(-) אישום שלישי: במסגרת הליכי מעצר ימים, בין התאריכים 31.5.24 - 3.6.24 הוארך מעצרו של הנאשם מעת לעת. בדיון בבית המשפט ביום 3.6.24 איים הנאשם בפני הנוכחים באולם כי יפגע במתלוננת בכך שאמר: "אני שם זין על אמא שלי, גם אני משוגע...אני אשחט אותה".

(-) אישום רביעי: ביום 21.4.24 התגלע ויכוח בין הנאשם לבין המתלוננת על כך שהנאשם הצית נייר בתוך כוס בדירה. בהמשך, דרש הנאשם מהמתלוננת שלא תצא מחדרה וכשיצאה על מנת לכבות את הנייר השרוף דחף אותה על הקיר והכה בידיה עד שהגיעה אחותו (ילידת 2009) והזיזה את הנאשם. למתלוננת נגרם מכאוב והיא יצאה מהדירה וברחה מפני הנאשם שרדף אחריה ודחף אותה עד שהקטינה הזיזה אותו בשנית.

להלן - התיק העיקרי.

3. טרם מתן גזר הדין צירף הנאשם תיק נוסף (ת"פ 79085-07-24) בו הודה והורשע בעבירת החזקת סכין שלא כדין, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין ובעבירת הפרעה לעובד ציבור, לפי סעיף 288א(1) לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 26.3.24 סירב הנאשם להזדהות בפני מאבטח בתחנת מרכזית המפרץ ובין השניים התפתח שיח. או אז, אחז הנאשם בידו של המאבטח והוא בתגובה הצמידו לקיר ונטרל אותו. במעמד זה החזיק הנאשם בתיקו בסכין יפנית בעלת להב מתקבעת באורך של 14 ס"מ (להלן - תיק הצירוף).

4. לצורך שלמות התמונה אציין כי את תיק הצירוף ביקש הנאשם לצרף לאחר טיעוני הצדדים לעונש בתיק העיקרי וטרם מתן גזר הדין ומשכך חוות הדעת שהוגשו בעניינו אינן מתייחסות לתיק זה.

חוות דעת פסיכיאטרית

5. במסגרת הליך המעצר בתיק העיקרי הופנה הנאשם לחוות דעת פסיכיאטרית. מטעמים של צנעת הפרט לא ארחיב ובתמצית ייאמר כי הנאשם כבן 20 ומוכר למערכת הפסיכיאטרית, בין היתר מבדיקה קודמת בשנת 2019, אז נמצא כשיר לעמוד לדין. צוין כי ידוע על שימוש בחומרים פסיכואקטיביים שעושה הנאשם ובבדיקה כעת לא התגלו סימנים של פסיכופתולוגיה מג'ורית המצביעים על קיום בעיה או מחלה נפשית. עם זאת, צוין כי בלטו דפוסי התנהגות המאפיינים אישיות דיסוציאלית. לסיכום צוין כי אין התוויה לאשפוז פסיכיאטרי וכי הנאשם כשיר לעמוד לדין.

תסקיר שירות המבחן

6. בשל גילו של הנאשם התבקש תסקיר שירות המבחן. עם זאת, בפגישה שנערכה בבית המעצר סרב הנאשם לשתף פעולה עם קצינת המבחן וציין שאינו מעוניין להמשיכה. משכך, ביקש שירות המבחן לסיים את ההליך המשפטי ללא מעורבותו. בדיון שנערך לאחר מכן לא ביקש הסנגור לקבל תסקיר משלים ונשמעו הטיעונים לעונש.

טיעוני הצדדים לעונש

7. ב"כ המאשימה הגיש טיעון כתוב והוסיף טיעון על פה. ביחס לתיק העיקרי הודגשו חומרת העבירות וריבוין וכן הערכים המוגנים שנפגעו. המאשימה הפנתה לפסיקה ועתרה לקביעת מתחם ענישה הנע בין 8-18 חודשי מאסר בפועל. ביחס לתיק הצירוף הודגשו הערכים המוגנים שנפגעו, הוצגה פסיקה ונטען למתחם ענישה הנע בין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל. ביחס לעונש בגדרי המתחם הפנתה המאשימה לעברו הפלילי של הנאשם לרבות מאסר מותנה תלוי ועומד וברמה האופרטיבית עתרה לעונש מאסר בפועל שלא יפחת מ-12 חודשים ביחס לתיק העיקרי ומספר חודשים מאסר בגין תיק הצירוף. כן עתרה המאשימה להפעלת המאסר המותנה במצטבר וענישה נלווית.

