ת"פ (נצרת) 4415-02-24 – מדינת ישראל נ' שקד בר תור (עציר)
ת"פ (נצרת) 4415-02-24 - מדינת ישראל נ' שקד בר תור מחוזי נצרת ת"פ (נצרת) 4415-02-24 מדינת ישראל נ ג ד שקד בר תור (עציר) בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת [25.03.2025] כבוד השופט סאמר ח'טיב החלטה
לפניי בקשה של המאשימה לתיקון כתב האישום לפי סעיף 92 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב - 1982, על דרך זימון שתי עדות תביעה, שלא נמצאות ברשימת עדיה, וכן הגשת חוות דעת נוספת בנוגע לראיות בתיק. לטענת המאשימה, חוות הדעת נערכה בפברואר או מרץ 2024, ונוגעת למוצגים הקיימים בתיק, שנתפסו ונשלחו לבדיקה במטה הארצי של המשטרה. לטענתה, הצגת חוות הדעת תתרום להצגת תמונה ראייתית מלאה.
בא כוח הנאשם התנגד לתיקון זה, וטען בדיון, כי הבקשה הוגשה בשלב מאוחר בהליך, לאחר שהנאשם כפר באשמתו והכין את הגנתו בהתאם לכתב האישום המקורי. עוד טען בא כוח הנאשם, כי עניין חוות הדעת עלה בהזדמנויות שונות בהלך ההליך וכי הפרקליטות זנחה את הצגת הבדיקה, למרות שהמשטרה החזיקה בה כבר בשלב מוקדם יותר בהליך.
דיון והכרעה לאחר שעיינתי במסמכים ושמעתי את טעוני הצדדים, מצאתי להיעתר לבקשה. אפרט להלן קביעתי זו. סעיף 92(א) לחסד"פ מסדיר את הסוגיה, בה עסקינן וקובע כדלקמן: "בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון יעשה בכתב האישום או ירשם בפרוטוקול". |
|
הנה כי כן, החוק קובע כי בית המשפט מוסמך לתקן כתב אישום על פי בקשת המאשימה, בכל שלב של ההליך הפלילי ובלבד שלנאשם תינתן "הזדמנות סבירה להתגונן". הפסיקה קבעה כי אותה "הזדמנות סבירה" כוללת שני יסודות, יסוד טכני - אפשרות לחקור את העדים ולהביא עדים נוספים שנדרשים להגנה לאחר ביצוע התיקון. ויסוד מהותי - האפשרות לנהל קו הגנה יעיל שיוכל להתמודד עם התיקון בכתב האישום, לאחר שקו ההגנה שבו בחר הנאשם נחשף ובכך הוא עלול להיות מושפע לרעה מהתיקון. השיקול העיקרי שיש לבחון על מנת לוודא כי זכויות הנאשם לא ייפגעו הוא השלב בו נמצא ההליך המשפטי בעת הגשת הבקשה. (ע"פ 63/79 עוזר נ' מדינת ישראל , ו ע"פ 5019/09 חליווה נ' מדינת ישראל)
במקרה דנן, בקשת המאשימה הוגשה טרם סיום פרשת התביעה, ותחילתה של פרשת ההגנה. מכאן, שתינתן לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן, לרבות בדרך של חקירה נגדית, הבאת עדים ו/או ראיות סותרות וכיו"ב. בכך מתקיים היסוד הטכני של ההזדמנות הסבירה להתגונן.
בנוגע ליסוד המהותי, יצויין כי הבקשה עוסקת בחוות דעת בנוגע לפריטים אשר הנאשם היה מודע לתפיסתם, ושנמצאים בתיק החקירה. על כן, סבורני כי על אף שהנאשם כפר באשמתו כפי שהיא באה לידי ביטוי בכתב האישום המקורי, אין בכך כדי להשפיע לרעה על ניהול הגנתו בעקבות התיקון המבוקש.
בנוגע לטענותיו של הנאשם בדבר התנהלות הפרקליטות שהביאה לבקשה לתיקון כתב האישום בשלב מאוחר יחסית של ההליך, יפים דבריו של בית המשפט בע"פ 951/80 קניר נ' מדינת ישראל: "ההליך הפלילי הוא מסגרת דינים, הבאים להגשים את המשפט הפלילי, דהיינו, לקבוע חפות או אשמה. לשם כך על ההליך הפלילי לחשוף את האמת, וזו מטרתו העיקרית. כמובן, עמידה על כללים וחשיפת האמת אינן שתי משימות נוגדות. נהפוך הוא: הכללים באים לקבוע סטנדרט של ניהול משפט, אשר - על-פי ניסיון החיים - יש בו כדי להביא לחשיפת האמת, ובכך תואמות שתי משימות אלה. עם זאת, יש ועמידה פורמלית על סדר הכללים בעניין מיוחד יהיה בה כדי לגרום לעיוות דין, אם בדרך של הרשעת החף מפשע ואם בדרך של זיכוי הנאשם. בנסיבות אלה יש לשאוף לכך, כי הכללים עצמם ייתנו לבית המשפט סמכות ושיקול-דעת לעשות צדק. ...ניסיון החיים, אשר גיבש את כללי הדיון, קבע איזון עדין בין צורכי הנאשם מזה לבין צורכי החברה מזה. צורכי הנאשם, אלה צרכיו האמיתיים למשפט הוגן, אם בשלב החקירה ואם בשלב המשפט. צורכי החברה, אלה צרכיה האמיתיים להרשעת האשמים ולזיכוי החפים מפשע. איזון עדין זה מתערער, כאשר כללי הדיון מופעלים, באופן שפגמים וכישלונות טכניים של התביעה או של ההגנה חורצים את גורל המשפט. אמון הציבור בתבונת המערכת הפלילית מתערער, שכן אין הוא רואה ... ששופטיו נכנסים לטרקלין, שבו דנים על חטא ועונשו, אלא רואה הוא את שופטיו עומדים בפרוזדור ודנים על עניינים טכניים גרידא. כיצד ניתן יהיה להסביר את זיכויו של המערער בעניין שלפנינו, אם זיכוי זה מתבסס אך על טעות טכנית גרידא של התביעה? וכיצד ניתן יהיה להסביר הרשעת אדם בשל טעות טכנית של סניגורו?"
סוף דבר לאור האמור לעיל, בקשת המאשימה לתיקון כתב האישום מתקבלת. המאשימה תגיש את כתב האישום המתוקן לתיק בית המשפט תוך 3 ימים מהיום.
המזכירות תעביר העתק החלטה זו לצדדים.
|
|
ניתנה היום, כ"ה אדר תשפ"ה, 25 מרץ 2025, בהעדר הצדדים.
|
