הסכמות הצדדים

4. בין הצדדים גובשה הסכמה לפיה כתב האישום יתוקן והנאשם יופנה לשירות המבחן על מנת שיתקבל תסקיר בעניינו. לא גובשו הסכמות עונשיות והנאשם הופנה לממונה על עבודות השירות.

הממונה על עבודות השירות

5. מחוות דעת הממונה על עבודות השירות שהתקבלה ביום 11.7.24 נמצא הנאשם כשיר לבצע עבודות שירות.

שירות המבחן

בעניינו של הנאשם הוגשו 3 תסקירים:

6. בתסקיר הראשון, מיום 16.7.23, צוין כי הנאשם כבן 19, רווק, ללא ילדים, שוהה בבית הוריו ועד למעצרו עבד במפעל אריזה כ-6 חודשים. שירות המבחן פירט את תולדות חייו של הנאשם וחלומו לרכוש מקצוע ולהתחתן.

בהתייחסו לעבירות בהן הורשע, נטל הנאשם אחריות חלקית למעשיו והביע חרטה על ביצוען. הנאשם סיפר כי מכר הציע לו לקחת את רכבו לחברון, לצורך תיקונו, תמורת 2000 ₪. הוא אמנם הבחין בשמשת הרכב המנופצת, אך הוסבר לו כי יש לתקנה ועל כן לא הבין כי הרכב גנוב. כאשר הגיע למחסום, נעצר על ידי מאבטחים והגיעה המשטרה. הנאשם ציין כי הוא מבין שאין לנהוג ללא רישיון נהיגה וזו הפעם הראשונה בה נהג. הנאשם הלין על כי חבריו ניצלוהו שעה שידעו על מצבו הכלכלי הקשה.

הנאשם הביע רצונו להשתלב בקבוצה טיפולית לדוברי השפה הערבית.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם גדל במצוקה כלכלית קשה, מנטייתו שלא לפעול בשיקול דעת וכי במסגרת האירוע הנוכחי, פעל ממקום הישרדותי והתקשה לבחון דרכים נוספות לשיפור המצוקה הכלכלית בה נתונה משפחתו.

שירות המבחן המליץ על ענישה חינוכית שיקומית אשר תכלול צו מבחן למשך שנה במסגרתו ישולב בקבוצה חינוכית ייעודית בשירות המבחן או לחלופין בתוכנית יתד דרך מחלקת הרווחה באזור מגוריו. זאת, לצד צו של"צ בהיקף של 250 שעות.

7. במסגרת התסקיר השני מיום 6.5.24 עדכן שירות המבחן כי בתקופת הדחייה נעשו מספר ניסיונות לשלב את הנאשם בתוכנית ית"ד, ללא הצלחה.

נוכח האמור, חזר בו שירות המבחן מהמלצתו לצו מבחן, אך שב על המלצתו לצו של"צ, לצד ענישה הצופה פני עתיד.

8. במסגרת התסקיר השלישי מיום 11.8.24 צוין כי הנאשם השתלב בסופו של דבר בתוכנית יתד ביום 20.5.24 ונבנתה עבורו תוכנית בת 10 מפגשים ובמקביל החל ללמוד בקורס ספרות דרך "מרכז ריאן", המוכר על ידי משרד העבודה והרווחה שיזכה אותו בסיומו בתעודה מקצועית ויקבל ערכת ציוד לספרות.

עוד ביקש הנאשם לבצע עבודות שירות, על מנת לסיים את ההליך הפלילי בהקדם ולהמשיך בשגרת חייו היצרנית.

שירות המבחן ציין כי בהיעדר הטיפול בדפוסי אישיותו של הנאשם המשפיעים על התנהלותו הכללית, טרם בשלה העת לקבוע הפחתה בסיכון בעת הנוכחית.

על כן ובסופו של יום, המליץ שירות המבחן לגזור על הנאשם עונש מאסר בעבודות שירות לצד צו מבחן למשך חצי שנה- שיאפשר לעקוב אחר שילובו בתוכנית יתד ושיהיה בו כדי להשפיע בעתיד על מידת מעורבותו הפלילית ועל הסיכון הנשקף ממנו.

