3. ב"כ המאשימה הגיש במסגרת הטיעונים לעונש את גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם - ת/1 כמו כן הגיש ב"כ המאשימה טיעונים לעונש בכתב - ת/2. ב"כ המאשימה הדגיש את הפגיעה בערכים חברתיים מוגנים כתוצאה ממעשיו של הנאשם . כמו כן טען ב"כ המאשימה כי יש לקבוע כי כל מעשה המפורט בכתב האישום מהווה אירוע אחד . המאשימה עתרה למתחם עונש הולם שנע בין עונש של 8 חודשי מאסר בפועל הרף התחתון לבין עונש של 18 חודשי מאסר בפועל ברף העליון לצד ענישה נלווית. לנאשם כך נטען יש עבר פלילי הכולל 24 הרשעות קודמות וכולל מגוון עבירות איומים, אלימות, רכוש וסמים. בגין הרשעות אלה ריצה עונשי מאסר ממושכים. הרשעתו האחרונה של הנאשם בגין עבירת איומים והפרת צו . נוכח האמור, עתרה המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר של 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס כספי והתחייבות להימנע מעבירה.

4. ב"כ הנאשם הגיש אף הוא טיעונים לעונש בכתב - נ/1 . ב"כ הנאשם טען כי הנאשם מטופל במסגרת שירותי הרווחה בעכו מזה שנים רבות והמתלוננת לטענתו היתה עובדת חדשה שלדברי הנאשם התייחסה אליו בחוסר כבוד והפלתה אותו בשל מוצאו, כאשר לטענתו לא קיבל שוברי מזון שחולקו בחג הפסח ולגרסתו כאשר שאל מדוע אינו מקבל שוברים, נענה כי הוא ערבי. הנאשם היה שרוי לדברי הסנגור בסערת רגשות ולא נלוותה לאמירה שלו כל עבירה נוספת. ב"כ הנאשם טען כי מתחם העונש ההולם בנסיבות דומות נע בין עונש של מאסר על תנאי ברף התחתון לבין עונש של 4 חודשי מאסר. ב"כ הנאשם טען כי לנאשם אמנם יש עבר פלילי אך מדובר בעבירות ישנות וכי הרשעתו האחרונה משנת 2020 ומאז הנאשם החל דרך חדשה בחייו, ונגמל מסמים.

5. הנאשם בדברו אמר שהשתחרר ממאסר אחרון והיה דר רחוב והיה בטיפול 14 חודשים בקהילה טיפולית. הנאשם

דיון והכרעה

6. תיקון 113 לחוק העונשין קובע כי העיקרון המנחה בענישה הוא עיקרון ההלימה - קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בהתאם לסעיף 40ג לחוק העונשין, על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה ולשם כך יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כשבתוך מתחם העונש ההולם יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם. סעיף 40יא' מונה את הנסיבות שבית המשפט רשאי להתחשב בהן בגזירת העונש בתוך מתחם העונש ההולם.

7. בענייננו אני סבורה כי על פי מבחן הקשר ההדוק שנקבע בפסיקה, מדובר באירוע אחד מתגלגל בגינו יש לקבוע מתחם עונש אחד.

8. הערכים החברתיים המוגנים העומדים בבסיס ביצוע עבירת האיומים על ידי הנאשם הינם שלוות נפשה של נפגעת העבירה ובעקיפין גם חופש הפעולה והבחירה שלו. פעילות תקינה של העושים במלאכת הטיפול והשיקום או אנשי ציבור כדוגמת נפגעת העבירה, עובדת סוציאלית במחלקה לשירותים חברתיים ושמירה על כבודם וביטחונם הינה בגדר אינטרס ציבורי ראשון במעלה. באשר למידת הפגיעה הרי שהנאשם לא השלים הטיפול שקיבל מהמתלוננת וטען לאפליה ולדבריו היה בסערת רגשות, מדובר בפגיעה משמעותית בערכים חברתיים מוגנים.

