בנוסף התרשם שירות המבחן מצרכי שליטה גבוהים ורכושנות אצל הנאשם, המקשים עליו לזהות את צרכי האחר, תוך שבמצבים בהם המציאות עולה בפער אל מול ציפיותיו הוא מתנהל בכוחניות ובתוקפנות. כמו כן לאורך השיח עמו, התרשם שירות המבחן מקשיי ויסות משמעותיים שבאו לידי ביטוי בשיח בעל אופי תוקפני, הן כלפי שירות המבחן והן כלפי גורמי טיפול נוספים לרבות המחלקה לשירותים חברתיים באזור מגוריו של הנאשם.

בבחינת גורם סיכון נוסף התרשם שירות המבחן כי על רקע היחס המועדף וההקלות להן זכה במסגרת המשפחתית, פיתח הנאשם נטייה להתנהל מתוך סף תסכול נמוך וקושי בעמידה בגבולות חיצוניים. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתבטא מתוך תפיסה קורבנית והשלכתית המקשה עליו לערוך התבוננות בדפוסי האלימים ובחירותיו המכשילות. במכלול כל השיקולים העריך שירות המבחן כי הסיכון להישנות עבירות דומות בעתיד הינו גבוה מאוד.

7. ביחס לבקשה ליציאה לעבודה, ולאחר שנפגש עם המפקחים המוצעים, התרשם שירות המבחן כי הערבים המוצעים מפגינים יחס מגונן כלפי הנאשם, יחד עם תפיסות הנותנות לגיטימציה להתנהלותו האלימה. ממקום זה העריך שירות המבחן כי המפקחים יתקשו להוות דמויות סמכותיות מציבות גבולות ולהפחית את רמת הסיכון הנשקפת מן הנאשם.

8. בסופו של דבר, לאחר ששירות המבחן התרשם ממאפייני אישיותו של הנאשם, דינמיקת היחסים הזוגית הנפיצה, העמדות הנוקשות, ההשלכתיות והקורבנות שהביע הנאשם, תוך גילוי תובנה נמוכה ביחס למצבי הסיכון שבהתנהלותו ובהתנהלות האלימה, המליץ שירות המבחן שלא לשנות את תנאי מעצרו של הנאשם בעת הנוכחית. שירות המבחן אף מצאה לציין כי הוא מעריך שהחלופה הקיימת כיום אינה מהווה חלופה ראויה שיש בכוחה לשמור על תנאי הפיקוח.

9. בתאריך 29.1.2025 השלימו הצדדים את טיעוניהם בפני.

10. ב"כ הנאשם שב והפנה לעובדה כי מדובר במשפחה שהנאשם הוא מפרנס יחיד בה, האישה חולת סרטן ויש שתי ילדות קטנות בנות חמש ושבע. לדידו, הנאשם מחויב לפרנס את המשפחה, דבר שאין הוא יכול לעשות שכן הוא נתון כחודשיים במעצר בית. בא כוח הנאשם הדגיש כי בת הזוג ושתי הקטינות גרות בדירה שכורה, ובינתיים צברו חוב למשכיר מאז מעצרו של הנאשם, והמשכיר רוצה לפנות אותם מהדירה. ב"כ הנאשם הציע בדיון את אחיו, מר יוסף חלבי, כמפקח נוסף על הנאשם בעת שיצא לעבודה.

11. ביחס לתסקיר שירות המבחן טען ב"כ הנאשם כי הנאשם לא סירב לטיפול, אלא שמקום הטיפול שהוצע לו הינו בדרום הארץ, ולאור המצב ונסיבותיו יהיה לו קשה לנסוע לשם מרמת הגולן.

12. ב"כ המאשימה טען כי הגם שהוא מבין את מצבו הכלכלי של הנאשם, מסקנת שירות המבחן בתסקירו מדברת בפני עצמה, ונוכח המסוכנות הניכרת מהנאשם, ביקש לדחות את הבקשה.

