דיון והכרעה

סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי שכותרתו זיכוי בשל העדר הוכחה לכאורה [142] קובע :

" נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם - בין על פי טענת הנאשם ובין מיזמתו - לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בענין; הוראות סעיפים 182 ו-183 יחולו גם על זיכוי לפי סעיף זה ".

ב"כ הנאשמת העלתה מספר טענות ובעיקר טענה, כי יש פגם בשרשרת המוצג וכי המאשימה אינה יכולה להתבסס על חוות הדעת שהגישה ( ת/6 ) , לדעת ב"כ הנאשמת חוות הדעת זו שנערכה ב 20.11.19 אינה מתייחסת למחשבים, שנתפסו ביום 28.7.19 בגין הארוע מושא כתב האשום .

ב"כ הנאשמת הפנתה למועד בדיקת המחשבים, למקום הבדיקה, לשוני בין מספר המחשבים (9 ), שנבדקו בחוות הדעת לבין מספר המחשבים, שנתפסו במועד הארוע מושא כתב האישום ולמספר הפל"א אליו מתייחסת חוות הדעת.

ב"כ הנאשמת מבקשת לסמוך על גרסת הנאשמת, כפי שעולה מהודעותיה במשטרה ( ת/5, ת/3 ), שלדידה תואמת את עדותו של עד התביעה ת/5, שהוגשה בהסכמה כתחליף לעדות ראשית וב"כ הנאשמת ויתרה על חקירתו הנגדית.

ב"כ הנאשמת גורסת כי המאשימה לא הוכיחה קיומו של " משחק אסור" כהגדרתו בחוק .

כמו כן סבורה שהמאשימה לא עומדת ברף הראייתי הנדרש ואף לא ברף ראייתי המחשיד את הנאשמת בביצוע העבירות המיוחסות לה.

מנגד בקשה ב"כ המאשימה לדחות את הטענה והיא סבורה כי יש לאפשר לה לחקור את הנאשמת על גרסתה. ב"כ המאשימה ערה לקושי הנוגע לחוות הדעת שהוגשה אך סברה שההסבר לשוני במספר הפל"א נובע מכפל התיקים שנפתחו בגין הארוע כפי שצויין לעיל וגם אם נפלה תקלה כלשהי, היא גורסת כי יש לבחון את גרסת הנאשמת על פי הממצאים, שנתפסו במקום ואל מול עדויות נוספות.

לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הנאשמת ושקלתי אותם בכובד ראש למול העדויות שבתיק ותגובת המאשימה לבקשה, דין הבקשה להידחות.

הגם שהראיות דלות ועולות תהיות שבית המשפט יצטרך לתת את הדעת אליהן בהמשך, בשלב זה של ההליך על בית המשפט לבחון קיומן של ראיות לכאורה בלבד ואלו קיימות בדמות דוחות הפעולה ת/7, ת/8,ת/9 .

בנוסף, הנאשמת קושרת עצמה לניהול המקום, כפי שעולה מחקירתה ביום 29.7.19 ( יום בלבד לאחר תפיסת המחשבים) (ת/5 הגם שהיא מכחישה את העבירות שיוחסו לה הן בחקירה זו והן בחקירה המאוחרת ( ת/3 ).

הנאשמת אישרה שהיא מנהלת את המקום.

הנאשמת שללה קיומו של מנהל נוסף (שו' 10-12 לת/5 ) הגם שלכאורה סותרת את עדותה לענין זה בחקירה נוספת ( ת/3 שו' 17 ) .

מתשובותיה בחקירות עולות תהיות והכחשותיה ביחס לאופיו של העסק אותו ניהלה אינן מאיינות את אותן תהיות .

ב"כ הנאשמת סבורה כי עדותו של עד תביעה שלמה ביבי תומכת בגרסת הנאשמת, ואולם עולה גם סתירה לכאורה בין עדותו של עד התביעה ( שהוגשה וכאמור ההגנה ויתרה על חקירתו הנגדית ) לגבי זהות האדם, שאמור לקבל תשלום עבור השימוש בגלישה באינטרנט, כטענתם ( ת/4 שו' 33), לבין עדות הנאשמת בענין זה ( ת/5 שו' 27 ).

בשלב זה של ההליך בית המשפט אינו בוחן משקל הראיות ואינו נדרש לקבוע ממצאי מהימנות. הדוגמאות שהובאו לעיל נועדו להראות שלצורך הכרעה בשאלת החפות. לא ניתן להסתמך אך על הדברים, שמסרה הנאשמת בחקירותיה במשטרה, ללא ליבון התהיות .

למרות הקשיים שהעלתה ב"כ הנאשמת, יש בראיות שהובאו לבית המשפט כדי להעביר את נטל ההוכחה (להבדיל מנטל השכנוע ) אל כתפי ההגנה והיא תפעל כחוכמתה.

בעפ 732/76 מדינת ישראל נ' רפאל כחלון ,פ''ד לב(1) 170 קבע בית המשפט העליון כדלקמן:

"בית-המשפט לא יטה אוזן קשבת לטענה שלפיה אין להשיב לאשמה אם הובאו ראיות בסיסיות, אם כי דלות, להוכחת יסודותיה של העבירה שפרטיה הובאו בכתב-האישום. ראיות בסיסיות לענין זה אין משמען כאמור ראיות שמשקלן והיקפן מאפשר הרשעה על אתר, אלא כדברי בית-המשפט העליון, ב-ע"פ 28/49 הנ"ל, ראיות במידה היוצרת אותה מערכת הוכחות ראשונית, המעבירה את הנטל של הבאת ראיות (להבדיל מנטל השכנוע) מן התביעה לנאשם. לענין משקלן של הראיות ובחינת אמינותן מן הראוי להוסיף, למען שלמות התמונה, כי ייתכנו נסיבות קיצוניות שבהן תעלה שאלה זו כבר בשלב הדיוני האמור:כך נקבע בשעתו, באנגליה, בגדר כלל של פרקטיקה (practice note),כי את הטענה אשר לפיה אין להשיב לאשמה ניתן להעלות, בעיקר, בהתקיים אחד משניים אלה:א. כאשר לא הובאה עדות כשלהי כדי להוכיח יסוד חיוני ומרכזי של האשמה, או ב. כאשר הסתבר בעליל, על פניו, כי כל הראיות שהובאו על-ידי התביעה הן כה בלתי-אמינות עד שאף ערכאה שיפוטית בת-דעת לא היתה מסתמכת עליהן ... אך מובן הוא כי נסיבות מן הסוג השני, שבהן ייזקק בית-המשפט בשלב של תום פרשת-התביעה לענין האמינות, הן חריגות ומכאן גם שההזדמנויות אשר בהן ייעשה יישום מעשי של כלל הפרקטיקה הזה, יהיו נדירות".[ ראו גם ע"פ 405/80 מדינת ישראל נ' זבולון בן אברהם שדמי, פ''ד לה(2) 757 המאזכר ומצטט מפסק הדין הנ"ל ].

סיכומו של דבר, הטענה נדחית .

למען הסר ספק, טענות ההגנה יבחנו גם בהמשך טרם הכרעת דין ואין בהחלטה זו כדי ללמד על תוצאות ההליך.

המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג טבת תשפ"ה, 23 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.