תמצית טיעוני ב"כ הצדדים לעונש:

ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש, הפנה לערכים המוגנים, הדגיש את החומרה הרבה הטמונה בעבירות כלכליות ובכללן עבירות מס, ועל הפגיעה בערכים המוגנים ובהם, פגיעה בביטחונו הכלכלי של הציבור ובערך השוויון בנשיאה נטל תשלום המיסים בקופת המדינה.

עוד הדגיש ב"כ המאשימה את סכום המחדל- 101,257 ש"ח, את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות ועד היום ולכך שהמחדל לא הוסר.

בתמיכה לדבריו הפנה לפסיקה רלוונטית והדגיש את אי הסרת המחדל והאינטרס הציבורי המנחה בעבירות המס.

ב"כ המאשימה עתר לקביעת מתחם עונש שנע בין מאסר על תנאי לב- 7 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי הנע בין 2 ל-8 חודשים, קנס כספי בשיעור בין 5% עד 10%, והתחייבות להימנע מעבירה. ב"כ המאשימה תמך טיעוניו בפסיקה.

לעניין גזירת העונש בתוך המתחם, בשים לב לכך שהמחדל לא הוסר, עתר להטיל על הנאשם 4 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות בצירוף לעונשים נלווים ברף העליון.

ב"כ הנאשם, בפתח טיעוניו לעונש טען כי הנאשם פועל נמרצות להסרת המחדל, בא בדברים מול רשויות מע"מ, טען הסניגור, כי 3 הדו"חות המפורטים באישום הראשון- שולמו- סך של 20,000 ₪ כחלק מהסרת המחדל ומהרצון להגיע להסדר מול רשויות מע"מ.

, אמנם באיחור אך שולמו. הנאשם פנה לרשויות מע"מ במטרה להגיע להסדר תשלומים. הלין הסנגור על מדניות מע"מ שמקשה על הגעה להסדר תשלומים.

הפנה לנסיבות ביצוע העבירות לפין הנאשם נקלע לקשיים כלכליים בעקבות הליך גירושין והצורך לשלם מזונות. עסקו של הנאשם קרס כלכלית ומזה כ- 3 שנים הוא מתפרנס כעובד שכיר.

כן ביקשה ב"כ הנאשם להתחשב בעובדה שהנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, חסך זמן שיפוטי ופעל נמרצות על מנת להסיר המחדל ולהגיע להסדר עם רשויות המע"מ.

עוד ביקש הסנגור לתת משקל לנסיבותיו האישיות, למצבו המשפחתי והכלכלי הקשה. הסנגור הגיש לתיק בית המשפט מסמכים בתמיכה לטענותיו- סומנו נ/1, נ/2.

ביחס לעונש עתר הסנגור לגזור את עונשו של הנאשם ברף התחתון של המתחם ולהסתפק בהטלת מאסר מותנה. אשר לרכיב הקנס וההתחייבות, ביקש להתחשב במצבו הכלכלי .

הנאשם בדבריו ציין כי הוא פועל להסרת המחדל וברצונו לסיים את חובו. הדגיש את מצבו המשפחתי וטען כי הוא מתגורר עם אמו.

דיון והכרעה

הערכים החברתיים המוגנים בבסיס עבירות המסים הם שמירה על התנהלות תקינה של רשויות המס והגבייה תוך מתן דיווח במועד כנקבע בדין, מניעת הפגיעה במשק, בכלכלה, בקופה הציבורית ובכיסו של כל אזרח ומניעת פגיעה בשוויון הכללי בנשיאת נטל המס.

בית המשפט העליון, עמד על החומרה היתרה שיש ליחס לעבריינות המס, וכי יש לבכר את שיקולי ההרתעה, הגמול והאינטרס הציבורי, על פני נסיבותיו האישיות של העבריין ולהשית עונשים ממשיים בדמות מאסר בפועל.

אפנה בעניין זה לדברי כב' השופט אלרון ברע"פ 9004/18 יצחקי נגד מדינת ישראל (31.12.2018):

"בית משפט זה חזר ועמד על חומרתה של עבריינות המס, אשר נובעת מפגיעתה הקשה במשק, בכלכלה, ובמגוון היבטים חברתיים, הנוגעים לנטל תשלום המיסים, כמו גם מהקושי הרב שבחשיפתה. נפסק לא אחת, כי יש ליתן לחומרה זו, ביטוי ממשי, במסגרת גזירת עונשו של מי שהורשע בעבירות אלה, תוך מתן עדיפות לשיקולי ההרתעה ולאינטרס הציבורי, שבהחמרת הענישה, על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וכאשר נקודת המוצא היא, כי העונש ההולם בעבירות אלה, הוא מאסר בפועל".

