העבירות בהן הורשע הנאשם

1.  הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב אישום מתוקן, בביצוע העבירות שלהלן: עבירה אחת של מילוי תפקיד ניהולי או פיקודי בארגון טרור - עבירה לפי סעיף 21 לחוק המאבק בטרור, תשע"ו-2016 (להלן: "חוק המאבק בטרור"); שש עבירות של התפרעות - עבירה לפי סעיף 152 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); עבירה אחת של מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה - עבירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין יחד עם סעיף 37 לחוק המאבק בטרור; חמש עבירות של מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא - עבירה לפי סעיפים 329(א)(2) וסעיף 29 לחוק העונשין, יחד עם סעיף 37 לחוק המאבק בטרור; שש עבירות של פעולה בנשק למטרת טרור - עבירה לפי סעיף 30(א) לחוק המאבק בטרור; עבירה אחת של מעשה פזיזות ורשלנות בצוותא - עבירה לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין; עבירה אחת של מעשה טרור של ניסיון הצתה בצוותא - עבירה לפי סעיפים 448(א) סיפא, סעיף 25 וסעיף 29 לחוק העונשין יחד עם סעיף 37 לחוק המאבק בטרור.

כתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם מחזיק שבעה אישומים אשר יתוארו להלן.

 

2.  לפי האישום הראשון, במהלך השנים 2021-2020, בוצעו על ידי צעירים רבים בשכונת עיסאוויה בירושלים (להלן: "השכונה"), הפרות סדר קשות ומרובות כנגד כוחות הביטחון שפעלו בשכונה. הפרות הסדר כללו יידוי אבנים, בקבוקי תבערה וירי זיקוקים. החל מחודש מאי 2021, החליט הנאשם יחד עם אחרים להקים התארגנות מסודרת בשכונה שמטרתה ליזום, להכין, לארגן ולבצע מעשי טרור, וכן לבצע פעולות טרור בנשק נגד כוחות הביטחון, זאת במסגרת הפרות סדר אלימות בשכונה, על מנת לזרוע פחד וטרור וכן למנוע מהמשטרה להיכנס לשכונה. חברי ההתארגנות חולקו לשתי חוליות, שכל אחת מהן מנתה בין שבעה לעשרה חברים. בראש כל חוליה עמד מנהיג ומנהל שהיו אחראים על ארגון הפעילות. הנאשם עמד בראש חוליה אחת מבין השתיים, ויחד עם ראש החוליה השנייה יזמו השניים הפרות סדר אלימות, ארגנו אותן, ותיאמו ביניהם את פעילות החוליות. החוליות פעלו בשני מקומות קבועים בשכונה בהם סברו השניים שיוכלו לבצע את פעילותם באין מפריע (להלן: "מקומות המפגש"). במסגרת הפעילות בארגון, אסף הנאשם יחד עם חברי החוליות כסף מחבריהם, באמצעותו הם רכשו זיקוקים לשם ירי על כוחות הביטחון בהפרות סדר אלימות, וכן גלוני בנזין לשם הכנת בקבוקי תבערה על מנת להשליכם לעבר כוחות הביטחון ולפגוע בהם מתוך מניע לאומני-אידיאולוגי. הנאשם והאחרים היו מקבלים מעת לעת החלטות לפיהן יש ליזום או להשתתף בהתפרעות כנגד כוחות הביטחון. השניים היו יוצרים קשר אחד עם השני באמצעות שיחות ביישומון "וואטסאפ" בלבד ומודיעים אחד שני להתכנס להתפרעות. על מנת להסוות את מעשיהם דיברו ביניהם חברי הארגון, ובכללם הנאשם, בשיחות הטלפוניות שערכו במילות קוד כגון: "בוא נלך לשתות" או "בוא נלך לעשן". או אז, בשיטת פעולה קבועה שלפיה פעלו הנאשם והאחרים, היו חברי הארגון ובהם הנאשם מתכנסים במקומות המפגש, מביאים למקום זיקוקים וגלוני בנזין, מכינים עשרות בקבוקי תבערה, יוצאים לנקודות מרכזיות בשכונה ותוקפים את כוחות הביטחון באמצעות בקבוקי תבערה, זיקוקים ואבנים. לעיתים, היו חברי הארגון גוררים פחי אשפה גדולים למרכזי צירים ראשיים בשכונה ומציתים אותם, זאת על מנת למשוך את כוחות הביטחון כדי לפגוע בהם ולהפריע להם בפעילותם. משהגיעו כוחות הביטחון למקום היו חברי הארגון, ובהם הנאשם, מיידים עליהם אבנים, חפצים, בקבוקי תבערה וזיקוקים שאותם הכינו מבעוד מועד על מנת לפצוע אותם ולפגוע בהם פגיעה חמורה מתוך מניע לאומני-אידיאולוגי, ובמטרה לעורר פחד או בהלה בציבור ולמנוע מכוחות הביטחון לפעול בשכונה.

 

3.  לפי האישום השני, ביום 08.09.21 בשעה 21:00 או בסמוך לכך, החליטו חברי הארגון, בהם הנאשם, ליזום התפרעות אלימה בשכונה ולפגוע בכוחות הביטחון מתוך מניע לאומני-אידיאולוגי. הנאשם התכנס יחד עם חברי החוליה שבראשה הוא עמד באחד ממקומות המפגש. אחד מחברי החוליה הביא עמו בנזין והנאשם הביא עמו סמרטוטים. בהמשך, הצטרפו אליהם חברי החוליה השנייה וכולם ייצרו במקום עשרות בקבוקי תבערה לשם יידויים על כוחות הביטחון. סמוך למועד זה, הלכו חברי שתי החוליות, בהם הנאשם, לעבר שכונת עליאן כשהם רעולי פנים, והחלו ליידות לעבר כוחות הביטחון עשרות בקבוקי תבערה, זיקוקים ואבנים ממרחק 35 מטרים. במסגרת השתתפותו בהתפרעות, השליך הנאשם 2 בקבוקי תבערה לעבר השוטרים מתוך מניע לאומני-אידיאולוגי. חלק מבקבוקי התבערה והזיקוקים שנזרקו פגעו סמוך מאוד לשוטרים באופן שסיכן את חייהם. נוכח יידוי בקבוקי התבערה, אפף את מקום ההתפרעות עשן רב אשר סיכן את חיי השוטרים.

