ת”פ (כפר סבא) 42840-12-21 – מדינת ישראל – רשות המיסים נ’ מקסים רגוזין
בית משפט השלום בכפר סבא |
|
ת"פ 42840-12-21 מדינת ישראל- רשות המיסים, היחידה המשפטית מחוז מרכז-מע"מ פלילי נ' רגוזין
|
|
לפני |
כבוד השופט אביב שרון
|
בעניין: מדינת ישראל - רשות המיסים המאשימה
ע"י ב"כ עו"ד אשר סילבר
נ ג ד
מקסים רגוזין הנאשם
ע"י ב"כ עו"ד יובל מעוז
גזר דין
כתב האישום המתוקן; הודאת הנאשם; והסדר הטיעון
1. הנאשם, יליד 1987, הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, ב-24 עבירות של ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך בכוונה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב)(5) יחד עם סעיף 38 לחוק מע"מ, תשל"ו-1975; והכנה, ניהול או הרשאה לאחר להכין או לנהל פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ.
על פי עובדות כתב האישום המתוקן במרץ 2017 נרשם הנאשם כעוסק מורשה בענף תיקון ציוד אלקטרוני, ובחודש ינואר 2020 שינה את הענף בו נרשם ל"שירותי בלדרות".
בתקופה שבין ינואר-אפריל 2020 ניכה הנאשם מס תשומות שלא כדין בעסק, במטרה להתחמק מתשלום מס. הנאשם עשה את המעשים המתוארים בכתב האישום המתוקן בהוראתו ובהנחייתו של אחר.
בין החודשים ינואר-פברואר 2020 קיבל הנאשם 24 מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס על שם 12 עוסקים שונים, וזאת מבלי שעה או התחייב לעשות את העסקאות הרשומות בהן.
הנאשם רשם בספרי הנהלת החשבונות של העסק, ובדיווח התקופתי למנהל מע"מ, את החשבוניות הכוזבות וניכה שלא כדין את סכומי המס המגולמים בהן.
סך כל החשבוניות הכוזבות הינו 2,345,710 ₪, וסכום התשומות הכוזבות הנובע מהן הינו 328,032 ₪. את כל האמור עשה הנאשם בעודו מופעל על ידי אחר.
2. הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו המאשימה תעתור לעונש ראוי של 11 חודשי מאסר, לצד מאסר על תנאי וקנס, ואילו ההגנה תטען באופן חופשי לעונש. כמו כן, בהיעדר התנגדות מצד המאשימה, נשלח הנאשם לשרות המבחן לצורך קבלת תסקיר בעניינו ולממונה על עבודות השרות לצורך בחינת כשירותו לרצות עונש מאסר בדרך של עבודות שרות.
תסקירי שרות המבחן; חוות דעת הממונה על עבודות השרות
3. מתסקיר שרות המבחן מיום 7.3.24 עולה שהנאשם בן 36, נשוי ואב ל-5 ילדים, שתי בנות מקשר קודם ו-3 ילדים בגילאי חצי שנה-חמש מקשר נוכחי. הנאשם עלה ארצה מרוסיה בשנת 1993 והוא בעל תעודת בגרות חלקית. הנאשם תיאר ילדות בצל אלימות פיזית ונפשית מצד אביו החורג לאורך השנים. בצבא שירת הנאשם בחיל חימוש וריצה כ-4 שנות מאסר בגין עבירה של סחר באמל"ח. הנאשם פתח עסק בתחום המשלוחים, אך העסק נכנס לקשיים ולנאשם נצברו חובות כספיים. לנאשם 2 הרשעות קודמות מהשנים 2015-2009 בגין ביצוע עבירות רכוש וסמים. בשנים 2016-2014 היה נתון בצו מבחן והשתלב בקהילה טיפולית "אילנות", כאשר שרות המבחן התרשם מניקיון מסמים, ניתוק קשרים שוליים והשתלבות באורח חיים יציב ונורמטיבי.
