תמצית הטיעונים לעונש

3. ב"כ המאשימה, עו"ד ג.פאר, עמד בטיעוניו על מגמת ההחמרה בעבירות נשק וחומרת מעשי הנאשם שפגעו פגיעה משמעותית בערכים המוגנים ברף הגבוה ביותר. עוד הדגיש כי מדובר במעשה מתוכנן שביצע הנאשם בשליחות אחר, הנאשם פנה בתחכום ובמניפולטיביות לחברתו לשעבר כדי שתסיעו למגרש, עשה במקום סיור שטח, הסתיר את פניו והשליך את הרימון לתוך המגרש, רק לאחר שווידא שהרימון התפוצץ עזב את המקום תוך שהוא מאיץ בפלג לנסוע במהירות ובאופן מסוכן. כנגד פלג הוגש כתב אישום בגין סיוע לאחר מעשה. המאשימה ביקשה ליתן משקל משמעותי לסוג הנשק שמקורו צה"לי, אינו משמש להגנה עצמית ובעל פוטנציאל קטלני, ולכך שמגרש המכוניות ממוקם ברחוב מרכזי וסואן בעיר נתניה. לפיכך עותרת המאשימה למתחם ענישה בגין עבירת נשיאת הנשק הנע בין 42-84 חודשי מאסר, ולעונש כולל שנע בין 60-90 חודשי מאסר, מאסר על תנאי, קנס משמעותי ופסילת רישיון. לטענת המאשימה, תיק זה חמור מת"פ (מרכז) 38193-11-23 מדינת ישראל נ' נעאלוה (14.7.2024) מאחר שהרימון הושלך. אשר לנסיבות הנאשם הפנתה המאשימה לעברו הפלילי (הוגשו גזרי דין קודמים של הנאשם), מדובר בנאשם שהורשע בביצוע עבירות אלימות ונדון למאסרים אך לא למד את לקחו. לזכותו נטען כי לקח אחריות על מעשיו. על כן ביקשה למקם את עונשו של הנאשם במרכז המתחם ולהפעיל תנאי שתלוי כנגדו במצטבר למאסרו.

המאשימה הגישה אסופת פסיקה לתמיכה בעתירתה.

4. ב"כ הנאשם, עו"ד סוחמי, לא הקל ראש במעשה אך ביקש לגזור על הנאשם עונש מתון יותר. לדבריו נסיבות המעשה אינן חמורות מאד, הרימון הושלך לעבר מגרש מכוניות בשעת לילה וכדי לפגוע ברכוש בלבד, הנזק שנגרם לא היה גדול. על כן עתר למתחם ענישה שנע בין 24-50 חודשי מאסר, לעונש מאסר ראוי בן 30 חודשים ולחפיפת המאסר על תנאי בר הפעלה. עוד הפנה לפסיקה, שבה לטענתו במקרים חמורים יותר הוטלו עונשי מאסר של עד 40 חודשים. אשר לנאשם נטען כי הוא מצוי בזוגיות מזה שנתיים, נכון לשקם את עצמו ואמו מצויה במצב בריאותי קשה.

5. בת זוגו של הנאשם ביקשה בכל לשון של בקשה להתחשב בנאשם ובכך שמצויים בטיפולי פוריות. לדבריה הנאשם הוא ניצול מסיבת הנובה וניצל באמצעות מר רמי דוידיאן שמסייע להם. עוד הוגש מכתב מטעמו של מר רמי דוידיאן שבו אישר שסייע לנאשם להימלט ממסיבת הנובה, וכי נכון לסייע לו בהליכי שיקום ככל שירצה.

הנאשם בדברו האחרון הביע צער על מעורבותו בעבירה וחרטה על מעשיו.

