8. התכלית העומדת בהפניית נאשמים המתאימים לכך לבית המשפט הקהילתי מבורכת, ויש לשאוף כי במקרים המתאימים אכן יופנו נאשמים לבית משפט זה על מנת שניתן יהיה לסייע בשיקומם והחזרתם לחברה הנורמטיבית.

9. אלא שבפני הנאשמת שבפניי עומדים שני חסמים בדרכה לבית המשפט הקהילתי. האחד עניינו קביעת החוק כי נאשם שהואשם בביצוע עבירות שעניינן חוק הכניסה לישראל, לא יופנו לבית המשפט הקהילתי אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו. והשני, עצם התנגדותה של המאשימה להפניית הנאשמת להליך זה ועמדתה כי תעתור למאסר בפועל גם אם ההליך בבית המשפט הקהילתי יצלח.

10. באשר לחסם הראשון, הרי שהמחוקק סבר כי ישנן עבירות שעצם העובדה כי הנאשם מואשם בהן אינה מאפשרת את העברתו לבית המשפט הקהילתי, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו. טעמים שכאלו לא הוצגו בפניי. הטעמים אליהם הפנה ב"כ הנאשמת, הם נסיבותיה הנפשיות והמשפחתיות של הנאשמת. כאמור, תסקירי שירות המבחן אינם בפניי ולכן לא אוכל לבחון נסיבות אלו. אולם, גם אם היו לפניי, איני סבור כי היה בכך על מנת להשפיע על החלטתי. נסיבותיו האישיות של נאשם אינם בגדר טעם מיוחד, כי הרי כל נאשם המשולב בבית משפט קהילתי הוא כזה שנסיבותיו האישיות מורכבות, אחרת לא היה נצרך לטיפולו של בית המשפט הקהילתי. על הנאשמת היה להציג טעמים מיוחדים נוספים וכאלו לא הוצגו. לכן, לא מצאתי כי היא חצתה חסם זה.

11. גם החסם השני עומד בדרכה של הנאשמת לבית המשפט הקהילתי. אמנם, למאשימה אין זכות וטו על ההחלטה בדבר העברת נאשם לבית המשפט הקהילתי. אולם להסכמת המאשימה יש משקל חשוב בהחלטת בית משפט בעניין זה. בית המשפט הקהילתי הינו הליך שבו משמעות רבה לממד ההסכמי שבין הצדדים ולכן רק במקרים בהם סבור בית משפט כי אין הצדק להתנגדות המאשימה, ניתן יהיה להעביר נאשם לבית המשפט הקהילתי למרות התנגדות זו.

12. לא כך הדברים בעניין שבפניי, התנגדות המאשימה מתבססת על עמדתה העונשית המחמירה לנוכח אופיין וריבוייו של העבירות המיוחסות לנאשמת. עמדה שיש לה חיזוק בקביעת המחוקק באשר לעבירות אלו והשפעתן על אפשרות העברת הנאשמת לבית המפשט הקהילתי.

13. לנוכח האמור לעיל, לא מצאתי כי מתקיימים טעמים מיוחדים ולכן עניינה של הנאשמת לא יועבר לבית המשפט הקהילתי.

14. המזכירות תעביר החלטה זו לידיעת ב"כ הצדדים.

ניתנה היום, א' טבת תשפ"ה, 01 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.