בית משפט השלום בכפר סבא

30.1.25

ת"פ 51583-07-21 בית המכס ומע"מ ירושלים נ' אבו סנינה ואח'
ת"פ 50284-11-19 מדינת ישראל נ' פרימיום סנינה ייזום ובנייה בע"מ ואח'

 

בעניין:  מדינת ישראל המאשימה

  ע"י ב"כ עו"ד ורד דשא ועו"ד עמנואל אלקובי

 

  נ ג ד

 

1. מוחמד אבו סנינה

פרימיום סנינה בע"מ  הנאשמים

ע"י ב"כ עו"ד וג'די מסארוה

הכרעת דין

כתבי האישום; הודאת הנאשמים; הסדר הטיעון

1. הנאשמים, חברה העוסקת בתחום הבניה והיזמות, ומנהלה הפעיל, יליד 1995, הורשעו על פי הודאתם, ובמסגרת הסדר טיעון שבא לאחר הליך גישור שהתקיים לפניי, בעבירות כדלקמן:

 

ת"פ 51583-07-21 (התיק העיקרי)

בדו"חות התקופתיים, בין התאריכים 308 ל-3028, קיזזה הנאשמת, באמצעות הנאשם, 22 חשבוניות מס על שם 4 חברות שונות, וזאת מבלי שהחברות עשו או התחייבו לעשות את העסקאות המפורטות בחשבוניות. הנאשמים רשמו את החשבוניות הפיקטיביות בספרי הנהלת החשבונות של הנאשמת וניכו שלא כדין את סכומי המס המגולמים בהן, בדיווחיה התקופתיים של הנאשמת למנהל מס ערך מוסף. סך כל החשבוניות הפיקטיביות הינו 11,552,035 ₪, וסכום המס שנוכה בגינן הינו 1,658,495 ₪.

בגין כתב אישום מתוקן זה הורשעו הנאשמים ב-22 עבירות של ניכוי מס תשומות בלי שיש להם מסמך לגביו במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 117(ב)(5) יחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1976.

 

ת"פ 50284-11-19 (התיק המצורף)

אישום מס' 1 - הנאשמים לא הגישו לפקיד השומה דו"ח אודות הכנסותיה של הנאשמת לשנת המס 2017, כאשר מחזוריה העסקיים בשנה זו עמדו על פי דיווחי הנאשמים מע"מ על סך של 14,904,138 ₪.

בגין אישום זה הורשעו הנאשמים בעבירה של אי הגשת דין וחשבון, לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה, בקשר עם סעיפים 117 ו-224א' לפקודה.

אישום מס' 2 - הנאשם לא הגיש במועד לפקיד השומה דו"ח על הכנסותיו לשנת המס 2017.

בגין אישום זה הורשע הנאשם בעבירה של אי הגשת דין וחשבון, לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה.

אישומים מס' 7-3 - הנאשמים ניכו מס הכנסה ממשכורות ששילמו לעובדים ומתשלומים לקבלני המשנה שלהם עבור חודשים מרץ 2018 עד דצמבר 2018 בסך כולל של 18,894 ₪ (קרן), ולא שילמו במועד לפקיד השומה את מס ההכנסה הנ"ל.

בגין אישום זה הורשעו הנאשמים ב-5 עבירות של אי תשלום מס שנוכה, לפי סעיף 219 לפקודת מס הכנסה, בקשר עם סעיפים 117, 164, 166 לפקודה ולתקנות שהותקנו מכוחה, ובקשר עם סעיפים 222 ו-224א' לפקודה.

 

2. ב"כ הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשמים יודו ויורשעו בכתבי האישום, והנאשם יישלח לשרות המבחן לצורך קבלת תסקיר בעניינו. לא היתה הסכמה לעונש וכל צד טען כראות עיניו.

