לפניי בקשת שירות המבחן להפקעת צו השל"צ שנגזר על הנאשם ביום 23.4.23.

 

כתבי האישום

1.  הנאשם הורשע בהתאם להודאתו, בעובדות שני כתבי אישום, בביצוע שתי עבירות של תקיפה סתם-בן זוג, לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

א.  ת"פ 25430-04-20 -

על פי עובדות כתב האישום, ביום 19.2.20 בשעה 16.10 או בסמוך לכך, שהו הנאשם ואשתו (להלן: "המתלוננת") יחד עם בנם הפעוט, בביתם. באותן הנסיבות, העירה המתלוננת את הנאשם משנתו וביקשה ממנו להזיז את רכבו. הנאשם התעורר בבהלה וסטר למתלוננת בראשה.

 

ב. ת"פ 24842-08-22 -

על פי עובדות כתב האישום, ביום 25.6.22, בשעה שאינה ידועה במדויק למאשימה, הגיעו הנאשם, המתלוננת - בת זוגו של הנאשם מזה כחמש שנים ובנם המשותף כבן 3 שנים, לבית אמה של המתלוננת. באותה העת נכח במקום אחיה של המתלוננת. בנסיבות אלה, התגלע בין הנאשם והמתלוננת ויכוח בנוגע לטיפול בקטין, במהלכו דחף הנאשם את המתלוננת, באמצעות שתי ידיו כך שנהדפה לחלון ולקיר הסלון והכל לעיני הקטין.

 

גזר הדין מיום 23.4.23

2.  לאחר שהתחשבתי בהליך הטיפולי שעבר הנאשם, סברתי כי יש לאפשר לו לשקם את חייו. על כן, הוריתי בגזר הדין על הארכת עונש המאסר המותנה של 9 חודשים שנגזר עליו בת"פ 52558-05-17 לצד התחייבות להימנע מביצוע עבירות, צו של"צ בהיקף של 200 שעות וצו מבחן למשך שנה, תוך שהובהר לנאשם כי היה ולא יעמוד בצו המבחן או שלא ישלים את מלוא שעות השל"צ, יחזור עניינו מחדש לבית המשפט וייגזר עליו עונש אחר, אף חמור יותר.

3.  במסגרת גזר הדין קבעתי את מתחם העונש ההולם בין חודשי מאסר ספורים שיכול וירוצו בעבודות שירות לבין 9 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.

 

רישום בפלילים

4.  לחובת הנאשם הרשעה משנת 2018 (ת"פ 52588-05-17) בגין ביצוע עבירות איומים, היזק לרכוש במזיד ותקיפה הגורמת חבלה של ממש-בן זוג. בגין הרשעה זו נדון הנאשם לעשרה חודשי מאסר, מאסרים מותנים, וביניהם מאסר מותנה לתקופה של 9 חודשים- בר הפעלה כאן.

 

שירות המבחן

5.  שירות המבחן גיבש עבור הנאשם ביום 18.7.23 תוכנית של"צ לפיה יבצע את שעות השל"צ בבית אבות, כעובד מטבח וניקיון.

 

6.  ביום 8.5.24 דיווח שירות המבחן כי הנאשם התקשה להגיע באופן עקבי למפגשים הקבוצתיים ב"בית נועם" והתקשה לשתף פעולה באופן מלא, נוכח מצוקה כלכלית, מחויבותו לפרנסת ביתו וקשיים בטיפול בבנו המאובחן על הרצף האוטיסטי. בשל כך, גורמי הטיפול החליטו לקראת תום הטיפול, על הפסקתו.

 

הנאשם תיאר לפני שירות המבחן כי הוא מצליח ליישם, ביחסיו הזוגיים, את הכלים אותם רכש במסגרת הטיפול. עוד תיאר יציבות ביחסיו עם אשתו (המתלוננת) ומסר כי הם מצליחים לנהל תקשורת תקינה ולהגיע להבנות הדדיות, תוך ששלל אירועים חריגים נוספים. תמונה דומה עלתה משיחה עם המתלוננת, ששללה הישנות אירועים חריגים ביחסיהם.

 

שירות המבחן עדכן כי כנגד הנאשם פתוחים 5 מבד"ים בגין ביצוע עבירות של קשירת קשר לעשות פשע, ניסיון לגניבת קו/מתקן תשתית/אמצעי בטיחות, היזקים לקווי תשתיות והמחובר אליהם. עוד, הוגש כנגדו כתב אישום נוסף ביום 1.2.24, כיום הוא שוהה בתנאים מגבילים הכוללים מעצר בית לילי ונבחנת התאמתו לתוכנית בית המשפט הקהילתי.

 

שירות המבחן התרשם כי במסגרת צו המבחן הנאשם שיתף פעולה באופן חלקי ולא השלים באופן מלא את ההליך הטיפולי ב"בית נועם". עם זאת, ובהתבסס על דיווחיו, דיווחי המתלוננת והעובדה כי לא נפתחו נגדו תיקים פליליים נוספים מתחום האלימות הזוגית, שירות המבחן סבר כי הנאשם רכש כלים להתמודדות עם קשייו הזוגיים במסגרת הטיפולית בו שולב. עם זאת, נוכח הגשת כתב האישום בביצוע עבירות רכוש והקושי להיעזר בשירות המבחן בהקשר זה, התרשם שירות המבחן מהתנהלות שולית לה לא היה ער במהלך הקשר עם הנאשם.