בהתייחסותו לעבירות דנן הנאשם לקח אחריות מלאה והביע חרטה. הוא תיאר שבעת שהיה נתון בלחצים כלכליים, נוכח חובות כספיים בעקבות העסק שניהל, הוא התקשה לשתף את סביבתו במצבו וחזר לשימוש אינטנסיבי בסמים. בעקבות כך, שרות המבחן הפנה אותו לטיפול במסגרת היחידה להתמכרויות. בדיקת שתן שמסר נמצאה נקיה מסמים.
שרות המבחן הבין את מעורבותו של הנאשם בעבירות, כמו גם את נטייתו ההתמכרותית, אשר היוו עבורו מפלט מפני התמודדות עם רגשות שליליים וכואבים, אך לצד זאת, ההתרשמות שלנאשם כוחות ויכולת לתפקוד תקין, ובעת הנוכחית הוא משקיע מאמצים בתעסוקה ובמשפחתו.
כגורמי סיכון לקח בחשבון השרות את עברו הפלילי וההתמכרותי של הנאשם, וכגורמי סיכוי לשיקום נלקחו בחשבון נטילת האחריות, הבעת החרטה, העובדה שלא נפתחו נגדו תיקים חדשים, תפקודו המשפחתי והתעסקותי ונכונותו להיעזר בגורמי טיפול ושיקום.
4. מתסקיר משלים מיום 8.7.24 עולה שבמהלך תקופת הדחיה התקיימה ועדה בעניינו של הנאשם ביחידה לנפגעי התמכרויות ממנה עלה שהנאשם מגיע בקביעות למפגשים הטיפוליים ולבדיקות השתן (אשר נמצאו נקיות), מגלה יכולת להעמיק התבוננותו אודות דפוסיו והתנהלותו, הגורמים שהביאו אותו להשתמש בסמים והמחירים הנלווים לכך. הנאשם מגלה מוטיבציה להמשיך בטיפול הנוכחי. שרות המבחן ציין שהוא מודע לחומרת העבירות, אך המליץ להימנע מהטלת עונש מאסר בפועל אשר עלול להביא לרגרסיה במצבו של הנאשם ולפגוע בהישגיו עד כה במישור התעסוקתי והמשפחתי. נוכח מצבו הנפשי והמשאבים הנדרשים להמשך הליך השיקום, המליץ שרות המבחן להטיל ענישה קונקרטית בדמות צו של"צ בהיקף נרחב.
5. מחוות דעת הממונה על עבודות השרות מיום 7.7.24 עולה שהנאשם כשיר לרצות עונש מאסר בדרך של עבודות שרות.
טיעוני ב"כ הצדדים
6. ב"כ המאשימה הפנה לערכים החברתיים המוגנים בעבירות אותן ביצע הנאשם. הוא הפנה למספר הרב של החשבוניות הכוזבות אותן ניכה הנאשם שלא כדין, לסכומן ולסכום המס הנובע מהן. לדבריו, הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים במקרה דנן גבוהה. לפיכך, ועל סמך פסיקה שהגיש, ביקש התובע לקבוע מתחם עונש הולם הנע בין 8 ל-20 חודשי מאסר, לצד מאסר על תנאי וקנס ששיעורו נע בין 5%-10% מסכום המחדל הפלילי. התובע ביקש לגזור על הנאשם עונש מאסר לריצוי בפועל ולא בעבודות שרות, זאת נוכח העובדה שמדובר בעבירה מסוג פשע, אשר קלה לביצוע וקשה לגילוי ולאכיפה, המניע לביצועה כלכלי, כאשר הפיתוי לבצעה גדול. הדברים נכונים גם לגבי נאשמים המופעלים על ידי אחרים, כך שקשה להגיע לאותם מפעילים המסתתרים מאחורי הנאשמים שנמצאים בחזית כ"אנשי קש". לדבריו, בדרך כלל מחדלי המס בתיקים אלה הופכים להיות מחדלים אבודים ומכאן הצורך להיאבק בתופעה. באשר למיקום העונש בתוך המתחם הפנה התובע לעובדה שהנאשם לא הסיר את המחדל ומגלגל את האחריות לאדם שלישי, כאשר ידועה הפסיקה הרואה בהסרת המחדל כמרכיב מרכזי של חרטה ורצון כן לתקן את תוצאות העבירה. עוד הפנה התובע לעברו הפלילי של הנאשם ולעבודה שריצה בעברו עונש מאסר ארוך. בהתייחסו לתסקיר ציין התובע שעל פי הפסיקה יש להעניק לנסיבות אישיות משקל מועט ולבכר את האינטרס הציבורי שבהרתעת היחיד והרבים ובהחמרת הענישה. לפיכך, עתר התובע לגזור על הנאשם 11 חודשי מאסר לצד מאסר על תנאי וקנס.