 

4.  לפי האישום השלישי, ביום 11.09.21 בשעה 21:00 או סמוך לכך, התפתחה התפרעות נגד כוחות הביטחון בכניסה לשכונה, סמוך לשכונת עליאן. חברי הארגון, בהם הנאשם, החליטו להשתתף בהתפרעות ולשם כך נפגשו חלקם, בהם הנאשם, באחד ממקומות המפגש, וייצרו שם עשרות בקבוקי תבערה. לאחר מכן, הנאשם ויתר חברי החוליה עטו על פניהם רעלות, הלכו למקום ההתפרעות והחלו להשליך אבנים, בקבוקי תבערה וזיקוקים לעבר כוחות הביטחון. הנאשם השתתף בהתפרעות ויידה בקבוק תבערה ומספר אבנים לעבר כוחות הביטחון ממרחק 35 מטרים, מתוך מניע לאומני-אידיאולוגי. חלק מבקבוקי התבערה והזיקוקים שנזרקו פגעו סמוך מאוד לשוטרים באופן שסיכן את חייהם.

 

5.  לפי האישום הרביעי, בחודש נובמבר 2021, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, החליטו חברי הארגון להשתתף בעימותים עם כוחות הביטחון. לצורך האמור פנה הנאשם לאחד מחברי החוליה באמצעות הטלפון, והורה לו להנחות את חברי החוליה להכין בקבוקי תבערה וזיקוקים. לאחר מספר שעות יצא הנאשם אל עבר מכולת 'עליאן' בשכונה, שם פגש בחברי חולייתו שהביאו עמם בקבוקי תבערה וזיקוקים לשם יידויים על כוחות הביטחון. הנאשם וחברי החוליה עטו רעלות על פניהם ובעת שהגיעו כוחות הביטחון למקום, הם החלו בהתפרעות ויידו לעברם אבנים, זיקוקים ובקבוקי תבערה. הנאשם נטל חלק בהתפרעות בכך שיידה לעבר כוחות הביטחון מספר אבנים ו- 5 בקבוקי תבערה, וכן הוא ירה לעברם כוורת זיקוקים ממרחק 40 מטרים, כל זאת מתוך מניע לאומני-אידיאולוגי. כמו כן, ברשות הנאשם הייתה כוורת זיקוקים נוספת שאותה העביר לחברו על מנת שהאחרון ירה אותה לעבר כוחות הביטחון.

 

6.  לפי האישום החמישי, בחודש נובמבר 2021, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, בשעות הלילה, גמלה החלטה בליבם של חברי ארגון, בכללם הנאשם, לחולל עימותים בשכונה. לצורך כך, נפגשו חברי החוליות, בהם הנאשם, באחד ממקומות המפגש וייצרו שם עשרות בקבוקי תבערה. לאחר מכן הם עטו על פניהם רעלות, הלכו אל סמוך למכולת 'עליאן' בשכונה, וחסמו את הכביש באמצעות פחי אשפה גדולים שהיו במקום. כאשר הגיעו כוחות המשטרה למקום, חברי החוליות החלו להשליך לעברם בקבוקי תבערה ואבנים. הנאשם יידה בקבוק תבערה לעבר כוחות הביטחון ממרחק 40 מטרים מתוך מניע לאומני-אידיאולוגי.

 

7.  לפי האישום השישי, ביום 17.11.21, בו ביצע תושב השכונה פיגוע בעיר העתיקה ונוטרל, גמלה בליבם של חברי הארגון, בהם הנאשם, החלטה ליזום התפרעויות אלימות על מנת לציין את זכרו. לצורך האמור, נפגשו חברי החוליות, בהם הנאשם, באחד ממקומות המפגש וייצרו שם 25 בקבוקי תבערה. לאחר מכן, חברי החוליות והנאשם עטו על פניהם רעלות, הלכו אל סמוך למכולת 'עליאן' בשכונה וחסמו את הכביש באמצעות פחי אשפה גדולים שהיו במקום. כאשר הגיעו כוחות הביטחון למקום, החלו חברי החוליות והנאשם להשליך לעברם אבנים ובקבוקי תבערה, וכן ירו לעברם זיקוקים. הנאשם ירה 2 כוורות זיקוקים לעבר כוחות ביטחון ממרחק 40 מטרים מתוך מניע לאומני-אידיאולוגי. חלק מבקבוקי התבערה והזיקוקים שנזרקו פגעו סמוך מאוד לשוטרים באופן שסיכן את חייהם, ואחד מבקבוקי התבערה אף פגע בשיח סמוך לשוטרים והציתו.

 

8.  לפי האישום השביעי, בחודש מאי 2021, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, במקביל למבצע "שומר החומות", גמלה בליבם של חברי הארגון, בהם הנאשם, החלטה ליזום עימותים אלימים נגד כוחות הביטחון כהזדהות עם המתחולל ברצועת עזה. לצורך כך נפגשו חברי החוליות, בהם הנאשם, באחד ממקומות המפגש וייצרו 30 בקבוקי תבערה. לאחר מכן חברי החוליות עטו על פניהם רעלות, הלכו אל סמוך למכולת 'עליאן' בשכונה, והחלו להשליך אבנים ובקבוקי תבערה לעבר כוחות הביטחון. הנאשם יידה מספר בקבוקי תבערה לעבר כוחות הביטחון ממרחק 40 מטרים מתוך מניע לאומני-אידיאולוגי.

 

תסקיר שירות המבחן

9.  הנאשם יליד 15.5.02 - בן פחות מ-22 כיום, ובן 19 עד 19 וחצי בעת ביצוע העבירות - רווק, עצור מזה כשלוש שנים. הנאשם סיים 11 שנות לימוד. טרם מעצרו, עבד הנאשם בעבודות מזדמנות והתגורר בבית הוריו בירושלים. משפחת הנאשם מונה זוג הורים נשואים ושישה ילדים. אביו של הנאשם איננו עובד בשנים האחרונות כיוון שהוא מטפל באחיו של הנאשם המתמודד עם מוגבלות. לדברי הנאשם, טרם מעצרו הוא ואחיו הגדול עבדו וסייעו בפרנסת הבית. לפיכך, תיאר את מעצרו כחוויה מטלטלת עבור המשפחה גם מבחינה כלכלית. הנאשם תיאר את הקשר עם בני משפחתו כחיובי, וכן הוא תיאר את תחושת הכעס והצער שהביעה משפחתו נוכח מעצרו. הנאשם סובל מפגיעה בעין שמאל עקב תאונה, בגינה הוא שהה כשנה וחצי בבית ללא עבודה עד סמוך למועד מעצרו.