קביעת מתחם העונש ההולם

6. חומרתן הרבה של עבירות הנשק והסיכון הנשקף מהן לשלום הציבור וביטחונו ידועים, למרבה הצער עבירות בנשק חם הפכו להיות תופעה נפוצה במחוזותינו ולעיתים תכופות אנו עדים לנזקי עבירות אלו, בדמות פגיעות בגוף או בנפש, ואף אובדן חיי אדם (ע"פ 4456/21 מדינת ישראל נ' אבו עבסה (23.1.2022)). צורך השעה הוא להחמיר בענישה בגין עבירות נשק, תוך מתן משקל בכורה לשיקולי הרתעה "ההלכה כי בעת גזירת עונשו של מי שהורשע בעבירות נשק, על בית המשפט לבכר את האינטרס הציבורי שבהרתעת הרבים, על פני נסיבותיו האישיות של הנידון" (ע"פ 587/22 עדאב אבו נאעסה נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (22.5.2022)) (ע"פ 2482/22 מדינת ישראל נ' אחמד קדורה, פסקה 5-6 (14.4.2022); ע"פ 5813/21 מוחמד ג'בארין נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (31.5.2022); ע"פ 6011/21 חאלד דסוקי נ' מדנית ישראל (25.11.2021); ע"פ 8320/21 מדינת ישראל נ' מחמד בסילה, פסקה 10 (28.12.2021); ע"פ 2283/22 אל נבארי נ' מדינת ישראל (31.7.2022); ע"פ 78/21 פלוני נ' מדינת ישראל (26.7.2022)).

מגמה זו באה לידי ביטוי גם בחקיקה במסגרת תיקון 140 לחוק, בו נקבעו עונשי מינימום לעבירות נשק, באופן שככלל, העונש שיושת בגין עבירות אלו, לא יפחת מרבע העונש המרבי שנקבע לעבירה.

7. עוד יש לתת את הדעת לנסיבות החמורות של מעשי הנאשם:

מדובר במעשה מתוכנן שבוצע עבור אחר ככל הנראה כדי לאיים או להזהיר את בעל מגרש המכוניות. לנאשם לא היה קשר ישיר לסכסוך אלא שימש ידו הארוכה של מזמין העבודה ובעל הסכסוך. הנאשם התנהל במניפולטיביות וניצל את טוב ליבה של חברתו לשעבר פלג, הוא ביקש ממנה להסיעו לנתניה באמתלה שמתכוון לפגוש שם חבר. פלג בתמימותה נענתה לבקשה והסיעה את הנאשם ברכבו של בן זוגה משה, שישב במהלך הנסיעה לצדה מבלי שידע דבר על מטרת הנסיעה. לנאשם חלק דומיננטי בביצוע המעשה ואחריות בלעדית על נשיאת הרימון והשלכתו. הנאשם נשא את רימון הרסס בתוך הרכב ובכך סיכן את יושביו, הגיע למגרש, ערך סיור מקדים, השליך את הרימון על כלי הרכב ונמלט מהמקום לאחר שווידא שזה התפוצץ. הנאשם הוסיף חטא על פשע בכך שהורה לפלג לנסוע במהירות, ככל הנראה שבשל הלחץ שבו הייתה שרויה וכדי למלט את עצמה נסעה כברת דרך במהירות ובאופן שסיכן את הנהגים האחרים ויושבי הרכב עד שנעצרה ע"י שוטרים.

משקל לחומרה יינתן לסוג הנשק ולכך שהנאשם נשא השליך את הרימון "מתחם העונש ההולם בעבירות המבוצעות בנשק צריך שיקבע בהתאם לסוג הנשק שבו מדובר. שהרי, סוג הנשק, כמו-גם ההיקף שבו נסחר, הוחזק, הובל וכיוצא באלה, הם נסיבות הקשורות בביצוע העבירה והם שקובעים את פוטנציאל הנזק הכרוך במעשה העבירה... אין כל חידוש בקביעה כי קיים מדרג ענישה בעבירות המבוצעות בנשק, הנקבע, בין השאר, על-פי סוג, איכות וכמות הנשק שנעשה בו שימוש..." (ע"פ 1323/13 חסן ואח' נ' מדינת ישראל (5.6.2013)). עוד נאמר בפסיקה כי כאשר מדובר בנשק שעל-פי טיבו אינו מיועד להגנה עצמית אלא נשק התקפי בעל פוטנציאל קטלני, יש בעבירת ההחזקה והנשיאה של אותו נשק חומרה מיוחדת. בעניינו, הנאשם נשא והשליך רימון רסס, סוג נשק שהוגדר בפסיקה כנשק התקפי, רב עוצמה, אשר השימוש בו עלול להביא להרג ללא הבחנה (ע"פ 149/12 אלמליח נ' מדינת ישראל, פסקה 59 (24.9.2012)). עוד יובהר, כי פוטנציאל הנזק של רימון הרסס, להבדיל מרימון הלם או רימון גז, עוצמתי יותר (ע"פ 5336/16 עאזם נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (8.9.2016)), אך לא מזמן, באירוע טראגי שאירע ברמלה, מצאו את מותם ארבעה אזרחים תמימים, חלקם ילדים, כתוצאה מהתלקחות אש שאחזה ברכב שהושלך לעברו רימון רסס.