9. לפגיעה בערך זה משקל מוגבר כאשר מדובר באיום על עובד ציבור הממלא את תפקידו, יש אינטרס ציבורי ברור לאפשר לעובדי הציבור לעשות את עבודתם ללא מורא ומבלי שאדם כלשהו יהלך עליהם אימים. לעניין זה אפנה לדברי כבוד השופט ג'ובראן ברע"פ 5579/10 קריה נ' מדינת ישראל :

"יש להוקיע בחומרה רבה מעשים בהם אדם לוקח את החוק לידיו, לשם פגיעה והעלבה בעובדי ציבור במהלך מילוי תפקידם. מעשים אלו מערערים את המוסכמות הבסיסיות ביותר של החברה הדמוקרטית בה אנו חיים. חברה המכבדת את שלטון החוק ואת זכויותיו של הזולת לא תאפשר פגיעה והעלבה כה קשה של נציגי החוק, וכל פגיעה שכזו צריכה להיתקל בקיר ברזל של אפס סובלנות, על מנת לגדוע אלימות מסוג זה במהירות האפשרית. כאמור על מול אלימות מילולית שכזו המכרסמת ביסודות חברתנו הדמוקרטית יש לנקוט בענישה מרתיעה. הציבור נותן את מבטחו בעובדי הציבור ונציגי החוק, "וטובת הציבור מחייבת כי יובטח להם שיוכלו למלא את תפקידם ללא מורא וללא פחד [...] מתוקפנים ומאיימים. לכן הכרח להטיל ענישה של ממש, גם למען ישמעו וייראו" (ע"פ 500/87 בורוכוב נ' מדינת ישראל ([לא פורסם], [פורסם בנבו], 8.3.1988)). בתקופה המתאפיינת בגלי אלימות פיזית ומילולית כלפי עובדי ציבור, שומה להגן על השירות הציבורי ועל עובדי הציבור מפני פגיעה בלתי ראויה בכבודם ובמעמדם (רע"פ 2660/05 אונגרפלד נ' מדינת ישראל ([לא פורסם], [פורסם בנבו], 13.8.2008)). על כן בתי המשפט מחויבים להכביד את ידם ולתת עונשים מרתיעים (רע"פ 1860/07 נחמני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (14.6.2007)).

10. מדיניות הענישה מלמדת על מנעד רחב של עונשים, הכול בהתאם לנסיבות המעשה והעושה.

אפנה לפסקי הדין כמפורט להלן:

רע"פ 8253/18 פלוני נ' מדינת ישראל 25.11.2018): המבקש הורשע בעבירת איומים כלפי גרושתו, עורך דינה והשופט. נקבע מתחם ענישה בין מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועד לשנת מאסר. על המבקש הושתו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, בצד מאסר על תנאי בית המשפט העליון דחה את הבקשה לרשות ערעור.

ת"פ (ת"א) 57368-06-22 מדינת ישראל נ' סעדני (18.01.2023): הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות בעבירות של איומים והיזק לרכוש במזיד, כנגד רופא במרפאת קופת חולים "כללית". בית המשפט קבע מתחם ענישה שנע בין מאסר ולו קצר שניתן לרצות בעבודות שירות ועד ל-12 חודשי מאסר ריצוי בפועל. על הנאשם, נעדר הרשעות קודמות, הושתו 90 ימי מאסר- שירוצו בדרך של עבודות שירות, בצד מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן.

ת"פ (קריות) 16873-03-23 מדינת ישראל נ' זוהר ישראילוב (20.7.2023): הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת איומים כלפי עובדות משרד הרווחה ובעבירה של התנהגות העלולה להפר את שלום הציבור בכך שהגיע בעודו נתון תחת השפעת אלכוהול למשרד הרווחה, התנהג באופן פרוע, נכנס למשרד המתלוננות ואיים שישרוף אותן ואת המקום. בית המשפט קבע מתחם ענישה שנע בין מספר חודשי מאסר בדרך על עבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. על הנאשם, נגזר עונש מאסר בן 5 חודשים וכן הופעל מאסר על תנאי, כך שסך הכול ירצה 9 חודשי מאסר בפועל, בצד מאסר על תנאי ופיצוי.

רע"פ 4902/14 צבאן נ' מדינת ישראל (16.7.14) - נדחתה בקשת רשות ערעור של מי שהורשע בעבירות של איומים והעלבת עובדי ציבור כלפי סוהרים. בית המשפט העליון אישר את גזר הדין, שבו הופעל מאסר על תנאי בן 6 חודשים וכן הוטלו 5 חודשי מאסר בחופף ובמצטבר, כך שבסך הכול הוטלו 8 חודשי מאסר בפועל.

