ת”פ (ירושלים) 62929-11-22 – מדינת ישראל נ’ ירון דוגה
ת"פ (ירושלים) 62929-11-22 - מדינת ישראל נ' ירון דוגהמחוזי ירושלים ת"פ (ירושלים) 62929-11-22 מדינת ישראל באמצעות רשות המיסים - אגף מע"מ יחידה משפטית ארצית ע"י ב"כ עו"ד שרון רגב, אלנה גיטקין, ועבד למבאשר נ ג ד ירון דוגה ע"י ב"כ עו"ד דותן דניאל ואשר אוחיון בית המשפט המחוזי בירושלים [22.09.2024] כבוד השופטת חנה מרים לומפ
רקע 1. הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב האישום המתוקן, בשלוש עבירות של קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין; בריבוי עבירות לפי סעיף 3(ב)(1) לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון") בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין; ובעבירה של ניכוי מס תשומות בלי שיש לו לגביו מסמך, כאמור בסעיף 38, לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975.
2. במסגרת הסדר הטיעון בין הצדדים הוסכם, כי רעייתו של הנאשם, סיגל דוגה (להלן: "סיגל"), שגם כנגדה הוגש כתב האישום המקורי, תימחק ממנו והוא יבוטל בעניינה. עוד הוסכם, כי יחולט סך 206,000 ₪ וכל הרכוש שנתפס במסגרת הליכי החילוט. נוסף על כך הסכימו הצדדים, כי הסדר הטיעון יכלול טווח ענישה שנע בין עונשים שאינם מאסר בפועל ועד לתקופה של 20 חודשי מאסר בפועל שיצטבר לעונש המאסר שהוטל על הנאשם בתיק אחר, וקנס לשיקול דעת בית המשפט. כמו כן הוסכם, כי אין בהסדר הטיעון כדי להשפיע על ההליך האזרחי שמתנהל בקשר לאישום השלישי בכתב האישום ועל הליכי הגבייה.
3. יוער, כי כחודשיים לאחר מועד החתימה על הסדר הטיעון, ובטרם נשמעו הטיעונים לעונש, הגיש הנאשם בקשה לחזור בו מהודייתו ולבטל את הסדר הטיעון, אשר נדחתה. זמן קצר לאחר שמיעת הטיעונים לעונש, הגיש הנאשם בקשה לעיון מחדש בהחלטה במסגרתה נדחתה בקשתו לחזור בו מהודייתו, אשר נדחתה גם היא.
|
|
4. כתב האישום המתוקן כולל שלושה אישומים: בחלק הכללי שלו צוין, כי במהלך התקופה שבין יוני 2012 ועד פברואר 2015, היא התקופה הרלוונטית לענייננו, פעל נש"מ "שיא שי עד בע"מ", אשר היה, בין היתר, בבעלותו וניהולו של יגאל דוגה, אחיו של הנאשם. על פי עובדות האישום הראשון, הנאשם הורשע בשנת 2006 בעבירות מס הכנסה, הורשע בשנת 2008 בעבירות מע"מ, הוגש כנגדו כתב אישום בגין, בין היתר, עבירות מרמה, בשנת 2010, וכן הוגש נגדו כתב אישום נוסף בגין עבירות מרמה, זיוף ושימוש במסמך מזויף באותה שנה. בשל כך, הגיש הנאשם בשנת 2012 בקשת חייב במסגרת תיק פשיטת רגל. מספר חודשים לאחר מכן, החליטו הנאשם וסיגל לפתוח עסק למתן שירותי מטבע, החייב ברישום (להלן: "רישיון לנש"מ"). הנאשם ידע, כי לאור עברו הפלילי, התיקים הפליליים המתנהלים נגדו, והעובדה שפתוח על שמו תיק פשיטת רגל, רשם שירותי המטבע עלול לדחות את בקשתו, ולכן החליט להונות את הרשם ולהציג את סיגל כמבקשת רישיון לנש"מ ולהסתיר את העובדה שהנאשם עומד מאחוריו. באופן זה, הנאשם קיבל במרמה בצוותא ובנסיבות מחמירות את "רישיון נש"מ סיגל דוגה" תוך הסתרת מעורבותו, וחזר על כך כדי לקבל את חידוש הרישיון בשנים 2013 ו-2014.
5. על פי עובדות האישום השני, חבריה של קבוצת אנשים עבריינית שפעלה להפצת חשבוניות מס פיקטיביות לעוסקים שונים תמורת תשלום, ניכו בנש"מ סיגל דוגה 1,555 המחאות המשויכות על שם נש"מ שיא שי, והנאשם ואדם נוסף בשם משה קירמה ניכו את ההמחאות למזומן ורשמו אותן תחת 11 כרטיסי לקוח על שם חברי הקבוצה השונים. הנאשם או מי מטעמו רשם את פעולות הניכיון בכזב, כאשר כל פעולות הניכיון שנרשמו הן בסכום של 115,918,074 ₪. כך ביצע הנאשם בצוותא פעולות ברכוש ומסר מידע כוזב או נמנע מלמסור מידע לרשות לאיסור הלבנת הון, במטרה שלא יהיה דיווח כחוק, כדי להסוות ולהסתיר את מקבל השירות האמיתי. נוסף על כך, הנאשם נמנע מדיווח כמתחייב בחוק על פעולות הניכיון בסך כולל של 17,280,802 ₪, וזאת אף שנראה כי פעולות הניכיון פוצלו במטרה לעקוף את חובת הדיווח הנדרשת. גם כך ביצע הנאשם פעולות ברכוש בצוותא ומסר מידע כוזב או נמנע מלמסור מידע לרשות לאיסור הלבנת הון במטרה שלא ידווח לה כחוק.
