ב"כ דן טוניק

החלטה

1. מונחת בפניי בקשה לתיקון כתב אישום.

רקע עובדתי

2. הנאשמת 1 היא חברה העוסקת במתן שירותי שמירה (להלן: הנאשמת) נאשם 2 בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום ניהל את הנאשמת (להלן: הנאשם(.

3. ביום 13/4/23 הוגש כתב אישום בתיק זה נגד הנאשמים בגין עבירות של ניכוי כספים משכרם של עובדיה שנועדו לקופת פנסיה, קרן השתלמות או דמי חבר באיחור תוך 30 ימים מהיום שבו רואים את השכר שממנו נוכו הכספים כמולן. בגין מעשים אלו יוחסו לנאשמים עבירות לפי סעיפי עבירה לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.

4. ביום 30/4/24 הגישו הנאשמים את תשובתם לכתב האישום, הכחישו את האמור בו, ועמדו בין היתר על הטעויות שנפלו בכתב האישום.

5. ביום 28/11/24 בפתח ישיבת ההוכחות, טען ב"כ הנאשמים כי כתב האישום אינו מגלה עבירה נוכח טעויות סופר בטבלה המפרטת את העבירות ביחס לעובדים השונים. בהתאם לכך, ביום 9/12/24 הגישה המאשימה בקשה לתיקון כתב האישום, וטענה כי התיקונים נובעים בטעויות סופר אשר אירעו בשגגה. עוד נטען כי אין בתיקון האמור לפגוע בנאשמים שכן לא החל דיון הוכחות. ביום 19/12/24 הגישו הנאשמים התנגדות, שכן לטענתם המאשימה לא נהגה כשורה כאשר לא דייקה בפרטי כתב האישום עת רשמה אותו, ונטען כי אלמלא הערותיהם בפתח הדיון לא הייתה מודעת לתיקונים הנדרשים. לבסוף טענו הנאשמים כי המאשימה לא תיקנה את כתב האישום "בהקדם האפשרי" אלא המתינה כחצי שנה להגשת בקשה לתיקון כתב האישום, ולכן יש לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה

6. סעיף 92 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, קובע: "בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום או יירשם בפרוטוקול".

7. בע"פ 6168/20 מדינת ישראל נ' יעקב עמיחי שמבה (9.6.2022), חזר בית המשפט העליון על הכללים לתיקון כתב אישום לאחר הקראה: "לאחר הקראת כתב האישום הסמכות להורות על תיקונו נתונה לבית המשפט, ובית המשפט יתיר תיקון, בתנאי שלא יהיה בכך כדי לקפח את הנאשם בהגנתו (ראו: סעיף 92(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982; יעקב קדמי על סדר הדין בפלילים חלק שני 948 (מהדורה מעודכנת 2009(".

8. בע"פ 52/63 היועץ המשפטי לממשלה נגד משה פייגנבאום (פד"י כרך יז, ע' 1087) נקבע: 'שיקול הדעת הנתון בכגון דא לבית-המשפט, חייב בית-המשפט להשתמש בו כאורח שיפוטי, כשהוא משווה לנגד עיניו את המטרה לדון דין צדק לאמיתו. לענין תיקון כתב האישום המבחן הוא, אם מתרפאים, על-ידי אותו תיקון בלבד, הפגמים שבהליכים שהתנהלו עד לתיקון: שאם על-ידי תוספת מלה או מחיקת מלה, וכיוצא באלה תיקונים בכתב האישום, לא יישאר עוד שריד ופליט לכל הפגמים שההליכים נפגמו בהם, פשיטא שבית-המשפט חייב להרשות את התיקון; ואילו אם גם אחרי התיקון, ולמרות התיקון, יישארו ההליכים פגומים, אם מחמת חוסר הוכחה או חוסר הזדמנות להגנה ואם מחמת כל סיבה חוקית אחרת, לא ירשה בית המשפט את התיקון, אלא אם אפשר לעשותו בשלב ובנסיבות המרשים גם הסרת כל יתר הפגמים מן ההליכים. לכן מן הדין היה לתקן את כתב האישום", ובשלב מאוחר יותר קבע בית המשפט העליון בע"פ 951/80 יצחק קניר נ' מדינת ישראל, לה(3) 505 (1981) "מגמה הברורה בפסקי הדין של בית-משפט זה היא למנוע עיוות דין, העלול להיגרם בין לנאשם ובין לאינטרס הציבורי, העלול להיפגע מזיכויו של עבריין עקב משגה של התובע; המגמה היא שלא לחסום לחלוטין את הדרך להבאת ראיות נוספות."