7. ב"כ הנאשם לא חלק אודות הערכים החברתיים המוגנים בעבירות אותן ביצע הנאשם, ואולם על סמך פסיקה אליה הפנה ביקש לקבוע כי מתחם העונש ההולם את נסיבות ביצוע העבירות נע בין מאסר על תנאי לצד עבודות של"צ ועד 12 חודשי מאסר. באשר לנסיבות ביצוע העבירות נטען שמדובר בחודשיים בלבד במסגרתם בוצעו העבירות, מעידה חד פעמית של הנאשם, לפני כן לא היו לנאשם שום עניינים עם רשויות המס. נגד אותו אחר שהפעיל את הנאשם הוגש כתב אישום חמור בהרבה בעבירות מס, הוא זה שלמעשה הוציא את החשבוניות הפיקטיביות וחשבוניות נוספות על שמות עוסקים אחרים, הוא זה ששלט בנאשם והוא גם זה שנהנה מהכספים (המאשימה לא חלקה על כך, עמ' 8, ש' 27). אותו אחר ניצל מצב נפשי בו היה שרוי אותה עת הנאשם וברגע שהנאשם הבין שמישהו מתמרן ומנצל אותו הוא הפסיק את העבירות.
באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות, טען הסניגור שהנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, נטל אחריות מלאה, הביע חרטה כנה וחסך בזמן שיפוטי יקר. למעשה, הנאשם מלכתחילה הודה בחקירה ושיתף פעולה עם רשויות החוק. עברו הפלילי ישן מאוד. הוא אב ל-5 ילדים, 3 מהם רכים מאוד בשנים, שליחתו למאסר בפועל תפגע פגיעה אנושה במשפחה. מצבו הכלכלי של הנאשם קשה מאוד ולמרות ניסיון להסיר חלק מהמחדל הדבר לא צלח. הוגשו פרוטוקול בדבר חדלות פירעון וצו לשיקום כלכלי במסגרתו הנאשם נאלץ לשלם 2,000 ₪ לתשלום חובותיו (נע/1) ותלושי שכר של הנאשם (נע/2). כמו כן, הוגש מכתב מאת שירותי הרווחה המלמד על אורח חיים קשה ממנו סבל הנאשם בילדותו (נע/3). בנסיבות אלה, ונוכח תסקירים חיוביים שהגיש שרות המבחן, לרבות אופק שיקומי, ביקש הסניגור לאמץ את המלצות שרות המבחן ולגזור על הנאשם עבודות של"צ לצד מאסר על תנאי ולהקל בשיעור הקנס.