בטענת ההגנה כי הרימון הושלך בשעת לילה מאוחרת ועל מנת לפגוע ברכוש בלבד אין כדי להקהות במידה ניכרת את חומרת המעשה. כפי שנטען, המגרש ממוקם ברחוב מרכזי בעיבורה של עיר ולא באזור תעשייה, שומר המגרש ששהה בסמוך אמנם לא נפגע אך לקה בחרדה. לכך נוסיף, כי המעשה בוצע כחודש לערך לאחר אירועי 7.10, ועלול היה לעורר בהלה קשה בקרב האנשים ששהו בסמוך. הנזק שנגרם הוא אכן לרכוש, מספר כלי רכב ניזוקו, פוטנציאל הנזק, כאמור, רב וקטלני.

8. בהינתן סוג הנשק, נסיבות המעשה ופוטנציאל הנזק הגלום בהם מצאתי לקבוע כי פגיעתו בערכים המוגנים היא ברף גבוה.

מדיניות הענישה הנוהגת

9. בפסיקה ענפה הושתו על נושאי נשק עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופות ממושכות, גם במקרים שהנאשמים צעירים וזו להם הסתבכותם הראשונה עם החוק. מעיון בפסיקה, ניתן לומר כי בתי המשפט מתייחסים בחומרה רבה להובלת חומרי נפץ ומטעני חבלה גם מסוג רימוני יד, לעיתים אף יותר מאשר הובלת נשק מסוג אקדח או רובה. ביחס למסוכנות העולה מביצוע עבירות הקשורות בחומרי נפץ אמר בית המשפט העליון בע"פ 6210/13, גונן נ' מדינת ישראל, מפי כב' השופט מזוז את הדברים הבאים:

"אין צורך להכביר מילים על מסוכנותם של חומרי נפץ ומטעני חבלה. מדובר בסכנת נפשות, פשוטו כמשמעו. יש למגר את התופעה של סחר, נשיאה והובלה של נשק. אין ניתן להתפשר. מידת הרחמים צריכה להיות מופנית כלפי הציבור הרחב, מאשר כלפי המערער ואחרים שכמותו, שמסכנים חיי אדם בצורה שכזו" (שם, 14.11.2013).

ע"פ 5602/22 מדינת ישראל נ' פלוני (14.9.2022) מסמן מגמת החמרה משמעותית בעבירות נשיאת נשק. במקרה זה, התקבל ערעור מדינה בעניינו של תושב האזור, שנשא אקדח טעון ברכב ונגזרו עליו 18 חודשי מאסר. בית המשפט (כב' השופט שטיין) קבע מתחם ענישה ראוי שנע בין 30-42 חודשי מאסר. עונשו של המשיב, ללא עבר, הוחמר, מבלי למצות את הדין, למאסר בן 28 חודשים;

ע"פ 2633/22 חדד נ' מדינת ישראל (15.1.2023), במקרה זה הוביל הנאשם לבנת חבלה במשקל 530 גר' ללא מנגנון הפעלה. בית המשפט התייחס בחומרה לסוג הנשק, לבנת חבלה שעלולה להפוך בנקל למטען רב עוצמה, נקבע מתחם עונש הנע בין 3-5 שנות מאסר. הנאשם צעיר בעל עבר פלילי בתחום הסמים, שניהל את משפטו, נדון ל-4 שנות מאסר. בית המשפט העליון קיבל את ערעור הנאשם על חומרת עונשו, נקבע כי החמרת רמת הענישה צריכה להיעשות באופן הדרגתי , ולפיכך עונשו הופחת ל-42 חודשי מאסר;

