי למשך 6 חודשים בגין "עבירת אלימות כנגד הגוף מסוג פשע". הצדדים חלוקים בשאלת הפעלתו. מחד, ולדעת המאשימה, התנהגות הנאשם בתיק דנן, הכוללת אמנם ביטויים ולא מעשי אלימות, מקיימת במבחן ענייני- מהותי את הרציונל שבהפעלת התנאי התלוי ועומד כנגד הנאשם, שכן לדבריה הגדרה של "הסתה לטרור", טומנת בחובה קריאה לנקוט באלימות. בעניין זה מפנה המאשימה לפסיקה המנחה לפיה הרשעה בעבירת "איומים", אף שאינה כוללת מעשה אלים, מאפשרת הפעלת מאסר על תנאי בעבירת אלימות. הוסף, כי התכלית העומדת בבסיס עבירת "הסתה לטרור" הינה למנוע מעשי טרור כנגד גופו של אדם. על פיה, בנסיבות המקרה דנן הדבר נכון ביתר שאת, שכן גם במסגרת התיק הקודם הורשע הנאשם בעבירות אלימות כלפי כוחות הביטחון, וגם עתה, חלקו של הפרסום כולל הסתה ביחס לאלימות בה נקטו מחבלי חמאס כנגד אנשי כוחות הביטחון ביום 7.10.2023.

30. לדעת הסנגור לא ניתן להפעיל את המאסר על תנאי, שכן ניסוחו של התנאי הוא ביחס ל"עבירות אלימות כנגד הגוף מסוג פשע". ניסוח זה, כך לדבריו, מכוון רק למקרים בהם קיים יסוד של פגיעה פיזית בגופו של אדם. טענה נוספת התייחסה לכך שלנאשם לא יוחסה עבירה של הסתה לאלימות או טרור לפי סעיף 144, אלא לעבירה שעיקרה מחוק המאבק בטרור הכולל ביטוי בלבד, נתון אשר לדבריו אינו מאפשר את הפעלת המאסר המותנה.

31. בהתאם לפסיקה המנחה, המבחן להפעלת עונש מאסר על-תנאי התלוי ועומד כנגד נאשם הינו מבחן ענייני-מהותי. קרי, התנהגות פלילית הנבחנת באורח מהותי המקיימת את הרציונל הקיים בהפעלת התנאי, זאת אף אם אין זהות מוחלטת בין יסודות עבירת התנאי לבין יסודותיה של העבירה הנוספת. (ראו: ע"פ 49/80 מסילתי נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(3) 808 (1980)).

32. בענייננו, הנאשם הורשע בעבירות של הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור, לפי חוק המאבק בטרור. לטעמי, בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה ניתן לקבוע, כי חלק מהפרסומים בהם הורשע הנאשם, הגם שהמדובר בביטויים בלבד, והם אינם כוללים מעשה אלימות פיזי שנעשה, הם בבחינת מעשי אלימות מילולית- להם זיקה הדוקה למעשי הזוועה ההמוניים שבוצעו החל מיום 7.10.2023 ואילך (כמתואר בכתב האישום). בנוסף, בביטויים אלו קיים פוטנציאל ממשי לפגיעה בציבור, והם למעשה קריאה ברורה לפעול באלימות כנגד הגוף- בדרך של פגיעה והרג של יהודים.

33. בהתאם לפסיקה המנחה, עבירת איומים יכולה להוביל להפעלת מאסר על-תנאי בגין "עבירת אלימות" (ראו: רע"פ 8118/09 דבורה נ' מדינת ישראל, (25.10.2009); ע"פ 6420/10/10 סלסנר נ' מדינת ישראל, (23.8.2011)).

34. עיון ברישומו הפלילי של הנאשם מלמד, כי לחובתו הרשעות קודמות בעלי גוון דומה לתיק שבפניי: אלימות כנגד אנשי כוחות הביטחון, נשק ופעולות שנעשו מתוך מניע גזעני, זאת בדומה לאירועים שבפניי- פרסום ביטויי הזדהות והסתה ביחס למעשי טבח ופגיעה שנעשתה בגופם של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון. בגין הרשעותיו אלו, ריצה הנאשם שתי תקופות מאסר בשנים 2019 ו-2020.

35. המסקנה המתבקשת מהאמור לעיל, כי הסתה למעשי אלימות וטרור, באמצעות פרסומים הקוראים לפגיעה והרג של יהודים, בהתאם לחוק המאבק בטרור, מאפשרים את הפעלת המאסר על תנאי התלוי ועומד כנגד הנאשם. לצד זאת, לבית המשפט קיים שיקול-הדעת לעניין אופן הפעלת המאסר המותנה.

36. בנסיבות המקרה דנן, החלטתי להפעילו חלקו במצטבר וחלקו בחופף, זאת נוכח נטילת האחריות על המעשים, המועד בו ניתן גזר הדין בתיק בו הופעל המאסר על תנאי (28.6.2020), וכן העובדה, כי במסגרת אותו תיק נדון הנאשם כקטין.

37. באיזון בין שיקולים אלו החלטתי לקבוע את עונשו של הנאשם בחלקו הבינוני-עליון של מתחם העונש ההולם ולהטיל עליו את העונשים הבאים:

א. מאסר בפועל למשך 18 חודשים בניכוי ימי המעצר.

ב. אני מצווה על מאסרו של הנאשם למשך 8 חודשים, וזאת על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר שלא יעבור עבירה מחוק המאבק בטרור.

ג. הפעלת מאסר על תנאי למשך 6 חודשים כפי שנפסק בתיק מספר 21981-4-20 (שלום ירושלים) כך שארבעה חודשים ירוצו במצטבר ושני חודשים בחופף. סה"כ ירצה הנאשם 22 חודשים בניכוי ימי המעצר.

ד. תשלום קנס בסך 6000 ₪, אשר ישולם עד ליום 1.5.2025.

החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שקבע בית המשפט.

ניתן יהיה לשלם את הקנס/ פיצוי/ ההוצאות כעבור שלושה ימים מיום מתן ההחלטה/ גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il

מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-

2055000

במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ו' חשוון תשפ"ה, 07 נובמבר 2024, במעמד הנוכחים.