8. הנאשם בדברו האחרון סיפר בבכי שנישא לאשתו הנוכחית בשנת 2019 לאחר 10 שנות היכרות ונולדו להם 3 ילדים קטנים. כיום הוא עובד כנהג משאית ונמצא בהליכי חדלות פירעון. הוא מפרנס עיקרי בבית. הנאשם הצטער והביע חרטה על העבירות שביצע. לדבריו, עם פרוץ מגפת הקורונה הוא פוטר מעבודתו ולא הצליח למצוא עבודה חדשה. אז נכנסה המשפחה לקשיים כלכליים והאחר הציע לו "להרוויח" והוא הסכים, אך מיד כשהבין שמדובר בביצוע עבירות פליליות הפסיק את המעשים וכשנפתחה החקירה הודה בביצוע העבירות וסיפר את כל האמת. הנאשם סיפר שבאותה תקופה שוב נפל לסמים, אך היום, בעזרת שרות המבחן, הוא שומר על ניקיון מסמים.
דיון והכרעה
9. אין חולק בדבר הערכים החברתיים המוגנים בעבירות אותן ביצע הנאשם, שעניינם הגנה על ערך השוויון בנשיאה בתשלום המס; הגנה ושמירה על הקופה הציבורית; הבטחת קיומה של מערכת גביית מיסים תקינה, תוך גביית מס אמת במועד; ביסוס האמון בין רשויות המס לבין האזרחים; ומניעת פגיעה בתוקפם הנחזה של מסמכים וחשבוניות המוצאות במהלך עסקים תקין [רע"פ 1717/14 ליזרוביץ נ' מדינת ישראל (30.3.14)].
למעשה, הנאשם שלח ידו בקופה הציבורית בכך שקיבל חשבוניות מס, אשר למראית עין גילמו בתוכן עסקאות שלכאורה בוצעו, בעוד שבפועל לא עמדו כל עסקאות אמת מאחורי החשבוניות שקיבל - הכל מתוך בצע כסף, תוך שליחת יד לקופה הציבורית ותוך שהוא גורם נזק ממשי לקופת המדינה.
10. בין הנסיבות לחומרא שבביצוע העבירות יש להביא את אלה - מדובר בקבלת מספר רב של חשבוניות כוזבות, 24 חשבוניות; הנחזים להיות חשבוניות מס על שם 12 עוסקים שונים; קבלת החשבוניות הכוזבות נעשתה בתקופה בת חודשיים (ינואר-פברואר 2020); סכום החשבוניות הכוזבות הינו 2,345,710 ₪, כאשר סכום מס התשומות הגלום בהן, המהווה גם את הנזק הישיר שנגרם לקופה הציבורית, הינו בסך של 328,032 ₪; ענין לנו, איפוא, בסדרת פעולות מרמתיות ומתוכננות כדי להשתמט מתשלום מס.
11. אכן, ברגיל, בתי המשפט אינם מעניקים משקל לקולא לעובדה שהנאשם הופעל על ידי אחר, או ששימש כסות לפעילות פלילית של אחר, או שהיה "איש קש", כזה העומד בחזית, כך שבמידה ויתפס האשמה כולה תיפול עליו ואילו האחר יהנה מכך שרשויות החקירה לא תגענה אליו. ראה לענין זה רע"פ 4791/08 כהן נ' מדינת ישראל (9.2.09):
"אף אם נקבל את טענת המבקש כי היה איש קש עבור אותו רבי אשר ניהל בפועל את החברה, אין זה ברור כלל וכלל כי יש בכך כדי להפחית מחומרת מעשיו. אדם המאפשר במודע כי יעשה בו שימוש כ"איש קש", היינו עומד בחזית העבירה על מנת שאליו תפנה האצבע המאשימה, מה לו כי ילין על שתוכניתו התגשמה?"
