באשר להערכת הסיכון והסיכוי לשיקום, לאחר שקצינת המבחן העריכה את כל גורמי הסיכון להישנות ביצוע העבירות וכן את גורמי הסיכוי לשיקום, תוך התייחסות לפרמטרים שונים הקשורים לאישיותו של הנאשם, תפקודו, דפוסי ניהול קשרים בין אישיים אצלו, מאפייני העבירות הנוכחיות ולהיסטוריה העבריינית שלו, היא התרשמה כי אין באפשרותה לשלול סיכון להישנות עבירות דומות בעתיד, ועל כן נמענה מהמלצה על חלופה עונשית במסגרת הקהילה אשר יש בה כדי להפחית מרמת הסיכון הנשקף ממנו.

טיעוני ב"כ המאשימה לעונש:

ב"כ המאשימה הגיש טיעונים בכתב, והשלים את טיעוניו בפניי.

בטיעוניו, הפנה ב"כ המאשימה לערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם וטען כי מידת הפגיעה בהם היא גבוהה לאור האלימות הקשה בחברה הישראלית ומקרי האלימות והרצח הרבים המתרחשים תוך שימוש בנשק.

באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, ב"כ המאשימה הפנה לחומרת המעשים כפי שהיא משתקפת מעובדות כתב האישום המתוקן ולעובדה שמדובר באקדח שהיה טעון במחסנית שהכילה 11 כדורים וכן מספר לא מבוטל של כדורים שנתפסו.

ב"כ המאשימה הפנה לפסיקה לעניין מדיניות הענישה הנהוגה וטען כי מתחם העונש ההולם נע בין 20 חודשי מאסר ועד ל-40 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית.

באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, טען ב"כ המאשימה כי אין לנאשם הרשעות קודמות וכי תסקיר שירות המבחן בעניינו לא שלל סיכון להישנות עבירות דומות בעתיד.

לאור האמור, ב"כ המאשימה עתר להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל ברף הבינוני של המתחם לו עתר, מאסר על תנאי ארוך ומרתיע, קנס שלא יפחת מ- 10,000 ₪ והתחייבות.

טיעוני הסנגור לעונש:

לעניין מדיניות הענישה ומתחם העונש ההולם, הסנגור התנגד לפסיקה אליה הפנה ב"כ המאשימה בטענה כי היא מתייחסת למקרים חמורים יותר והוסיף כי אין התאמה בין הפסיקה אליה מפנה ב"כ המאשימה למתחם העונש אליו הוא טוען. לדידו, מתחם העונש ההולם בהתאם לפסיקה עליה הסתמך מתחיל ממספר חודשים בודדים של מאסר.

אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, טען הסנגור כי לנאשם אין הרשעות קודמות ואין חשש שנעשה או שייעשה שימוש בנשק. לטענתו, מזה כשנה וחצי הוא נמצא במעצר בית בפיקוח אלקטרוני ולא נרשמו לחובתו הפרות. הנאשם מטפל באחותו שסובלת מתסמונת דאון והיא נמצאת יחד עמו במקום מעצר הבית. זאת ועוד, הנאשם לא עובד בעקבות תאונה שעבר, והוא שרוי בדיכאון משום שחווה מוות של חבר לידו.

הסנגור ציין, כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה וחסך זמן שיפוטי. כמו כן, הנאשם היה במעצר לתקופה של כ-5 חודשים ובמשך שנה וחצי בפיקוח אלקטרוני כך שלמעשה במשך שנתיים שהה בתנאים מגבילים קשים. לעניין התסקיר, טען הסנגור כי אומנם לא מדובר בתסקיר חיובי אך גם לא בתסקיר שלילי.

לסיום, הסנגור ביקש שלא למצות את הדין עם הנאשם ולהטיל עליו עונש ברף הנמוך של המתחם ובחפיפה לתקופת המעצר.

דיון:

העבירות בהן הורשע הנאשם הן חמורות ופוגעות בערך החברתי של שלום הציבור וביטחונו, שכן שימוש בנשק שלא כדין עלול להוביל לתוצאות הרות אסון. לצערנו, אנו עדים לאלימות גואה מדי יום תוך שימוש בנשק חם באופן שפוגע בשלום גופם ושלוות נפשם של הציבור, ולצערנו אף לקיפוח חיי אדם. הפסיקה התייחסה לא אחת לכך כי שיקולי ההלימה מחייבים העדפת האינטרס הציבורי על פני האינטרס האישי והאינדיווידואלי של הנאשם, וכי הענישה הראויה בעבירות מסוג זה כוללת מאסר לריצוי בפועל גם כשמדובר במי שזו לו עבירתו הראשונה (ע"פ 5681/14 מדינת ישראל נ' טאטור, מיום 1.2.2015).