|
|
6. על פי עובדות האישום השלישי, בשנת 2014 פירסמה רשות מקרקעי ישראל מכרז למכירת קרקע בשכונת עין כרם בירושלים. בידיעת הנאשם, קירמה הגיש הצעה במסגרת המכרז לרכישת הקרקע במחיר של 1,300,000 ₪. סמוך לכך, בידיעת הנאשם ובתיאום עמו, נרשם קירמה כבעל מניות בלעדי בחברת "קדם השקעות בע"מ", שהיא חברה פרטית מוגבלת במניות שהתאגדה בישראל על פי חוק החברות ונרשמה כעוסק מורשה על פי חוק מס ערך מוסף. רשות מקרקעי ישראל הציעה לקירמה לרכוש את הקרקע במחיר של 1,812,062 ₪ ומסרה לו שני שוברים לתשלום: הראשון, על סף 1,812,062 ₪ והשני, על סך 901 ₪ כולל מע"מ בגין דמי תשריט. קירמה זייף בידיעת הנאשם את הסכום שמופיע בשובר התשלום לקרקע על ידי מחיקת שלושת הספרות האחרונות כך שהסכום ייחזה להיראות כ-1,812 ₪, והנאשם או קירמה שילם את שובר התשלום המזויף, וכן הם שילמו גם את שובר דמי התשריט על סך 901 ₪. עם היוודע התשלום החלקי יצרו נציגי רשות מקרקעי ישראל קשר עם הנאשם וקירמה, ומשלא נענו שלחו מכתב לפיו אי תשלום מלוא הסכום יביא לביטול המכרז. בד בבד, העביר הנאשם או קירמה העתק השובר התשלום המזויף אשר שולם ולצדו רשמו הנאשם או קירמה בכתב יד "1,182,062 ₪ כולל עבור בתיה", אל יועצת המס של חברת קדם, והנחו אותה לפעול מול רשויות המס להכרה בסכום זה כהוצאה מטעם חברת קדם ולקבלת החזר מע"מ. בהמשך, העבירו הנאשם וקירמה את כלל המניות בחברת קדם על שם אדם אחר. בהסתמך על שובר התשלום המזויף, הועבר לחשבון הבנק של חברת קדם החזר מע"מ בסכום של 266,485 ₪, ולמחרת משך קירמה 266,000 ₪ במזומן מהחשבון והפקידו בקופת נש"מ סיגל דוגה, בתיאום עם הנאשם. במעשיו אלה ניכה הנאשם בצוותא מס תשומות שלא כדין בחברת קדם.
ראיות לעונש 7. ב״כ המאשימה הגישו את גיליון הרישום הפלילי של הנאשם, פסיקה לעניין מדיניות הענישה הנוהגת וגזרי דין של מעורבים בכירים בפרשה המתוארת בכתב האישום המתוקן (ת/1). ב"כ הנאשם מצדו חלק על אמיתות תוכן גיליון הרישום הפלילי ביחס לשתי הרשעות של הנאשם, והגיש את גזרי הדין בעניינים אלה על מנת להוכיח טענותיו. ב"כ המאשימה מסרו כי יפנו לגורמים הרלוונטיים וימסרו התייחסותה בהמשך. ביום 3.9.24 התקבלה התייחסותם. מכל מקום, לאחר קבלת ההתייחסות ומעיון בגזרי הדין עולה, כי אכן נפלו טעויות בגיליון ההרשעות הקודמות אשר לעבירות בהן הורשע הנאשם, ועד לגזר הדין האחרון, הנאשם לא נדון לעונש של מאסר בפועל.
8. מגיליון הרישום הפלילי של הנאשם עולה, כי לנאשם שש הרשעות קודמות בעבירות מרמה והונאה. בשנת 2006 הורשע הנאשם בעבירות של אי הגשת דוח במועדו ואי העברת מס שנוכה בניגוד לפקודת מס הכנסה, והוטלו עליו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס (ר' נ/10); בשנת 2008 הורשע הנאשם בעבירה של אי הגשת דוח במועד לרבות דוח שהוא חייב להגישו על פי דרישת המנהל בניגוד לחוק מס ערך מוסף, והושת עליו מאסר על תנאי וקנס; בשנת 2012 הורשע הנאשם בעבירה של משיכת שיק ללא כיסוי והושתו עליו מאסר על תנאי, קנס ופיצוי לנפגע העבירה; בשנת 2012 הורשע הנאשם בעבירות של קבלת דבר במרמה, שימוש במסמך מזויף וזיוף בכוונה לקבל דבר, והושתו עליו מאסר על תנאי ופיצוי לנפגע העבירה; בשנת 2018 הורשע הנאשם בשתי עבירות של קבלת דבר במרמה, ונידון למאסר על תנאי וקנס (ר' נ/9); ובשנת 2023 הורשע בעבירות של שימוש במסמך מזויף, ניסיון לקבלת דבר במרמה, התחזות כאדם אחר במטרה להונות וזיוף בכוונה לקבל דבר, ונגזרו עליו 16 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי לנפגע העבירה. כמו כן, לנאשם הרשעה משנת 2002 בשתי עבירות של תקיפת בת זוג, ונגזרו עליו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי וצו מבחן למשך שנה.
9. ב״כ הנאשם הגיש שורה של מסמכים לעניין נסיבותיו האישיות, הראשון שבהם הוא דוח סוציאלי פרטי שערך עו"ס בנימין אברג'ל (נ/1), וממנו עולה, כי הנאשם היה מכור לסמים קשים במשך שנים רבות. עם זאת, נמסר כי הנאשם הגיע למרכז השיקום והגמילה מהתמכרויות שבראשו עומד עו"ס אברג'ל, שם התמסר לתהליך באופן מלא. לדברי עו"ס אברג'ל, שליחת הנאשם למאסר בפועל תגרום לכך שהוא יחזור למעגל הפשיעה והסמים, תהרוס אותו ואת בני משפחתו ותיצור משבר אמון חריף לו ולסובבים אותו. עוד סבר, כי מאסר בשלב זה של חייו ושל תהליך השיקום עלולה לגרום לרגרסיה בכל תהליך הטיפול.
|
|
10. כמו כן, הוגשו המסמכים הבאים: מסמך לפיו אחותו של הנאשם, ילידת 1959, מתגוררת במעון והיא מתפקדת ברמת מוגבלות שכלית והתפתחותית נמוכה (נ/2); אישור מטעם המשרד לביטוח לאומי לפיו אמו של הנאשם הוכרה כהורה שכול (נ/3); מסמכים רפואיים אודות פציעת בנו של הנאשם במהלך שירותו הצבאי ברצועת עזה (נ/4); חוות דעת רפואית עליה חתום ד"ר זאהי חורי מבית חולים "שערי צדק", לפיה הנאשם סובל ממחלת לב כלילית קשה, ולאור מצבו הרפואי מאסר עלול להחמיר את מצבו (נ/5); מסמך רפואי בנוגע לבנו הקטין של הנאשם שעבר ניתוח ברגלו (נ/6); מסמכים רפואיים ובדיקות שונות של הנאשם (נ/7); מכתב ששלח בנו של הנאשם לנשיא המדינה בבקשה להקל עם הנאשם (נ/8); הכרעת דין בת"פ 53616-07-10 (נ/9); פסק דין בע"פ (מחוזי י-ם) 40045/07 (נ/10).
