זמן קצר לאחר מכן, התקשר הנאשם אל המתלונן והפציר בו להיפגש עמו בגינה מתחת לבית המתלונן (להלן: "הגינה"). הנאשם הגיע אל הגינה כשהוא רעול פנים ומלווה בקטין שזהותו ידועה למאשימה (להלן:"הקטין"). המתלונן פנה לנאשם ושאל אותו האם הוא רוצה לדבר, אז תפס הנאשם את המתלונן בידו בעוד הקטין שלף אולר ודקר את המתלונן בירך ימין. באותן נסיבות, שוחחו הנאשם והקטין בנוגע להצלחתם לדקור את המתלונן ונמלטו מהמקום.

כתוצאה מהמעשים נגרם למתלונן חבלה בדמות חתך של כ-1 ס"מ בירך מרכזית מדיאלית מימין והמתלונן נזקק לטיפול רפואי בדמות סגירת החתך בסיכות.

הסדר הטיעון

3. הצדדים הציגו הסדר במסגרתו הודה הנאשם במיוחס לו בכתב האישום ונשלח אל שירות

המבחן לצורך קבלת תסקיר. לא הוצגה הסכמה עונשית בין הצדדים.

התסקירים

4. מתסקירי שירות המבחן עולה כי מדובר בנאשם כבן 25, רווק העובד למחייתו במסעדה למזון מהיר. בתסקיר מפורטים נסיבותיו האישיות והמשפחתיות המורכבות של הנאשם, שגדל במציאות חיים קשה בה חווה דחיה ופגיעה מדמויות משמעותיות בחייו, נותק מאביו הביולוגי, ספג אלימות מאביו החורג ובמקביל חווה ניצול מהסביבה בה חי.

הנאשם נעדר עורף ותמיכה משפחתית, נפצע ברגלו בהיותו כבן 17, עבר ניתוחים והתקשה להשתלב מבחינה תעסוקתית.

שירות המבחן ציין כי הנאשם אינו מחזיק בדפוסי עבריינות מושרשים, מבטא הבנה וחשיבות לחוק ונראה כי ההליכים המשפטיים מהווים עבורו אפקט התרעתי.

בדיקות השתן לאיתור סמים נמצאו תקינות.

כעולה מהתסקירים, מאז האירוע החל הנאשם בהליך טיפולי פרטני עם מטפלת רגשית וביטא רצון ומחויבות להמשיך בהליך הטיפולי. מסיכום הטיפול ניתן ללמוד שהנאשם עבר שינוי משמעותי, יישם את הנלמד, מצוי כיום בזוגיות טובה, מכבדת ויציבה, מציב לעצמו גבולות ומגלה רצון להתקדם בחייו ולהקים משפחה.

צוין כי הנאשם לקח אחריות מלאה על מעשיו, הצליח להתבונן בדפוסיו הבעייתיים ופועל על מנת למנוע הישנותם. הנאשם הסכים להשתלב בהליך טיפולי נוסף אותו הציע שירות המבחן בקבוצת צעירים עוברי חוק, ומתסקיר שהוגש ביום 17.6.24 וביום 6.11.24 עלה כי לרוב המפגשים הגיע באופן מסודר, הצליח לשתף בעולמו הפנימי וניכר שעושה מאמץ להביע תחושותיו ולרכוש דפוסי תקשורת מקדמים. עוד צוין, כי הקבוצה מהווה עבורו מוקד השתייכות ומסייעת לייצר מחשבה לעתיד טוב ויציב בניגוד לאופן בו חי עד כה. שירות המבחן מציין כי יש צורך בהמשך שילובו של הנאשם בקבוצה.

בשל אלו, בשל התרשמותו של השירות המבחן כי מעשי הנאשם נבעו משיקול דעת מוטעה, הבנתו הנמוכה בשל הסביבה בה גדל, העדר עבר פלילי, נסיבות חיו המורכבות, העובדה כי כיום מצוי בזוגיות יציבה ובשל ההליך הטיפולי המוצלח בו הוא מצוי, יש להמליץ על הטלת צו של"צ אשר יאפשר לנאשם להחזיק במקור פרנסה ולהמשיך את הליך הנפרדות והעצמאות מבית הוריו, צו מבחן למשך שנה, התחייבות להימנע מהעבירה ופיצוי למתלונן שיסייע בחיזוק לקיחת האחריות.