 

תסקירי שרות המבחן

3. מתסקיר שרות המבחן מיום 18.6.24 עולה שהנאשם בן 28, רווק, מתגורר עם הוריו, עובד כשכיר בתחום הבניה. הנאשם סיים 12 שנות לימוד ובעל תעודת בגרות. בגיל 21 פתח עסק עצמאי ולאחר 4 שנים סגר אותו עקב קשיים ניהוליים. כיום מנהל הליך הוצאה לפועל נוכח חובות כלכליים שצבר. הנאשם נעדר עבר פלילי ולא תלויים נגדו תיקי מב"ד. בנוגע לעבירות הנאשם קיבל אחריות והביע חרטה בגינן. לדבריו, על אף הידע המקצועי בתחום הבניה, לא רכש ניסיון ניהולי, ולאחר כ-3 שנים נכנס להתחייבויות גדולות לבעלי עסקים ולא נתן מענה לכל הפניות, על כן התפתה לפעול באופן שולי מתוך רצון להשיג רווחים כספיים גדולים ומשכך ביצע את העבירות. הנאשם הצטער על התנהגותו ומבין את הפגיעה לה גרם, אך טען שפעל מבלי לשקול את השלכות המעשים.

שרות המבחן התרשם מקושי בוויסות דחפים, קושי בהצבת גבולות פנימיים וחיצוניים, היותו ממוקד בסיפוק צרכיו העצמיים המידיים, כשעשוי לפנות למעורבות שולית כפתרון למצבי משבר ותסכול. הוצע לנאשם להשתלב בקבוצה ייעודית והוא הביע מוטיבציה ראשונית.

על מנת לעקוב אחר השתלבות הנאשם בטיפול הומלץ על דחיה בת 4 חודשים.

 

4. מתסקיר משלים מיום 27.8.24 עולה שבתקופת הדחיה הנאשם השתלב בקבוצה ייעודית לצעירים עוברי חוק, הגיע ל-4 מפגשים, שיתף פעולה באופן מלא ונמצא בראשיתו של ההליך הטיפולי. עם זאת הוא מדבר בפתיחות בנוגע להתנהלותו הבעייתית בעבירות, מביע חרטה וצער ומבטא רצון לקבל כלים להימנעות מביצוע עבירות חוזרות בעתיד. בשכלול גורמי סיכון וסיכוי לשיקום, התרשם שרות המבחן שהמשך טיפול במסגרת השרות עשויה לתרום לנאשם ולהפחית את הסיכון במצבו. לאור זאת, המליץ שרות המבחן להעמיד את הנאשם בצו מבחן למשך שנה ולגזור עליו עונש מאסר בדרך של עבודות שרות.

 

טיעוני ב"כ הצדדים

5. ב"כ המאשימה הפנה לערכים החברתיים המוגנים בעבירות אותן ביצע הנאשם, ולמידת הפגיעה בהם, שלטעמו משמעותית. נטען שמדובר בתקופה משמעותית של 8 חודשים במסגרתה הנאשם כלל בדיווחי הנאשמת חשבוניות פיקטיביות בסכום גבוה מאוד, על שם מספר חברות שונות, והנזק שנגרם לקופת המדינה עומד על כ-1.6 מיליון ₪, הכל בשל בצע. על סמך פסיקה שהגיש ביקש ב"כ המאשימה לקבוע מתחם עונש הולם הנע בין 18 ל-36 חודשי מאסר לצד מאסר על תנאי וקנס בשיעור 5%-10% מגובה המחדל. לזכות הנאשם נשקלו גילו הצעיר, הודאתו בהזדמנות הראשונה והיעדר עבר פלילי. כמו כן, נזקפו לזכותו ההיבטים החיוביים שעלו מתסקיר שרות המבחן, ואולם, נטען שהנאשם הביע מוטיבציה ראשונית לטיפול ואף הטיפול בו החל נמצא בראשיתו. כמו כן, נטען שהנאשם לא הסיר את המחדל וזוהי נסיבה לחומרה על פי הפסיקה, שיש בה כדי למקם את עונשו מעל לתחתית המתחם. לפיכך, ביקש ב"כ המאשימה לגזור על הנאשם 25 חודשי מאסר, מאסר על תנאי, קנס בגובה 5% מסכום המחדל, ועל הנאשמת, שאינה פעילה, ביקש לגזור קנס סמלי.