טיעוני הצדדים לעונש 11. ב״כ המאשימה התייחסו באריכות לערכים המוגנים העומדים בבסיס העבירות שביצע הנאשם. בין היתר, הם התייחסו לערכים שעליהם בא להגן חוק איסור הלבנת הון, הנוגעים לשמירה על כלכלת המדינה וביטחונה, פיקוח ואמינות המרשם ומניעת ניצול לרעה של המערכה הפיננסית הלגיטימית באמצעות ניוד כספים שמקורם בעבירת מקור והטמעתם בכסף נקי; ולערכים המוגנים של השוויון בנשיאה בנטל המס, הסדר החברתי וההגנה על הקופה הציבורית, לצד הנזקים הכלכליים המשמעותיים שנגרמים בעקבות העלמת מס.
12. לעניין נסיבות ביצוע העבירה- טענו ב״כ המאשימה, כי מדובר בהיקף חריג ויוצא דופן של עבירות הלבנת הון בסך של כ-116 מיליון ₪, אשר לוו בעבירות מרמה שבוצעו בנסיבות מחמירות כלפי הרגולטור להשגת רישיון הנש״מ, בנוסף לעבירות מע״מ בהיקף של כ-266 אלף ₪ שנגרעו מקופת המדינה. לדבריהם, הנאשם פעל כשלוש שנים ביחד עם שותפו קירמה, כאשר ביסוד העבירות עומדת שיטה מתוחכמת לפיה נש״מ "שיא שי עד" מנכה לחברי הקבוצה העבריינית את ההמחאות של חברות הקש או מקבל את התקבולים עצמם, וכנגד מוציא שיקים משוכים על שם נש״מ ״שיא שי עד״ שאותם מנכים חברי הקבוצה למזומן בנש״מ על ידי הנאשם וקירמה. הנאשם פתח את הנש״מ וניהל אותו בפועל יחד עם אשתו תוך הסתרת זהותו, וגם לאחר הצטרפותו של קירמה, הנאשם המשיך להיות הרוח החיה מאחורי ניהול הנש״מ והתווה את פעילותו. הנאשם היה הגורם עמו סוכמו תנאי הפעילות למול הקבוצה העבריינית ושקבע את אופי ושיטת העבודה עם נציגי הקבוצה. כמו כן, ביחס לאישום השלישי, ב"כ המאשימה טענו כי הנאשם לקח חלק פעיל בהונאת רשויות המס בצוותא עם שותפו, כאשר הוא מרמה את רשויות המס וגורף לכיסו מס תשומות בסך של 266,000 ₪ למרות שלא בוצעה כל עסקה.
13. אשר לעיקרון אחידות הענישה- התייחסו ב״כ המאשימה לעונשים שנגזרו על המעורבים הבכירים בפרשה, באמרם כי הם נדונו לעונשים ממושכים. לעניין מדיניות הענישה הנוהגת, נטענן כי הענישה משתנה בהתאם לנסיבות, לסכומים ולעבירות נלוות נוספות, והפנו לפסקי דין שלשיטת המאשימה מבססים את עמדתה. לבסוף, ב"כ המאשימה טענו כי בענייננו יש לקבוע שני מתחמי עונש הולם נפרדים שמתחילים מעונש של מאסר בפועל ממש, ועתרו לקביעת מתחם ענישה אחד לאישום הראשון והשני הנע בין 18 ל-48 חודשי מאסר בפועל, ולעניין עבירת המס באישום השלישי עתרו לקביעת מתחם ענישה הנע בין 6 ל-18 חודשי מאסר בפועל.
|
|
14. אשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם- טענו ב״כ המאשימה שאין לתת משקל לדוח הסוציאלי הפרטי שהוגש והתנגדו לתוכן המסמך ולהמלצותיו, אשר לטענתם הם בלתי מבוססות, שכן לא ברור על אילו מסמכים או מידע הסתמך עורך הדוח או האם הוא מודע לכך שהנאשם בעל עבר פלילי עשיר ושנגזר עליו עונש מאסר בפועל בתיק אחר בשל עבירות מרמה. עוד ציינו ב"כ המאשימה, כי נוכח השיהוי בהגשת כתב האישום הסכימה המאשימה להגביל עצמה לעונש מאסר בפועל של 20 חודשים, ואין מקום להקלה נוספת עם הנאשם בשל כך.
15. סופו של דבר, ב"כ המאשימה עתרו להשית על הנאשם 20 חודשי מאסר בפועל, שירוצו בהתאם להסדר הטיעון במצטבר לכל עונש מאסר אחר, לרבות בת״פ 2757-08-19 או במסגרת הערעור בתיק זה (ע״פ 38908-08-23), לצד הטלת מאסר על תנאי מרתיע וקנס כספי בסך 100,000 ₪. כמו כן עתרה המאשימה לחילוט כלל הרכוש התפוס בתיק והמפורט בבקשה ובהחלטה לצו זמני ברכוש בתיק צ״א 63188-11-22, זאת לרבות מזומן, המחאות או תמורת פירעונן.