שירות המבחן ציין כי הטלת ענישה חינוכית שיקומית תסייע לתפקודו המיטיב של הנאשם בחברה, בקבלת גבולות החוק ובהפחתת הסיכון להישנות ביצוע עבירות.

באשר להרשעת הנאשם המליך שירות המבחן על ביטול ההרשעה, בשל גילו הצעיר, כחלק משיקומו, בניית עתידו והחזרת האמון עבורו בגורמי הממסד.

חוות דעת הממונה על עבודות השירות התקבלה ביום 19.6.2024 וממנה עולה כי הנאשם כשיר לביצוע עבודות שירות ואף פורטה תוכנית העסקתו בישיבת הסדר נווה דקלים.

הצדדים לעונש

5. המאשימה טענה לערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם, בכללם הגנה על שלמות גופו של הציבור ובשלטון החוק. ב"כ המאשימה ביקשה להצביע על חומרת המעשים ופגיעה משמעותית בערכים המוגנים בשל השימוש בנשק קר, ביצוע העבירה יחד עם אחר, תוצאות הפציעה, בשים לב לריבוי העבירות ולעובדה שהנאשם פנה אל המתלונן בניסיון להניעו, בדרכים אלימות, מתלונתו במשטרה. ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה רלוונטית בהתאם לה ביקשה לקבוע מתחם ענישה, הנע בין 12 חודשי מאסר בפועל ועיד ל-4 שנים.

המאשימה התייחסה לתסקיר שירות המבחן וטענה כי לא ניתן ללמוד ממנו שהנאשם עבר הליך שיקומי ממשי, המאפשר לבית המשפט להתייחס לשיקולי שיקום.

בכל הנוגע לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, נטען שיש לשקול לקולה את העובדה כי הנאשם נעדר עבר פלילי, כי הודה במיוחס לו וחסך בזמן שיפוטי יקר.

לבסוף, ביקשה ב"כ המאשימה למקם את הנאשם ברף התחתון של המתחם ולהשית עליו מאסר בפועל, מאסר על תנאי מרתיע אשר יחול על כל אחת מן העבירות בהן הורשע, פיצוי כספי משמעותי לקורבן העבירה, קנס והתחייבות להימנע מביצוע עבירות

6. ב"כ הנאשם טען בתחילה להימנע מהרשעתו של הנאשם בעיקר בשל הפגיעה בעתידו ובמשלח ידו. בדיון היום הודיע כי הוא מוותר על טיעון זה ואף ציין כי הנאשם מעוניין לבצע עבודות שירות לתקופה קצרה שתאפשר לו לסיים הענישה במהרה ולהתחיל לחיות חיים נורמטיביים.

ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה לפיה במקרים חמורים מזה שביצע הנאשם הסתפק בית המשפט בעבודות שירות לתקופה קצרה ואף הטיל בחלק מהמקרים ענישה הכוללת צו של"צ. באשר לנסיבות ביצוע העבירה, טען כי מעשיו של הנאשם נבעו מתחושת הפגיעה בכבודו והדגיש כי מדובר באירוע ספונטני ולא מתוכנן בסופו נדקר המתלונן ע"י חברו של הנאשם, מבלי שהנאשם ידע שחברו מחזיק בסכין ומתכנן להשתמש בו. ב"כ הנאשם התייחס לפציעתו של המתלונן וטען כי הנזק שנגרם בדמות חתך מזערי של 1 ס"מ ללא צורך באשפוז או המשך מעקב.

ב"כ הנאשם התייחס לאיומים המיוחסים לנאשם וטען כי הם ברף הנמוך, עוד הפנה לכך שהנאשם מצר על אופן התנהלותו, לוקח אחריות מלאה.

בכל הנוגע לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, הפנה לכך שנאשם צעיר, נעדר עבר פלילי ומאז ביצוע העבירות, כשנתיים וחצי, לא נפתחו כנגד הנאשם תיקים נוספים.