על חומרת עבירות הנשק עמד בית המשפט העליון בע"פ 4945/13 מדינת ישראל נ' עבד אל כרים סלימאן (ניתן ביום 19.1.2014) בו נקבע כי:

"עבירות המבוצעות בנשק - לרבות רכישה, החזקה ונשיאת נשק - טומנות בחובן פוטנציאל סיכון הרסני לפגיעה בשלום הציבור וביטחונו. החשש הוא כי נשק המוחזק שלא כדין ישמש לפעילות עבריינית העלולה להביא לפגיעה ואף לקיפוח חייהם של אזרחים תמימים. אכן, "התגלגלותם" של כלי נשק מיד ליד ללא פיקוח עלול להוביל להגעתם בדרך לא דרך לגורמים פליליים ועוינים. אין לדעת מה יעלה בגורלם של כלי נשק אלה ולאילו תוצאות הרסניות יובילו. ודוק: הסיכון שנשקף לשלום הציבור צריך להילקח בחשבון על-ידי כל מי שמחזיק בידו נשק שלא כדין - גם אם אינו מחזיק בו למטרת ביצוען של עבירות אחרות. עצם החזקת נשק בעל פוטנציאל קטילה מבלי שיש עליו ועל בעליו פיקוח מוסדר של הרשויות טומן בחובו סיכון, באשר המחזיק בו נתון תמיד לחשש שיתפתה לעשות בו שימוש, ולו ברגעי לחץ ופחד".

בית המשפט העליון חזר בעניין סובח והדגיש את מגמת ההחמרה בעבירות נשק, על סוגיהן השונים, וקבע כדלקמן:

"נוכח ריבוי מקרי הירי, יש לנקוט במדיניות ענישה מחמירה כלפי ביצוע עבירות החזקת נשק שלא כדין..." (ע"פ 4406/19 מדינת ישראל נ' סובח, מיום 5.11.2019).

עמדה זהה הובעה גם בעניין הוארי בו קבע בית המשפט העליון כי:

"בשנים האחרונות, עמד בית משפט זה פעם אחר פעם על החומרה היתרה שבביצוע עבירות נשק, וזאת בשל הסיכון הממשי לשלום הציבור והפגיעה בערכים המוגנים של שלמות הגוף וחיי אדם הטמונים בעבירות אלו. לאור כך, ננקטת מגמת החמרה ברמת הענישה של המורשים בעבירות נשק, כך שזו תבטא באופן הולם את פוטנציאל ההרס הרב הגלום בהן" (ע"פ 5446/19 מדינת ישראל נ' הוארי, מיום25.11.2019).

על מידת הפגיעה בערכים המוגנים ניתן ללמוד מנסיבות ביצוע העבירה. בגדר כך אציין כי הנאשם החזיק בביתו באקדח חצי אוטומטי טעון כאשר המחסנית במצב הכנס ובה 11 כדורי תחמושת ועוד עשרות כדורי תחמושת בנפרד. ברור אם כן שפוטנציאל הנזק בנסיבות אלו הוא גדול מאוד, שכן מדובר בהחזקת נשק טעון ומוכן לירי מידי, ולמעשה רק לחיצה על ההדק הפרידה בין ההחזקה באקדח לבין אפשרות השימוש בו. העובדה כי לצד הנשק נתפסו עוד עשרות כדורים תואמים לאקדח מעצימה את החומרה הגלומה במעשה העבירה, שכן היקף כזה של כדורים מלמד על פוטנציאל שימוש נרחב מאוד באקדח.

בחינת הפסיקה הנוהגת מצביעה כי ברוב המכריע של המקרים המתייחסים לעבירה שבנדון הוטלו עונשי מאסר ממשיים לתקופות שונות. אין ספק שמגמת הפסיקה מהשנים האחרונות היא לגזור עונשים בפועל מאחורי סורג ובריח גם אם בעבר הנטייה הייתה לגזור את המאסר בדרך של עבודות שירות. אביא להלן מקבץ את פסיקה רלוונטית שמשקפת את רמת הענישה במועד ביצוע העבירה:

· ע"פ 2015/21 אחמד אזברגה נ' מדינת ישראל (9.12.2021), נדחה ערעור שהוגש על גזר דינו של בית המשפט המחוזי. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות נשק בכך שהוא החזיק ברכבו שני אקדחים. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 12-30 חודשי מאסר. והשית על הנאשם שנעדר עבר פלילי ותוך שקילת המלצת שירות המבחן להשתת עונש מאסר בעבודות שירות משיקולי שיקום, 16 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

· רע"פ 6265/20 ווספי אבו אלקיעאן נ' מדינת ישראל (15.9.2020), מדובר בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שקיבל חלקית ערעור על גזר דינו של בית המשפט השלום. המבקש הורשע לאחר ניהול הוכחות בביצוע עבירות של החזקת נשק ותחמושת לפי סעיפים 144(א) רישא וסיפא בכך שהחזיק בנשק מסוג אקדח חצי אוטומט ברטה, אשר נמצא מתחת לכיסא הנהג ברכבו בצירוף מחסנית ובה כדורים. בית המשפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 15-30 חודשי מאסר בפועל והשית על הנאשם 15 חודשי מאסר בפועל ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי התקבל בחלקית בכך שהוקל עונשו ועמד על 12 חודשי מאסר בפועל. בקש רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון, נדחתה.

· ת"פ (מרכז) 58852-03-21 מדינת ישראל נ' אסף פדידה (11.8.2022), הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של החזקת נשק ותחמושת לפי סעיף 144(א) רישא וסיפר בכך שהחזיק במשאית שבבעלות אקדח מסוג הזנקה שהוסב לירי תחמושת קליעית טעון במחסנית ובה 8 כדורים. בית המשפט גזר על הנאשם 11 חודשי מאסר בפועל.

· רע"פ 5613/20 זאקי אלהוזייל נ' מדינת ישראל (25.8.2020), בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בגדרו נדחה ערעור על גזר דינו של בית המשפט השלום. המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירות של החזקת נשק לפי סעיף 144(א) רישא וסיפא בכך שנמצא מחזיק במקום מגוריו אקדח מסוג FNבקוטר 9 מ"מ וכן 20 כדורים בעלי קוטר זהה. בית המשפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 11-33 חודשי מאסר בפועל. וגזר על המבקש 12 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי כאמור דחה את הערעור על חומרת העונש. בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון גם נדחתה. (אוזכר מטעם המאשימה).

· עפ"ג 45044-04-23 מדינת ישראל נ' מוחמד עודה (3.5.2023), נתקבל ערעור על גזר דינו של בית המשפט השלום. מדובר בנאשם אשר הורשע על פי הודאתו בעבירות של החזקת נשק וכן תחמושת בכך שנמצא מחזיק בבית העסק ששייך לו אקדח חצי אוטומטי מסוג FNובתוכו מחסנית וכן שקית ובה 9 כדורים בקוטר 9 מ"מ. בית המשפט גזר על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל. בערעור שהוגש הוחמר העונש ל-15 חודשי מאסר בפועל.

· ע"פ 6011/21 חאלד דסוקי נ' מדינת ישראל (25.11.2021), נדחה ערעור שהגיש המבקש על חומרת העונש שהושת עליו בבית המשפט המחוזי. מדובר במבקש שהחזיק על גופו אקדח טעון במחסנית עם 13 כדורים תואמים. בית המשפט המחוזי גזר על הנאשם 13 חודשי מאסר בפועל.

· ת"פ (שלום עכו) 17925-07-19 מדינת ישראל נ' חג'אזי (3.5.2020) - הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בהחזקת אקדח טעון על גופו. מדובר בנאשם צעיר נטול עבר פלילי ובית המשפט גזר עליו 15 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית. ערעור על חומרת העונש נדחה בבית המשפט המחוזי בחיפה (עפ"ג 24796-06-20).

· ת"פ (שלום עכו) 16129-03-22 מדינה ישראל נ' שיח' מוחמד (26.5.2024) - הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בהחזקת אקדח ובו מחסנית ריקה ועוד מחסנית ריקה נוספת וכן משתיק קול. מדובר בנאשם נטול עבר פלילי ובית המשפט גזר עליו 20 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית. ערעור על חומרת העונש נדחה בבית המשפט המחוזי בחיפה (עפ"ג 26387-07-24).

· ת"פ (מחוזי חיפה) 15148-03-12 מדינת ישראל נ' כבהה (19.2.2013) - הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בכך שהחזיק ברכב אקדח, מחסנית ובה 11 כדורים ואקדח דמה עם משתיק קול דמה ובכך שזייף את לוחית הזיהוי של הרכב. בית המשפט קבע מתחם שנע בין 2-4 שנות מאסר, ולאור גילו הצעיר של הנאשם ועברו הנקי נגזרו עליו שנתיים מאסר לצד ענישה נלווית.