16. מנגד, טען ב״כ הנאשם כי חוק איסור הלבנת הון תוקן לפני מספר שנים, וכעת העונש בגין העבירה בסעיף 3ב הופחת מ-10 ל-5 שנות מאסר. לפיכך, לדידו לא ניתן ללמוד דבר מהפסיקה שהוגשה מטעם המאשימה הדנה במי שנשפטו בהתאם לסעיף 3א לחוק איסור הלבנת הון טרם תיקונו, ואין מקום לטעון לאחידות ענישה לאור שוני מהותי זה. כמו כן, טען לעניין חלקו היחסי של הנאשם, בראי יתר הנאשמים בפרשה הכוללת, כך שחלקו של הנאשם אינו דומיננטי, והוא אינו הרוח החיה בפרשה. לעניין מתחם העונש ההולם בענייננו, הפנה ב"כ הנאשם למספר פסקי דין, וטען כי מדובר באירוע אחד המצדיק מתחם ענישה מאוחד לשלושת האישומים, כאשר כל ניסיון ליצור הבחנה ביניהם יהיה מלאכותי. ב"כ הנאשם עתר למתחם עונש הולם אחד הנע בין 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות ל-24 חודשי מאסר בפועל.
17. אשר למיקום העונש בתוך המתחם- טען ב״כ הנאשם שיש להתחשב בחלוף הזמן, בציינו כי כתב האישום הוגש בנובמבר 2022 בעוד כתבי האישום נגד המעורבים האחרים בפרשה הוגשו עוד בשנת 2015. כמו כן טען, כי הטלת מאסר מאחורי סורג ובריח נוסף לזו שנגזרה עליו בהרשעתו האחרונה תביא לפגיעה בנאשם ובמשפחתו, בציינו כי הנאשם מטפל באחותו, אמו מבוגרת, יש לו שישה ילדים וביניהם בן קטין ובן בצבא שנפצע בעזה. עוד ציין, כי הנאשם שיתף פעולה הודה בכתב האישום המתוקן ובכך חסך עדותם של 250 עדים ומשפט שככל הנראה היה אורך שנים רבות.
18. סופו של דבר, טען ב״כ הנאשם כי לאור השיהוי ולאור נסיבותיו הרפואיות והמשפחתיות של הנאשם, יש להימנע מהשתת מאסר בפועל ולהסתפק בענישה צופה פני עתיד. לחלופין, הנאשם יכול לרצות את עבודות השירות בתום ריצוי עונש המאסר בפועל, ככל שתדחה בקשת החנינה שהגיש על גזר דינו בתיק האחר. כמו כן, התנגד ב״כ הנאשם לענישה כלכלית נוספת לאור ההחלטה על חילוט.
19. הנאשם בדבריו האחרונים, הצטרף אל דברי בא כוחו והוסיף, כי הטיעונים לעונש חיזקו את דעתו שלא הבין את הסדר הטיעון שחתם עליו. הוא ציין בקשר לדוח הסוציאלי הפרטי, כי ישנם שבעה פרופסורים שמטפלים בו, וכי כל בני משפחתו סובלים מבעיות לב.
דיון והכרעה |
|
מתחם העונש ההולם 20. הצדדים חלוקים אשר לשאלה אם יש לקבוע מתחמי עונש הולם נפרדים לשני האישומים הראשונים ולאישום השלישי או שמא מתחם עונש הולם אחד לכלל האישומים. סבורתני, כי בעניין זה יש לקבל את עמדת המאשימה, ויש לראות באישומים הראשון והשני כאירוע אחד ובאישום השלישי כאירוע נוסף, ולקבוע עבור כל אחד מהאירועים מתחם עונש הולם בנפרד. ב"כ הנאשם סבר, כי מדובר באירוע אחד המצדיק מתחם ענישה מאוחדת לכל שלושת האישומים, וכי כל הבחנה תהיה מלאכותית. אומנם העבירות באישום השלישי נעשו באותה תקופה בה בוצעו העבירות באישומים הראשון והשני, אולם העבירות באישומים הראשון והשני קשורים בקשר הדוק זה לזה, דהיינו קבלת רישיון הנש"מ במרמה באישום הראשון והלבנת ההון שבוצעה באמצעותו באישום השני, בעוד שבאישום השלישי מתואר אירוע אחר הנוגע למכרז ולניכוי שלא כדין של מס התשומות.
21. לפיכך, מאחר שאני סבורה שלא קיים בין האישומים הראשון והשני לאישום השלישי "קשר ענייני הדוק" אין לראות בעבירות אירוע אחד, ויש לקבוע שני מתחמי ענישה נפרדים, אחד לאישומים הראשון והשני ואחד נוסף לאישום השלישי (ר' ע"פ 4910/13 אחמד בני ג'אבר נ' מדינת ישראל, פס' 5 לפסק דינה של השופטת ברק-ארז (29.10.14); ע"פ 1261/15 מדינת ישראל נ' יוסף דלל, פס' 22 לפסק דינו של השופט סולברג (3.9.15)).
22. העיקרון המנחה בענישה בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם בהתאם לעקרון המנחה, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
23. העבירות הכלכליות שביצע הנאשם פגעו בשורה ארוכה של ערכים חברתיים מוגנים. הערכים המוגנים העומדים בבסיס העבירות המעוגנות בחוק איסור הלבנת הון, הם שמירה על כלכלת המדינה ובטחונה, מניעת ניצול לרעה של המערכת הפיננסית הלגיטימית באמצעות ניוד כספים שמקורם בעבירת מקור והטמעתם בכסף נקי ויצירת תמריץ שלילי לביצוע עבירות בעלות היבט כלכלי באמצעות נטרול יסוד הרווח הטמון בהן. הערך המוגן בעבירה של קבלת דבר במרמה הוא הגנה על חופש הרצון, הפעולה והבחירה של המרומה.
|
|
24. הערכים המוגנים בעבירות המס הם השוויון בנשיאה בנטל המס; הסדר החברתי וההגנה על הקופה הציבורית מפני גזל ושליחת יד בכספי הציבור, לצד הנזקים הכלכליים המשמעותיים שגורמת העלמת מיסים; הפעילות התקינה של מנגנון גביית המיסים;ותקינות המערכת הפיננסית ומנגנוני הדיווח תוך שמירה עליהם מפני פעילות עבריינית ומהון שחור. לעניין זה ראו את הדברים שנאמרו ברע״פ 512/04 אבו עבייד נ׳ מדינת ישראל (15.4.04), בפסקה 7: ״בית-משפט זה חזר והדגיש לאורך השנים את החומרה שבה יש להתייחס לעבריינות כלכלית, ועבריינות מס בכלל זה, נוכח תוצאותיה ההרסניות למשק ולכלכלה ולמרקם החברתי, ונוכח הפגיעה הקשה בערך השוויון בנשיאת נטל חובות המס הנדרש לצורך מימון צריכה של החברה ולפעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות. העבריינות הכלכלית, ועבריינות המס בכללה, איננה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צרכי החברה, ובתשתית האמון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שוויונית של גביית המס״.