עוד הפנה להליך השיקומי אותו עבר הנאשם, כפי המתואר בתסקיר שירות המבחן, לטיפול שעובר הנאשם באופן פרטי במשך למעלה משנה באופן רציף, ללקיחת האחריות והשפעתו של ההליך המשפטי כגורם מרתיע ומלמד עבור הנאשם.

ב"כ הנאשם סיפר שהנאשם מתנדב בעמותת "נותנים מהנשמה" ובמחלקת משאבי קהילה והתנדבות בעיר אשדוד וצירף מכתבי הערכה.

7. מטעם ההגנה העיד לעניין העונש אחיו של הנאשם, אשר שיתף במערכת היחסים הקרובה בין השניים, תיאר את נסיבות חייהם המורכבות, שיתף כי בעברו הסתבך גם הוא בתחום התעבורה וכאשר נתנו לו הזדמנות לקח עצמו בידיים וכיום מכהן כיו"ר של עמותת "נותנים מהנשמה". שיתף כי הנאשם לקח חלק בהקמה של העמותה, אשר מסייעת לאלפי משפחות נזקקות. עוד התייחס להליך הטיפולי שעבר אצל מאמנת פרטית, תיאר כי רואה את השינוי באחיו שמביע רצון להמשיך בחייו לסיים את הפרק הנוכחי ולהקים משפחה.

8. בדבריו האחרונים של הנאשם, מסר כי לוקח אחריות על מעשיו, תיאר את השינויים שערך בחייו וביקש הזדמנות להתחיל חיים חדשים. הביע את רצונו להתחתן ולהקים משפחה. שיתף בקושי שבניהול ההליך הפלילי משך כ-3 שנים.

דיון והכרעה

9. בקביעת מתחם העונש ההולם, עיקרון הלימה הוא העיקרון המנחה בהתאם לסעיף 40ב' לחוק העונשין. בית המשפט יתחשב בערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

10. מכתב האישום עולה כי כלל האישומים מהווים במסכת אירועים אחת, שיש לראות בה כאירוע אחד ולקבוע בגינה מתחם עונש הולם אחד (ע"פ 4910/13 אחמד בני ג'אבר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 29.10.14).

11. במקרה דנן, פגע הנאשם בערכים חברתיים שנועדו להגן על שלמות הגוף, כבודו ובטחונו האישי של הפרט מפני מעשי אלימות ובריונות.

12. בית המשפט העליון הדגיש לא פעם את החומרה יתרת הטמונה בעבירות אלימות ובפרט אלימות המבוצעת תוך שימוש בנשק קר, ואת הצורך להילחם בהן באמצעות הטלת ענישה מוחשית ומרתיעה. בע"פ 5980/15 מדינת ישראל נ' זדה, פסקה 7 נקבע :

"המדובר למרבה הצער בתופעה חברתית רווחת, מכוערת ומסוכנת, המחייבת תגובה עונשית מחמירה ומסר ברור מצד בתי המשפט וכלל רשויות אכיפת החוק, תוך מתן משקל משמעותי בענישה לשיקולי הרתעת היחיד והרבים, אל מול שיקולים אישיים".

13. בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה היא ברף הנמוך - הבינוני וזאת בשים לב לנסיבות האירוע, למהות התקיפה, למעורבותו של אחר בדקירה, לאופייה של העבירה ולנזק שנגרם למתלונן כתוצאה מהתנהגותו של הנאשם.

14. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק העונשין), נתתי דעתי לכך שמדובר באירוע המעיד אלים מצד הנאשם, אשר יכול היה להסתיים בפציעה חמורה מזו שהתרחשה בפועל. בחלקו הראשון החל האירוע באיום כלפי המתלונן, בהמשכו איים הנאשם על מתלונן שיחזור בו מתלונתו במשטרה ואף פעל למימוש האיום עת קבע מפגש עם המתלונן שהסתיים בפציעתו. גם אם ניתן לומר כי האירוע הראשון נעשה באופן ספונטני, המשכו כלל תכנון ומחשבה. לא נעלמה מעיני העובדה כי המתלונן נדקר על ידי אחר, שהועמד לדין בעבירה זו בבית משפט לנוער, אך מסכת האירועים בכללותה מעידה כי היוזמה לקיים המפגש עם המתלונן נעשתה על ידי הנאשם. גם אופי הפציעה שנגרמה למתלונן מהווה נסיבה מחמירה בשל אופי החתך שהיה צורך בסגירתו ע"י סיכות.