8. ב"כ הנאשם טען כי בתיק העיקרי מדובר בעבירות ברף חומרה נמוך, כמו גם שהאלימות שהופעלה הייתה במדרג נמוך ולא גרמה לחבלה. הסנגור טען כי יש להביא בחשבון את מצבו הנפשי של הנאשם בקביעת גבולות מתחם הענישה ועתר למתחם ענישה הנע בין מאסר קצר מאוד ועד 8 חודשי מאסר בפועל. ביחס לתיק הצירוף נטען כי מדובר בעבירות ברף חומרה נמוך וכי על המתחם לנוע בין מאסר מותנה ועד מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. ברמה האופרטיבית הדגיש הסנגור את הודאתו בשני כתבי האישום ואת נסיבות חייו ועתר להסתפק בתקופת מעצרו.

9. הנאשם לא ביקש לשאת דברים.

דיון והכרעה

קביעת מתחם הענישה

10. חרף ריבוי העבירות בתיק העיקרי שני הצדדים עתרו לקביעת מתחם ענישה אחד ואני מקבל טיעון זה בהתאם למבחן הקשר ההדוק. אף ביחס לתיק הצירוף עתרו הצדדים לקביעת מתחם ענישה נפרד וכך אקבע. עם זאת, בכוונתי להטיל עונש כולל אחד שכן ענישה נפרדת נראית בעיניי מלאכותית.

11. הערכים המוגנים שנפגעו ממעשי הנאשם הם שלוות נפשה, שלום גופה ובטחונה של המתלוננת - אמו של הנאשם, כמו גם פגיעה בתא המשפחתי כולו. בהקשר זה אפנה לרע"פ 3719/21 פלוני נ' מדינת ישראל (07.06.2021) שם צוין: "זה לא מכבר, עמדתי על הפסול שבתופעת האלימות בתוך התא המשפחתי, ההרס שיכול להיגרם בעקבותיה, ובפרט הפגיעה בתחושת הביטחון של יושבי הבית, כבודם ושלמות גופם". במקרה זה מדובר בפגיעה בעוצמה שאינה גבוהה יחסית בערכים המוגנים, וזאת לאור סוג ועצמת האלימות שהופעלה כלפי האם וטיבו של האיום (שלא הושמע באוזני האם אלא בפני אחרים שאינם בעלי זיקה כלשהי אליה). עם זאת, אין להקל ראש בריבוי המקרים ובאירועים כולם, שלבטח גרמו לבהלה בבית המשפחה וערערו את שלוות נפשם ותחושת ביטחונם של יושביו. לראיה, באישום השני צוין כי בשל חששה הלכה המתלוננת לבית חברתה. ביחס לעבירות שעניינן הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם, אזי מדובר בפגיעה בעקרון שלטון החוק ובחובת הציות לצווים שיפוטיים.

12. בבחינת הנסיבות הקשורות לביצוע העבירות אציין כי מדובר בצבר של עבירות שמלמדות על הפרה בוטה ושיטתית של צו ההגנה. הנאשם הפר את הצו, נעצר ושוחרר ושב והפר את הצו. גם לאחר שנעצר שוב ושוחרר, לא היה בדבר להרתיעו אלא הוא שוב הפר את הצו. ביחס לאלימות כלפי האם אזי זו כללה דחיפה על הקיר ומכה בידה שגרמו למכאוב ולא הותירו חבלות. האיומים שהושמעו בפני שוטרים וכן בפני הנוכחים באולם בית המשפט היו בוטים וחמורים, אולם, כאמור, לא הושמעו באזני האם (מושא האיום) אלא בפני אחרים שאינם כאמור בעלי זיקה ממשית למתלוננת.

נקודה נוספת הראויה להתייחסות היא מצבו הנפשי וההתמכרותי של הנאשם. על בסיס הנתונים שהובאו בחוות הדעת הפסיכיאטרית ניתן להניח ברמת ההוכחה הנדרשת (מאזן הסתברויות) שהמעשים הושפעו במידה מסוימת ממצבו הנפשי (בשילוב התמכרותו לסמים) ועל אף שאין מחלוקת כי הנאשם כשיר לעמוד לדין, יש להביא נתון זה בחשבון במידה מסוימת (סעיף 40ט(6)+(7) לחוק העונשין; רע"פ 6640/14 פלוני נ' מדינת ישראל (13.1.2014); ע"פ 1727/14 מימון נ' מדינת ישראל (6.1.2015); ע"פ 1865/14 יצחק רוזנצוויג נ' מדינת ישראל (4.1.2016)). עם זאת, ראוי להדגיש כי עיקר ההתייחסות לנתון זה תהא בתוך המתחם ולא לעצם קביעתו.