הנאשם נעדר עבר פלילי.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם התקשה להכיר במעורבותו בעבירות מושא כתב האישום, וכי הוא משליך את האחריות להן על גורמים חיצוניים לו, כגון המתיחות עם המשטרה בשכונת מגוריו, וחבריו שגררו אותו לביצוע העבירות. קצינת המבחן התרשמה כי העבירות שביצע הנאשם מבטאות דפוסים אידיאולוגיים אלימים אשר המושרשים באישיותו.

במסגרת הערכת הסיכון הגלום בנאשם ציין שירות המבחן כי הנאשם ביטא הבנה כלפי השלכות מעשיו וחומרתם, אך בצד זאת יחסו של הנאשם בנוגע למעורבותו בעבירות היה מטשטש ומצמצם. שירות המבחן התרשם כי הנאשם נתון במערכות יחסים חברתיות המעודדות אותו לעבור על החוק, וכי הוא נוקט עמדה קורבנית ולכן מתקשה לערוך התבוננות וביקורת פנימית על מעשיו.

נוכח האמור לעיל, ועל רקע חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, המליץ שירות המבחן על הטלת עונש מוחשי בדרך של מאסר בפועל.

 

טיעוני המאשימה לעונש

10.  המאשימה לא הגישה ראיות לעונש.

המאשימה טענה כי יש לקבוע מתחם עונש נפרד לכל אחד מהאישומים, זאת כיוון שהעבירות בוצעו בהזדמנויות שונות, כאשר לכל אישום ואישום מאפיינים משלו.

בטיעוניה לעונש הדגישה המאשימה את הפגיעה הקשה שפגע הנאשם בערכים המוגנים של ביטחון המדינה והציבור, וסדרי השלטון והחברה. המאשימה עמדה בטיעוניה על הנסיבות החמורות של ביצוע העבירות, ביניהן העובדה שהעבירות בוצעו לאחר תכנון מוקדם, בתוך פרק זמן קצר יחסית, ממניעים אידיאולוגיים, ובתקופה הרגישה של מבצע שומר חומות.

המאשימה טענה כי בגין האישום הראשון יש לקבוע מתחם ענישה אשר נע בין 22 ל-50 חודשי מאסר בפועל, וכי בגין אישומים 7-2 יש לקבוע מתחם שינוע בין 40 ל-60 חודשי מאסר לכל אישום, תוך חפיפה בין העונשים. אעיר בהקשר זה, כי לטעמי גישה עונשית מדויקת יותר במקרים של הרשעה בריבוי אישומים שלגביהם רואה לנכון בית המשפט לקבוע מתחם נפרד לכל אישום, צריכה להתבטא מחד גיסא, בקביעת מתחם ענישה הולם, ולא מופרז, לכל אחת מהעבירות במנותק מיתר העבירות, ומאידך גיסא בקביעה לפיה בסוף הדרך העונשים שייגזרו על הנאשם לא יחפפו זה את זה.

במישור הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, המאשימה ציינה כשיקולים לקולה את עברו הנקי של הנאשם, ואת הודאתו אשר חסכה זמן שיפוטי. מנגד, ציינה המאשימה כי יש לשקול לחומרה את תסקיר שירות המבחן שאיננו חיובי כלל, ואת חומרת מעשיו של הנאשם, אשר מחייבת מתן משקל ראוי לצורך בהרתעתו ובהרתעת הרבים.

בסיכומם של דברים טענה המאשימה, כי יש למקם את עונשו של הנאשם באמצע המתחם, תוך חפיפה בין המתחמים, ולגזור עליו עונש של 12 שנות מאסר בפועל וכן מאסר על תנאי מרתיע וקנס משמעותי - בהתאם לשיקול דעת בית המשפט.

 

 

 

טיעוני הנאשם לעונש

11.  גם בא כוח הנאשם לא הגיש ראיות לעונש.

בפתח דבריו, טען בא כוח הנאשם, כי על פי "מבחן הקשר ההדוק" שנקבע בהלכת ג'אבר (ע"פ 4910/13 אחמד בני ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14)), ולנוכח העובדה שהאישום הראשון הוא בבחינת "אישום רקע" ליתר האישומים, הרי שיש לקבוע מתחם אחד כולל לכל האישומים המפורטים בכתב האישום המתוקן, ועל אחת כמה וכמה שיש לעשות כן בכל הנוגע לאישומים 7-2.

לעניין האישום הראשון טען בא כוח הנאשם, כי יש לתת משקל לכך שהנאשם לא פעל במסגרת ארגון טרור מוכר ומוכרז, אלא במסגרת התארגנות שכונתית.

עוד טען בא כוח הנאשם, כי בניגוד למיוחס לנאשם בכתב האישום המתוקן אודות תפקידו הניהולי בארגון, הרי שבפועל חלקו של הנאשם באישומים 7-2 היה דומה לחלקם של האחרים, ובחלק מהאישומים אף נמוך מחלקם. בא כוח הנאשם הדגיש בהקשר זה, כי ראוי לגזור את הדין לפי המעשים שנעשו על ידי הנאשם בפועל, ולא באופן טכני, לפי סעיפי העבירה שבהם הורשע הנאשם.

בא כוח הנאשם הפנה לפסקי דין שבהם נדונו, לטענתו, מקרים חמורים יותר מנסיבות ענייננו, ונגזרו עונשים קלים מאלו שטענת להם המאשימה. בתוך כך, טען בא כוח הנאשם, כי המאשימה לא ייחסה בטיעוניה די משקל לקולה לכך שהנאשם נעדר עבר פלילי, לכך שהוא הודה במסגרת הסדר הטיעון וחסך זמן שיפוטי יקר, לגילו הצעיר של הנאשם בעת ביצוע העבירות, ולעובדה שמדובר בארגון שפעל כחצי שנה בסך הכול.

ולבסוף, בא כוח הנאשם ציין כי כעצור בטחוני הנאשם עצור מזה שלוש שנים בתנאים קשים, תוך שהוא סובל מבעיות בריאותיות.

בשל כל האמור לעיל, עתר בא כוח הנאשם למיקום הנאשם בתחתית המתחם.

