החלטה

בעניינו של הנאשם התקבלה חוות דעת לפיה הוא כשיר לעמוד לדין ואחראי למעשיו. כן צוין בחוות הדעת כי הוא אינו זקוק לאשפוז או לטיפול פסיכיאטרי דחוף. בצד דברים אלו צוין שמדובר בנאשם שתלוי ועומד נגדו צו אשפוז למשך 6 שנים אשר עדין בתוקף. להשלמת התמונה יובהר שמחוות הדעת עולה שהנאשם ברח מבית החולים בו אושפז ביום 30.6.24 והעבירה שעבר (לכאורה) נעברה אפוא בעת שהיה בבריחה.

המצב שנוצר טעון הבהרה והסדרה. הנאשם עצור עד תום ההליכים בבית מעצר, אך במקביל הוא מחויב גם לשהות באשפוז בבית חולים בהתאם לצו שניתן נגדו בהתאם לסעיף 15(א) לחוק טיפול בחול נפש. מדובר אפוא בצווים שיפוטיים מתנגשים והמצב טעון הסדרה.

מחוות הדעת עולה, כאמור, שהנאשם אינו זקוק כיום לאשפוז או לטיפול פסיכיאטרי דחוף, ואולם אין להבין מכך בהכרח שלא קיימת עילה להמשך אשפוזו, שכן התנאים לכך שונים מעט (ראו סעיפים 28(ב1)-(ב2) לחוק טיפול בחולי נפש), אם כי מובן שהצורך בהמשך הטיפול הוא תנאי בעל משקל ממשי. כך או כך, הסמכות להחליט בשאלת שחרורו של הנאשם מהאשפוז מסורה לוועדה הפסיכיאטרית אשר מחויבת לדון בעניינו לכל הפחות אחת לשישה חודשים (ועל רקע מועד הבריחה דומה שהמועד חלף).

משכך, ועל מנת שתתקבל תמונה ברורה בדבר הסטטוס של הנאשם (היינו האם הוא מצוי תחת צו אשפוז אם לאו), ראוי שהוועדה הפסיכיאטרית תתכנס ותדון בעניינו.

הפסיכיאטר המחוזי מתבקש לוודא קיום ההליכים בנושא לרבות זימונו של הנאשם לדיון באמצעות שב"ס וכן זימון סנגורו - עו"ד חאתם סעב.

המזכירות תשלח החלטתי לפסיכיאטר המחוזי.