9. ברע"פ 2363/10 יצחק בן אברהם נ' מדינת ישראל (6.4.2010) קבע בית המשפט העליון גם לאחר שהחלה פרשת התביעה כי "סעיף 92 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, קובע כי בית-המשפט רשאי לאפשר את תיקון כתב האישום בכל שלב שלאחר תחילת המשפט, ובלבד ש"ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן". לעניין זה הדגיש בית המשפט המחוזי כי תיקון כתב האישום בוצע עובר לסיום פרשת התביעה, ועל כן יכול היה המבקש לעסוק בכך במהלך פרשת הגנתו. יתרה מכך, שניים מעדי התביעה נקראו לשוב לדוכן העדים, ועל כן מקובלת עלי השקפתו של בית משפט קמא, לפיה דבר לא נגרע מזכותו של המבקש להתגונן כנגד עבירות שבינן לעבירות המקוריות שיוחסו לו קיימת זיקה הדוקה."

10. מהפסיקה האמורה עולה כי תיקון כתב אישום יתאפשר בכל שלב שלאחר תחילת המשפט ובלבד שלא תמנע מהנאשם אפשרות להתגנון, כלומר המבחן העיקרי שיש לבחון הוא האם בשלב ובנסיבות בהן מבקשת המאשימה לתקן את כתב האישום תיפגע זכותו של הנאשם להתגונן. במקרה דנן, אני סבורה כי יש להשיב על שאלה זו בשלילה.

11. תחילה, מקובלת עלי טענת הנאשמים כי עיון בבקשה לתיקון כתב האישום מלמד שהתיקונים הם תיקון טעויות של חוסר תשומת לב לפרטים והעדר הקפדה על כתיבת פרטי כתב האישום. כך גם מקובלת עלי טענת הנאשמים כי לנוכח ההערות במענה לאישום, יכלה המאשימה לתקן את כתב האישום מבעוד ומועד וטרם ישיבת ההוכחות. עם זאת, בהתאם להלכה פסוקה ובשים לב למערכת האיזונים שבין האינטרס הציבורי לבין זכות הנאשמים להתגונן, על אף המחדלים האמורים יש לאפשר את תיקון כתב האישום שכן מדובר בתיקונים שאין בכוחם להשפיע על הגנת הנאשמים:

12. ראשית, חלף זמן רב מהגשת כתב האישום, אך בירור אשמתם של הנאשמים עוד נמצא בתחילת הדרך שכן טרם החלה שמיעת הראיות בתיק. לכן, קבלת הבקשה לתיקון כתב האישום בשלב זה לא תפגע בזכותם של הנאשמים להתגונן, שכן כל ההליך המשפטי כולו עוד לפניהם.

13. שנית, חומר הראיות עליו מתבססת המאשימה מונח לפני הנאשמים זמן רב, וידוע להם, לכן אין בתיקוני כתב האישום כדי לשנות מההיערכות שלהם להליך ההוכחות, וגם אם לא היה מונח כל חומר הראיות בפניהם, לנוכח השלב בו מצוי ההליך גם במצב דברים זה לא הייתה נפגעת זכותם להתגונן.

14. שלישית, עיון בבקשה לתיקון כתב האישום מלמדת שמדובר בטעויות בשמות העובדים כך שמבחינת הנאשמים אין בשינוי שם עובד כדי להחמיר או להקל את אשמתם, כמו-כן תיקון טעויות בתאריכי ההפקדה של הכספים לקרנות השונות לעיתים מטיב עם הנאשמים, לדוגמה כשנרשם בכתב האישום שנת 2011 במקום שנת 2021, תיקון הטעות מפחית את מספר החודשים שביצעו הנאשמים לכאורה את העבירה. כך גם תיקון הטעויות שמתייחס לסכומים שהופקדו הוא מינורי. לכן גם לגופו של עניין אין בשינויים האמורים כדי לפגוע בנאשמים.

סוף דבר

15. לאור כל האמור אני מתירה לתקן את כתב האישום כמבוקש כאמור בנספח א' לבקשה מיום 8/12/24.

16. ישיבת הוכחות תתקיים ביום 6/7/25 בשעה 9:00.

ניתנה היום, ל' כסלו תשפ"ה, (31 דצמבר 2024), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.