 

דברי הנאשם

12.  בסיום שמיעת הטיעונים לעונש ביקש הנאשם לומר את דברו בפני בית המשפט. הנאשם ציין כי טעה, ואמר: "בעת שעשיתי את הדברים האלה הייתי צעיר, אני הבנתי בבית הכלא שמה שעשיתי זו טעות ולא הייתי יודע שהענישה הייתה כזו. אני רק רוצה לראות את המשפחה שלי אם בית המשפט יתיר לי".

 

דיון והכרעה

 

מתחם העונש ההולם - אירוע אחד או מספר אירועים

13.  סעיף 40יג לחוק העונשין קובע כדלקמן:

 

"(א) הרשיע בית המשפט נאשם בכמה עבירות המהוות אירוע אחד, יקבע מתחם עונש הולם כאמור בסעיף 40ג(א) לאירוע כולו, ויגזור עונש כולל לכל העבירות בשל אותו אירוע.

(ב) הרשיע בית המשפט נאשם בכמה עבירות המהוות כמה אירועים, יקבע מתחם עונש הולם כאמור בסעיף 40ג(א) לכל אירוע בנפרד, ולאחר מכן רשאי הוא לגזור עונש נפרד לכל אירוע או עונש כולל לכל האירועים; גזר בית המשפט עונש נפרד לכל אירוע, יקבע את מידת החפיפה בין העונשים או הצטברותם.

(ג) בגזירת העונש לפי סעיף זה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, במספר העבירות, בתדירותן ובזיקה ביניהן, וישמור על יחס הולם בין חומרת מכלול המעשים ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג העונש, ואם גזר עונש מאסר - לבין תקופת המאסר שעל הנאשם לשאת".

 

המבחן הרלוונטי לבחינת השאלה האם יש לראות בכל האישומים "אירוע אחד" הוא "מבחן הקשר ההדוק", לפיו עבירות שיש ביניהן קשר ענייני הדוק ואשר ניתן לראותן כמסכת עבריינית אחת - תיחשבנה כאירוע אחד (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14)). מבחני העזר ליישומו של מבחן זה נקבעו בע"פ 1261/15 מדינת ישראל נ' דלאל (03.09.15), שם נפסק:

 

" ...ניתן לבחון, למשל, האם ביצוען של העבירות מאופיין בתכנון; האם ניתן להצביע על שיטתיות בביצוע העבירות; האם העבירות התרחשו בסמיכות של זמן או מקום; האם ביצועה של עבירה אחת נועד לאפשר את ביצועה של העבירה האחרת או את ההימלטות לאחר ביצועה, וכיוצא באלו נסיבות עובדתיות. קיומה של נסיבה אחת או יותר מנסיבות אלו (ואין זו רשימה סגורה) עשוי להעיד על קשר הדוק בין העבירות השונות, המלמד כי באירוע אחד עסקינן. בבחינת הנסיבות העובדתיות, מן ההכרח לבית המשפט להעמיד לנגד עיניו את השאלה האם השקפה על העבירות כעל כמה אירועים תהא מלאכותית, באופן שיגרע ממהות העניין בכללותו, או שלא ישקף את סיפור המעשה כהווייתו".

 

יישום האמור על ענייננו מביא למסקנה לפיה ראוי לקבוע מתחם עונש אחד לאישום הראשון, בו הורשע הנאשם במילוי תפקיד ניהולי או פיקודי בארגון טרור לפי סעיף 21 לחוק המאבק בטרור, ומתחם עונש שני לכל יתר האישומים יחדיו. אכן, כל האישומים עוסקים בעבירות ביטחון שבוצעו ממניע דומה תוך תקופה לא ארוכה יחסית. ברם מבחינה מהות האירועים יש הצדקה להבחין בין המעשה העבירה של חברות בארגון טרור לבין העבירות שבוצעו בפועל במסגרת ארגון הטרור. המעשים המתוארים באישומים 7-2 דומים בנסיבותיהם הכלליות, והם פרי של תכנית עבריינית אחת. על כן יש לראות אישומים אלו כ"אירוע אחד", ולקבוע בגינם מתחם ענישה אחד, שיביא בחשבון, כמובן, את ריבוי המעשים.

 

מתחם העונש ההולם - הערכים החברתיים המוגנים ומידת הפגיעה בהם

14.  כתוצאה מביצוע העבירות על ידי הנאשם נפגעו ערכים מן המעלה הראשונה בחשיבותם - ביטחון המדינה; שלום הציבור וביטחונו; שלומם וביטחונם של כוחות הביטחון; הסדר הציבורי. העבירות שביצע הנאשם פוגעות מעצם טיבן פגיעה קשה בערכים המוגנים האמורים. שילוב העבירות יחדיו - נשיאה בתפקיד ניהולי בארגון טרור יחד עם ביצוע עבירות בפועל במסגרת הארגון - מעצים את הפגיעה בערכים המוגנים עד לדרגה גבוהה במיוחד, גם אם לא הגבוהה ביותר שניתן להעלות על הדעת. לחומרת הפגיעה בערכים המוגנים תורמים ריבוי העבירות והעובדה שהן בוצעו ממניעים לאומניים/אידיאולוגיים לאחר תכנון מראש.

בעניין זה, יפים דברי בית המשפט העליון אשר הדגיש את החומרה היתרה הגלומה בביצוע עבירות מתוך מניע לאומני-אידיאולוגי, בפרט בזמן שבו המצב הביטחוני השורר במדינה רגיש במיוחד:

 

"אין צורך להכביר במילים על כך שמעשיו של המשיב - חמורים ביותר. לא אחת, עמד בית משפט זה על "החומרה היתרה הנודעת לפעולות של יידוי אבנים והשלכת בקבוקי תבערה [...] לעבור כוחות הביטחון", ועל כך ש"מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות אלה היא מחמירה, וניתן בה משקל ממשי לשיקולי הרתעה" (ע"פ 3708/21 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (13.07.2021)... הדברים נכונים ביתר שאת במקרה כבענייננו, שכן מעשיו של המשיב - אשר פוטנציאל הנזק הטמון בהם עצום ורב - בוצעו לאחר תכנון מקדים, ממניע אידיאולוגי-לאומני, ובזמן של גל הפרות סדר והתפרעויות אלימות..."

(ע"פ 292/22 מדינת ישראל נ' חליל (29.05.22)).