מדיניות הענישה

15. מדיניות הענישה הנוהגת מעלה, כי במקרים בהם הנאשם פצע את המתלונן הוטלו העונשים כמפורט להלן:

רע"פ 4121/22 סנדוקה נ' מדינת ישראל, מדובר בנאשם שניגש לבעל מכולת, צעק עליו, שלף סכין ובמהלך תגרה שהתפתחה בין השניים, הנאשם הכה את המתלונן, דקר אותו בירך והוא נזקק ל- 3 תפרים בברכו ו-5 תפרים בכתפו. בית משפט השלום קבע מתחם שנע בין 1-12 חודשי מאסר וגזר על הנאשם חודש מאסר בעבודות שירות (ניתן משקל להעדר עבר פלילי ותסקיר חיובי). המדינה ערערה על קולת העונש ובית המשפט המחוזי קיבל את הערעור והעמיד את העונש על 8 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. בר"ע שהגיש הנאשם לבית המשפט העליון, נדחתה.

ת"פ 35977-05-21 (בית משפט השלום באר שבע) מדינת ישראל נגד שפורקר, שם הורשע הנאשם בפציעה של המתלונן, עת נוצר ויכוח בין השניים על רקע עישון סיגריה, בסופו הטיח הנאשם בראש המתלונן בקבוק בירה וגרם לפצע בהיקף 3 ס"מ בקרקפת.

הנאשם נעדר עבר פלילי והומלץ בתסקירו על הטלת צו של"צ.

בית המשפט קבע בגזר הדין את עונשו של הנאשם הכולל 6 חודשי עבודות שירות, קנס, פיצוי למתלונן ומאסר על תנאי.

עפ"ג (מחוזי ב"ש) 51500-04-19 אברמוביץ נגד מדינת ישראל, הנאשם הורשע בעבירת פציעה על רקע התגרות המתלונן בו. הנאשם במעשיו נטל מגרפה בעלת שיני מתכת וכה במתלונן בראשו וגרם לו לחתך בקרקפת באורך 7 ס"מ. בית המשפט השלום קבע מתחם הנע בין 3-15 חודשי מאסר והטיל על הנאשם בשל שיקולי שיקום צו של"צ, צו מבחן וקנס. בית המשפט המחוזי הקל בגובה הקנס.

ת"פ (שלום ראשון לציון) 4729-08-10 מדינת ישראל נ' דוד,בית המשפט גזר על נאשם שהורשע בעבירת פציעה בנסיבות מחמירות בכך, שבמהלך ויכוח בינו לבין אחרים, יצא מרכבו וגרם לחתך בידו של המתלונן באמצעות חפץ חד שהחזיק בידו ובהמשך דקר את המתלונן בבטנו וגרם לו לפצע באורך של 1 ס"מ בהצריך טיפול בבית החולים- מאסר מותנה בן 8 חודשים ועבודות של"צ בהיקף של 250 שעות, צו פיקוח ופיצוי למתלונן. בית המשפט התחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם ובהליך שיקומו.

ת"פ (שלום באר שבע) 1378/09 מדינת ישראל קריוצקוב, בית המשפט גוזר על נאשם שהורשע בעבירת פציעה בנסיבות מחמירות בכך, שפצע את המתלונן בצווארו באמצעות שבר בקבוק וגרם לו לחתך מדמם באורך של 2 ס"מ- עבודות של"צ בהיקף של 200 שעות, צו פיקוח ופיצוי כספי למתלונן. בית המשפט מנמק החלטתו בנסיבות האישיות של הנאשם המצדיקות הקלה בעונשו.

ת"פ 21772-05-11 ( שלום קרית גת ) מדינת ישראל נ' יוסף בלנסי (29.04.15), לנאשם מיוחסות עבירות של פציעה ותקיפה, בנסיבות בהן תקף את אחיו המתלונן. הנאשם נטל סכין ממגרת המטבח ופצע את אחיו הבוגר באמצעות הסכין בגבו ובצלעותיו. בית המשפט ביטל את הרשעתו של הנאשם וגזר על הנאשם עונש של - התחייבות כספית, פיצוי למתלונן, צו של"צ בהיקף של 300 שעות וצו מבחן למשך שנה. בית המשפט התחשב בנסיבותיו הייחודיות של הנאשם ובכלל זה בגילו הצעיר, בשיקולי שיקום, בעובדה כי הנאשם נעדר עבר פלילי, הודה ולקח אחריות על מעשיו.

