תמצית טיעוני הצדדים לעונש

4. המאשימה, באמצעות ב"כ עו"ד גבי פאר, עמדה על חומרת מעשי הנאשם והפסול בפתרון סכסוכים בדרכי אלימות. לטענתו, הנאשם התנהל באופן אלים ומשולח רסן ופגע פגיעה ממשית בבטחונו של המתלונן ושלומו הפיזי והנפשי. עוד הדגיש כי מדובר במספר אירועי אלימות שגרמו למתלונן חבלות, לא הובהר הרקע לביצוע העבירות. המאשימה עתרה למתחם ענישה הנע בין 18-42 חודשי מאסר, ביקשה ליתן משקל לכך שמדובר בשני אירועי אלימות נפרדים וכן לענישה נלווית הכוללת פיצוי, שלילת רישיון נהיגה וקנס. הנאשם נעדר עבר פלילי, ללא סיכויי שיקום, לא שיתף פעולה עם שירות המבחן, שולב בטיפול בהתמכרות לאלכוהול אך חזר לשתות כעבור זמן קצר. לפיכך ביקשה המאשימה למקם את עונשו במרכז המתחם.

5. ב"כ הנאשם, עו"ד סיון חיימוב, ביקשה בטיעוניה למתן את חומרת המעשים, לדבריה מדובר בבחור בן 25 שהגיע לבילוי במועדון, נכנס ביחד עם המתלונן לתא שירותים מסיבות שלא הובהרו אך לא כדי לריב, הנאשם הודה במיוחס לו, החבלות של המתלונן אינן קשות. לטענת הסניגורית, הפסיקה שאליה הפנתה המאשימה דנה במקרים חמורים יותר של ביצוע מעשי אלימות באמצעות נשק קר, על כן סבורה שמתחם הענישה הראוי נע בין מספר חודשי מאסר ל-15 חודשים. הנאשם שהה חודשים ארוכים במעצר ובמעצר באיזוק, ועל כן מבקשת להסתפק בענישה של עבודות שירות ונוכח הודאתו ועברו הנקי למקם את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם. אשר להעדר שיתוף הפעולה עם שירות המבחן, לטענתה הנאשם היה שקוע בדיכאון ולא הצליח לגייס מספיק כוחות כדי להשתלב בטיפול אך אין מקום לזקוף זאת לחובתו, עובר למעצרו ניהל אורח חיים תקין, עבד וניהל קשר זוגי.

הצדדים הגישו אספות פסיקה לתמיכה בעתירותיהם.

הנאשם בדברו האחרון, הביע צער על מעשיו ובקש הזדמנות להתחיל את חייו מחדש, הנאשם הבטיח שיקדיש את זמנו למשפחה שהקים.

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

6. מעשי הנאשם פגעו בערכים החברתיים של כבוד האדם, שלומו וביטחונו. הנאשם הגיע למועדון ומסיבה שאינה ברורה, ככל הנראה היה שרוי בגילופין, הכה במתלונן מכות אגרוף בפניו בשתי הזדמנויות, המתלונן איבד את ההכרה ונגרמו לו חבלות חמורות שונות בפניו.

7. נסיבות מעשיו של הנאשם אינן קלות, הנאשם הכה במתלונן בשני אירועי אלימות נפרדים, בתוך המועדון ומחוצה לו. אין חולק שהמתלונן לא הגיב באלימות כלשהי והאשם באירועים מוטל באופן בלעדי על כתפי הנאשם. המתלונן נפגע ואיבד את הכרתו, החבלות שנגרמו לו אינן קשות כשמדובר בעיקר בשפשופים, נפיחויות ודימומים בפניו. הנאשם לא הסלים את רף האלימות בה נקט, הוא אמנם איים על המתלונן שישבור על ראשו את בקבוק הבירה שבו אחז אך לבסוף שב והכה בו מכת אגרוף. פוטנציאל הנזק ממעשיו של הנאשם משמעותי.

8. על יסוד כל אלו, מצאתי לקבוע כי פגיעת מעשי הנאשם בערכים המוגנים היא ברף בינוני.

מדיניות הענישה הנוהגת

9. מנעד הענישה בעבירות אלימות מגוון ותלוי נסיבות המעשה ותוצאתו: "האלימות מכרסמת ביסודות חברתנו, ועלינו להשיב מלחמה כנגד אלו הנוטלים חרות לפעול באלימות כלפי הזולת. במסגרת מלחמה זו שומה על בתי המשפט להכביד את הענישה על עבריינים אלו. "חברתנו הפכה להיות חברה אלימה, ותרומתו של בית-המשפט למלחמה באלימות היא בהטלת עונשים ראויים" (ע"פ 7878/09 מדינת ישראל נ' פלוני (3.8.2010)). בעניינו, מדובר בשני מעשי אלימות כלפי אותו מתלונן ללא שימוש בנשק קר או חם, ובעבירה שהעונש המירבי בגינה הוא 7 שנות מאסר ונדונה ברגיל בבית משפט שלום.