 

מתחם העונש ההולם - מדיניות הענישה הנהוגה

15.  לעניין הענישה הנוהגת במקרים דומים, הגישה המאשימה, בין היתר את הפסיקה הבאה:

בע"פ 8114/22 מדינת ישראל נ' ראזם (30.01.23) (להלן - "עניין ראזם"), בית המשפט העליון דן בערעור שהגישה המדינה על קולת העונש שנגזר בבית המשפט המחוזי על שבעה משיבים שהיו מעורבים בפעילות טרור במסגרת אותן התארגנויות בעיסאוויה שבהן היה מעורב הנאשם שלפניי. המשיבים האמורים הודו והורשעו במסגרת הסדר טיעון בעבירות הבאות - חברות פעילה בארגון טרור; התפרעות; מעשה של ניסיון הצתה בצוותא; פעולה בנשק למטרת טרור; מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא. חלק מהנאשמים הורשעו גם בעבירת ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הולם של 12 עד 24 חודשי מאסר בפועל בנוגע לעבירה של חברות פעילה בארגון טרור, ובנוגע לעבירות הנוספות נקבע מתחם עונש הולם שנע בין 30 ל- 48 חודשי מאסר בפועל עבור חלק מהנאשמים, ובין 10 ל- 16 חודשי מאסר בפועל עבור נאשמים אחרים. בית המשפט העליון קבע כי מתחמי העונש שנקבעו מקלים עם הנאשמים. בהמשך לכך עונשי הנאשמים הוחמרו, ונגזרו על חמישה מהם עונשי מאסר בפועל של 54 עד 62 חודשי מאסר, ועל משיבים 7-6 נגזר עונש של 18 חודשי מאסר בפועל. אציין, כי עניינו של הנאשם שלפניי חמור מעניינם של המשיבים בעניין ראזם, שכן הוא הורשע בשבעה אישומים, ובכלל זה באישום חמור של מילוי תפקיד ניהולי או פיקודי בארגון טרור.

בע"פ 18/22 אבו זינה נ' מדינת ישראל (27.07.22), דן בית המשפט העליון בערעורו של המערער, בעל עבר נקי, על חומרת עונש של 30 חודשי מאסר בפועל שנגזר עליו על ידי בית המשפט המחוזי לאחר שהוא הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של התפרעות; מעשה פזיזות ורשלנות; פעולה בנשק למטרות טרור; מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה. יצוין כי המעשים בוצעו על ידי המערער במסגרת התפרעות בשכונת בית חנינא בירושלים בתקופת מבצע "שומר חומות", במהלכה השליך הנאשם לעבר השוטרים אבנים ובקבוק תבערה אחד. בית המשפט העליון דחה את הערעור.

בת"פ 65214-11-23 מדינת ישראל נ' אבו לבן ואח' (05.05.24), דן בית המשפט המחוזי בעניינם שלושה נאשמים. בית המשפט קבע את אשמתו של נאשם 2, קטין, והרשיע אותו בעבירות הבאות - מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה; פעולה בנשק למטרות טרור; החזקת חומר נפץ. על פי עובדות כתב האישום, לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", השתתף הנאשם בהפרת סדר בשכונת א-טור בירושלים נגד כוחות הביטחון בה השתתפו כ- 30 מתפרעים. הנאשם הדליק כוורת זיקוקים וכיוון אותה בכינון ישיר לעבר כוחות הביטחון ממרחק של 30 מטרים. יצוין כי לנאשם הרשעה קודמת בגין מעשי עבירה דומים, אותם ביצע כשנה אחת בלבד קודם לכן. בית המשפט גזר על הנאשם מאסר בפועל למשך 34 חודשים, מאסר על תנאי וקנס. אכן, בענייננו הנאשם נעדר עבר פלילי, אך הוא בגיר והוא הורשע בעבירות רבות יותר מאשר בעניין אבו לבן, לרבות בעבירה של מילוי תפקיד ניהולי או פיקודי בארגון טרור.

בע"פ 3708/21 פלוני נ' מדינת ישראל (13.07.21), דן בית המשפט העליון בערעורו של המערער, נעדר הרשעות קודמות, אשר כחלק מפעילותו בחוליית טרור יידה אבנים ובקבוקי תבערה וכן ירה זיקוקים לעבר כוחות הביטחון בשתי הזדמנויות שונות. המערער הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות הבאות - 5 עבירות של מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה; מספר עבירות של סיוע לייצור נשק; 5 עבירות של מעשה טרור של ניסיון הצתה; עבירה של מעשה טרור של יידוי אבן לעבר כלי תחבורה; מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה; ייצור נשק. בית המשפט המחוזי פסק כי מתחם העונש ההולם נע בין 4 שנים ו- 8 חודשי מאסר לבין 9 שנות מאסר, וגזר על הנאשם 6 שנות מאסר בפועל ו- 8 חודשי מאסר מותנה. ערעורו של המערער על חומרת העונש נדחה. יצוין כי המערער לא ביצע את המעשים הנ"ל בתקופה רגישה במיוחד.

בת"פ 9979-03-22 מדינת ישראל נ' פלוני (17.05.23), נדון עניינו של נאשם שהיה מעורב באותה פרשיה שלפני, והורשע בגין כך על פי הודאתו בארבעה פרטי אישום. באישום הראשון הורשע הנאשם בעבירה של חברות פעילה בארגון טרור, ולגבי הרשעה זו נקבע מתחם עונש של 18 עד 36 חודשי מאסר בפועל. באישומים הנוספים הורשע אותו נאשם בשלוש עבירות התפרעות, בעבירה של מעשה טרור של ניסיון הצתה, בארבע עבירות של פעולה בנשק למטרות טרור, בשתי עבירות של מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא, ובשתי עבירות של ניסיון תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות. לגבי עבירות אלה נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 50 ל-75 חודשי מאסר בפועל. בנוסף לכך צירף אותו נאשם הליך נוסף, במסגרתו הוא הורשע בעבירות של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות והיזק בזדון, אותן הוא ביצע עת היה קטין. בגין כל העבירות האמורות הושת על אותו נאשם עונש של 72 חודשי מאסר בפועל, עונשי מאסר מותנה וקנס.