טיעוני הצדדים לעונש

טיעוני המאשימה

9. המאשימה הדגישה את הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם, את חומרת המעשים, הפנתה לפסקי דין ועתרה לקבוע את מתחם העונש ההולם בין 10 חודשי מאסר לבין 24 חודשים, לצד ענישה נלווית.

המאשימה שקלה את נסיבותיו האישיות של הנאשם, לתסקירי שירות המבחן ולכך כי הסיכון - נותר בעינו מאחר והנאשם לא נטל חלק בטיפול הנוגע לדפוסי אישיותו.

על כן, עתרה המאשימה, למקם את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם הענישה ולהטיל עליו 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל, מאסר על תנאי, פיצוי למתלונן, פסילה בפועל, פסילה על תנאי, קנס והתחייבות להימנע מעבירה.

טיעוני ההגנה

10. ההגנה עמדה על עובדות האישום והדגישה כי אחר התפרץ וגנב את הרכב, הנאשם נהג בו ולא ניסה להימלט מהמקום. לבסוף, הרכב הוחזר למתלונן ולא נגרם נזק.

הסנגור ביקש מבית המשפט לסטות ממתחם הענישה ההולם משיקולי שיקום כאשר מדובר בנאשם צעיר, הפעם הראשונה בה הוא מעורב בפלילים, ביקש להשתלב בקבוצה טיפולית ורק בשל כך שלא קיימת קבוצה לדוברי השפה הערבית, לא טופל והערכת הסיכון נותרה בעינה. לדברי הסנגור, הנאשם נטל חלק בכל פעילויות שירות המבחן, נמצא כשיר לבצע עבודות שירות כך שלשיטתו, באיזון הראוי, יש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהטיל מספר חודשי מאסר בעבודות שירות, לצד צו מבחן למשך חצי שנה כך שהנאשם יוכל להמשיך בתוכנית יתד.

11. לבסוף שמעתי את הנאשם עצמו שהצטער על ביצוע העבירות והודה כי טעה.

דיון והכרעה

12. הנאשם במעשיו, פגע בזכותו של הפרט לקניין, בפרטיותו ובתחושת הביטחון של בעל הרכב. בית המשפט העליון עמד זה מכבר על הצורך בהחמרה בענישה לצרכי הרתעה, ועבירות אלה סווגו כבעלות חומרה יתירה משהפכו ל"מכת מדינה" (ר' רע"פ 1123/18 דבארי נגד מ"י (14.3.18) בפסקה 17).

13. יובהר כי אמנם הנאשם רק נהג ברכב, אך בהתאם לסעיף 413ב(ב) לחוק העונשין, בו הורשע, נקבע כי "נוטל רכב ללא רשות מבעליו, והוא מעבירו למקום אחר או לאדם אחר בנסיבות המצביעות על כוונה שלא להחזירו לבעליו, אף אם עשה כל אחד מאלה על-ידי אחר, דינו כדין גונב רכב". כך, שמדובר בביצוע עבירה של גניבת רכב - עבירה מסוג פשע, אשר העונש הקבוע לצדה עומד על 7 שנות מאסר. מדובר בעבירה חמורה, אשר מעצם טיבה וטבעה יש בה כדי לפגוע ביסודות החברה המתוקנת.

14. לא זו אף זו, הנאשם נהג ברכב מבלי שהכושר לנהיגה ואינו מחזיק ברישיון נהיגה.

בית המשפט העליון חזר וציין את הסכנה הגלומה בנהיגה ללא רישיון, וללא ביטוח המסכנת באופן ממשי את עוברי האורח ומשתמשי הדרך:

"המבקש נהג ברכב ללא רישיון וללא ביטוח, תוך שהוא מסכן עוברי אורח. ברי, כי נהיגה בלי רישיון משמעה הסטטוטורי נהיגה ללא כישורי נהיגה, וממילא סיכון הזולת. ומעבר לכך נאמר לא אחת, כי משמעות נהיגה כזאת, בהיעדר ביטוח, היא גם הטלת פיצוי הנפגעים על הציבור" (רע"פ 2666/12 עטאללה נ' מדינת ישראל, בפסקה ז' 23.4.12).