25. עבירות הלבנת הון נתפסות כעבירות חמורות ובעלות פוטנציאל נזק גדול הן מבחינה חברתית והן מבחינה כלכלית (ראו: ע"פ 6532/17 מדינת ישראל נ' חסדי דוד לעדת הבוכרים (8.4.21), ע"פ 6889/11 מדינת ישראל נ' אלירן עובד (14.5.12)). לאורך השנים בלטה הגישה בפסיקה, לפיה חומרת העבירות הכלכליות, ובכללן עבירות המס, מובילה לצורך ליתן משקל מכריע לאינטרס הציבורי, ובכלל זה לשיקולי הרתעה, ולהעדיף אותן על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם (ראה בהקשר זה רע"פ 1717/14 יאיר ליזרוביץ נ' מדינת ישראל (30.3.14) ורע"פ 4791/08 נפתלי כהן נ' מדינת ישראל (9.2.09)).
26. אשר לענישה הנוהגת בעבירות מס, הלבנת הון ובעבירות מרמה והונאה, ניתן למצוא בפסיקת בתי המשפט קשת רחבה של עונשים, הכל בהתאם לנסיבות ביצוע העבירה ולנסיבותיו האישיות של הנאשם. להלן אסקור מספר פסקי דין אשר רלוונטיים לענייננו:
א. בע"פ 4316/13 מדינת ישראל נ' רמי חג'אמה (30.10.14) הוגשו ערעורים הן לחומרת העונש והן לקולת העונש. בגדרי תיק זה נדון עניינו של מי שהורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של איסור הלבנת הון, עיסוק במתן שירותי מטבע בלא רישום, ניסיון לקבלת דבר במרמה, מרמה עורמה ותחבולה והשמטה מתוך דוח, מסירת דוח כוזב בכוונה להתחמק מתשלום מס ושימוש במרמה ושיבוש הליכי משפט. חג'אמה עסק בניכיון שיקים בהיקף של קרוב לחצי מיליארד שקלים, ובמסגרת זו מסר מידע כוזב על מנת שלא יהיה דיווח בהיקף של יותר מ-117 מיליון ₪. חג'אמה פעל בסיוע אשתו (מערערת 2), באמצעות חברה בבעלותו, להגיש בקשה לרישום עסקו כנותן שירותי מטבע במסגרתה הצהירה אשתו הצהרה כוזבת לפיה היא בעלת השליטה והמנהלת היחידה בחבר. במעשיו העלים חג'אמה הכנסות בהיקף שבין 12.3 ל-34.5 מיליון ₪, נמנע מדיווח מע״מ בהיקף של 1.4-3.94 מיליון ₪והגיש תצהיר כוזב. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הולם הנע בין 2 ל-5 שנות מאסר בפועל, וגזר על חג'אמה, בעל עבר פלילי, מאסר בפועל למשך 36 חודשים, מאסר על תנאי, קנס בסף 750,000 ₪ וחלף חילוט נכסים הוסכם על חילוט סך 3,700,000 ₪. בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה והעמיד את עונשו של חג'אמה על 4 וחצי שנות מאסר בפועל.
|
|
ב. בע"פ 7646/07 אהרון אייל (ירון) כהן ואח' נ' מדינת ישראל (20.12.07) נדון עניינם של מי שהורשעו על פי הודאתם, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של מתן שירותי מטבע ללא רישום, איסור הלבנת הון, איומים, התחזות כאדם אחר וניסיון לקבלת דבר במרמה. מערער 1 עסק במתן שירותי מטבע, מערערות 2 ו-3 הן חברות פרטיות שמערער 1 הוא בעליהן ומנהלן הרשום היחיד. המערערים נתנו שירותים, על אף שלא היו רשומים כנותני שירותי מטבע במרשם, לא עמדו בחובות הדיווח המוטלות עליהם ומסרו מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח או כדי לגרום לדיווח לא נכון. כמו כן, התחזה מערער 1 לפקיד בנק על מנת לקבל מידע אודות לקוחות של הבנק. בית המשפט המחוזי גזר מאסר בפועל למשך 7 חודשים ומאסר על תנאי על מערער 1, קנס בסך 100,000 ₪ על מערערים 1 עד 3, וחילוט של 50% מסך 3,100,000 ₪. בית המשפט העליון דחה את הערעור למעט הפחתה של סכום החילוט ל-33% מהסכום.
ג. בת"פ (מחוזי י-ם) 10555-10-20 מדינת ישראל נ' אמיר האפרתי (14.1.24), נדון עניינו של מי שהורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, הכולל ארבעה אישומים שונים, בעבירות מס, הלבנת הון ומרמה. הנאשם חבר לרשת עבריינית שמטרתה להפיק רווח כספי באמצעות הנפקה והפצה של אלפי חשבוניות כוזבות בהיקף של מאות מיליוני שקלים, והכנסתן לספרי הנהלת החשבונות של חברות שונות. החשבוניות יצרו מצג שווא לפני רשויות המס, לפיו בוצעו עסקאות עם החברות שניפקו כביכול את החשבוניות, בגינן התקבלו שירות או תמורה. על יסוד מצגי השווא הוגשו דוחות כוזבים לרשויות המס, במסגרתם בקשו להכיר בהוצאות כוזבות וליהנות מהפחתה בהכנסתם החייבת במס ולקבל החזרי מס תשומות. בסך הכל הנפיק הנאשם במסגרת הרשת העבריינית 3289 חשבוניות פיקטיביות, בהיקף מחזור של 523,617,206 ₪. הנאשם בעל עבר פלילי מכביד. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הולם הנע בין 7 ל-12 שנות מאסר בפועל, וגזר מאסר בפועל למשך 9 שנים, הפעלת מאסר מותנה, מאסר על תנאי וקנס של 2,000,000 ₪. יוער, כי הוגש ערעור לבית המשפט העליון וטרם ניתן בו פסק דין.