 

16.  מנגד, הגיש בא כוח הנאשם את הפסיקה הבאה:

בע"פ 6406/23 מדינת ישראל נ' חג' מחמוד ואח' (12.11.24), נדון ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי במסגרתו, בהמשך להסדר טיעון, הושת על משיב 1 עונש של 48 חודשי מאסר בפועל בגין הרשעתו בשלושה אישומים שונים, ועל משיב 2 נגזר עונש של 60 חודשי מאסר בפועל בגין הרשעתו בחמישה אישומים שונים, שכללו עבירות של הצתה, ייצור נשק, והיזק בזדון ממניע גזעני. מדובר היה במשיבים אשר ממניע גזעני ולאומני יידו יחד עם אחרים בקבוקי תבערה והציתו את רכבו של מתלונן שגר עם משפחתו בשכונת שייח ג'ראח בירושלים. יצוין כי המשיבים היו צעירים בעת ביצוע העבירות, ונעדרי עבר פלילי. בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש והטיל על משיב 1 עונש מאסר של 6.5 שנות מאסר בפועל, ועל משיב 2 עונש של 9 שנות מאסר בפועל.

בת"פ (מחוזי ירושלים) 7380-03-22 מדינת ישראל נ' פלונים (12.12.23), ובע"פ 2857/23 פלונים נ' מדינת ישראל (12.12.23), נדון עניינם של שלושה קטינים שהורשעו במסגרת חמישה פרטי אישום בעבירות הבאות - חברות בארגון טרור; מעשה טרור של חבלה מחמירה בצוותא; מעשה טרור של ניסיון הצתה בצוותא; שתי עבירות של פעולה בנשק למטרות טרור. בנוסף לכך הורשע נאשם 1 גם בשלוש עבירות התפרעות נוספות, בשלוש עבירות של מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא, בשלוש עבירות מעשה טרור של ניסיון הצתה בצוותא, ובארבע עבירות פעולה בנשק למטרת טרור. במסגרת הערעור, הסכימו הצדדים להפחתת עונשי המאסר בפועל שקבע בית המשפט קמא, וכך עונשו של נאשם 1 הופחת מ- 65 ל- 59 חודשי מאסר בפועל; עונשו של נאשם 2 הופחת ל- 42 חודשי מאסר בפועל, חלף 40 חודשי מאסר בפועל והפעלת 6 חודשי מאסר מותנה במצטבר; עונשו של נאשם 3 הופחת ל- 40 חודשי מאסר בפועל, חלף 40 חודשי מאסר בפועל והפעלת 4 חודשי מאסר מותנה במצטבר.

בת"פ 57220-05-15 מדינת ישראל נ' עבאסי (30.05.16), נדון עניינו של נאשם, בן 19, אשר הורשע לאחר שמיעת ראיות ב- 15 אישומים שונים בגין מספר רב של אירועי הפרות סדר נגד כוחות הביטחון ואזרחים יהודים המתגוררים בשכונת סילוואן בירושלים. בין היתר, ייצר הנאשם בקבוקי תבערה, אסף צמיגים ואבנים, ויחד עם אחרים הבעיר צמיגים, השליך בקבוקי תבערה, ירה זיקוקים ויידה אבנים לעבר כלי רכב של כוחות הביטחון. בית המשפט המחוזי הטיל על הנאשם עונש של 7 שנות מאסר בפועל.

בת"פ 44351-06-21 מדינת ישראל נ' עותמאן ואח' (23.07.24), נדון עניינם של שלושה נאשמים שהורשעו בכתב אישום שכלל שמונה אישומים. נאשם 1 הורשע בביצוע שורת עבירות שעניינן מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה, פעולה בנשק, התפרעות, מעשה פזיזות ורשלנות, ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, הצתה, מעשה טרור של הצתה, התפרעות שסופה נזק, היזק בזדון ממניע גזעני, ירי מנשק חם ואיומים. העבירות בוצעו על רקע מבצע "שומר החומות". במסגרת האישום השביעי, ירה נאשם 1 מאקדחו של נאשם 2 חמישה כדורים לעבר כוח משטרתי במטרה להטיל בשוטרים מום, נכות או לגרום להם לחבלה חמורה. יצוין כי לנאשם 1 לא היה עבר פלילי. בית המשפט גזר על נאשם 1 עונש של 12 שנות מאסר בפועל.

בת"פ 22921-11-22 מדינת ישראל נ' עסילה (14.03.24), נדון עניינו של נאשם שהורשע, לאחר הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בשישה אישומים הכוללים את העבירות הבאות - שלוש עבירות ניסיון תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות כששתיים מהן בצוותא, ניסיון מעשה פזיזות ורשלנות באש, שתי עבירות מעשה פזיזות ורשלנות באש בצוותא, ניסיון התפרעות, שלוש עבירות התפרעות, שתי עבירות הצתה כשאחת מהן בצוותא, ניסיון הצתה, שתי עבירות ניסיון היזק בזדון ממניע גזעני ונשיאת נשק. העבירות בוצעו במסגד אל אקצה כשחלקן נעשו מתוך מניע גזעני. יצוין כי בשלושה מבין האירועים, הנאשם ביצע את המעשים בעודו קטין. כן יצוין כי העבירות לא בוצעו במסגרת פעילות של התארגנות מוסדרת כבענייננו, וכי הנאשם נעדר הרשעות קודמות. בית המשפט גזר על הנאשם 50 חודשי מאסר בפועל. על גזר הדין הוגש ערעור אשר תלוי ועומד.

בת"פ 69261-01-23 מדינת ישראל נ' עטון ואח' (28.07.24), נדון עניינם של שני נאשמים שהורשעו, בהתאם להודאתם במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן אשר כלל שישה אישומים. נאשם 1 הורשע בעבירות הבאות: הצתה, שלוש עבירות של ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, ארבע עבירות התפרעות, מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה, פעולה בנשק למטרות טרור, היזק בזדון, ניסיון ייצור נשק בצוותא, ניסיון נשיאת נשק בצוותא, גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור בצוותא. נאשם 2 הורשע בעבירות הבאות: שתי עבירות של ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, שלוש עבירות התפרעות, מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה, פעולה בנשק למטרות טרור, היזק בזדון, הצתה, ניסיון ייצור נשק בצוותא, ניסיון נשיאת נשק בצוותא, גילוי הזדהות עם ארגון טרור, הסתה לטרור בצוותא.

הנאשמים היו בני 18 במועד ביצוע העבירות. נאשם 1 נעדר עבר פלילי ואילו לחובת נאשם 2 עמדה הרשעה קודמת, לרבות מאסר מותנה חב הפעלה. בית המשפט גזר על שני הנאשמים 50 חודשי מאסר בפועל.