המאשימה הפנתה למדיניות הענישה בפסיקה, מצאתי לעמוד על הפערים בין הנסיבות וחומרתן בפסיקה שהוגשה לבין נסיבות תיק זה:

עפ"ג 48912-08-19 דוד אברהם דהן נ' מדינת ישראל, דן בנסיבות חמורות בהרבה מנסיבות התיק דנן, שם מדובר בדקירות מרובות באזור החזה והגב, שגרמו למתלונן חבלות רבות כתוצאה ממעשי הנאשם, פצע חתך באורך כ-2 ס"מ מאחורי אוזן שמאל, פצע חתך אלכסוני באורך כ-5 ס"מ באזור הלסת, פצע בבית החזה השמאלי, המערב שרירים. פתע דקירה בבית השחי שמאל, המערב שרירים, פצע דקירה באזור הגב התחתון, חבלה של ממש המתבטאת בנפיחות ודימום בקצה העליון של אוזן. המתלונן נזקק לטיפול רפואי בבית חולים, הכולל מורפיום, אנטיביוטיקה ותפרים מרובים ובימים שלאחר מכן נזקק לטיפול רפואי עקב קשיי נשימה. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 10-36 חודשי מאסר בפועל והשית על הנאשם נעדר עבר פלילי 27 חודשי מאסר לצד רכיבי ענישה נוספים. ערעור ההגנה נדחה.

ת"פ 51336-03-16 מדינת ישראל נ' יגאל טלקר, דן בנסיבות חמורות יותר, מדובר בנאשם בעל עבר פלילי החל שמשנת 2011 הורשע ברצף עבירות שעניינן אלימות ואיומים. זוהי הפעם הרביעית בה פוגע הנאשם במתלוננת. במסגרת גזר הדין הופעל מאסר מותנה שהיה בר הפעלה חלקו בחופף וחלקו במצטבר. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 14-42 חודשי מאסר בפועל והשית על הנאשם תוך הפעלת המאסרים המותנים כאמור 29 חודשי מאסר בפועל.

ת"פ 13985-08-19 מדינת ישראל נ' שלומי בן שמשון, מדובר בנאשם שהיה מצוי בהליכי גירושין מבתו של המתלונן, בעת שהמתלונן עשה את דרכו לתפילת שבת בבית הכנסת הגיע הנאשם למקום, נעמד מאחוריו כשהוא אוחז בידו באבן והכה בו בפתאומיות באמצעות האבן במכה חזקה בראשו. הנאשם המשיך ועשה כן כ- 7 מכות נוספות בעוד המתלונן מרים ידו ומנסה להגן על ראשו. הנאשם נמלט מהמקום. מדובר בנאשם שלא הביע כל צער או חרטה על מעשיו, לא לקח אחריות עליהם ולא הביע כל אמפטיה כלפי המתלונן. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 10-24 חודשי מאסר בפועל והטיל על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל ורכיבי ענישה נוספים. ערעור שהגיש הנאשם לבית משפט מחוזי נדחה. בר"ע שהוגשה לעליון נדחה גם כן.

ב"כ הנאשם הפנה למדיניות הענישה תוך הפנייה לתיקים בהם בית המשפט קיבל את המלצות שירות המבחן ולא הרשיע את הנאשם, מצאתי לעמוד על השוני בין הנסיבות:

ת"פ 1672-10-19 מדינת ישראל נ' סבאח,מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי, אשר נהג באלימות כלפי אחר על רקע סכסוך ופצע אותו כשהוא מצויד במברג. מדובר בנאשם מהנדס במקצועו העוסק בפיקוח וניהול פרויקטים ציבוריים וכי הרשעתו בדין לא תאפשר המשך העסקתו על ידי גופים ציבוריים ובהם המועצה המקומית הדורשים כתנאי להתקשרות עמם, הצגת גיליון רישום פלילי נקי מהרשעות. בית המשפט התרשם כי הרשעת הנאשם תגרום לנזק קונקרטי, זאת יחד עם ההליך הטיפולי הממושך שעבר באופן פרטי וקבוצתי, שיתוף הפעולה והבעת החרטה. בית המשפט ביטל את הרעשתו והטיל עליו 200 שעות של"צ וצו מבחן לתקופה בת שנה.