ד. בת"פ (מחוזי מרכז) 6912-11-15 מדינת ישראל נ' מאיר נחמני (8.12.16) נדון עניינו של מי שהורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של איסור הלבנת הון. הנאשם שימש כמנהל עסק שירותי מטבע, ובמסגרת זו השתתף בתוכנית עבריינית רבת משתתפים לביצוע עבירות הלבנת הון, בכך שפעל בניגוד לחובותיו בקשר לזיהוי מקבלי השירות והדיווח על פי חוק איסור הלבנת הון. הנאשם הסתיר את זהות הבעלים האמיתיים של כספים בסכום כולל של 49,592,206 ₪ אשר נרשמו בכזב בכרטיסי הלקוח, ומי שנרשמו בהצהרות כמבקשי ומקבלי השירות אינם מבקשי ומקבלי השירות האמיתיים. יצוין, כי מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הולם הנע בין 6 חודשי מאסר בפועל שיש וירוצו בעבודות שירות, לבין 12 חודשי מאסר בפועל, וגזר על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס בסך 40,000 ₪ וחילוט בסך של 1.7 מיליון ₪.
|
|
ה. בת"פ (מחוזי ב"ש) 8303-09 פרקליטות המדינה, מחלקה כלכלית נ' שי אברהם (15.7.12), נדון עניינו של מי שהורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של הלבנת הון וזיוף מסמך בנסיבות מחמירות בכוונה לקבל באמצעותו דבר. כעולה מעובדות כתב האישום המתוקן, בתקופה הרלוונטית ניהל הנאשם יחד עם נאשם 2 עסק חלפנות כספים. במסגרת זו פעלו הנאשם ואחרים להעביר באופן שיטתי לרשות המוסמכת דיווחים כוזבים אשר לזהות מבקש/מקבל השירות, כדי לגרום לדיווח לא נכון לרשות המוסמכת. הם הזינו את הפרטים הכוזבים במחשב, זייפו את טפסי הצהרת מבקשי השירות וחתמו על הטפסים הכוזבים חתימה הנחזית להיות חתימתו של מבקש השירות, ללא ידיעתו ורשותו, ושמרו בעסק את הפרטים הכוזבים, כדי להציגם אם יתבקשו. הנאשם ביצע פעולות אלו בעסקאות שונות לאורך תקופה ממושכת בהיקפים משמעותיים. יצוין, כי מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי. בית המשפט המחוזי גזר על הנאשם עונש של 18 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וחילוט מזומנים במטבע ישראלי ובמטבע חוץ שנתפסו בעסק בסך 40,000 ₪, 815 אירו, 145 ליש"ט, 2,004 דולר אמריקאי, וחילוט סך 71,136 ₪ בשיקים שנפרעו ולא חוללו מתוך שיקים שנתפסו בעסק בסך 2,989,233 ₪ .
27. להלן אסקור מספר פסקי דין אשר רלוונטיים לענייננו ביחס לעבירות מס:
א. ברע"פ 4584/15 משהור משאהרה נ' מדינת ישראל (6.7.15) נדון עניינו של מי שהורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של ניכוי מס תשומות שלא כדין ומסירת דוחות הכוללים ידיעות כוזבות במטרה להתחמק מתשלום מס. חברה שאותה ניהל המבקש הגישה דוחות תקופתיים המכילים ידיעות כוזבות, וניכתה מס תשומות בסך 272,712 ₪ באמצעות חשבוניות כוזבות. למערער עבר פלילי. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם הנע בין מאסר מותנה למאסר אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות, וגזר 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 ₪. בית המשפט המחוזי החמיר בעונש המאסר והעמידו על שני חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות. בקשת רשות ערעור לעליון נדחתה.
ב. בע"פ (מחוזי מרכז) 8757-07-21 טאלב אבו גאנם ואח' נ' מדינת ישראל (13.3.22) נדונו עניינם של מי שהורשעו, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של ניכוי מס תשומות שלא כדין ובהכנה, ניהול או הרשאה לאחר להכין או לנהל פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס. מערער 1 היה מנהלה הפעיל של מערערת 2, חברה הרשומה כעוסק מורשה. המערערים קיבלו חשבוניות מס כוזבות מבלי שעשו או התחייבו לעשות את העסקאות שלגביהן הוצאו החשבוניות, רשמו את החשבוניות בספרי הנהלת החשבונות של החברה וניכו שלא כדין את סכומי המס המגולמים בסך 246,415 ₪. יצוין, כי מערער 1 נעדר עבר פלילי. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם הנע בין 6 ל-15 חודשי מאסר בפועל, וגזר על מערער 1 מאסר בפועל למשך 8 חודשים, מאסר על תנאי, וקנס בסך 14,000 ₪ על כל אחד מהמערערים. הערעור על חומרת העונש נדחה.
ג. בת"פ (שלום פ"ת) 35813-11-19 רשות המיסים, היחידה המשפטית מחוז מרכז-מע"מ נ' אחמד אגבאריה ואח' (9.2.22) נדונו עניינם של מי שהורשעו על פי הודאתם, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של ניכוי מס תשומות שלא כדין ובהכנה, ניהול או הרשאה לאחר להכין או לנהל פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס. נאשם 1 היה בעל המניות, הדירקטור ומנהלן הפעיל של נאשמות 2 ו-3 שהן חברות פרטיות. הנאשמים ניכו מסמכים הנחזים להיות חשבוניות כוזבות על שם חברות שונות, וזאת מבלי שעשו או התחייבו לעשות בפועל את העסקאות שלגביהן הוצאו החשבוניות. הנאשמים רשמו את החשבוניות הכוזבות בספרי הנהלת החשבונות של נאשמת 2 וניכו מס תשומות בסך 1,215,149 ₪. הנאשמים עשו פעולות אלו פעם נוספת על שם נאשמת 3 ובספריה, וניכו מס תשומות בסך 264,399 ₪. יצוין, כי נאשם 1 נעדר עבר פלילי. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם הנע בין 12 ל-30 חודשי מאסר בפועל, וגזר על נאשם 1 מאסר בפועל למשך 9 חודשים, מאסר על תנאי וקנס בסך 15,000 ₪ וקנס סמלי בסך 100 ₪ לכל אחת מן הנאשמות.