13. ביחס לתיק הצירוף אציין כי הצטיידות בסכין שלא למטרה כשרה יוצרת סיכון ממשי לפגיעה בערך המוגן של שמירה על שלום הגוף ובטחון הציבור. מטעם זה ראה המחוקק להגביל לא רק את השימוש בכלי זה, אלא אף את עצם החזקתו והכל אם אינו מוחזק למטרה כשרה (ראו למשל: רע"פ 7484/08 פלוני נ' מדינת ישראל (22.12.2009)). במקרה זה נפגע ערך נוסף והוא יכולתו של המאבטח - עובד ציבור שמילא את תפקידו, לבצע את המוטל עליו ובכך נפגעו הסדר הציבורי ויכולתו של המאבטח לשמור על ציבור באי המקום. בבחינת הנסיבות הקשורות לביצוע העבירות אדגיש כי הסכין הוחזקה בתוך התיק בעת שהיה הנאשם בתחנה מרכזית והסיכון שבכך ברור. אומנם לא מדובר בהחזקת סכין על הגוף אך התנהגות הנאשם כלפי מאבטח שביקש ממנו להזדהות מעידה על כוחניות והיעדר מורא והעובדה כי סכין הוחזקה בתיקו האישי באותה העת מוסיפה חומרה לאירוע כולו ופוטנציאל הנזק ממשי. עם זאת מדובר בסכין יפנית ולא בסכין התקפית כגון קפיצית או פרפרית.

14. מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות בהן הורשע הנאשם מגוונת ובעלת מנעד רחב של ענישה והכל תלוי בנסיבות המקרה והנאשם. להמחשה, אפנה למקרים הבאים, בשינויים המחויבים: רע"פ 3210/19 פלוני נ' מדינת ישראל (12.5.2019), בו נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בשלוש עבירות איומים כלפי אמו, הפרת הוראה חוקית והפרת צו בית משפט ונידון ל-45 ימי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות; ת"פ 53915-10-23 מדינת ישראל נ' טארק מיעארי (3.1.2024), בו נידון נאשם לחמישה חודשי מאסר בשל כך שאיים על בני משפחתו בשתי הזדמנויות, דחף את אמו, הפר הוראה חוקית והתנגד למעצר; ת"פ 46380-07-24 מדינת ישראל נ' כהן (27.10.2024), בו הורשע נאשם בעבירת הפרעה לשוטר, איומים ותקיפה סתם כלפי בני משפחתו על רקע דרישת כסף ונידון לארבעה חודשי מאסר בפועל והפעלת מאסר מותנה (כך שסה"כ הוטלו עליו שישה חודשי מאסר בפועל); ת"פ 60821-02-23 מדינת ישראל נ' פרץ (14.5.2023)), בו הורשע נאשם בעבירות של דרישת נכס באיומים ותקיפה, בכך שדרש מאביו כסף לרכישת סמים תוך שאיים עליו שירביץ לו. משסרב האב, דרך עליו הנאשם וכן תקף את אמו במספר מכות אגרוף בגבה. נקבע מתחם ענישה הנע בין מאסר קצר לריצוי בעבודות שירות לבין 15 חודשי מאסר; ת"פ 18114-07-24 מדינת ישראל נ' כפיר פרץ (29.10.2024), בו הורשע נאשם בשתי עבירות תקיפה סתם כלפי אמו ואחותו ואיומים, ונידון לחמישה חודשי מאסר בפועל והפעלת מאסר מותנה (כך שסה"כ הוטלו עליו 8 חודשי מאסר בפועל). הנאשם בעט ברגליהן של בנות המשפחה, דרש כסף לרכישת סמים ואיים שירביץ להן. נקבע מתחם ענישה הנע בין מאסר מותנה לבין 12 חודשי מאסר; ת"פ 24934-04-24 מדינת ישראל נ' אילוז (17.11.2024), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע בעבירת איומים, הפרעה לשוטר ותקיפה סתם בכך ששבר שולחן סלון בבית הוריו, הפך כסאות בעודו תחת השפעת אלכוהול, איים על אמו, אחז בידה, הוציאה מחוץ לבית ומנע ממנה להיכנס חרף בקשתה, עד שנאלצה ללון אצל בתה.עם הגעת שוטרים התנגד הנאשם למעצר, דחף את אחד השוטרים ותפס את האחר בצווארו.על הנאשם הוטלו מאסר מותנה וצו מבחן;ת"פ 36472-07-24 מדינת ישראל נ' ירדן קורט (4.12.2024), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע בעבירות תקיפה הגורמת חבלה, הפרת צו בית משפט, איומים, הפרעה לשוטר והפרת הוראה חוקית והוטלו עליו שישה חודשי מאסר בפועל. הנאשם הגיע לבית הוריו בניגוד לצו הגנה שאסר זאת, דרש מאמו כסף וכשסירבה הכה מכת אגרוף בבטנה ובידה וגרם לה לסימנים כחולים. כן איים על הוריו וניסה להימלט מפני שוטרים שהוזעקו למקום על ידי ההורים. במועד אחר שבר תריס בבית ההורים ונכנס פנימה.