אפנה גם לדבריו של כב' השופט שהם ב - רע"פ 3857/13 יצחקיאן נ' מדינת ישראל (30.7.2013):

"עבירות המס, בהן הורשע המבקש, חותרות תחת ערך השוויון, הן גוזלות כספים מהקופה הציבורית ופוגעות במישרין ביכולותיה הכלכליות של המדינה ובאיתנותה הפיננסית. אין צריך לומר, כי פגיעה זו ניכרת, בעקיפין, בכיסם של כל אחת ואחד ממשלמי המיסים בישראל (ראו, למשל: רע"פ 3385/13 דימיטשטיין נ' מדינת ישראל (29.5.2013); רע"פ 2638/13 עובדיה נ' מדינת ישראל (28.4.2013); רע"פ 5906/12 עזרא נ' מדינת ישראל (9.9.2012)). על יסוד טעמים אלו, השתרשה בפסיקה העמדה, לפיה יש להשית על עברייני המס עונשי מאסר לריצוי בפועל וקנסות משמעותיים, תוך מתן משקל הבכורה לשיקולי ההרתעה והגמול והעדפתם על-פני נסיבותיו האישיות של העבריין (ראו, למשל, רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.2013); רע"פ 674/13 ליטווק נ'מדינת ישראל (28.1.2013); רע"פ 5906/12 עזרא נ' מדינת ישראל (9.9.2012))".

בחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות מלמדת כי במהלך קרוב לשנתיים, הנאשם לא הגיש 9 דו"חות תקופתיים. הנאשם לא שילם את סכום המס הנובע במועד - 9 דו"חות והסכום שנותר לתשלום עומד על 101,257 ₪. בעשותו כן, פגע באופן ממשי בערכים המוגנים וגרם לנזק לקופת המדינה.

מדיניות הענישה

מדיניות הענישה הנוהגת בעבירה של אי הגשת דו"חות מע"מ נקבעת בהתאם לנסיבותיה תוך התחשבות בהיקף העבירות; פרק הזמן שבוצעו; סכום המס שנותר לתשלום והסרת המחדלים:

רע"פ 4576/19 אבו שמאלה נ' מדינת ישראל (10.7.2019): המערער הורשע בביצוע 17 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד, כשסכום המס שנותר לתשלום עמד על סך 303,688 ₪, המחדל הוסר חלקית כך שבמועד גזר הדין, נותר לתשלום סך של 112,429 ₪. בית המשפט השלום קבע מתחם הנע בין חודשיים ל-12 חודשי מאסר בפועל וקנס הנע בין 7,000 ₪ ועד 30,000 ₪. נגזר עליו עונש של 100 ימי מאסר בפועל וקנס בסך 15,000 ₪.ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה.

עפ"ג (מרכז-לוד) 39735-08-21 אדלר נ' מדינת ישראל (28.11.2021) : המערער הורשע על פי הודאתו בביצוע 11 עבירות אי הגשת דוחות מע"מ במועד, כשסכום המחדל הסתכם ב- 335,000 ₪, והמחדל לא הוסר. בית המשפט השלום ברחובות קבע מתחם עונש הולם כולל שנע בין מאסר מותנה ועד 9 חודשי מאסר, וקנס שנע בין 1,000 ל- 7,000 ₪, והשית על המערער שני חודשי מאסר בעבודות שירות, קנס בסך 4,000 ₪, מאסר על תנאי והתחייבות להימנע מעבירה. ערעור חומרת העונש נדחה.

עפ"ג (ב"ש) 24879-02-22 מדינת ישראל נ' אבו קוש (18.5.2022) : המשיב הורשע בהתאם להודאתו בביצוע 9 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ במועד, ו- 2 עבירות של אי תשלום מס בגין דוחות מע"מ שהוגשו, כשסכום המחדל עמד על 536,039 ₪. עובר לגזר הדין הוסר המחדל במלואו. בית המשפט השלום בבאר-שבע קבע מתחם עונש הנע בין מאסר מותנה ועד 12 חודשי מאסר, וגזר על הנאשם מאסר מותנה וקנס בסך 30,000 ₪. הערעור על קולת העונש נמחק בהסכמת המדינה ובהמלצת בית המשפט.