|
|
28. אשר לנסיבות ביצוע העבירה- שקלתי, כי מדובר במי שביצע עבירות מרמה והונאה בהיקף נרחב, תוך תכנון מוקדם ובשיטתיות. באישום הראשון מתואר כיצד פעל הנאשם לקבל במרמה רישיון לנש"מ, ואף חזר על כך עת הגיש וקיבל במרמה בשתי השנים העוקבות בקשות לחידוש הרישיון. הנאשם ידע, כי הרשעותיו הקודמות בעבירות מס ומע"מ והיותם של שני כתבי אישום בעבירות מרמה וזיוף התלויים ועומדים נגדו, עלולים למנוע ממנו לקבל את הרישיון לנש"מ בו חפץ, והחליט להונות את הרשם כאשר הציג את רעיתו כמבקשת הרישיון, תוך שהסתיר שהוא זה שעומד מאחוריו. לאחר קבלת הרישיון, בתיאום עמו ובהנחייתו, ביצעה רעייתו פעולות שונות בנש"מ סיגל דוגה, וביניהן חתימה על הסכם הלוואה והסכם שותפות, השקעה וחלוקת רווחים עם קירמה, שבהמשך נרשם כמנהל בנש"מ. באישום השני מתואר השימוש שעשה הנאשם ברישיון הנש"מ שקיבל במרמה, על מנת לפעול בניגוד לחובות הדיווח לפי חוק איסור הלבנת הון, כאשר נוכו בנש"מ סיגל דוגה 1,555 המחאות המשוכות על ידי קבוצה עבריינית שפעלה להפצת חשבוניות מס פיקטיביות לעוסקים שונים תמורת תשלום, בסכום גבוה מאוד של 115,918,074 ₪. במקרים רבים בוצעו פעולות הניכיון כך ששווי השירות שניתן במצטבר עולה על 50,000 ₪ ומחייב דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון, אולם, הנאשם נמנע מדיווח בלתי רגיל על פעולות הניכיון כנדרש לפי חוק בסך כולל של 17,280,802 ₪, כאשר פעולות הניכיון פוצלו במטרה לעקוף את חובת הדיווח הדרושה.
29. באישום השלישי, הנאשם וקירמה החליטו לרמות את רשויות המס, הגישו הצעה לרכוש קרקע במכרז של רשות מקרקעי ישראל, ולאחר שהוצע להם לרוכשה, הסכום על שובר התשלום זויף בידיעת הנאשם וכך שולם סך של 1,812 ₪ במקום בסך 1,812,062 ₪. לאחר מכן, הנאשם וקירמה לא ענו לנציגי רשות מקרקעי ישראל שניסו ליצור עמם קשר כדי לברר על התשלום החלקי. במקביל הנאשם או קירמה או מי מטעמו פעלו להכרה בסכום המלא של 1,812,062 ₪ כהוצאה מטעם חברה ולקבלת החזר מע"מ, ואף קיבלו החזר מע"מ בסכום של 266,486 ₪. בהמשך לכך קירמה משך סכום של 266,000 ₪ והפקידו בקופת נש"מ סיגל דוגה בתיאום עם הנאשם.
30. הנסיבות המתוארות לעיל מצביעות על תכנון משמעותי שקדם לביצוע העבירות, על תחכום רב ועל פעלתנות בלתי פוסקת למצוא דרכים להונות את רשויות המדינה. אשר לחלקו היחסי של הנאשם, הרי שביחס לאישומים הראשון והשני נראה שהנאשם היה דומיננטי מאוד בביצוע העבירות, ואילו באישום השלישי נראה שקירמה היה הדמות הפעילה יותר, אולם הכל נעשה בידיעת ואף תוך תיאום עם הנאשם. לעניין הנזק שנגרם, כאמור, כתוצאה מקבל רישיון הנש"מ במרמה בוצעה בו הלבנת הון בסכומים גבוהים מאוד, וכך גם הנאשם קיבל במרמה החזר מע"מ במאות אלפי שקלים. הנזק שצפוי היה להיגרם מביצוע העבירות גדול אף יותר, בעיקר לו היה הנאשם מצליח לקבל לידיו את הקרקע במסגרת המכרז של רשות מקרקעי ישראל.
31. עוד יש לשים לב, לעניין עיקרון האחידות בענישה, כי על המעורבים הבכירים האחרים בפרשה שבמסגרתה הועמד לדין הנאשם נגזרו עונשי מאסר ממושכים, אשר נעים בין 5 ל-8 שנות מאסר בפועל.
32. לאחר שהבאתי בחשבון את הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם, את מדיניות הענישה הנוהגת, ואת הנסיבות הקשורות בעבירה, ואת ההקלה בעונש הקבוע לצד עבירת הלבנת ההון, מצאתי לקבוע את מתחם העונש ההולם לאישום הראשון והשני כנע בין 10 ל-30 חודשי מאסר בפועל שלצדו קנס משמעותי, ואת מתחם העונש ההולם לאישום השלישי כנע בין מאסר קצר שיכול שירוצה בעבודות שירות ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל. |
|
33. לא מצאתי נסיבות המצדיקות חריגה ממתחם העונש ההולם לקולה או לחומרה במקרה דנן.