ת"פ (שלום רמ') 7705-03-18 מדינת ישראל נ' אמסעאד [פורסם בנבו] (25.02.20) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן ובתיק נוסף בעבירות איומים. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, במועד הרלוונטי איים הנאשם על מנהל בחברה שבה עבד לאחר שהובא עובד נוסף לצורך תחזוקת רכבים, וזאת בשלושה אירועים שונים. על פי כתב האישום בתיק המצורף איים הנאשם במשרדי הרווחה על עובדת סוציאלית כאשר דרש ממנה לטפל בעניינו בזמן שטיפלה באדם אחר . בית המשפט קבע כי מדובר בשני אירועים נפרדים וקבע שמתחם העונש ההולם בתיק העיקרי נע בין מאסר מותנה לבין 3 חודשי מאסר שיכול שירוצו בעבודות שירות, והמתחם בתיק הנוסף נע בין מאסר מותנה לבין 8 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט גזר על הנאשם מאסר בן 45 יום אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות, 4 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננים.

ע"פ (י-ם) 29674-10-22 עבאסי נ' מדינת ישראל (26.1.2023): מערער שהורשע לאחר ניהול הוכחות במסגרת שני כתבי אישום בעבירות איומים על עובדת סוציאלית ובהפרת הוראה חוקית. המערער הגיע אל לשכת הרווחה, אך התבקש לעזוב את המקום. הוא יצא מהלשכה אך נותר לעמוד על מדרגות הכניסה ופנה אל המאבטח שנכח במקום ואמר לו כי יחפש את העובדת הסוציאלית וכי הוא יודע איך להגיע אליה. עוד אמר כי "יראה לפקידת הסעד". בגין תיק האיומים נקבע מתחם שנע ממאסר על תנאי ועד שמונה חודשי מאסר בפועל. על המערער, שבעברו הרשעות קודמות מאותו סוג, הושתו 5 חודשי מאסר בגין שני התיקים. הערעור נדחה.

עפ"ג (מרכז) 5397-09-18 מלניקר נ' מדינת ישראל (30.12.2018): בית המשפט דן במי שהתקשר לעו"ס המטפל בו ואמר לו שהוא כועס על עו"ס (אחר) המטפל בגרושתו והיה רוצה לירות בה 3 כדורים והוסיף "היא צריכה למות, צריך שידפקו לה כדור בראש". אושר מתחם הנע בין מס' חודשי עבודות שירות ל- 12 חודשים .

ע"פ (מחוזי מר') 35610-09-20 אבו גאנם נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (29.11.20) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של איומים. על רקע סירובה של מנהלת אגף החינוך בעירייה לבקשתו בנושא בתו הלך הנאשם אחר ראש עיריית רמלה ואיים עליו. ארבעה ימים עובר לאירוע דלעיל איים הנאשם על מנהלת מחלקת בתי ספר בעיריית רמלה, אשר הודיעה לו כי הבקשה בעניין בתו נדחית. בית משפט השלום קבע שמתחם העונש ההולם נע בין כמה חודשי מאסר בפועל שאפשר לרצותם בדרך של עבודות שירות ובין שנת מאסר בפועל וגזר עליו 7 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, 4 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננים. הערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה.

10. בשים לב לעקרון ההלימה; בהתחשב בעוצמת הפגיעה בערכים המוגנים, נסיבות ביצוע העבירה ומדיניות הענישה הנוהגת - אני סבורה כי מתחם העונש ההולם בענייננו נע בין עונש מאסר של 5 חודשי מאסר לבין 14 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.

11. לא מצאתי בעניינו של תיק זה לחרוג ממתחם העונש ההולם לקולא או לחומרא.

12. באשר לעונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם נתתי משקל להודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה ובכך חסך עדותם של העדים. כמו כן לקחתי בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם כעולה מטיעוני הסנגור. לחומרא נתתי משקל לעברו הפלילי של הנאשם כעולה מגיליון הרשעותיו הקודמות ת/1. לנאשם הרשעות רבות בעבר במגוון עבירות. הרשעתו האחרונה מיום 4.3.21 בגין עבירת איומים וכן עבירה של הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם. בגין הרשעה זו הושת עליו עונש של מאסר בפועל, דבר שלא הרתיע אותו. לאור האמור אני סבורה שיש מקום לתת משקל לשיקולי הרתעה בתוך מתחם העונש ההולם.

13. אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

8 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו של הנאשם מיום 2.7.24

4 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירת איומים ויורשע בה.

בנסיבותיו של הנאשם אינני מחייבת אותו בקנס כספי או פיצוי כספי.

זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי

ניתן היום, ד' חשוון תשפ"ה, 05 נובמבר 2024, בנוכחות הצדדים.