בע"פ 723/19 שייברג נ' מדינת ישראל (18.4.2019), נדון נאשם למאסר בן 52 חודשים (כולל הפעלת תנאי בן 6 חודשים במצטבר למאסר) הנאשם הורשע בשלושה אישומים, במסגרת האישום השלישי הכין מטען חבלה מאולתר, הצמידו לתחתית כלי רכב והפעילו, אך בשל כשל טכני המטען לא התפוצץ. בית המשפט העליון דחה את הערעור, עוד הפנה לעברו הפלילי של הנאשם הכולל עבירת אלימות חמורה;

בע"פ 3877/16 ג'באלי נ' מדינת ישראל (17.11.2016) הורשע המערער בעבירה של נשיאת נשק בכך שנשא אקדח טעון ומחסנית שהכילה 14 כדורים, אשר נגנב חודשים אחדים קודם לכן בהתפרצות לדירה, הוא הגיע למקום מפגש ליישוב סכסוך, כשהוא נושא עימו ברכב ולאחר מכן במכנסיו את האקדח, וכשהגיעו שוטרים, השליכו. בית המשפט המחוזי קבע מתחם העונש ההולם בין 24 ל-48 חודשי מאסר בפועל וגזר על המערער, בעל עבר פלילי, 34 חדשי מאסר, ערעורו נדחה;

ת"פ (מחוזי-מרכז) 38193-11-23 מדינת ישראל נ' נעאלוה (14.7.2024) במקרה זה שנדון לפניי הורשע נאשם ללא עבר פלילי בהובלת 6 רימוני רסס, נקבע מתחם שנע בין 4-7 שנות מאסר, הנאשם נדון למאסר בתחתית המתחם. לטענת המאשימה המקרה שבפנינו חמור יותר מאחר שהרימון הושלך והתפוצץ והנאשם הורשע בעבירות נלוות. מנגד ניתן בגזר דין זה משקל נכבד לריבוי הרימונים.

מקרים נוספים שלחלקם הפנתה המאשימה חמורים יותר מאחר שרימון הרסס הושלך לעבר דירה או משרד שבהם שהו אנשים אך ללא שנגרם נזק לגוף:

ת"פ (מחוזי חי') 52099-10-20 מדינת ישראל נ' ניסן דדון (22.7.2021), הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של ניסיון להיזק בחומר נפיץ, החזקה, נשיאה והובלת נשק (רימון ואקדח) והפרעה לשוטר ושיבוש מהלכי משפט. הנאשם השליך רימון רסס שלא התפוצץ לעבר דלת כניסה של משרד בו שהו אנשים. נקבע מתחם ענישה שבין 42-78 חודשי מאסר בפועל והושתו על הנאשם 54 חודשי מאסר בפועל. (ראו גם ת"פ (מחוזי חי') 7168-08-23 מדינת ישראל נ' ספדי (1.4.2024), הנאשם הורשע בנסיבות דומות נדון ל-54 חודשי מאסר, ערעור מדינה תלוי ועומד בבית המשפט העליון (ע"פ 4047/24);

ת"פ (מחוזי חי') מדינת ישראל נ' סמלין (13.5.2024), הנאשם הורשע בנשיאת נשק והיזק בחומר נפץ. הנאשם החזיק מטען צינור מאולתר והשליכו לעבר דלת דירה. נזק לרכוש בלבד. הנאשם בעל עבר פלילי נדון למאסר בן 40 חודשים. נקבע מתחם שנע בין 30-60 חודשי מאסר;

ת"פ (מחוזי חי') 40604-08-22 מדינת ישראל נ' ג'אלב אסווד (14.2.2024); נאשם שהורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של ניסיון לחבול בחומר נפיץ ועבירות בנשק. הנאשם יחד עם אחרים הצמיד מטען חבלה לרכבו של אדם אחר בכוונה לגרום לו חבלה. בזמן שהמתלונן נהג ברכב המטען נפל ולא הופעל. נקבע מתחם ענישה שבין 39-72 חודשי מאסר בפועל והושתו על הנאשם 50 חודשי מאסר בפועל.

ההגנה הגישה לעיוני העתק גזר הדין שניתן לפני כחודש בת"פ (מחוזי ת"א) 28681-05-24 מדינת ישראל נ' מוסלי (9.9.2024). במקרה זה הורשעו נאשמים 2-4 במסגרת הסדר טיעון בעבירה של היזק בחומר נפיץ, השלכת רימון רסס לעבר בניין מגורים, ונדונו למאסרים הנעים בין 30-36 חודשי מאסר. נסיבות המקרה אמנם חמורות יותר אלא שהרקע להסדר הטיעון לא פורט בהרחבה ונטען לקשיים ראייתיים.