12. ואולם, במקרה שלפניי המצב מעט שונה. ראשית, בניגוד לתיקים אחרים במסגרתם טוענים נאשמים, בעלמא וללא כל ביסוס ראייתי או עובדתי, שהופעלו או נוצלו על ידי אחרים, הרי שכאן בשני מקומות בכתב האישום המתוקן נאמר ש"הנאשם עשה את המעשים המתוארים בגוף כתב האישום בהוראותיו ובהנחייתו של אחר" (סעיף 5 לחלק הכללי); וכי "את כל האמור, עשה הנאשם בעודו מופעל על ידי אחר" (סעיף 6 לעובדות); שנית, עובדה זו מתכתבת עם האמור בתסקיר שרות המבחן. על פי התסקיר באותה תקופה, שנת 2020, ובעקבות מצב נפשי, רגשי וכלכלי, נפל הנאשם שוב לשימוש בסם. עוד עולה שאותו אחר ניצל את מצבו של הנאשם והפעיל אותו לצורך ביצוע העבירות; ושלישית, ואולי החשוב מכל, המאשימה הסכימה שאותו אחר "הוא זה שהפיק את החשבוניות והוא זה שלמעשה נהנה מכל עבירות המס ומהכספים" (עמ' 8, ש' 27).
13. כאשר מוסכם שאלה הן חלק מהנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, ומשאין חולק שהודות להודאת אמת שמסר הנאשם ברשויות המס הוגש נגד אותו אחר כתב אישום חמור בעבירות מס, הרי שלא ניתן לומר שהנאשם הוא העבריין העיקרי והבלעדי, ונוכח מצבו הנפשי והרגשי באותה עת, אותו ככל הנראה ניצל האחר, וכאשר העבירות בוצעו במשך חודשיים בלבד, בהחלט ניתן להשקיף על האירוע כעל מעידה חד-פעמית של הנאשם.
14. נוכח נסיבות ביצוע העבירות, כמפורט לעיל, אני קובע שמידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים בינונית.
15. מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות מס, בכלל, ובעבירות של ניכוי מס תשומות בהסתמך על חשבוניות פיקטיביות כאשר מדובר במספר רב של חשבוניות ובהיקף כספי גבוה, בפרט, קוראת להחמרה בענישה כדי הטלת עונשי מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח, לצד ענישה כלכלית בדמות קנסות גבוהים. זאת, בין היתר, נוכח הקלות הבלתי נסבלת בביצוע העבירות, הקושי בחשיפת העבירות ובהעמדה לדין, הפגיעה בקופה הציבורית והצורך בהרתעת היחיד ובהרתעת הרבים.
[רע"פ 9004/18 יצחקי נ' מדינת ישראל (31.12.18); רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.13); רע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(4) 381)]
רע"פ 5938/18 אסרף נ' מדינת ישראל (16.8.18) - ניכוי מס שלא כדין בנוגע ל-14 חשבוניות כוזבות בסך של כ-2.2 מיליון ₪, כאשר המס הגלום בהן הינו בסך כ-360,000 ₪; ניכוי מס תשומות ב-14 דו"חות תקופתיים אותם הגיש הנאשם למנהל מע"מ בסך של כ-116,000 ₪; המחדל לא הוסר; מתחם עונש הולם נע בין 18-6 חודשי מאסר; על הנאשם נגזרו 10 חודשי מאסר.
רע"פ 8100/18 אבו נג'מה נ' מדינת ישראל (15.11.18) - 17 עבירות של ניכוי מס תשומות מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס בנסיבות מחמירות ו-5 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד; 200 חשבוניות כוזבות; סכום החשבוניות כ-3 מיליון ₪; סך המס הגלום בהן 474,785 ₪; נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 36-12 חודשי מאסר; על המבקש, שהמשיך לבצע עבירות מס במהלך ניהול ההליך, ולא הסיר את המחדל הפלילי, נגזרו 18 חודשי מאסר. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המבקש והעמיד עונשו על 14 חודשי מאסר. בקשת רשות ערעור נדחתה.
רע"פ 4987/18 אבו סעיד נ' מדינת ישראל (28.6.18) - 15 עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמך שהוצא כדין בהסתמך על 15 חשבוניות פיקטיביות, כאשר סכום המס שנוכה עמד על סך של כ-419,000 ₪; המחדל לא הוסר; מתחם עונש הולם נע בין 15-9 חודשי מאסר; על הנאשם נגזרו 10 חודשי מאסר.