· ת"פ 62062-06-20 (שלום ירושלים) מדינת ישראל נ' טבול (4.3.2021) - הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בכך שרכש מחנות כפפות, מסכות, גז פלפל וסליל של סרט בידוד ולאחר מכן עת נערך חיפוש ברכבו נמצא כי החזיק ברכב אקדח, מחסנית ובה 6 כדורים ובכך שזייף את לוחית הזיהוי של הרכב. בית המשפט קבע מתחם שנע בין 2-4 שנות מאסר. הנאשם בעל עבר פלילי ובית המשפט גזר עליו 32 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית.

בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו ומידת הפגיעה בהם ובשים לב לנסיבות ביצוע העבירה אשר מתייחסות כאמור להחזקת נשק תקני טעון במחסנית ובכדורים, לצד כדורים רבים שהוחזקו בנפרד, ובהתחשב במידת אשמו של הנאשם כמי שהיה האחראי היחיד והבלעדי למעשים, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם בעניינו נע בין 20-30 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. ויודגש, המתחם שקבעתי לקח בחשבון את מועד ביצוע העבירה בשנת 2022, שכן מגמת הענישה הוחמרה מאז, ואלמלא כך הרף התחתון של המתחם היה עומד על 24 חודשים.

נתתי את דעתי לגזר הדין אליו הפנה הסנגור אשר ניתן לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה בעבירה דומה בגין החזקה שלא כדין של אקדח טעון במחסנית עם 17 כדורים ומחסנית נוספת ובה 30 כדורים (ת"פ 59298-02-24 מדינת ישראל נ' קומימי, מיום 24.10.2024). באותו עניין הטיל בית המשפט על הנאשם שם 10 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית תוך שקבע מתחם שנע בין 10 ל-18 חודשי מאסר. עם זאת, נסיבות המקרה שם אינן דומות לנסיבות התיק דנן משום שבאותו מקרה בית המשפט קיבל את הטענה שהשליכה מן הסתם על קביעת המתחם, לפיה הנשק הטעון לא הוחזק על ידי הנאשם ממניעים שליליים - טענה שלא נטענה וממילא לא הוכחה במקרה שבפניי.

באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, לקחתי בחשבון לקולה את הודאת הנאשם אשר חסכה מזמנו של בית המשפט, וכן העובדה כי הנאשם נעדר הרשעות פליליות קודמות והוא נמצא במעצר בית באיזוק אלקטרוני תקופה ארוכה ולא נרשמה לחובתו הפרות מלבד הפרה אחת שאינה מהותית.

לחומרה, אני לוקחת בחשבון את המסקנות העולות מתסקיר שירות המבחן והתרשמותו שאין לשלול סיכון להישנות עבירות דומות בעתיד.

מסקנות התסקיר מצדיקות קביעת העונש המתאים שלא על הרף הנמוך של המתחם אלא קרוב אליו, אולם לנוכח הזמן הרב בו נתון הנאשם במעצר בפיקוח אלקטרוני - תקופה שלא ניתן לנכותה מתקופת המאסר - שוכנעתי בסופו של דבר לגזור על הנאשם עונש ברף התחתון של המתחם.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1. מאסר בפועל למשך 20 חודשים בניכוי תקופת מעצרו מיום 30.10.2022 ועד ליום 21.3.2023.

2. מאסר על תנאי של 8 חודשים למשך שלוש שנים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יבצע בתקופה זו עבירת נשק מסוג פשע, ויורשע בגינה.

3. מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך שלוש שנים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יבצע בתקופה זו עבירת נשק מסוג עוון, ויורשע בגינה.

4. קנס בסכום של 10,000 ₪ או 100 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם תוך 6 חודשים מיום שחרורו ממאסר. הקנס ישולם באחת מהדרכים הבאות:

* בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il(ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט) או חפש בגוגל "תשלום גביית קנסות".

* מוקד שירות טלפוני בשירות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון *35592 או בטלפון: ***-*******.

* במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

זכות ערעור תוך 45 ימים מהיום.

הנאשם יתייצב לריצוי עונש המאסר בבית מעצר קישון במועד שנקבע בפרוטוקול.

ניתן היום, כ' חשוון תשפ"ה, 21 נובמבר 2024, במעמד הצדדים.