דיון והחלטה

13. כפי שכבר הסברתי בהחלטתי הקודמת, בענייננו לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים"), נוכח התקופה הקצרה שעברה מאז ניתנה ההחלטה בדבר תנאי שחרורו של הנאשם, ומכיוון לא התגלו במקרה זה נסיבות חדשות, ואף במצבו הכלכלי של הנאשם לא ניתן לראות כנסיבות חדשות.

14. לעניין המצב הכלכלי של הנאשם ומשפחתו, אשר מהווה למעשה את הבסיס לבקשה לעיון חוזר, ראוי להדגיש כי "מעצר, מעצם טבעו, מטיל קשיים כלכליים ונפשיים לא מבוטלים (בלשון המעטה) על העצור ועל משפחתו" (ר' בש"פ 1237/20 אוסאמה חטיב נ' מדינת ישראל (24.2.2020)), ובכל מקרה, על מנת לבחון האם יש מקום לאפשר לנאשם לצאת לעבודה, יש לבחון האם התנאים המוצעים לעבודה ולפיקוח הולמים, והאם הם מרסנים את מסוכנותו של העורר (ר' ב"ש (מחוזי ירושלים) 7282/06 שלום בוקובזה נ' מדינת ישראל (נבו 14.12.2006)). יחד עם זאת, הקביעה כי עבר "זמן ניכר" המצדיק עיון חוזר בתנאי השחרור, בשל מצוקתו הכלכלית של הנאשם, תוכל להתקבל לאחר מעבר תקופה משמעותית, בה ניתן יהיה לראות כי חלוף הזמן מבין להפחתה יחסית במשקלה של מסוכנות הנאשם אל מול האינטרסים האחרים המונחים על כפות המאזניים. בהם הפגיעה הכלכלית הנמשכת במבקש (ר' בש"פ 5825/06 חנ ג דבלט נ' מדינת ישראל (29.8.2006)).

15. לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנדרשים בעניין, אני סבור כי לא ניתן לקבל את בקשתו של המבקש לשינוי תנאי שחרורו, לעת הזו.

16. כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן, מסוכנותו של המבקש לא פחתה. הוא מגלה תובנה נמוכה ביחס להתנהלותו האלימה והבלתי מרוסנת, ונמצא כי הסיכון להישנות עבירות דומות בעתיד הינו גבוה מאוד.

17. משכך הם פני הדברים, ברי כי התקופה הקצרה שעברה מאז שוחרר הנאשם למעצר בית, היעדר נסיבות חדשות ובשילוב המסוכנות הנלמדת מהנאשם, מטים את הכף לדחיית הבקשה.

18. בנוסף, שירות המבחן מצא כי הערבים המוצעים מפגינים יחס מגונן כלפי הנאשם, יחד עם תפיסות הנותנות לגיטימציה להתנהלותו האלימה, והעריך כי הם יתקשו להוות דמויות סמכותיות מציבות גבולות ולהפחית את רמת הסיכון הנשקפת מן הנאשם ביציאתו לעבודה.

19. אציין כי רושם דומה השאירו המפקחים גם עלי, ולא מצאתי כי גם המפקח הנוסף שהוצע יוכל לפקח על הנאשם באופן מספק. להתרשמותי, רצונם של המפקחים לסייע לנאשם עולה על האפשרות כי הם יהוו מסגרת מפקחת הולמת בעת שיצא ממקום מעצר הבית.

20. מעבר לכך, בקשת הנאשם ליציאה לעבודה אינה מוגבלת ומתוחמת בשעות קבועות או במקום אחד, ומכאן שהיא מרוקנת את מטרת התנאים המגבילים מתוכן, שכן היא אינה מאפשרת, הלכה למעשה, פיקוח כלשהו על הנאשם.

21. נוכח כל האמור לעיל, הבקשה לעיון חוזר - נדחית.

ניתנה היום, י' שבט תשפ"ה, 08 פברואר 2025, בהעדר הצדדים.