ביום 12.12.24 ובחלוף כחודש בלבד לאחר שנטל עצמו הייצוג בתיק, ביקש הסנגור דאז, עו"ד לוי, להשתחרר מייצוג בתיק מהטעמים שפורטו בבקשה, ובדיון מיום 18.12.24 נעתרתי לבקשה, ומשמעות הדברים כי לא ניתן היה לקיים דיון הוכחות באותו היום. עוד באותו דיון הצהיר הנאשם כי "אני כבר התקשרתי עם עו"ד נוסף שייצור קשר בימים הקרובים".

בהחלטתי מיום 19.12.24 נקבע מועד הוכחות נוסף, תוך שצוין בהחלטה, כדלקמן:

"אבהיר ואדגיש, כי אין בכוונתי, להמתין לשכירת שירותי סנגור נוסף בתיק ואין בכוונתי להיעתר לבקשות דחייה נוספות לשם לימוד חומר הראיות מטעם עורכי דין חדשים וזאת בשים לב, להתמשכות ההליכים בשל התנהלות הנאשם כפי שפורט באריכות בהחלטתי מיום 11.12.24.

זאת ועוד, אדגיש, כי בית המשפט אפשר לנאשם מזה זמן ממושך להעמיד לעצמו עורך דין והובהר לו כבר בחודש מאי השנה כי לא יינתנו דחיות נוספות לשם הסדרת ייצוג וכן הובהר כי ככל ולא יעלה בידו לשתף פעולה עם עורכי דינו ייצג את עצמו".

ביום 25.12.24 הגיש הנאשם בקשה שכותרתה "בקשה למינוי מייצג ודחיית מועד", בבקשתו פירט הנאשם כי שכר את שירותיו של עו"ד אלברט הראל, תוך שציין כי בשל מועדי ההוכחות שנקבעו, והעובדה כי חומר החקירה רב, הרי שלקיחת ייצוג בפרק זמן קצר אינה אפשרית.

בהחלטתי מאותו היום, נדחתה בקשתו של הנאשם לדחיית מועדי הוכחות פעם נוספת, וקבעתי כי הנאשם רשאי להסדיר את עניין הייצוג לשיקולו, תוך שמובהר כי על הסנגור להיות ערוך לקיום דיוני הוכחות במועדים שנקבעו.

ביום 31.12.24 הגיש הנאשם בקשה חוזרת לדחיית מועד ההוכחות, בשל הנסיבות שפורטו בבקשתו הקודמת, תוך שציין כי: "בהתאם להמלצת עו"ד הראל מוכן להתחייב בפני בית המשפט כי לא תתבקשנה דחיות נוספות בשל החלפת ייצוג, וכהוכחה לרצינות כוונותיו מוכן להתחייב ו/או להפקיד בקופת בית משפט סך של 20,000 ₪ להבטחת הוצאות, ככל ולא יעמוד בהתחייבויות".

בהחלטתי מאותו היום, נעתרתי לבקשה לדחיית מועד ההוכחות, וישיבת ההוכחות שהייתה קבועה ליום 01.01.25 הומרה לישיבת תזכורת בנוכחות הצדדים.

בדיון התזכורת מיום 01.01.25, עתר סנגורו של הנאשם, עו"ד הראל, לדחיית מועדי ההוכחות שנקבעו בתיק, תוך שביקש לקבוע מועדי הוכחות חלופיים וזאת לטענתו, על מנת ליתן להגנה אפשרות להיערך. בית המשפט נעתר לבקשה נוספת לדחיית מועדי ההוכחות תוך שנתנה לסנגור להשמיע עמדתו באשר לשקילת האפשרות להשתת הוצאות בשים לב לדחיות שנתנו.

עוד באותו הדיון הורתי לנאשם להפקיד סך של 20,000 ₪ בקופת בית משפט וזאת בהתאם להצהרתו והתחייבותו כי לא יוגשו בקשות דחייה נוספות.

ויצוין כי עד למועד כתיבת אלו ומעיון בתיק עולה כי טרם הפקיד הנאשם הפקדון בתיק.

כאמור, עסקינו בתיק המתנהל מזה למעלה משנתיים, כאשר דיוני ההוכחות נדחו שוב ושוב לבקשת הנאשם מטעמים הקשורים בהסדרת ייצוג.

פעם אחר פעם, הודגש בפני הנאשם כי לא יינתנו דחיות נוספות לשם הסדרת ייצוג וכי ככל ומעוניין בהסדרת הייצוג על הסנגור להיות ערוך לקיום ישיבת ההוכחות.

על אף האמור, בית המשפט נעתר לבקשת דחייה שרובן בשל שחרור הסנגור מייצוג, ועל מנת לאפשר לסנגור שמונה להיות ערוך לקיום ישיבת ההוכחות.

כאמור דחייה זו נתנה גם כעת, לבקשת הסנגור המייצג בתיק, עו"ד אלברט הראל, ועסקינן כאמור בסנגור הרביעי במספר המייצג את הנאשם.

אין בפני לקבל התנהלות זו של הנאשם, המובילה הלכה למעשה לדחיית מועדי ההוכחות שוב שוב.

לפיכך ובשים לב להשתשללות האירועים בתיק זה, ולאחר ששמעתי את התייחסות הסנגור בדיון מיום 01.01.25 לאפשרות השתת הוצאות, מצאתי כי במקרה זה יש מקום להשית הוצאות על הנאשם בהתאם להוראות סעיף 21(א) לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד- 1974.

אני משיתה על הנאשם סך של 2,000 ₪ הוצאות לטובת המאשימה שישולמו תוך 45 ימים.

לידיעת הצדדים.

ניתנה היום, ח' שבט תשפ"ה, 06 פברואר 2025, בהעדר הצדדים.