דיון והכרעה

קביעת מתחם הענישה

5. במעשיו פגע הנאשם בערכים של טוהר המידות, פעילותו התקינה של המִנהל הציבורי ואמון הציבור. בעניין זה נקבע כי "הערך המוגן המובנה בעבירות השוחד נועד להבטיח את עצם פעולתו התקינה של המנהל הציבורי, אשר בלעדיו לא יתכנו חיי חברה תקינים. בד בבד, נועדו עבירות השוחד להגן על מעמדו של המנהל הציבורי בעיני הציבור, ועל האמון שהציבור רוחש לו" (ע"פ 1224/07 בלדב נ' מדינת ישראל, פסקה 87 (10.2.2010)).

6. בבחינת הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה ברי כי מדובר במעשה מתוכנן היטב ומראש שכלל תיאום המפגש עם עובד הציבור וכן הכנת מעטפה ובה סכום כסף. אומנם לא מדובר בהיקף כספי משמעותי (1,000 ₪) ואולם אין בכך בכדי להמעיט מחומרת המעשה. הנאשם הניח את המעטפה בתא הכפפות ברכבו של עובד הציבור והותירה שם על מנת להציע לו שוחד בעד פעולה הקשורה לעבודתו. כאמור בכתב האישום, הצעת השוחד נדחתה ועובד הציבור השיב לנאשם את מעטפת הכסף.

7. מדיניות הענישה בעבירות מסוג זה מחמירה והמחוקק אף ראה להחמיר את העונש בגינה במסגרת תיקון 103 (שנת 2010) וכיום העונש המרבי בגין העבירה בה הורשע הנאשם הוא שבע שנות מאסר. כן נקבע כי בעבירת שוחד יש להטיל ככלל מאסר מאחורי סורג ובריח תוך העדפת האינטרס הציבורי. ראו:

"מי שהורשע בשוחד - ראוי לו שירצה מאסר בפועל לתקופה ממשית... הודגש כי עבירת השוחד היא 'אם כל חטאת בהשחתת מידותיו של שירות ציבורי', וצריך שיתקיימו נסיבות מיוחדות מאוד כדי שנותן השוחד לא ירצה מאסר מאחורי סורג ובריח... כמו כן צוין כי אין להירתע מנקיטת 'אמצעי ענישה קשים ומורגשים היטב כלפי כל מי שעולה על דרך השוחד - אם כנותן, אם כלוקח ואם כמבקש, ואם כמתווך'... בענישה על עבירות מסוג זה יש לבכר את האינטרס הציבורי על פני שיקולים אחרים, ולהעניק משקל רב להרתעה הכללית מפני מתן שוחד ולקיחתו... כל זאת על אף שהחוק לא קובע עונש מינימום בגין עבירת השוחד" (ע"פ 4456/14 קלנר נ' מדינת ישראל, פסקה 3 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) הנדל בחלק הכללי של פסק הדין (29.12.2015)).

