2. ברקע הבקשה מצוי תיקון לכתב האישום מיום 16.5.24, במסגרתו הוסף למבקש אישום עשירי שעניינו עבירות לפי סעיפים 246(א) ו-244 לחוק העונשין. על פי הנטען באותו אישום, המבקש הניע או ניסה להניע את מר עברון, שהינו עד התביעה המרכזי, להעיד עדות שקר או לחזור בו מעדות או הודעה שמסר, וכן עשה מעשה בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין.

תמצית טיעוני הצדדים -

3. המבקש מעלה מספר טענות המצדיקות לטעמו את ביטול כתב האישום מחמת "הגנה מן הצדק";

ראשית, נטען כי מר עברון, שלל בעדותו בביהמ"ש את הטענה לפיה המבקש השפיע, או ניסה להשפיע, על תוכן עדותו בתיק זה. לשיטת ההגנה, בשים לב לגרסת המבקש בחקירה ולעובדה שמר עברון לא נחקר ע"י המאשימה ביחס לאישום החדש, הראיות שנאספו כנגד הנאשם אינן מספיקות לצורך הרשעתו בעבירות המיוחסות לו באישום העשירי.

שנית, נטען כי העובדה שמר עברון לא נחקר על ידי המאשימה בנוגע לאישום העשירי מהווה מחדל חקירתי שגרם למבקש נזק ראייתי משמעותי, הפוגע בזכותו של המבקש להליך הוגן, שכן ייתכן ומר עברון היה מוסר גרסה המזכה את המבקש מהאישום שבנדון או לכל הפחות מסייעת לו להתגונן מפניו. בהקשר זה הפנו באי כוח המבקש לע"פ 5019/09 חליווה נ' מ"י (20.9.13).

שלישית, גורס המבקש כי הוספת האישום העשירי לכתב האישום מהווה אכיפה בררנית פסולה כנגדו וזאת הן על רקע מיעוט כתבי האישום שהוגשו ע"י המאשימה עד כה בעבירות נושא האישום דנן והן על רקע התנהלות המאשימה ביחס למר עברון, למר גמרמן, למר גרינברג ולחשודים בפרשת קרטל הגיימינג.

רביעית, צוין כי היות שמר עברון טען בעדותו בביהמ"ש כי כל מה שאמר בחקירתו ובעדותו הוא אמת לאמיתה, האישום העשירי אינו מגלה עבירה.

בהשלמה בכתב שהוגשה מטעם המבקש לטענותיו המקדמיות לאחר הדיון שהתקיים בביהמ"ש, אשר חרגה בהרבה מן ההיקף שאושר ע"י ביהמ"ש, נטען לראשונה כי "הלכה למעשה סיימה התביעה את פרשת התביעה ביחס לאישום העשירי וכי כבר עתה קמה למבקש טענת "אין להשיב לאשמה". עוד נטען, כי בת"פ 34706-06-18 מ"י נ' פור ואח' (12.4.21), שעניינו פרשה הידועה כ"קרטל הגיימינג", חשודים נחקרו בגין מחיקת תכתובות וואטסאפ באמצעותן תיאמו מחירים, אך המשיבה התמקדה בהעמדה לדין בעבירות הליבה ונמנעה מהגשת אישומים בגין עבירות של שיבוש הליכי משפט. הוסיפה ההגנה וטענה, כי היעדר הנחיות כתובות של המשיבה באשר להגשת כתבי אישום בעבירה של שיבוש הליכים משמעה היעדר מדיניות, המצדיקה ביטולו של האישום בשל אכיפה בררנית.

4. המשיבה מתנגדת לבקשה וגורסת כי יש לדחות את טענותיו המקדמיות של המבקש.

ביחס לשלל הטענות הנוגעות לדיות הראיות הקיימות להוכחת האישום העשירי נטען כי אין לעסוק בניתוח הראיות בשלב הטענות המקדמיות. מעבר לנדרש ציינה המשיבה, כי עדותו של מר עברון עולה בקנה אחד עם תוכן האישום העשירי וכי קיימות ראיות נוספות להוכחת האמור באישום זה, אשר טרם הוגשו לביהמ"ש, כגון: הודעות ששלח המבקש למר עברון, גרסאותיו השונות של המבקש בחקירה ופלט שיחות טלפון בין השניים.

ביחס לטענה כי אי חקירתו של מר עברון מהווה מחדל הפוגע בזכותו של המבקש להליך הוגן, טוענת המשיבה, כי בהתאם לפסיקה הרווחת, יש לבחון טענה בדבר מחדל חקירתי ונפקותו המשפטית על רקע התשתית הראייתית שהוכחה במשפט, לרבות השאלה האם קופחה הגנת הנאשם. לפיכך, לא ניתן להכריע בטענה בשלב המקדמי בו מצוי ההליך. יתרה מזאת, לשיטת המשיבה החלטתה שלא לחקור את מר עברון איננה מהווה מחדל חקירתי ואין בה כדי לפגוע בהגנת הנאשם, שעה שבא כוחו יכול לחקור נגדית את מר עברון, אשר עדותו טרם הסתיימה.

באשר לטענת האכיפה הבררנית גורסת המשיבה, כי עומדת לה חזקת התקינות המינהלית וכי ההבחנה בין המבקש לבין מר עברון, מר גמרמן ומר גרינברג מבוססת על הראיות ועל השוני בטיב המעשים הנוגעים לעניין. אין מדובר ביחס שונה אל שווים אלא באבחנה מותרת בין שונים. המשיבה פרטה בתגובתה לטענותיו הנוספות של המבקש טעמים מספר המבחינים בין עניינו של המבקש לבין הנתונים שהתקיימו בפרשת "קרטל הגיימינג" (סעיפים 52-60 לתגובה).