באת-כוח המאשימה הפנתה אף היא לערכים החברתיים המוגנים בעבירות מס הכנסה שביצעו הנאשמים ולמידת הפגיעה בהם. היא טענה שמדובר באי הגשת דו"ח כשהמחזורים העסקיים של הנאשמת באותה שנה היו גבוהים, כ-15 מיליון ₪. עוד טענה שהנאשמים לא העבירו את מס ההכנסה שניכו מהעובדים שהעסיקו בסך כ-19,000 ₪. גם כאן לא הוסרו המחדלים משך כ-5 שנים. לפיכך, נתבקש בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם בגין כל עבירה של אי הגשת דו"ח ואי העברת מס ניכויים הנע בין מאסר על תנאי ל-7 ו-8 חודשי מאסר. על הנאשם בקשה לגזור 9 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי, קנס משמעותי וחתימה על התחייבות.

 

6. ב"כ הנאשמים טען שהנאשם מנהל את הנאשמת משנת 2015, כך שלא מדובר בחברה שפתח לצורך עיסוק בחשבוניות פיקטיביות. עוד טען שמדובר היה בחברה רצינית, שהיקפי מחזוריה העסקיים גדולים, והחברה עבדה מול ספקים, קבלנים וחברות רבות. לגבי החשבוניות הפיקטיביות נטען שמדובר בתקופה קצרה בת 8 חודשים. הנאשם צעיר כבן 28, רווק, עובד כשכיר למחייתו. תסקירי שרות המבחן שהוגשו בעניינו חיוביים והוא השתלב בקבוצה טיפולית. הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, נטל אחריות, צירף תיק נוסף, והוא ביצע את העבירות ללא מחשבה מעמיקה או הבנה מלאה לתוצאות מעשיו. הנאשם סבר שבכך יוכל לצאת מהחובות הכספיים אליהם נקלע. כיום הנאשם מנהל הליך של חדלות פירעון (פסק דין צו לשיקום כלכלי, במסגרתו הוטל על הנאשם להוסיף לקופת הנשייה סך של 120,000 ₪ בפריסה ל-60 תשלומים החל מ-15.2.24, נע/1); לנאשם חובות בסך כ-1.7 מיליון ₪ ופתוחים נגדו 16 תיקים כחייב (דו"ח תיקים לחייב, נע/2); הוא משתכר כ-6,500 ₪ לחודש (תלושי שכר, נע/7); גם לאביו חובות בסך 1.8 מיליון ₪ ופתוחים נגדו 41 תיקים כחייב (דו"ח תיקים לחייב, נע/3); כך גם לאחיו של הנאשם חובות בסך כמיליון ₪ ותלויים נגדו 21 תיקים (דו"ח לחייב, נע/4); אחיו ואביו סובלים מבעיות רפואיות (תעודות רפואיות, נע/5; נע/6).

בנסיבות אלה, ועל סמך פסיקה שהגיש, ביקש ב"כ הנאשמים לקבוע מתחם עונש הולם הנע בין 8 ל-24 חודשי מאסר, ואת עונשו של הנאשם ביקש לקבוע קרוב לתחתית המתחם, כך שיוטלו עליו 9 חודשי מאסר בעבודות שרות, לצד מאסר על תנאי וקנס מידתי.

 

7. אביו של הנאשם ביקש את רחמי בית המשפט, טען שבנו הוא ילד טוב ולא עבריין, וביקש שתינתן לו הזדמנות להשתקם, שכן הוא חושש שיתערבב עם אוכלוסיה עבריינית בין כתלי בית הסוהר באופן שיזיק לו.

 

דיון והכרעה

8. הערכים החברתיים המוגנים בעבירות אותן ביצעו הנאשמים מוכרים וידועים ועניינם הגנה על ערך השוויון בנשיאה בתשלום המס; הגנה ושמירה על הקופה הציבורית; הבטחת קיומה של מערכת גביית מיסים תקינה, תוך גביית מס אמת במועד; ביסוס האמון בין רשויות המס לבין האזרחים; ומניעת פגיעה בתוקפם הנחזה של מסמכים וחשבוניות המוצאות במהלך עסקים תקין [רע"פ 1717/14 ליזרוביץ נ' מדינת ישראל (30.3.14)].