15. לצורך בחינת מדיניות הענישה בעבירות מושא תיק הצירוף אפנה לפסקי הדין הבאים בשינויים המחויבים: רע"פ 1297/22 דניאל ממן נ' מדינת ישראל (1.3.2022), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע בעבירת החזקת סכין שהייתה תלויה על מכנסיו. נקבע כי מתחם הענישה נע בין מאסר מותנה ועד מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועל הנאשם נגזרו 7 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועונשים נלווים. ערעורו לבית המשפט המחוזי וכן בקשת רשות ערעור לעליון נדחו; רע"פ 3059/22 מוחמד אבו עלי נ' מדינת ישראל (6.12.2022), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע בעבירת החזקת סכין בטיילת ונידון לארבעה חודשי מאסר על תנאי וקנס; עפ"ג 14809-09-19 אלטורי נ' מדינת ישראל (8.1.2020), בו נדחה ערעור נאשם שהורשע בעבירת החזקת סכין שלא למטרה כשרה ונידון למאסר על תנאי וקנס. הנאשם שהה ברכבו בחניה ציבורית והחזיק בין רגליו בסכין מתקבעת; עפ"ג 49347-09-20 אסמעיל מחסין נ' מדינת ישראל (9.3.2021), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע בעבירת החזקת סכין ונידון ל-300 שעות של"צ, מאסר מותנה והתחייבות. הנאשם נעצר לבדיקה משטרתית וברכבו נתפסה להב של סכין יפנית באורך 10 ס"מ. ערעורו נדחה וצוין כי "העבירה של החזקת סכין הנה עבירה חמורה, אותה הגדיר המחוקק כעבירה מסוג 'פשע', ובשל השכיחות של ביצועה ובשל פוטנציאל המסוכנות הטמון בה קוראת הפסיקה להחמרת הענישה כנגד נושאי סכינים"; עפ"ג 14791-02-22 מוסא מוחמד עלי נ' מדינת ישראל (18.5.2022), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע בעבירות איומים והפרעה לשוטר בכך שבעת שהיה מאושפז התנהג בצורה פרועה בבית החולים ומאבטח הזעיק את המשטרה. שוטרת שניגשה לנאשם ביקשה שיזדהה והוא בתגובה קילל אותה, איים עליה וירק לעברה. נקבע כי המתחם נע בין חודש מאסר בפועל ועד שמונה חודשי מאסר בפועל ובשל מצבו הנפשי ונסיבות נוספות נגזרו על הנאשם חודשיים מאסר בפועל והופעלו מאסרים מותנים כך שסה"כ הוטלו עליו ארבעה חודשי מאסר ועונשים נלווים. ערעורו התקבל חלקית ונקבע כי המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות תחת מאסר בכליאה; ת"פ 23621-04-22 מדינת ישראל נ' מטאייב (15.1.2023), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע באיומים והפרעה לשוטר ונדון למאסר מותנה וקנס. הנאשם סירב לאפשר לשוטרים לבצע חיפוש על פי צו בביתו, הכניס לכיס מכנסיו סם מסוג חשיש וכשאחד השוטרים הבחין בכך הוא דחף אותו, בעט ברגלו ואיים עליוףת"פ 2901-05-24 מדינת ישראל נ' אריאל יצחק מלכה (22.12.2024), בו נידון עניינו של נאשם שהחזיק סכין בכיס מעילו מחוץ למועדון. נקבע מתחם ענישה הנע בין מאסר מותנה לבין 10 חודשי מאסר בפועל ועל הנאשם הוטלו מאסר מותנה וקנס.