בת"פ 49353-07-21 מדינת ישראל נ' גית (17.11.22), נדון עניינו של נאשם שהורשע, על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירות הבאות: ארבע עבירות התפרעות, מעשה פזיזות ורשלנות בצוותא, מעשה פזיזות ורשלנות, ניסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, שתי עבירות הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות, ניסיון תקיפה שוטר בנסיבות מחמירות. האירועים בוצעו על רקע מבצע "שומר החומות". יצוין כי אירועי האישום החמישי, בו הורשע הנאשם בכך שעבר עבירות התפרעות וניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, בוצעו במסגד אל-אקצה. כן יצוין, כי הנאשם היה בן 19.5 במועד ביצוע העבירות, ועברו היה נקי. בית המשפט גזר על הנאשם 32 חודשי מאסר בפועל.

 

מתחם העונש ההולם - הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה

17.  להלן נעמוד על הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות שביצע הנאשם.

מעשי טרור - המעשים בהם הורשע הנאשם הם "מעשי טרור", כהגדרתם בחוק המאבק בטרור. בעניין ראזם הנ"ל הודגש כי:

 

"סעיף 37 לחוק המאבק בטרור מבטא אפוא "עליית מדרגה" בענישה כלפי מעשי טרור. מלבד החומרה הבסיסית של כל עבירה ועברה, מהווה "מעשה טרור" נסיבה נוספת לחומרה בעטיה יענש העבריין עד כדי כפל העונש המירבי"

(שם, בפסקה 21).

 

תכנון מוקדם - הן העבירה מושא האישום הראשון הן העבירות מושא יתר האישומים בוצעו לאחר תכנון מוקדם. כעולה מכתב האישום, הנאשם החליט יחד עם אחרים להקים התארגנות שמטרתה לבצע פעולות טרור. בהמשך להחלטה זו הוקם הארגון שבראש אחת החוליות שלו עמד הנאשם. בהמשך לכך הוציאו לפועל חברי הארגון פעולות טרור נגד כוחות הביטחון. כאמור בכתב האישום, פעולות הטרור לכשעצמן לא היו ספונטניות אלא הן הוצאו לפועל לאחר תכנון והתארגנות מראש, אשר כללו התכנסות של חברי החוליה, רכישת אמצעים להכנת בקבוקי תבערה, הכנת בקבוקי התבערה, ושימוש בכיסויי פנים. בהמשך לתכנון וההתארגנות האמורים בוצעו העבירות בפועל. ההתארגנות והתכנון מציבים את העבירות שביצע הנאשם בדרגת חומרה גבוהה. עם זאת, יש להביא בחשבון כי ארגון הטרור שבמסגרתו בוצעו העבירות הוא ארגון טרור מקומי ושכונתי, כפי שטען בא כוח הנאשם, ועל כן חומרת העבירות מעט פחות קיצונית בהשוואה לחומרתן של עבירות המבוצעות במסגרת ארגון טרור ותיק ומרובה משאבים, שאיננו מקומי.

ריבוי העבירות ומשך ביצוען - בקביעת מתחם העונש ההולם אביא בחשבון את ריבוי העבירות שבוצעו. העבירות בוצעו במשך תקופה קצרה יחסית של כ- 6 חודשים. עובדה זו מהווה שיקול לקולא, ברם היא גם מלמדת, כשיקול לחומרה, על האינטנסיביות של ביצוע העבירות במהלך התקופה הלא ארוכה האמורה. בהקשר זה ראוי לציין, כי ההתארגנות שבראשה עמד הנאשם, יחד עם אחרים, באה כנראה אל סופה עם הגשת כתבי האישום נגד המעורבים בה.

ביצוע בחבורה - העבירות מושא אישומים 7-2 בוצעו במסגרת התפרעויות להן היו שותפים אחרים. במצב דברים זה יש לראות את המעשים שביצע הנאשם במסגרת כל אחד מהאישומים האמורים בהקשר הכללי של ההתפרעויות האמורות. נעמוד על היבט זה של מעשי הנאשם גם בהמשך.

חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירות - הנאשם מילא תפקיד מרכזי ובכיר בארגון בהיותו ראש חוליה שהיה אחראי על ייזום וארגון פעולות טרור. כיוון שכך, חלקו של הנאשם בכלל העבירות שבוצעו עולה על חלקם של מי שהיו "רק" חברים בחוליה. בהקשר זה, ועל רקע תיאור תפקידו הניהולי של הנאשם כמפורט באישום הראשון, אין בידי לקבל את טענת ב"כ הנאשם לפיה חלקו של הנאשם בעבירות היה דומה לחלקם של חברי החוליות (עמ' 78 ש' 2-1). חלקו של הנאשם במכלול ההתארגנות החבלנית בה עסקינן גדול מחלקם של חברי החוליות ושומה להביא את הדבר בחשבון לעת קביעת מתחם העונש ההולם.

המניע לביצוע העבירות - העבירות בוצעו ממניעים לאומניים ואידאולוגיים, דבר המוסיף להן חומרה משמעותית. לא זו אף זו, העבירות בוצעו במטרה למנוע מכוחות הביטחון לפעול בשכונה, דבר המוסיף לחומרתן. בהקשר זה יש לתת את הדעת, לחומרה, גם לעובדה שהעבירות בוצעו בתקופה הרגישה של מבצע שומר החומות.

הנזק שצפוי היה להיגרם כתוצאה מביצוע העבירות והנזק שנגרם בפועל - הנזק שהיה צפוי להיגרם כתוצאה מביצוע העבירות הוא משמעותי ביותר. על הנזק שצפוי היה להיגרם כתוצאה ממעשים כגון אלו שביצע הנאשם, ועל החומרה הנגזרת מהמעשים עמד בית המשפט העליון בעניין ראזם הנ"ל, אשר נזכיר כי עסק באותה פרשה בה הורשע הנאשם שלפניי:

 

"... השלכת בקבוקי תבערה, יידוי אבנים וירי זיקוקים לעבר כוחות הביטחון במסגרת התפרעות, מהוות פעולות אשר עלולות להסב פגיעה מוחשית ברכוש בגוף ואף בחיי אדם.... בעובדה שלמרבה המזל לא נגרם נזק של ממש לחייהם של השוטרים, אין כדי להקהות את חומרת מעשי המשיבים כנטען .... לו היה נגרם נזק נוסף - יש לשער כי היו מיוחסות להם עבירות חמורות עוד יותר. בעבירות אלו, נדרשת מדיניות ענישה מחמירה אשר תשקף את חומרתן, תבטא סלידה חברתית מביצוען ותסייע במיגור מעשי אלימות אלו בכלל, ובפרט אלו המופנים כלפי כוחות הביטחון ....".