הנאשם שלח ידו בקופה הציבורית בכך שקיבל חשבוניות מס, אשר למראית עין גילמו בתוכן עסקאות שלכאורה בוצעו, בעוד שבפועל לא עמדו כל עסקאות אמת מאחורי החשבוניות שקיבל, וניכה בעזרתן מס תשומות שלא כדין, בהיקפים כספיים גבוהים, הכל מתוך בצע כסף, תוך שליחת יד בקופה הציבורית ותוך שהוא גורם נזק ממשי לקופת המדינה.

 

9. מנסיבות הקשורות בביצוע העבירות עולה שמידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים במקרה זה בינונית-גבוהה, כמפורט להלן:

א.  ריבוי העבירות ומשכן - הנאשם ביצע את העבירות במשך 8 חודשים, מחודש אפריל עד חודש דצמבר 2018, כאשר מדובר ב-22 חשבוניות מס פיקטיביות, על שם ארבע חברות שונות, בעזרתן ניכה הנאשם מס תשומות שלא כדין.

מנגד ייאמר שהתקופה בה בוצעו העבירות לא נמשכה על פני מספר שנים, כי אם למשך 8 חודשים, כאמור. עוד ייאמר שמדובר בנאשמת שהינה עסק לגיטימי, הכולל התמחות בתחום הבנייה והיזמות כאשר בשנה שלפני ביצוע העבירות רשם מחזור עסקי בהיקף של מיליוני שקלים, עד להתדרדרות הכלכלית המפורטת בתסקירי שרות המבחן.

ב.  התכנון שקדם לביצוע העבירות - מדובר בעבירות שתוכננו בקפידה, במסגרתן הוכנו מסמכים כוזבים והמסמכים הכוזבים נכללו בדו"חות שהוגשו למנהל מע"מ מתוך מטרה ברורה להתחמק מתשלום מס. אין מדובר במעידה חד פעמית, אלא בהתנהלות מתוכננת ונמשכת.

ג. חלקו של הנאשם בביצוע העבירות - חלקו של הנאשם בביצוע העבירות היה בלעדי. הוא מנהלה הפעיל של הנאשמת והנהנה הבלעדי מפירות העבירות.

ד.  הנסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירות - המניע לביצוע העבירות הוא מניע כלכלי והעבירות בוצעו מתוך בצע כסף.

ה. הנזק שנגרם מביצוע העבירות - הנזק שנגרם לקופת המדינה כתוצאה מביצוע העבירות משמעותי. מדובר במספר רב של חשבוניות מס (22 חשבוניות), בסכום כולל גבוה (כ-11.5 מיליון ₪), כשסכום מס התשומות הגלום בהם עמד על כ-1.6 מיליון ₪. כפי שיפורט להלן, המחדל לא הוסר ועל כן הנזק לא תוקן.

ו. בנוסף, עבירות מתחום מס הכנסה - הנאשם לא הגיש דו"ח על הכנסותיה של הנאשמת בשנת 2017, כאשר מחזורה העסקי על פי הדיווח למע"מ עמד על כ-14.9 מיליון ₪; בנוסף, לא הגיש דו"ח אישי אודות הכנסותיו באותה שנת המס; ולא העביר מס הכנסה שניכה ממשכורות עובדיו בשנת 2018 בסך של כ-19,000 ₪.