8. לצורך בחינת מדיניות הענישה במקרים דומים אפנה להלן לפסקי הדין הבאים: ע"פ 8939-09-22 מחלי נ' מדינת ישראל (12.1.2023), לא פורסם, בו נידון עניינו של נאשם שהורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירת מתן שוחד למפקח בניה ונידון לחמישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. במקרה זה הכניס הנאשם לכיסו של מפקח מעטפה עם שטרות וזה החזירה לנאשם. נקבע מתחם ענישה הנע בין מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות לבין עשרה חודשי מאסר בפועל. הנאשם חזר בו מהערעור והוא נדחה (ראו ההליך בבית משפט השלום: ת"פ 16259-04-21 מדינת ישראל נ' יוסף מחלי (20.7.2022)); עפ"ג 19051-07-14 מיכאל גרוסמן נ' מדינת ישראל (4.9.2014), בו נידון עניינו של חבר מועצת עיר שנתפס נוהג ללא חגורת בטיחות וניסה לשחד שוטר כשהציע לשלם לו עבור אי רישום דו"ח. נקבע מתחם ענישה הנע בין 4-10 חודשי מאסר בפועל ועל הנאשם הוטלו שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. ערעורו נדחה; ת"פ 11292-01-20 מדינת ישראל נ' יצחק לביא (4.4.2024), בו הסתיים באי הרשעה עניינו של נאשם שנתן שוחד בצוותא לעובדת ציבור. במקרה זה עבד הנאשם בחברה זכיינית של משרד החינוך והשוחד התבטא במתן כרטיס טיסה ולינה למסע לפולין בשווי של כ-5,000 ₪; ת"פ 17725-08-14 מדינת ישראל נ' בוכריס (13.9.2016), בו נידון עניינו של נאשם שהציע לחייל במחסום שוחד בסך 2,000 ₪ עבור מעבר כלי רכב לשטח ישראל ובהם ביצים מוברחות מבלי לבדוק אותם. נקבע מתחם ענישה הנע בין מאסר קצר לריצוי בעבודות שירות לבין 10 חודשי מאסר בפועל ועל הנאשם, צעיר ללא עבר פלילי שהשתלב בטיפול, הוטלה ענישה שיקומית בדמות צו של"צ, מבחן וקנס; ת"פ 48701-10-15 מדינת ישראל נ' בנימין אמזל (30.10.2017), בו נידון עניינו של נאשם ששימש ראש סניף ישיבה והעביר מעטפה ובה 600 ₪ לאדם שהגיע לבצע ביקורת בישיבה תוך שאמר לו "תודה, זה על היחס הנחמד בביקורת". נקבע מתחם ענישה הנע בין צו של"צ לבין שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועל הנאשם הוטלו צו של"צ ומאסר מותנה; ת"פ 58432-12-22 מדינת ישראל נ' יעקובוב (11.12.2023) לא פורסם, בו נידון עניינו של נאשם שהציע שוחד לשוטרת על מנת שלא תרשום לחובתו דו"ח תנועה. נקבע מתחם ענישה הנע בין מאסר על תנאי לבין מספר חודשי מאסר ועל הנאשם הוטלו מאסר מותנה, קנס והתחייבות.

9. לאור כל זאת, דעתי היא שמתחם הענישה ההולם עבירה זו, בנסיבות ביצועה, נע בין מאסר קצר שניתן לשאת בעבודות שירות במקרים המתאימים ועד 12 חודשי מאסר בפועל.

קביעת עונשו של הנאשם

10. בהינתן מתחם הענישה ובהיעדר סיכויי שיקום יש לגזור את עונשו של הנאשם למאסר בגדרי המתחם. לאור כך שהמאשימה עתרה לעונש בעבודות שירות ברי שאין מקום להחמרה מעבר לכך ולכן יוטל עונש בעבודות שירות, שהוא אף העונש ההולם את מכלול נסיבות העניין. לצורך בחינת היקף העונש הבאתי בחשבון את ההודאה, אם כי ספק בעיני אם יש לראות בה כמלמדת על קבלת אחריות והפנמת הפסול (ראו דברי הנאשם ב"דברו האחרון"). כן הבאתי בחשבון את הגיל, הנסיבות האישיות והעבר הקל יחסית (ושאינו רלוונטי לענייננו). בנוסף, הבאתי בחשבון את חלוף הזמן ואת העובדה שכתב האישום הוגש כשלוש שנים לאחר האירוע מבלי שניתן הסבר לעניין שיהוי זה (ומנגד, לא נטענה טענה ברורה בנושא מטעם ההגנה).

11. לסיכום, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר למשך 3 חודשים. הנאשם יישא את עונשו בעבודות שירות בהתאם לחוו"ד הממונה ויתייצב ביום 22.1.25 במשרדי הממונה. מובהר לנאשם שעליו לבצע את העבודות בהתאם להנחיות הממונה ואם לא יעשה כן ניתן יהיה להפקיען מנהלית והוא יישא את יתרת התקופה בבית מאסר.

ב. מאסר על תנאי למשך 4 חודשים והתנאי הוא שלא יעבור בתוך שנתיים את העבירה בה הורשע.

ג. קנס בסך 3,000 ₪. הקנס ישולם בחמישה תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.3.25 ובכל 1 לחודש שלאחר מכן. לא ישולם אחד התשלומים במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מידי.

את הסכום יש לשלם ישירות לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

· בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il

· מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******

· במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

הודעה זכות ערעור בתוך 45 ימים.

ניתן היום, ז' כסלו תשפ"ה, 08 דצמבר 2024, במעמד הצדדים.