דיון והכרעה

6. עניין איחוד המשפטים מוסדר בסעיף 90 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב 1982 (להלן: החוק) ובענייננו, בצירוף סעיף 87 לחוק.

7. בנושא זה, קבע בית המשפט העליון בע"פ 866/95 סוסן נ' מדינת ישראל, (1996), "הדעת נותנת כי המחוקק כיוון לכך שפרשה עובדתית אחת תתברר בפני בית משפט אחד על כל ספיחיה. אין חולק כי זה המצב הרצוי".

8. לעניין שלבי ההליך השונים בהם נמצאים שני התיקים, נקבע בתפ"ח (מחוזי ב"ש) 4370-03-15, כי: "סעיף 90 לחסד"פ קובע, כי כל עוד לא ניתנה הכרעת דין, רשאי בית המשפט להורות על איחוד הדיון בכתבי אישום שונים שהוגשו בתיקים שונים לאותו בית משפט ובלבד שצירוף הנאשמים או האישומים מותר על פי סעיפים 86 ו-87 לחסד"פ ... וכי בית המשפט... סבור שאיחוד הדיון לא יגרום עיוות דין (לנאשם או לציבור)"

9. יפים בענייננו גם דבריו של כב' השופט זילברטל, בת"פ (מחוזי י-ם) 1256/01 מדינת ישראל נ' כהן: "ככלל, צירוף אישומים וצירוף נאשמים נועד לייעל את הדיון. צירוף כזה מאפשר שמיעת כל העדים הנוגעים לאותה פרשה על ידי מותב אחד.... הדבר ... מונע אפשרות של החלטות סותרות וממצאים מנוגדים שייקבעו על ידי הרכבים שונים".

10. בבוא בית המשפט להחליט בבקשה כגון הבקשה דנן, עליו לאזן בין שיקולים הקשורים לאינטרס הציבורי, לרבות ייעול ההליך, חתירה לחקר האמת והימנעות מהכרעות סותרות של מותבים שונים, ושיקולים הקשורים לאפשרות של פגיעה בזכויות הנאשם ובהגנתו בעקבות האיחוד.

מן הכלל אל הפרט

11. אבחן כעת האם אחת מהחלופות של סעיף 87 לחוק מתקיימת, ואם כן, האם יגרום איחוד המשפטים לעיוות דין.

12. במקרה דנן מצאתי כי מתקיימות שתי החלופות שבסעיף 87, העבירות שמיוחסות למשיבים בשני ההליכים מצביעות על ביצוע בצוותא של מעשה האלימות, והאירוע המתואר בשני כתבי האישום, הוא האירוע שעומד במרכז שני כתבי האישום.

13. אשר לשאלת עיוות הדין כתוצאה מאיחוד ההליכים, בא כוחו של משיב 2 העלה חשש כי עלולה להיגרם פגיעה בסיכוייו להליך הוגן, וזאת בשל הזמן הקצר שיהיה ביד בא כוחו להתכונן לדיוני ההוכחות, וכן פגיעה בזכויותיו למהלך הרגיל של ההליך הפלילי לרבות השלבים המקדמיים הקבועים בו. אכן, קבלת הבקשה תחייב את דחיית מועדי ישיבות ההוכחות הקבועות בתיק הראשון ומתן זמן נוסף להכנת ההגנה של משיב מספר 2, דבר שעלול ליצור קושי לבא כוחו. אלא שעיוות הדין שעל בית המשפט לשקול על פי החוק הוא של הנאשם ולא של בא כוחו, ולכן במאזן השיקולים, משקלו של האינטרס הציבורי גבוה יותר מזה של בא כוח הנאשם. לעניין זה, אפנה לת"פ (תל אביב-יפו) 15164-01-19 מדינת ישראל נ' דוד אלון דדון.

14. שוכנעתי, כי איחוד המשפטים מתבקש מהנסיבות, ובשים לב לכך שאין בו כדי להאריך את רשימת עדי התביעה, יביא לייעול ההליך, והינו לטובת הנאשמים. על כן דין הבקשה להתקבל.

סוף דבר

15. הבקשה מתקבלת, אני מורה על איחוד המשפטים בת"פ 43801-04-24, ות"פ 41207-08-24. שני התיקים המאוחדים יישמעו לפני.

16. המזכירות תתייק את כתב האישום המתוקן שצורף לבקשה מושא החלטה זו.

17. ישיבת ההוכחות הקבועה בתיק 43801-04-24, ליום 12.1.2025, תהפוך לישיבת תזכורת במעמד שני המשיבים בשני התיקים, מושא החלטה זו.

18. ישיבת ההוכחות הקבועה בתיק 43801-04-24, ליום 13.1.2025 - מבוטלת.

19. המזכירות תביא עותק החלטה זו לפני כבוד השופט מורן מרגלית.

ניתנה היום, ח' טבת תשפ"ה, 08 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.