 

10. הפסיקה הדנה בעבריינות מעולם דיני המס, בדגש על עבירות של השמטת הכנסה במטרה להתחמק מתשלום מס ועבירות של שימוש בחשבוניות מס פיקטיביות במטרה להתחמק מתשלום מס, עבירות המבוצעות פעמים רבות על ידי אנשים נורמטיביים נעדרי עבר פלילי, מחמירה וקוראת, ככלל, להטלת מאסרים לריצוי בפועל, ואף לתקופות ארוכות, זאת בשל העובדה שמדובר בתופעה שהפכה זה מכבר ל"מכת מדינה", עבירות קלות לביצוע וקשות לגילוי ולאכיפה, הפוגעות, בעיקר, בקופת המדינה ובכל אותם בעלי עסקים שמנהלים עסקיהם כדין, מדווחים כדין לשלטונות מע"מ ומשלמים את מסיהם כדין. על כן, כאשר כבר מתגבשת תשתית ראייתית להוכחת העבירות, ובעיקר נוכח העובדה שהעבירות קלות לביצוע וקשות לגילוי ולאכיפה כאמור, ההנחיה בפסיקה היא להחמיר בענישה, וליתן משקל נמוך לנסיבותיהם האישיות של העבריינים.

[רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.13); רע"פ 9004/18 יצחקי נ' מדינת ישראל (31.12.18); רע"פ 4684/12 גחלי נ' מדינת ישראל (14.6.12); רע"פ 7135/10 חן נ' מדינת ישראל (3.11.10)].

 

11. באשר למדיניות הענישה הנוהגת, ראו גזר הדין שניתן על ידי בת"פ (כ"ס) 52757-08-21 מדינת ישראל - רשות המיסים נ' עיסא ואח' (15.2.23) והפסיקה הנזכרת בו, כדלקמן:

 

רע"פ 2533/21 נתיבים אספקת דלקים ושמנים בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל - רשות המיסים (28.4.21) - הרשעה לאחר שמיעת ראיות בריבוי עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמך במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס ערך מוסף בנסיבות מחמירות; ריבוי עבירות מרמה בניגוד לפקודת מס הכנסה; וביצוע פעולה במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק מתשלום מס ערך מוסף; סכום המחדל כ-2.3 מיליון ₪; המחדל לא הוסר; נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 40-20 חודשי מאסר; על הנאשם, בעל עבר פלילי, נגזרו 24 חודשי מאסר.

 

רע"פ 372/17 ח'ורי נ' מדינת ישראל (18.1.17) - הרשעה לאחר ניהול הוכחות בעבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמך ומסירת דו"ח הכולל ידיעה כוזבת, לפי סעיף 117(ב) לחוק מס ערך מוסף; המס שנוכה עמד על סך של כ-1.2 מיליון ₪; על הנאשם הוטלו 12 חודשי מאסר לצד קנס כספי בסך 60,000 ₪; ערעור שהוגש נדחה וכך גם בקשת רשות ערעור.

 

רע"פ 5070/17 אבו חמיד נ' מדינת ישראל (4.7.17) - הרשעה על פי הודאה בניכוי מס תשומות שלא כדין; חשבוניות מ-14 עוסקים שונים; על פני תקופה של 3 שנים; סכום המחדל כ-2.5 מיליון ₪; המחדל לא הוסר; נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 48-18 חודשי מאסר; על הנאשם נגזרו 27 חודשי מאסר.

 

רע"פ 4149/16 אברהם נ' מדינת ישראל (23.10.18) - הרשעה על פי הודאה ב-305 עבירות בניגוד לסעיפים 117(ב)(7), 117(ב)(3), 117(ב)(8), 117(ב1) ו-117(א)(5) לחוק מע"מ - סכום המחדל כ-1.8 מיליון ₪; המחדל לא הוסר; נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 40-20 חודשי מאסר; על הנאשם נגזרו 30 חודשי מאסר.

 

12. נוכח נסיבות ביצוע העבירות, כמפורט לעיל, מידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים ומדיניות הענישה הנוהגת, אני קובע שמתחם העונש ההולם בגין התיק העיקרי נע בין 16 ל-32 חודשי מאסר, לצד קנס כספי בשיעור של עשרות אלפי שקלים ומאסר על תנאי; ובגין תיק הצירוף מתחם העונש ההולם עבור כל עבירה נע בין מאסר על תנאי ל-7 חודשי מאסר, לצד רכיבי ענישה נלווים.