10. המאשימה עתרה למתחם ענישה הנע בין 18-42 חודשי מאסר אך לאחר עיון בפסיקה שהוגשה, התבססה בעיקר על מקרים חמורים יותר. כך ברע"פ 176/13 בן ארי נ' מדינת ישראל (20.2.13) הורשע נאשם, לאחר שמיעת ראיות, בכך שהכה את שכנו המבוגר, על רקע סכסוך שכנים, בכל חלקי גופו ואיים על אשת השכן כי יכה גם את בנה. הקורבן סבל מחבלות חמורות ועבר כתוצאה מהאירוע מספר ניתוחים. הנאשם, הסובל מבעיות בריאות, נדון למאסר בן 24 חודשים. ערעורו ובקשת ר"ע שהגיש נדחתה; במקרה אחר, ע"פ 767/20 זכרייס נ' מדינת ישראל (5.11.20) הורשע נאשם, שהיה שרוי בגילופין, בכך שבמהלך תגרה הכה במתלונן בצורה קשה, באמצעות אבן על ראשו וגרם לשבר בארובת עינו ולחבלות בכל חלקי גופו. הנאשם הורשע בעבירה של חבלה בנסיבות מחמירות (סעיף 333 וסעיף 335(א)(1) לחוק) ונדון למאסר בן 32 חודשים. ערעורו נדחה.

11. מן העבר השני עתירת ההגנה למתחם המתחיל במאסר שניתן לריצוי בעבודות שירות אינה נותנת ביטוי ראוי לנסיבות החמורות של מעשי הנאשם. ברגיל, ניתן למצוא בפסיקה מקרים שבגין עבירה דומה נדונו נאשמים לעונש שאינו כולל מאסר (ראו פסיקה שהוגשה ע" ההגנה: עפ"ג 49473-01-24 מדינת ישראל נ' סואעד (21.3.24) אירוע אלימות חמור ויחיד, עפ"ג 31326-07-21 טל נ' מדינת ישראל (4.11.21), אשם תורם של המתלונן; עפ"ג 41984-05-23 גחלי נ' מדינת ישראל (24.3.24), על הנאשם נגזרו 12 חודשי מאסר, תקיפה באמצעות מוט ברזל, עונשו הוקל לעבודות שירות בעקבות נסיבות אישיות יחודיות. אך בענייננו יינתן ביטוי לכך שמדובר בשני אירועי אלימות ולתוצאתם.

12. אשר על כן, לאחר ששקלתי את נסיבות המעשה ומדיניות הענישה הנוהגת, מצאתי לקבוע מתחם ענישה הנע בין 30-11 חודשי מאסר.

גזירת העונש המתאים לנאשם

13. הנאשם צעיר, ללא עבר פלילי. מאחר שלא שיתף פעולה עם שירות המבחן, לא ניתן היה ללמוד על נסיבותיו לעומק. הנאשם חוטא בשתיית אלכוהול, הופנה במסגרת הליך המעצר ליחידה להתמכרויות אך הפסיק לשתף פעולה תוך זמן קצר וחזר לצרוך אלכוהול. לטענת ב"כ הנאשם בשלב זה היה שרוי בדיכאון. הנאשם הופנה לתסקיר בהמשך לבקשתו, לא ניצל את ההזדמנות שניתנה לו ולא התייצב לפגישות. צירוף של נטיית הנאשם לשתייה לא מבוקרת של אלכוהול והתנהלותו האלימה והאימפולסיבית מעיד על סיכון ממשי הנשקף ממנו לביצוע עבירות דומות בעתיד. הנאשם הודה, הביע צער על מעשיו והיה נתון במעצר ובתנאים מגבילים לראשונה בחייו.

14. על יסוד כל נתוני הנאשם מצאתי למקם את עונשו סמוך לתחתית מתחם הענישה ולהשית עליו, בין היתר, פיצוי למתלונן. לא מצאתי להטיל עליו עונשי פסילת רשיון.

15. אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 12 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו 21.1.23-19.3.23.

ב. מאסר על תנאי בן 8 חודשים שלא יבצע עבירות אלימות מסוג פשע במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.

ג. מאסר על תנאי בן 5 חודשים שלא יבצע עבירת אלימות מסוג עוון במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.

ד. קנס בסך 1,500 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו שישולם עד ליום 3.12.24.

ה. 5,000 ₪ פיצוי למתלונן ע"ת 1 שישולם בחמישה תשלומים שווים ורצופים החל מיום 15.11.24. יועבר למתלונן בהתאם לפרטים שתמסור המאשימה למזכירות בית המשפט.

ו. הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 16.12.24 עד השעה 10:00 בבית מעצר הדרים. לצורך הבטחת התייצבותו תעמודנה הערבויות הכספיות שנקבעו בהליך המעצר הנלווה. יקוזזו לטובת הפיצוי עם תחילת ריצוי המאסר. מוצא צו עיכוב יציאה מהארץ עד תחילת ריצוי המאסר.

צו כללי למוצגים.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ו תשרי תשפ"ה, 28 אוקטובר 2024, בהעדר הצדדים.