החלטה

1. ביום 23.2.25 הודה הנאשם והורשע בכתב אישום מתוקן, בעבירות של הסעת עובד זר שלא כדין והעסקה של שני תושבים זרים או יותר. העבירות בוצעו, על פי כתב האישום המתוקן, ביום 17.2.25, עת הסיע הנאשם שני תושבי האיזור ששהו בתחומי מדינת ישראל שלא כדין והעסיקם בביצוע עבודות חשמל באתר בניה ברעננה, במשך יום.

2. הוסכם אז כי הנאשם ישוחרר למעצר בית מלא, בפיקוח (לסרוגין) של אמו ושל אשתו.

3. לאחר שאתמול נדחה הדיון שבו נועדו להשמע טיעוני הצדדים לעונש, כשהתברר שחוות דעת הממונה על עבודות השירות לא הוכנה, עתר ב"כ הנאשם לשנות את תנאי המעצר - כך שחלף מעצר הבית המלא יהיה הנאשם ב-"מעצר אדם", בפיקוח אחת המפקחות. כן ביקש הנאשם להוסיף מפקח נוסף - את אביו (שהצהיר בדיון כי חובותיו כמפקח ברורות לו). המאשימה הסתייגה מהבקשה להקלת התנאים (והסכימה לצירוף האב כמפקח בתנאי מעצר הבית המלא). טעמי הצדדים פורטו בפרוטוקול הדיון.

4. לאחר שבחנתי טענות הצדדים, מצאתי להיעתר לבקשות (לעניין התנאים ולעניין זהות המפקחים).

5. חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם ברורה, ואין להקל בה ראש. עמדת המאשימה, כי יוטל על הנאשם מאסר בפועל, לא חורגת ממתחם הענישה המקובל בעת הזו לעבירות מסוג העבירות בהן הורשע הנאשם - ומבלי לקבוע מסמרות, בית המשפט יתן דעתו לשאלת הענישה ההולמת בבוא העת.

6. מבלי לגרוע מהאמור, בשלב זה ולסוגיית תנאי השחרור של הנאשם, על בית המשפט לשקול אם שינוי התנאים יבטיחו את שלום הציבור ואת בטחונו.

7. הנאשם נעדר עבר פלילי, היה עצור בתיק זה כשבוע (מיום ביצוע העבירה (17.2) ועד להחלטה בדבר שחרורו למעצר בית (23.2)) ומאז, במשך למעלה מחודש, היה במעצר בית מלא. בהעדר טענה אחרת, אין אלא להניח כי הנאשם מילא אחר תנאי השחרור והקפיד עליהם.