רע"פ 1579/18 אבו אלקום נ' מדינת ישראל (20.3.2018): נאשם הורשע בביצוע 47 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד, כשסכום המס שנותר לתשלום עמד על 462,815 ₪, המחדל לא הוסר. בית משפט השלום קבע מתחם הנע בין 6 ל-12 חודשי מאסר בפועל וקנס הנע בין 30,000 ₪ ועד 50,000 ₪ והשית על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 40,000 ₪. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה.

רע"פ 6901/16 פחחות נצרת בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל (27.9.2016): נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשמים שהורשעו ב-29 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד ואי תשלום המס בגינם. סכום החוב שנותר לתשלום אינו ידוע במדויק ונע בין 300,000 ₪ ל-2.7 מיליון ₪. המחדל הוסר חלקית. בית משפט השלום קבע מתחם הנע בין 3 ל-14 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלוות והשית על המנהל הפעיל, נעדר עבר פלילי, 8 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 20,000 ₪ וענישה נלוות. בית משפט המחוזי, קיבל את ערעור הנאשם בחלקו, הקל בעונש המאסר בפועל והעמידו על 7 חודשים.

חומרתן של עבירות כלכליות, המבוצעות כדרך כלל על ידי אנשים נורמטיביים, מצדיקות ענישה מרתיעה ומחמירה שיהיה בה כדי להרתיע הן את מבצע העבירה והן את הציבור בכללותו.יפים ביתר שאת, שעה שהמחדל לא הוסר ומצדיקים ענישה, למצער, בדמות מאסר בדרך של עבודות שירות.

לאור עקרון ההלימה, לאחר שנתתי דעתי לערכים החברתיים המוגנים, למידת הפגיעה בהם, לנסיבות ביצוע העבירה ולמדיניות הענישה הנוהגת, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה ל- 6 חודשי מאסר בפועל שניתן לבצעם בדרך של עבודות שירות.

אשר לרכיב הקנס, לאחר שנתתי דעתי למדיניות הענישה הנוהגת ולמצבו הכלכלי והרפואי של הנאשם, אני קובעת כי מתחם הקנס נע בשיעור של 3,000 ₪ ועד 6,000 ₪.

בעניינו, נתתי דעתי לטיב העבירות בהן הורשע הנאשם, לנסיבות ביצוע העבירות וביניהן, מספר הדו"חות, פרק הזמן והיקף המחדל, שבענייננו עומד על סך של כ- 100,000 ₪. להיקף העבירות, לאי הסרת המחדל והסכום שנותר לתשלום.

לקולא, נתתי משקל לחלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות, הודאת הנאשם ללא ניהול משפט והבעת החרטה, העובדה שהנאשם פועל להסרת המחדל, למצבו המשפחתי והכלכלי.

אשר על כן, אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן:

א. 2 חודשי מאסר בפועל.

עונש המאסר ירוצה בעבודות שירות, החל מיום 2.2.25 ב"בית החולים גליל מערבי" בנהריה.

על הנאשם להתייצב במועד זה ובשעה 08:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות בשב"ס- יחידת ברקאי, שלוחת צפון, סמוך לבית הסוהר מגידו.

הנאשם מוזהר, כי עליו לעמוד בתנאי ההעסקה ובדרישות הממונה וכי כל חריגה מהכללים עלולה להביא להפסקת עבודות השירות וריצוי יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.

ב. 4 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבתוך 3 שנים מהיום הנאשם לא יעבור עבירה בה הורשע.

ג. קנס בסך 4,000 ₪ או 1 חודש מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים, הראשון בתאריך 28.4.25 ובכל 28 לחודש שלאחר מכן.

ד. אני מחייבת את הנאשם בהתחייבות כספית בסכום של 5,000 ₪ להימנע במשך שנתיים מכל עבירה בה הורשע.

עותק גזר הדין יועבר לממונה על עבודות השירות ולשירות המבחן.

זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי

ניתן היום, ט' כסלו תשפ"ה, 10 דצמבר 2024, בנוכחות הצדדים.