ע"פ (מחוזי מרכז) 8757-07-21 אבו גאנם ואח' נ' מדינת ישראל (13.3.22) - המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות ב-3 עבירות של ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך במטרה להשתמט מתשלום מס וניהול פנקסי חשבונות כוזבים; 3 חשבוניות בסכום של כ-1.7 מיליון ₪; סכום המס שנוכה שלא כדין עמד על 246,415 ₪; נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 6 ל-15 חודשי מאסר; המחדלים לא הוסרו; על המערער נגזרו 8 חודשי מאסר בפועל; הערעור נדחה.
ע"פ (מחוזי י-ם) 58368-07-17 אדעיס נ' מדינת ישראל (4.12.17) - 70 עבירות בניגוד לסעיף 117(א)(5) לחוק מע"מ, 70 עבירות בניגוד לסעיף 117(ב)(3) ו-(8) בשילוב סעיף 117(ב2)(3) לחוק מע"מ; סכום העסקאות כ-5 מיליון ₪ וסכום המס הגלום בהן כ-700,000 ₪; המחדל לא הוסר; מתחם עונש הולם נע בין 24-8 חודשי מאסר; על הנאשם נגזרו 21 חודשי מאסר.
ע"פ (מחוזי י-ם) 44555-05-16 ערמין נ' רשות המיסים (27.9.16) - 23 עבירות של ניכוי תשומות בניגוד לסעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ, תוך שימוש בחשבוניות כוזבות בסכום של 4.2 מיליון ₪, כאשר הפחתת חבות המס היתה בסך של כ-550,000 ₪; המחדל לא הוסר; מתחם עונש הולם נע בין 36-10 חודשי מאסר; בית משפט קמא גזר 24 חודשי מאסר; בית משפט מחוזי קיבל את הערעור וגזר 16 חודשי מאסר.
עפ"ג (מחוזי מרכז) 3687-09-18 אבו עאמר נ' מדינת ישראל (2.7.19) - 27 עבירות של ניכוי מס תשומות במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס בניגוד לסעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ ועבירה של הכנת פנקסי חשבונות כוזבים במטרה להתחמק מתשלום מס בניגוד לסעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ; סכום החשבוניות הכוזבות עמד על סך של כ-4.3 מיליון ₪; סכום מס התשומות שנוכה שלא כדין בגין החשבוניות הכוזבות עמד על סך של כ-630,000 ₪; המחדל לא הוסר; מתחם עונש הולם נע בין 24-8 חודשי מאסר; על הנאשם נגזרו 12 חודשי מאסר.
עפ"ג (מחוזי ב"ש) 34377-01-19 אלכתנאני נ' מדינת ישראל (1.5.19) - 30 עבירות של מסירת דיווח כוזב במטרה להתחמק מתשלום מס, בכך שהנאשם הגיש 30 דו"חות תקופתיים שכללו ידיעות כוזבות בדבר היקף העסקאות שביצע, כאשר הוציא 131 חשבוניות מס עליהן לא דיווח, בהיקף של כ-5.6 מיליון ₪, ושיעור המס בגינן עמד על כ-750,000 ₪; המחדל לא הוסר; מתחם עונש הולם נע בין 24-8 חודשי מאסר; על הנאשם נגזרו 11 חודשי מאסר.
ת"פ (שלום ב"ש) 15643-05-20 מדינת ישראל נ' אלנמר (12.12.21) - 23 עבירות בניגוד לסעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ; 15 עבירות של מסירת ידיעה כוזבת בניגוד לסעיף 117(ב)(1) לחוק מע"מ; המס הגלום שהתקבל מהצגת החשבוניות הכוזבות עמד על סך של 751,000 ₪; המחדל לא הוסר; על הנאשם נגזרו 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות.