15. עוד נקבע כי "נהיגה ללא רישיון היא "איום נע" על נוסעי הכביש וכמובן על הנוהג ומשפחתו, ויאה לה ענישה של ממש" (רע"פ 3149/11 ראסם נ' מ"י (15.5.11)).

16. הנאשם נהג ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח תוך שהוא מהווה סכנה פוטנציאלית, לעוברי ומשתמשי הדרך, וזאת לאחר שגנב רכב ונסע בו. מעשיו של הנאשם חמורים ועל בתי המשפט לנקוט בענישה מחמירה על מנת להרתיע מביצוע עבירות דומות.

17. מדינות הענישה הנהוגה בעבירה בה הורשע הנאשם רחבה ונסמכת על חומרת המעשים. ראו למשל:

א. רע"פ 4075/21 הרמן נ' מ"י (9.6.21), הנאשם הורשע בבית משפט השלום בביצוע עבירה אחת של גניבת רכב, ללא עבירות נוספות. בית המשפט גזר עליו 7 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס. ערעורו על העונש לבית המשפט המחוזי נדחה, ובקשת רשות ערעור שהגיש לבית המשפט העליון נדחתה אף היא.

ב. רע"פ 1052/17 ג'ברין נ' מ"י (12.3.17) המבקש הורשע בביצוע עבירה אחת של גניבת רכב, נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח. בית משפט השלום השית עונש של 4 חודשי מאסר בעבודות שירות ורכיבי ענישה נלווים. ערעור המדינה על קולת העונש לבית המשפט המחוזי התקבל והעונש הוחמר ל-8 חודשי מאסר לריצוי בפועל. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון נדחתה.

ג. בעפ"ג (ב"ש) 23731-04-21 אבו עאבד נ' מ"י (9.6.21) נדון עניינו של המערער שהורשע בביצוע עבירה של גניבת רכב, בכך שקיבל מאחרים רכב גנוב ונהג בו ביודעו כי הוא גנוב, למחסום מיתר בכוונה להעבירו לשטחי הרשות, כשאחר מסייע כרכב מוביל. בית משפט השלום קבע את מתחם העונש ההולם בין 10 חודשי מאסר ל-22 חודשים, וגזר על המערער 12 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור באשר לעונש המאסר והפחית מתקופת פסילת רישיון הנהיגה.

ד. בת"פ (שלום ת"א) 52414-12-22 מ"י נ' יוסף שאהין (6.12.23) הורשע הנאשם לאחר שמיעת הראיות, בביצוע עבירה יחידה של גניבת רכב. הנאשם נכנס אל רכב ללא הסכמת הבעלים, הניעו באמצעות מפתח מותאם ונהג בו עד שנעצר.

בית משפט השלום קבע את מתחם העונש ההולם בין 9 חודשי מאסר ל-24 חודשים, לצד ענישה נלווית, וגזר על הנאשם 11 חודשי מאסר.

18. בשים לב למכלול הנתונים והשיקולים שפורטו לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 9 חודשי מאסר ל-24 חודשים, לצד מרכיבי ענישה נלווים.

עונשו של הנאשם

19. לא מצאתי על טעם לסטות ממתחם הענישה ההולם, ודאי לא משיקולי שיקום. הנאשם לא שולב בטיפול שיש בו כדי להפחית את הסיכון הנשקף ממנו.

20. לקולה, שקלתי את הודאת הנאשם בביצוע העבירות, הבעת החרטה והחיסכון בהעדת המתלונן, גילו הצעיר, התנאים המגבילים בהם היה נתון והעובדה כי הוא מסייע בפרנסת משפחתו.