ת"פ 24467-06-20 מדינת ישראל נ' סוחנוב, הנאשם נעדר עבר פלילי, הוכר כסובל מבעיות נפשיות והתמכרות לאלכוהול, עבר הליך טיפולי משמעותי וחיובי, היה עצור כשנה בבית המעצר. בית המשפט קבע כי יש לסטות ממתחם הענישה והתרשם כי האינטרס החברתי המובהק שהנאשם ימשיך בדרך בה הוא מצוי בסיוע גורמים תומכים גובר ולכן יש להורות על נקיטת אמצעי שיקום. המאשימה הסכימה שנוכח ההליך הטיפולי המוצלח יש לחרוג ממתחם הענישה לקולא והסכימה לקבל את המלצות שירות המבחן. על הנאשם הוטלו 280 שעות של"צ, צו מבחן למשך 24 חודשים, מאסר על תנאי והתחייבות.

16. לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים הרלוונטיים ובהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג') לרבות למדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לנאשם, נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 9 חודשי מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נוספים.

17. במקרה דנן התרשמתי כי על העונש לעמוד בחלקו התחתון של המתחם.

אציין, כי בפתח הדיון היום חידד ב"כ הנאשם את טיעוניו ביקש להרשיע הנאשם ולהתחשב בהליך השיקומי טיפולי שעבר, כעולה מהתסקירים, ולהסתפק בתקופה קצרה של מאסר שירוצה בעבודות שירות, שתאפשר לנאשם להמשיך את הליך השיקום שעבר.

קביעת העונש

18. המחוקק הביע בסעיף 40ד לחוק העונשין את חשיבות שיקולי השיקום, כשיקול יחיד המצדיק חריגה לקולה ממתחם הענישה. הדגש הינו במקום בו נאשם שינה את אורחות חיו ובאופן המצדיק התחשבות בעונש שיוטל עליו. ובמקרים בהם בנאשם חל שינוי התודעתי, המאפשר הסתכלות אל העתיד והבנה כי הנאשם לא ישוב לבצע עבירות דומות.

19. על אף שאינני מקלה ראש בחומרת העבירות אותן ביצע הנאשם ובחומרת מעשיו, אני סבורה כי יש צדק עם טענות ב"כ הנאשם שמקרה זה בנסיבותיו יש לראות בנאשם כמי שעבר הליך טיפולי מוצלח ובאופן שיובא בחשבון העונש שיוטל עליו בסופו של יום.

20. הנאשם הודה, הביע חרטה, קיבל אחריות על מעשיו וחסך זמן שיפוטי יקר.

מדובר בנאשם צעיר בגילו, נעדר עבר פלילי, ללא תמיכה משפחתית, אשר נסיבות חיו מורכבות מאוד כפי שפורט בתסקירים. הנאשם עבר הליך טיפולי פרטי בהצלחה ממנו נתרם משמעותית. מדיווח גורמי הטיפול עולה כי הנאשם יישם את הנלמד,הצליח להתבונן בדפוסיו הבעייתיים ופועל על מנת למנוע הישנותם, מצוי כיום בזוגיות טובה, מכבדת ויציבה, מציב לעצמו גבולות ומגלה רצון להתקדם בחייו ולהקים משפחה.

הנאשם הסכים לעבור הליך טיפולי נוסף, בקבוצת צעירים עוברי חוק מטעם שירות המבחן, אותו טרם סיים. התקדמותו בהליך הטיפולי הנוסף חיובית, דווח כי הנאשם עבר דרך מהותית בהבנתו את הכשלים שהובילו אותו לביצוע העבירות, הצליח לשתף בעולמו הפנימי וניכר כי עושה מאמץ להביע תחושותיו ולרכוש דפוסי תקשורת מקדמים.

הנאשם כיום מנהל אורח חיים עצמאי, שואף להקים משפחה ולנהל אורח חיים נורמטיבי.