העונש המתאים 34. אשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות- שקלתי לקולה, כי הנאשם אדם כבן 55, אשר לו רקע של בעיות לב ובעיות רפואיות שונות, כפי שעולה מהמסמכים הרפואיים שהוגשו. עם זאת, חרף חוות דעתו של ד"ר זאהי לפיה מאסרו עלול להחמיר את מצבו הלבבי, לא ניתן להימנע מהשתת עונש של מאסר בפועלעל הנאשם. ראשית, בהתאם למוסכם בין הצדדים במסגרת הסדר הטיעון, העונש שיושת על הנאשם בהליך דנן ירוצה במצטבר לעונש של מאסר בפועל בן 16 חודשים שנגזר עליו זה מכבר בגדרי ע"פ 38908-08-23, כך שמדובר במי שממילא צפוי לעונש מאסר ממושך, שכן מדובר בפסק דין חלוט. שנית, ד"ר זאהי, אשר ערך את חוות הדעת הרפואית לעיל, לא התייצב להעיד אודותיה בבית המשפט. שלישית, בפסיקה נקבע, כי מצבו הרפואי של נאשם עשוי להביא לחריגה לקולה מהמתחם במקרים חריגים נדירים ומקום בו המאסר עלול לסכן את חייו של הנאשם או לקצר את תוחלתם בצורה ניכרת (ע"פ 5669/14 אורי לופוליאנסקי נ' מדינת ישראל, פסקה 221 לפסק דינו של השופט ע' פוגלמן (29.12.15)). בענייננו, לא ניתן הסבר ממשי מדוע מאסרו של הנאשם עלול לפגוע בנאשם כאמור, וחזקה על גורמי הרפואה בשירות בתי הסוהר שיידעו לספק מענה מתאים למצבו. עם זאת, אני סבורה כי יש במצבו הרפואי של הנאשם כדי להביא לקביעת עונשו בחלקו התחתון של המתחם אף שנוכח עברו הפלילי בעבירות דומות לאלה שבהן הורשע, עונשו צריך היה להיקבע בחלקו העליון של המתחם.
35. עוד שקלתי לקולה, כי גם בני משפחת הנאשם מתמודדים עם בעיות רפואיות שונות וזקוקים לתמיכתו. זאת כאשר בנו נפצע במהלך שירותו הצבאי בעזה במהלך מלחמת חרבות ברזל, בן נוסף שלו נותח לאחרונה ברגלו, והנאשם בן למשפחה שכולה ולו אחות אשר מתפקדת ברמת מוגבלות שכלית התפתחותית נמוכה. אשר לחוות הדעת הסוציאלית הפרטית שהוגשה, דומה שיש לתת לה משקל מוגבל, בהיותה כללית ונעדרת פירוט ביחס לנסיבותיו הקונקרטיות של הנאשם ולתהליך הטיפולי שמתואר שעבר. כמו כן, אין התייחסות לכך שהוא נדון לעונש של מאסר בפועל של 16 חודשים, כאמור, ובנוסף עורכה לא התייצב בבית המשפט כדי להיחקר עליה. על כל פנים, מטעם הנאשם הוגשו מסמכים רבים במסגרת הראיות לעונש, כמפורט לעיל, אשר יש בהם כדי לתת תמונה רחבה אשר לנסיבותיו האישיות, ואין אבן אותה לא הפך ב"כ הנאשם בטיעוניו המקיפים לעונש. בהקשר זה יוער, כי לא התבקש תסקיר בעניינו של הנאשם לאחר הרשעתו בעבירות המיוחסות לו, ורק לאחרונה כשלושה שבועות לאחר שמיעת הטיעונים לעונש התבקש תסקיר. בקשה זו נדחתה מאחר, שכאמור, הנאשם פירט בהרחבה במסגרת הטיעונים לעונש את נסיבותיו המשפחתיות והרפואיות, ואת התהליכים השיקומיים שעבר, ולאור לקיחת האחריות המוגבלת של הנאשם שביקש לחזור בו מהודאתו, לא היה טעם להפנותו לצורך בחינת המניעים שעמדו בבסיס העבירות ומציאת מסלול שיקומי טיפולי בעניינו.
|
|
36. נוסף על כך, שקלתי לקולה, כי הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן וחסך זמן שיפוטי משמעותי ביותר. יודגש, כי מדובר בתיק מורכב מאוד ונחסכה עדותם של 120 עדי תביעה. כמו כן, שקלתי את חלוף הזמן הרב מאוד מעת ביצוע העבירות ועד להגשת כתב האישום, וכי מדובר בעבירות שבוצעו באותה תקופה בה בוצעו העבירות בע"פ 38908-08-23 ומאז חלפו כעשר שנים בהם לא הורשע הנאשם בעבירות חדשות נוספות. אני סבורה שנסיבות אלה של חסכון בזמן שיפוטי בהיקף של עשרות שעות וחלוף זמן כה רב מובילות גם הן למסקנה שיש להטיל עונש ברף התחתון של המתחם.
37. לחומרה, שקלתי כי לנאשם עבר פלילי עשיר בעבירות מתחום המרמה וההונאה, אך מדובר בעבירות שבוצעו לפני כעשור. כמו כן שקלתי, כי הגם שהנאשם הודה במסגרת הסדר הטיעון בעבירות המיוחסות לו, הוא לא לקח אחריות מלאה למעשיו, לא הביע חרטה עליהם, כפי שעלה גם מדבריו האחרונים לבית המשפט ומשתי בקשותיו לחזור בו מהודייתו בכתב האישום המתוקן. בנסיבות אלה אני סבורה כי על העונש להיות כזה שיגשים את עיקרון הרתעת היחיד.
38. סוף דבר, באיזון בין מכלול השיקולים, מצאתי לגזור על הנאשם עונש המצוי ברף התחתון של כל אחד מהמתחמים, כאשר בין העונשים תהא חפיפה מסוימת. אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם עונש כולל כדלקמן:
א. 13 חודשי מאסר בפועל. העונש ירוצה במצטבר לעונש במסגרת ע"פ 38908-08-23.
ב. 12 חודשי מאסר. הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים על עבירות הלבנת הון או מס או מרמה מסוג פשע.
ג. 6 חודשי מאסר. הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים על עבירות מס או מרמה מסוג עוון.
ד. קנס בסך 40,000 ₪ או ארבעה חודשי מאסר תחתם. הקנס ישולם בעשרה תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.12.24 ובכל האחד לחודש שלאחריו. לא ישולם תשלום במלואו או במועדו תעמוד יתרת הקנס לפירעון מיידי.
ה. חילוט כלל הרכוש התפוס לרבות מזומן בסך 206,000 ₪.
זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.
ניתן היום, י"ט אלול תשפ"ד, 22 ספטמבר 2024, בנוכחות ב"כ הצדדים והנאשם.
|