 

13. את עונשו של הנאשם החלטתי למקם מעל תחתית מתחם העונש ההולם, זאת מהנימוקים הבאים:

א.  היעדר עבר פלילי - הנאשם כבן 30, רווק, נעדר עבר פלילי מכל סוג ומין שהוא וזוהי הסתבכותו הראשונה והיחידה עם החוק.

ב. הודאה ונטילת אחריות - הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, לאחר הליך גישור שהתנהל לפניי, נטל אחריות מלאה ומביע צער על מעשיו.

ג. תסקירי שרות המבחן - תסקירי שרות המבחן שהוגשו בעניינו חיוביים בעיקרם ומצביעים על נטילת אחריות, הפנמה של הפסול שבמעשים, רצון להשתקם וראשית השתלבות בטיפול.

ד. מנגד, שרות המבחן התרשם שלנאשם קושי בוויסות דחפים ובהצבת גבולות פנימיים וחיצוניים, הוא ממוקד בסיפוק צרכיו העצמיים המידיים, והוא עשוי לפנות למעורבות שולית כפתרון למצבי משבר ותסכול.

ה.  אי הסרת המחדלים - הנאשם לא הסיר את המחדלים. כידוע, בדיני המס חשיבות עליונה להסרת המחדל הפלילי, כאשר הפסיקה רואה בהסרת המחדל ביטוי לנטילת אחריות אמיתית, הכאה על חטא ורצון לכפר על העבירות תוך תיקון הנזק שנגרם לקופה הציבורית. הסרת מחדל, איפוא, מביאה למיקום עונשו של הנאשם בתחתית מתחם העונש ההולם (או קרוב לתחתיתו), ואילו נאשם שאינו מסיר את המחדל לא זכאי להקלה בעונש, כאמור.

[ראה לענין זה: עפ"ג (מחוזי מרכז) 16811-10-16 מדינת ישראל נ' יצחק מצלאוי (19.3.17); עפ"ג (מחוזי מרכז) 26177-05-14 בהרב נ' מדינת ישראל (22.2.15); עפ"ג (מחוזי מרכז) 20791-12-13 אלון ואח' נ' פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה (3.7.14)].

ו. חלוף הזמן - ואולם, במקרה זה, החלטתי בכל זאת למקם את עונשו של הנאשם מעט מעל לתחתית המתחם, וזאת נוכח חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות. העבירות בוצעו על ידי הנאשם בחודשים אפריל-דצמבר 2018, דהיינו לפני כ-6 שנים בהיותו צעיר בשנות ה-20 לחייו.

ז. מצב כלכלי - הנאשם מנהל הליך של חדלות פירעון (נע/1), יש לו חובות בסך כ-1.7 מיליון ₪ (נע/2), הוא משתכר כ-6,500 ₪ (נע/7), וגם אביו ואחיו, הסובלים מבעיות רפואיות, נתונים בחובות כבדים (נע/3-נע/6).

 

14. לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

הנאשמת

חברה שאינה פעילה - קנס בסך 50 ₪ לתשלום עד ליום 15.3.25.

 

הנאשם

א.  21 חודשי מאסר.

הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 1.6.25 שעה 10:00 בבית סוהר "הדרים" כשבידו תעודת זהות וגזר הדין.

  הערבויות הכספיות הקיימות ימשיכו לחול עד להתייצבות הנאשם למאסר.

  אני מוציא נגד הנאשם צו עיכוב יציאה מן הארץ אשר יבוטל עם התייצבות הנאשם למאסר.

ב. 7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו שלא יעבור עבירה בה הורשע בתיק העיקרי.

ג. 3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו שלא יעבור אחת העבירות בהן הורשע בתיק המצורף.

ד. קנס בסך 50,000 ₪ או 6 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-50 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל ביום 15.4.25. לא ישולם תשלום במועד יעמוד כל הסכום לפירעון מיידי.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 45 יום.

 

ניתן היום, א' שבט תשפ"ה, 30 ינואר 2025, במעמד ב"כ המאשימה, הנאשם ובא-כוחו.