אשר לעבירות הנוספות, הנאשם הורשע בהיזק לרכב, נגרם כתוצאה מהרימון שהשליך נזק למספר כלי רכב, זו גם הייתה מטרת מעשיו. נקבע מתחם שנע בין 6-12 חודשי מאסר. בגין עבירת הסמים המתחם יתחיל מעונש צופה פני עתיד.

10. עוד הוצג לעיוני גזר דינה של פלג (ת"פ (שלום פ"ת) 226-12-23), פלג הורשעה בעבירות של סיוע לאחר מעשה והחזקת סם שלא לצריכה עצמית. הצדדים הגיעו להסדר טיעון ולפיו הוטל על פלג, בחורה צעירה ללא עבר פלילי שנסיבותיה קשות, מאסר בן 15 חודשים, עוד חולט הרכב שבו נהגה.

11. לאחר שבחנתי את נסיבות ביצוע העבירה, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנוהגת, ראיתי לקבוע מתחם ענישה הנע בין 40-60 חודשי מאסר.

גזירת העונש המתאים לנאשם

12. הנאשם יליד 1987, עברו מכביד. הנאשם הורשע, בין היתר, בעבירות אלימות רבות ונדון לעונשי מאסר. בשנת 2016 נדון בגין צבר מעשי אלימות כנגד בת זוגו דאז למאסר בן 19 חודשים (כולל הפעלה במצטבר של מאסר על תנאי, ת"פ (שלום רמלה 15459-07-16), בשנת 2022 נדון בגין עבירות אלימות, במסגרת הסדר טיעון, למאסר בן 7 חודשים ולמאסר על תנאי בן 6 חודשים שהוא בר הפעלה בתיק זה (ת"פ (שלום ת"א) 16947-08-20 מיום 27.11.22).

13. הנאשם הודה במיוחס לו ונטל אחריות, לטענתו פניו לשיקום אך דברים דומים אמר בעבר בהליכים קודמים שהתנהלו כנגדו. כעולה מ-נ/1 הנאשם נמלט בעור שיניו ממסיבת הנובה ביום 7.10.23, אלא שנסיבות תיק זה ומועד ביצועו, כחודש לאחר מכן, מלמדים שחיש מהר חזר לסורו. נסיבות תיק זה מעידות שהנאשם אינו נרתע מלהחטיא ולסבך את האנשים הקרובים לו, אך משום טוב לבה של פלג, חברתו לשעבר, בחורה צעירה ללא עבר פלילי הסתבכה בביצוע עבירות פליליות וריצתה מאסר, רכבו של בן זוגה חולט. הרקע לביצוע המעשים מלמד כי הנאשם מצוי עמוק בתוך העולם העברייני וככל הנראה מתפרנס מביצוע עבירות פליליות, כך שהסיכון הנשקף ממנו להישנות עבירות נשק ואלימות גבוה, ספק רב אם הורתע מסנקציות שהוטלו עליו.

14. לסיכום, לאחר שבחנתי את כלל השיקולים, לרבות שיקולי הרתעת הרבים והיחיד, מצאתי לגזור על הנאשם עונש במרכז המתחם לצד ענישה נלווית. לא מצאתי מקום לגזור על הנאשם עונשי פסילה.

15. אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 48 חודשי מאסר החל מיום מעצרו 19.11.23.

ב. מפעילה תנאי בן 6 חודשים מת"פ 16947-08-20 בחופף ובמצטבר למאסרו כך שהנאשם ירצה עונש מאסר כולל 52 חודשי מאסר.

ג. מאסר על תנאי בן 12 חודשים לבל יעבור הנאשם עבירת נשק או אלימות או רכוש מסוג פשע תוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.

ד. מאסר על תנאי בן 6 חודשים שלא יעבור עבירות אלימות או רכוש מסוג עוון או עבירת סם מסוג פשע תוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.

ה. קנס בסך 5000 ₪ או 40 ימי מאסר. הקנס ישולם בחמישה תשלומים החל מיום 10.12.24.

צו כללי למוצגים

סמים יושמדו.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ו תשרי תשפ"ה, 28 אוקטובר 2024, במעמד הצדדים.