ת"פ (כ"ס) 64220-11-18 מדינת ישראל - רשות המיסים נ' קזמאר (21.9.22) - 27 עבירות של פעולה במטרה שאחר ישתמט מתשלום מס; סכום החשבוניות הכוזבות שהוצאו על ידי הנאשם עמד על כ-4.5 מיליון ₪; סכום המע"מ הגלום בהם כ-700,000 ₪; המחדל לא הוסר; על הנאשם נגזרו 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות.
[וראה פסיקה נוספת במסגרתה נגזרו על נאשמים תקופות מאסר הנעות בין 7 ל-9 חודשי מאסר: רע"פ 5624/15 בראונר נ' מדינת ישראל (15.11.15); עפ"ג (מחוזי ת"א) 21241-12-20 ברק נ' מדינת ישראל (21.6.21); ת"פ (רמ') 16797-12-20 מדינת ישראל נ' בן סלאח ואח' (11.1.24), במסגרתו מצא בית המשפט לחרוג ממתחם העונש ההולם (אותו קבע כנע בין 10 ל-24 חודשי מאסר) מן הטעם שהמחדל הוסר במלואו על ידי הנאשם, הגם שבית המשפט ציין שהוא מודע לכך שעל פי ההלכה הסרת המחדל הוא קריטריון להתחשבות בקביעת העונש בתוך המתחם (פסקה 24 לגזר הדין); ת"פ (רמ') 40893-03-22 מדינת ישראל נ' ג'אבר (14.3.14)]
16. נוכח הערכים החברתיים המוגנים בביצוע העבירות ומידת הפגיעה בהם, ונוכח הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות ומדיניות הענישה הנוהגת, כמפורט לעיל, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל-20 חודשי מאסר ומתחם הקנס ההולם נע בין עשרות אלפי שקלים ל-150,000 ₪.
17. באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, הרי שידועה ומוכרת הפסיקה הממעטת להתחשב בנסיבותיו האישיות של העבריין, כאשר נקבע שבדרך כלל עבירות המס מבוצעות על ידי נאשמים נורמטיביים, נעדרי עבר פלילי, אך נוכח האינטרס הציבורי שבהחמרת הענישה, והצורך בהרתעת היחיד והרבים, יש לבכר שיקולי ענישה של גמול והרתעה.
18. את עונשו של הנאשם החלטתי למקם מעל תחתית מתחם העונש ההולם אותו קבעתי לעיל, ואף התלבטתי אם נוכח הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות יש להורות שהנאשם יישא את עונשו במאסר של ממש. ואולם, לאחר שכלול כלל הנסיבות, הגעתי למסקנה שניתן במקרה זה להסתפק בהטלת עונש מאסר בפועל לתקופה המרבית שניתן לרצות בעבודות שרות, וזאת מבלי לפגוע בשיקולי ענישה אחרים של גמול, הרתעת היחיד והרבים ואינטרס ציבורי. להלן טעמיי:
א. אי הסרת המחדל - הנאשם לא הסיר את המחדל הפלילי. בהקשר של הסרת מחדל נאמרו בעפ"ג (מחוזי מרכז) 16811-10-16 מדינת ישראל נ' יצחק מצלאוי (19.3.17) הדברים הבאים:
"כבר הבענו לא אחת את דעתנו כי אכן ראוי בעבירות מס לייחס משקל משמעותי להסרת המחדל, המלמדת על נטילת אחריות והבעת חרטה, וכי אין דינו של מי שלא הסיר את מחדליו כדין מי שהסירם, אשר זכאי להקלה בעונשו, כפי שנקבע לא אחת בפסקי דין שונים. בעפ"ג 26177-05-14 בהרב נ' מדינת ישראל (22.2.2015) נאמרו על ידינו בהקשר זה הדברים הבאים: 'הסרת המחדל, בדומה לכל מעשה של תיקון תוצאות העבירה ופיצוי הנזק, לא רק שעולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי, הן הערכי והן הכלכלי, אלא אף מלמדת באופן מובהק על נטילת אחריות והבעת חרטה...'. כיוצא בכך נאמר בעפ"ג 20791-12-13 אלון ואח' נ' פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה (3.7.2014): 'גם אם לא בהכרח ולא בכל מקרה ומקרה יש לראות בהסרת המחדל משום נטילת אחריות מלאה ושלמה והבעת חרטה כנה ואמיתית... הרי שעדיין ראוי לעודד עברייני מס הנתפסים בכף לעשות כל שבידם, לרבות באמצעות נטילת הלוואות ושיעבוד כל רכושם, על מנת להסיר את המחדל ולשלם את מלוא המס, ולפיכך גם ראוי שהדבר יבוא לידי ביטוי בגזירת העונש'".