16. לאור כל זאת, אני בדעה שמתחם הענישה ההולם את מכלול העבירות בתיק העיקרי, המהוות אירוע אחד, נע בין מספר חודשי מאסר ועד 18 חודשי מאסר ואילו מתחם הענישה בתיק הצירוף נע בין מאסר מותנה לבין 12 חודשי מאסר בפועל.

קביעת עונשו של הנאשם

17. ההגנה לא חלקה על כך שלא קיימים בעניינו של הנאשם סיכויי שיקום המצדיקים הקלה עונשית, לא כל שכן חריגה מהמתחם, ועתרה לעונש מאסר כאורך תקופת המעצר. בכל מקרה, הנאשם לא שיתף פעולה עם שירות המבחן ובסופו של יום לא ניתנה כל המלצה בעניינו. למען הסר ספק אדגיש שאני רואה בתסקיר שהוגש כמקיים את הוראות סעיף 38 לחוק העונשין. הנאשם סירב לשתף פעולה עם קצינת המבחן וסיכל הגשת תסקיר מלא. כמו כן, לא התבקשתי להורות על תסקיר משלים ולכן גזר הדין יינתן בעל בסיס תשתית זו. יש להצר על מצב זה ודומה שלאור העבר הפלילי הרלוונטי והרגלי צריכת הסמים, היה נכון לבחון את מסוכנות הנאשם כלפי אמו ושאר בני המשפחה ולערוך ניסיון לשלבו בהליך התואם את צרכיו. הדברים מתעצמים לאור העובדה כי הנאשם צפוי, כך נראה, לשוב לחיק המשפחה לאחר שחרורו והמשפחה עלולה להיתקל שוב בקשיים שהובילו לאירועים אלו.

18. לצורך קביעת עונשו של הנאשם הבאתי בחשבון את גילו הצעיר (כבן 21) ואת העובדה שקיבל אחריות למעשיו בשני כתבי האישום, וחסך בכך את עדות אמו, בני המשפחה ועדים נוספים. כן הבאתי בחשבון במידה מסוימת את מצבו הנפשי כמשתקף מחוות הדעת ואת הקושי שיחווה במאסר בשל כך, בנוסף לגילו הצעיר. עם זאת, אין מדובר במאסר ראשון על כל המשתמע מכך ובהקשר זה אציין שעברו הפלילי מכביד חרף גילו הצעיר והוא צבר לחובתו לא מעט הרשעות פליליות בעבירות רכוש, אלימות ואיומים ובחודש 11/23 הוטל עליו עונש מאסר. כן תלוי ועומד כנגדו מאסר מותנה שלא היה בו להרתיעו ולשנות את דרכיו. לאור כל זאת, ובהיעדר סיכויי שיקום המצדיקים הקלה (לא כל שכן סטייה לקולה ממתחם הענישה), יש להטיל עונש מאסר בכליאה ולקוות שהנאשם ישכיל להפיק לקחים מאירוע זה וישנה את דרכיו.

19. סיכומו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 8 חודשי מאסר בפועל.

ב. אני מפעיל מאסר מותנה בן חמישה חודשים שהוטל על הנאשם בת"פ 27958-05-23 (בית משפט שלום נצרת, גזר הדין מיום 23.11.23) וזאת באופן שארבעה חודשים יצטברו לעונש אותו הטלתי ואחד יחפוף. אציין בעניין זה שראיתי לחפוף חלק מתון מהעונש וזאת על רקע מכלול הנסיבות האישיות והשקפה על העונש הכולל, כמו גם תקופת המעצר הלא קצרה בה שוהה הנאשם, שכידוע לא אחת היא קשה ממאסר.

סה"כ יישא הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו- 30.5.24.

ג. מאסר על תנאי למשך 5 חודשים והתנאי הוא שלא יעבור במשך שנתיים כל עבירת אלימות פיזית כלפי גופו של אדם.

ד. מאסר על תנאי למשך שלושה חודשים והתנאי הוא שלא יעבור במשך שנתיים עבירת איומים; עבירה על סעיף 287 לחוק העונשין; או עבירה לפי סעיף 186 לחוק העונשין.

המוצג סכין- להשמיד

הודעה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, י"ד טבת תשפ"ה, 14 ינואר 2025, במעמד הצדדים.