אין ספק שההליך הפלילי היווה גורם מרתיע משמעותי עבור הנאשם ובזכותו שינה את אורחות חיו.

ניתן ללמוד על אופייו החיובי של הנאשם הן מדבריו בבית המשפט והן מתעודות ההתנדבות שהגיש במסגרת טיעוניו לעונש.

מתסקירי שירות המבחן עולה כי האירוע אינו מאפיין את התנהגותו של הנאשם, כי מדובר במעידה חד פעמית וההישנות לביצוע העבירות בשנית נמוך.

סוף דבר

דומני, כי בחינת השיקולים שפורטו יש מקום להתחשב בעונשו של הנאשם וקבוע את העונש בתחתית המתחם.

גילו הצעיר של הנאשם ורצונו לסלול את חיו בדרך נורמטיבית, על אף הקשיים הברורים שעמדו בחייו, בשל נסיבותיו המשפחתיות והפגיעות אותן עבר בצעירותו, מצדיקים לטעמי, מתן הזדמנות לנאשם לסיים ההליך הטיפולי באופן מלא ולהמשיך בחיים העצמאיים בהם החל בעת האחרונה לכן אטיל כהמלצת שירות המבחן צו מבחן למשך שנה וכן אתחשב בגובה הקנס שיוטל.

לפיכך אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

1. מאסר בפועל למשך 2 חודשים, שירוצה בעבודות שירות בישיבת ההסדר נווה דקלים ברחוב הנביאים 44, אשדוד.

הנאשם יועסק 5 ימים בשבוע, על פי טווח השעות הקבוע בחוק העונשין.

הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי המאסר ביום 12.12.2024 בשעה 08:30 במשרדי הממונה על

עבודות שירות.

במפקדת מחוז דרום, יחידת עבודות שירות ב"ש.

מוסבר לנאשם כי עליו לבצע כל עבודות שמוטלות עליו במסגרת עבודות השירות על פי ההנחיות שתינתנה לו מעת לעת על ידי הממונה במקום וכל הפרה של עבודות שירות תגרום להפסקה מנהלית של עבודות השירות וריצוי עונש המאסר בפועל.

2. מאסר על תנאי למשך 4 חודשים; הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים מהיום על עבירה על סעיף 335 (א)(1) לחוק העונשין, או עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין או עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

3. קנס כספי בסך 1,500 ₪ או 3 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם בתוך 120 יום מהיום.

4. פיצוי בסך 2,500 ₪ למתלונן, עד תביעה 1 בכתב האישום.

הפיצוי ישולם בתוך 120 יום מהיום.

ככל שהופקד פיקדון בתיק על ידי הנאשם, הקנס והפיצוי יקוזזו מהפיקדון והיתרה תוחזר לנאשם או לגורם אחר לפי בקשתו, בהעדר מניעה על פי דין.

כל סכום שיופקד בקופת בית המשפט ייזקף תחילה לטובת הפיצוי.

המאשימה תודיע למתלונן על פסיקת הפיצוי לטובתו ותעביר למזכירות בית המשפט בתוך שלושה ימים את פרטיו העדכניים.

5. הנאשם יצהיר על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪ שלא יעבור על אחת העבירות בה הורשע בפסק דין זה, בתוך שלוש שנים מהיום.

6. צו מבחן למשך שנה בפיקוח שירות המבחן.

7. מוצגים יוחזרו לבעלים, ובהעדרם - יחולטו או יושמדו לפי החלטת קצין ממונה.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

החלטה

1. הצהרת הנאשם בפניי מהווה עמידה בהתחייבותו ללא צורך בחתימה על מסמכים.

2. קביעת בית המשפט לריצוי עבודות נקבעה לעוד כחודש ולכן יש די זמן למאשימה לשקול עמדתה באם להגיש ערעור. המאשימה תודיע בתוך 25 יום מהיום באם בכוונתה להגיש ערעור, אם כן, תצרף להודעה בקשה לעיכוב ביצוע העונש על מנת שבית המשפט ישקול אותה בהתאם לנדרש.

זכות ערעור כדין תוך 45 ימים.

ניתן היום, י"א חשוון תשפ"ה, 12 נובמבר 2024.