משכך, אין הנאשם זכאי להתחשבות בעונש כמי שמסיר את המחדל הפלילי.
ב. עבר פלילי - לנאשם עבר פלילי בעבירות של הוצאת נשק מרשות הצבא (משנת 2008) וגניבה בידי עובד (משנת 2013). עם זאת, שתי ההרשעות התיישנו בשנת 2022 (אך לא נמחקו מן המרשם הפלילי).
ג. לזכות הנאשם ייאמר, שהנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן בהזדמנות הראשונה ונטל אחריות מלאה, זאת לאחר ששיתף פעולה בחקירה ומסר פרטים שהביאו להפללת העבריין העיקרי ולהגשת כתב אישום חמור נגדו בעבירות מס. הנאשם חסך בזמן שיפוטי יקר. בנסיבות אלה, לשיתוף פעולה של הנאשם עם הרשויות ולהודאתו יש להעניק משקל של ממש.
ד. תסקירי שרות המבחן בעניינו של הנאשם חיוביים מאוד. הם סוקרים את נסיבות חייו המורכבות, את מצבו הרגשי הקשה בעקבות יחס שקיבל מאביו החורג (ראה מכתב משירותי הרווחה בלב השרון מיום 12.5.24, נע/3); את המצב הרגשי הקשה בו היה נתון בעת ביצוע העבירות נוכח נפילתו, בשנית, לסם; ואת ההליך השיקומי-טיפולי בו החל במרכז לטיפול בהתמכרויות, כך שכיום הנאשם מתפקד בעבודה באופן יציב, נקי מסמים ומחויב למשפחתו ולילדיו. נלקח אף בחשבון מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם והליך חדלות הפירעון שמתנהל בעניינו (נע/1, נע/2).
19. לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שרות בהתאם לחוות דעת הממונה מיום 7.7.24 ובהסכמת הנאשם.
הנאשם ירצה את עבודות השרות בעמותה לרכיבה וכלבנות טיפולית, דרך הלורד, תל מונד, 5 ימים בשבוע על פי טווח השעות המתאפשר בחוק העונשין.
הנאשם יתייצב לריצוי העונש ביום 3.11.24 שעה 08:00 ביחידת ברקאי, עבודות שרות, רח' לוחמי בית"ר 6, רמלה.
מובהר לנאשם שבמידה ולא יבצע את עבודות השרות או שלא יישמע להוראות הממונה ולנהליו, יהיה מוסמך הממונה להפקיע את עבודות השרות והנאשם יישא את יתרת עונשו במאסר.
ב. 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום שלא יעבור אחת העבירות בהן הורשע בתיק זה.
ג. קנס בסך 20,000 ₪ או 6 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-20 תשלומים חודשיים, רצופים ושווים החל ביום 15.12.24. לא ישולם תשלום במועד יעמוד כל הסכום לפירעון מיידי.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 45 יום.
ניתן היום, ט"ז אלול תשפ"ד, 19 ספטמבר 2024, במעמד ב"כ המאשימה, הנאשם ובא-כוחו.