 

דברים אלו ישימים כמובן גם לעניינו של הנאשם שלפניי. עם זאת אוסיף, כי הסיכון שיצר הנאשם במעשיו אך התעצם לנוכח העובדה שהמעשים בוצעו בחבורה במסגרת התפרעויות בהן גם יתר חברי החוליה יידו אבנים ובקבוקי תבערה, וירו זיקוקים לעבר כוחות הביטחון. בהקשר זה עמדה הפסיקה לא פעם על כך שמי שמשתתף בהתפרעות המונית אחראי לא רק סיכון שיצר הוא עצמו במעשיו, אלא גם לסיכון הכללי שנוצר כתוצאה מההתפרעות בכללותה:

 

"במצבים אלה, (של התפרעות המונית ואלימה) אחריותו של המשיב אינה נקבעת אך על פי תרומתו הישירה לאירוע, אלא מתוך ראיה רחבה יותר של מטרתו המשותפת של ההמון שהוא היה חלק ממנו".

(ע"פ 901/22 מדינת ישראל נ' מוחמד אסווד (24.2.22)).

 

לצד הפוטנציאל המשמעותי של הנזק שעלול היה להיגרם כתוצאה ממעשיו של הנאשם, יינתן בקביעת מתחם העונש ההולם משקל לקולה לעובדה שאין בכתב האישום טענה לפיה כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו בפועל נזקי גוף כלשהם. עם זאת, כאמור בעניין ראזם דלעיל, אין לתת לשיקול זה משקל מופרז לקולה, זאת כיוון שאך המזל הטוב גרם לכך שלא היו פגיעות בנפש כתוצאה ממעשי הנאשם.

גילו של הנאשם - הנאשם היה בן 19 עד 19 וחצי בעת ביצוע העבירות. זהו גיל צעיר שבו אדם איננו מגובש ומיושב בדעתו עד תום. ואולם, לנוכח מהות מעשיו של הנאשם, חומרתם, התכנון והארגון שעמד ביסודם, אין בסיס לקבוע כי הנאשם לא הבין עד תום את אשר הוא עשה, את משמעות המעשים ואת הפסול שדבק במעשיו.

יתר הנסיבות המנויות בסעיף 40ט(א) לחוק העונשין, אינן רלוונטיות בענייננו.

 

מתחם העונש ההולם

18.  נוכח כל האמור, בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה אשר פורטו לעיל, אני קובע כי בכל הנוגע לאישום הראשון עומד מתחם העונש ההולם על 2 עד 4 שנות מאסר, וכי המתחם בגין יתר האישומים - אישומים 7-2 - עומד על 5 עד 9 שנות מאסר.

 

העונש המתאים

19.  בטרם אעמוד על הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה אזכיר את פסיקת בית המשפט העליון לפיה:

 

".... בית משפט זה קבע בעבר כי כאשר מדובר בעבירות שבוצעו מתוך מניע גזעני, שיקולי ההגנה על שלום הציבור וביטחונו ושיקולי הרתעת היחיד והרבים, גוברים על שיקולי ענישה אחרים, ובהם נסיבות אישיות ושיקולי שיקום".

(ע"פ 3982/22 מדינת ישראל נ' חג'וג', בפסקה 11 לפסק דינו של כב' השופט ע' פוגלמן (27.10.22)).

 

ואולם, פשיטא שאין באמור כדי להביא למסקנה שיש להתעלם לחלוטין מהנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, ובראשן, במקרה שלפניי, הודאתו של הנאשם אשר חסכה מזמנה של המאשימה ומזמנו של בית המשפט. חרף חומרת מעשיו של הנאשם יש לזקוף לזכותו את הודאתו, וכך ייעשה להלן בכך שעונשו ימוקם בשליש התחתון של מתחם העונש ההולם ולא בשליש האמצעי ואף באמצע המתחם ממש כפי שהייתי קובע אילו לא הודה הנאשם. הודאתו של הנאשם משקפת, במידת מה, גם קבלת אחריות מצדו על העבירות שביצע, ולכך יש להוסיף גם את החרטה שהביע. ואולם, אין להתעלם בהקשר זה מן האמור בתסקיר שירות המבחן, לפיו הנאשם הפגין יחס מטשטש ומצמצם בנוגע לחלקו בביצוע העבירות ואף התקשה לערוך תהליך של התבוננות וביקורת פנימית לגבי מעשיו.

לזכות את הנאשם יש לזקוף גם את העובדה כי הוא נעדר עבר פלילי.

לחובת הנאשם יש לזקוף את התרשמות שירות המבחן מדפוסים אידיאולוגיים ואלימים המושרשים באישיותו.

אין ספק כי שליחת הנאשם לריצוי עונש מאסר ארוך מאחורי סורג ובריח תשפיע קשות עליו ועל משפחתו. ואולם שיקול זה מתגמד לנוכח חומרת מעשיו של הנאשם.

נסיבות נוספות שתובאנה בחשבון בקביעת העונש המתאים, הן מצבו הבריאותי של הנאשם, שסובל מפגיעה בעינו, והתקופה הארוכה בה שוהה הנאשם בבית הסוהר במעמד של עצור בטחוני.

אשר על כן, ולאחר הבאת כלל השיקולים האמורים בחשבון, אני קובע כי עונשו של הנאשם ימוקם בשליש התחתון של מתחמי הענישה.

 

סוף דבר

20.  אשר על כן, לנוכח כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

8 שנות מאסר בניכוי ימי מעצרו של הנאשם לפי רישומי שב"ס.

12 חודשי מאסר על תנאי אותם ירצה הנאשם בפועל אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא הוא יבצע אחת מהעבירות בהן הורשע לפניי, או עבירה כלשהי שהיא בגדר "מעשה טרור", או עבירה אחרת כלשהי מסוג פשע ממניע אידיאולוגי או לאומני.

 

הודע לנאשם על זכותו לערער לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.                                                           

ניתן היום, ח' שבט תשפ"ה, 6 פברואר 2025, בנוכחות הצדדים.