21. עוד שקלתי את העובדה כי אין לחובת הנאשם הרשעות קודמות בפלילים, השתתפותו בתוכנית יתד ושיתף פעולה עם שירות המבחן.

22. אמנם, לא ניתן להתעלם מהתרשמות שירות המבחן לפיה בהיעדר טיפול באשר לדפוסי אישיותו של הנאשם, לא פחת הסיכון להישנות התנהגות עוברת חוק בעתיד, אך, יחד עם זאת יש להבהיר כי עמדת שירות המבחן מלכתחילה (בתסקיר מיום 6.8.23) הייתה כי יש לשלב את הנאשם בקבוצה ייעודית לדוברי ערבית ולחילופין בתוכנית יתד. כאשר בסופו של יום, הנאשם לא שולב בקבוצה טיפולית אך פעל כהנחיית שירות המבחן ושולב בתוכנית יתד. נוכח שיתוף הפעולה עם גורמי הטיפול בתוכנית יתד ושיתוף הפעולה עם שירות המבחן, העריך שירות המבחן כי קיים סיכוי לכך שבניית שגרת חיים יציבה ויצרנית תשפיע על מידת הסיכון הנשקף מן הנאשם, הגם שטרם בשלה העת לקבוע הפחתה בסיכון בעת הנוכחית.

בנסיבות אלה, גם לשיטת שירות המבחן, הטלת צו מבחן ועונש מאסר בדרך של עבודות שירות, יוכלו לענות על הסיכון הנשקף מן הנאשם.

23. סיכומם של דברים, בבחינת מהות מעשיו של הנאשם מחד ונסיבותיו האישיות ובהן גילו הצעיר, תעסוקתו והסיוע הכלכלי למשפחתו, לצד התרשמות שירות המבחן, מצאתי כי יש לגזור את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם הענישה ההולם.

סוף דבר

24. הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר לתקופה של 9 חודשים.

הנאשם יישא בעונש המאסר בדרך של עבודות שירות. על הנאשם להתייצב לתחילת ריצוי העונש ביום 1.12.24 בשעה 08:00 בבוקר, ביחידת ברקאי, עבודות שירות- שלוחת דרום- סמוך לכלא באר שבע.

מובהר לנאשם כי היה ולא ישלים את מלוא עבודות השירות, מכל סיבה שהיא, ימשיך ויישא בעונש מאחורי סורג ובריח.

ב. צו מבחן למשך חצי שנה.

מובהר לנאשם כי היה ולא יעמוד בצו, יחזור עניינו לביהמ"ש ויכול ויוסף על עונשו.

ג. מאסר על תנאי למשך 6 חודשים והנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, כל עבירה כנגד רכוש, או נהיגה ללא רישיון נהיגה, או נהיגה בפסילה.

ד. פיצוי למתלונן ע"ת/1 בסך של 2500 ₪. הפיצוי ישולם בתוך 60 יום. הפיצוי יופקד בקופת ביהמ"ש ויועבר למתלוננת עפ"י הפרטים שתמסור המאשימה בתוך 10 ימים.

ה. קנס בסך 1500 הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 1.10.14 ובכל 1 לחודש שלאחריו. ככל שתשלום אחד מן התשלומים לא ישולם במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מידי.

ו. פוסלת הנאשם מקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים. מאחר והנאשם אינו מחזיק ברישיון נהיגה- פטור מהפקדה במזכירות.

ז. פסילה מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים, וזאת על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה או נהיגה בפסילה.

ח. הנאשם יצהיר ויתחייב כי היה ויעבור בתוך 3 שנים עבירה כנגד רכוש או עבירה בה הורשע, ישלם את הסך של 2500 ₪. לא יצהיר יתווספו 30 יום למאסרו.

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

המזכירות תשלח עותק גזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

ניתן היום, כ"ו תשרי תשפ"ה, 28 אוקטובר 2024, בנוכחות הנאשם וב"כ הצדדים.