המשיבה הדגישה כי אין ממש אף בטענת ההגנה, לפיה ככל שמר עברון לא שינה בפועל את עדותו לא נעברה עבירה, שכן יסודות העבירות לפי סעיפים 246 ו-244 לחוק העונשין אינן כוללות בחובן דרישה לקיומו של רכיב תוצאתי.

דיון והכרעה-

אדון בטענות המבקש, אשר חלק ניכר מהן הועלו ונדונו בהחלטות קודמות של ביהמ"ש, לפי סדרן;

5. הטענות הנוגעות לניתוח הראיות בתיק, לרבות התייחסות לדיותן ולמשקלן של הראיות, טעונות בירור עובדתי. בניגוד לטענות ההגנה, פרשת התביעה ביחס להוכחת האישום העשירי טרם הסתיימה והיא מצויה בראשיתה, כאשר ראיות תביעה משמעותיות עדיין לא הובאו בפני ביהמ"ש.

לא ניתן להכריע בטענות מעין אלו במסגרת ההליך המקדמי בו עסקינן והטענות תוכרענה, במידת הצורך, בתום שלב ההוכחות בתיק, במסגרת הכרעת הדין.

6. אין בסיס לטענת ההגנה, לפיה בהיעדר השפעה בפועל על עדותו של מר עברון, לא נעברה עבירה ע"י המבקש, שכן העבירות המיוחסות למבקש הן עבירות התנהגות אשר אינן כוללות בחובן דרישה להוכחת רכיב תוצאתי. העבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין מתגבשת ככל שמוכח כי אדם "עשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין", מבלי שנדרש כי ההליך השיפוטי הוכשל בפועל. עבירה לפי סעיף 246(א) לחוק העונשין משתרעת, בין היתר, על מי שמנסה להניע אדם אחר, שבהליך שיפוטי לא יעיד, או יעיד עדות שקר, או יחזור בו מעדות או מהודעה שמסר. לא נדרש כי הניסיון יצליח.

7. טענות המבקש בנוגע לנפקותה המשפטית של החלטת המשיבה להימנע מחקירת מר עברון בעיצומה של עדותו אינן ניתנות להכרעה ללא ליבון עובדתי וראייתי. אף אם אתייחס לצורך הדיון דנן לאי החקירה כאל מחדל חקירתי, הרי שבהתאם להלכה הפסוקה יש לבחון את השפעתו של המחדל על יכולתו של הנאשם להתגונן על רקע מכלול הראיות שתוצגנה במשפט, לרבות במסגרת פרשת ההגנה. בהמשך לזאת, תוכרענה גם טענות אלו בתום שמיעת הראיות בתיק. יובהר, כי עיינתי בפס"ד אליו הפנתה ההגנה בעניין חליווה לעיל, ברם לא מצאתי כי ניתן להקיש ממנו לענייננו. באותו עניין דובר במקרה בו עדים משמעותיים לברור האשמה לא אותרו ע"י המשטרה ולא הובאו בפני ביהמ"ש באופן שפגע ביכולת הנאשם להתגונן, בעוד שבמקרה דנן העד עברון אותר ע"י הרשות החוקרת וההגנה יכולה לחוקרו בחקירה נגדית תוך ליבון כל סוגיה עובדתית ומשפטית אותה תחפוץ להעלות.

8. בסעיפים 14, 16 להחלטתי מיום 29.9.24, בבקשה לקבלת חומרי חקירה מכוח סעיף 108 לחסד"פ, התייחסתי בצורה מפורטת לטענות המבקש באשר לקיומה של אכיפה בררנית כלפיו. קבעתי כי לא נמצא, בשלב הדיוני בו עסקינן, שעניינם של עברון, גמרמן או גרינברג מבסס תשתית ראייתית ראשונית לאפליה בררנית, שכן ההחלטה שלא לחקרם בחשד לביצוע עבירה של שיבוש הליכים נטועה היטב בניתוח הראיות הנוגע למעורבים אלו ובשוני העובדתי הקיים, לכאורה, בינם לבין המבקש. אין לי אלא להפנות לטעמים שפורטו בעניין זה בהחלטה האמורה.

מסקנה דומה מתבקשת אף ביחס לטענת האכיפה הבררנית, שהעלה המבקש בהשלמת טיעוניו, בנוגע לפרשת "קרטל הגיימינג". צבר נימוקים קונקרטיים, שאינם מתקיימים בעניינו של המבקש, עמדו ביסוד החלטת המשיבה שלא למצות את החקירה בחשד לביצוע עבירות של שיבוש הליכים באותו מקרה, החל מהיקף החשודים והחקירה לצד הצורך בייעול ההליך וכלה בעובדה שהחשודים שם לא נחשדו בעבירה החמורה של הדחה בעדות, בניגוד למבקש. הלכה למעשה, ההגנה לא השכילה להצביע אפילו על מקרה אחד בו נמצאו ראיות לעבירה של הדחה בעדות והמאשימה נמנעה מהגשת כתב אישום בגין עבירה זו.

לאחר שנתתי דעתי להסבריה המפורטים של המשיבה ביחס למדיניות ההעמדה לדין בעבירות בהן עסקינן, כמו גם לדוגמאות אליהן הפנתה בתגובותיה, לא מצאתי ממש אף בטענת ההגנה, לפיה היעדר הנחיות כתובות בשאלת ההעמדה לדין בעבירות נושא הבקשה, מצדיק ביטולו של האישום העשירי.

נוכח כל האמור מעלה, הבקשה נדחית.

המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשפ"ה, 15 אוקטובר 2024, בהעדר הצדדים.