 

באשר לצו השל"צ, שירות המבחן עדכן כי הנאשם ביצע 48 שעות מתוך 200 השעות אשר היה עליו לבצע.

 

נוכח המתואר לעיל ובשים לב כי הנאשם כיום נתון בתנאים מגבילים, ביקש שירות המבחן להפקיע את צו השל"צ ולהטיל על הנאשם ענישה חלופית שתשקלל את מספר השעות שביצע עד כה.

 

טיעוני הצדדים לעונש

טיעוני המאשימה

7.  המאשימה ביקשה כי ביהמ"ש יפקיע את צו השל"צ ויגזור את דינו של הנאשם מחדש. לטענתה, גזר דינו של בית המשפט מושתת על ההליך הטיפולי שיקומי שעבר הנאשם, כאשר לולא ההליך זה, לא היה ניתן להימנע מתוצאה הכוללת מאסר.

המאשימה טענה כי הנאשם הוא שגדע את ההליך השיקומי בכך שלא השלים באופן מלא את ההליך הטיפולי ב"בית נועם" וביצע 48 שעות של"צ מתוך ה-200 שהוטלו עליו.

 

בנסיבות אלה, ובהתאם למתחם העונש שנקבע, עתרה המאשימה לגזור מחדש את דינו של הנאשם ולהטיל עליו 9 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, תוך הפעלת עונש המאסר המותנה בחופף, ולהוסיף עונש מאסר מותנה משמעותי לצד קנס.

 

טיעוני ההגנה

8.  ההגנה סבורה כי המאשימה ושירות המבחן טועים בעניינו של הנאשם. לשיטתה, הנאשם לא התייצב לשלושה מפגשים בלבד בשירות המבחן ועל כן לא ניתן לומר כי לא השלים את ההליך הטיפולי וגדע אותו באיבו.

הסנגור עמד על הקושי הרב בו נתון הנאשם בטיפול בבנו והדגיש כי הנאשם נתרם מההליך הטיפולי, הצליח ליישם את התכנים ביחסיו עם המתלוננת והיחסים ביניהם תקינים.

בנסיבות אלה עתרה ההגנה להטלת סנקציה כספית שתגלם את השעות השל"צ אותן לא ביצע הנאשם.

 

הממונה על עבודות השירות

9.  בחוות הדעת מיום 7.7.24 נמצא הנאשם כשיר לשאת בעונש מאסר בדרך של עבודות שירות.

 

דיון והכרעה

10.  סעיף 20(4) פקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן: "פקודת המבחן") קובע כך:

"הוכח להנחת דעתו של בית המשפט שנתן את צו המבחן, שהנבחן לא מילא אחרי הוראה מהוראותיו של צו המבחן, רשאי בית המשפט, בהתחשב, בין היתר, בתקופה שחלפה מיום העמדתו של הנידון במבחן, בדרך שבה עמד במבחן באותה תקופה ובנסיבות אי מילוי הוראות צו המבחן, לעשות אחד מאלה:

(4) אם ניתן צו המבחן לאחר הרשעה לפי סעיף 1(1)(ב) - להטיל עליו עונש נוסף על העבירה המקורית במקום צו המבחן, בהתחשב בכל עונש אחר שהוטל עליו על העבירה המקורית."

 

11.  בעניינינו, צווי המבחן והשל"צ הוטלו על הנאשם תוך שהוזהר כי היה לא יעמוד בהם, יחזור עניינו מחדש לבית המשפט וייגזר עליו עונש אחר, אף חמור יותר.

ההליך הטיפולי בעניינו של הנאשם הופסק לבקשת גורמי הטיפול כאשר הנאשם נדרש לכלכל את משפחתו והתקשה בהתארגנות מול שירות המבחן, עקב תפקוד בנו.

 

12.  לא נעלמה מעיני התרשמות שירות המבחן לפיה הנאשם אכן נתרם מההליך הטיפולי בו שולב ויחסיו עם אשתו- המתלוננת, תקינים. עם זאת, כנגד הנאשם נפתח הליך נוסף בגין עבירות רכוש שאמנם אינן ממן העניין, אך שירות המבחן התרשם מהתנהלות שולית אצל הנאשם, לה לא היה ער במהלך הקשר איתו.

 

13.  יתר על כן, הנאשם השלים כרבע בלבד מהשעות אשר הוטלו עליו במסגרת צו השל"צ ובשל היותו נתון כעת בתנאים מגבילים, נמנע שירות המבחן מלהמליץ כי ישוב וישלים את השעות שנותרו.

 

14.  לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, לא מצאתי טעם המצדיק הארכת עונש המאסר המותנה העומד כנגד הנאשם ואף לא ניתן להסתפק בסנקציה כספית.

 

15.  אזכיר כי עונשו של הנאשם ביום 23.4.23 נקבע תוך חריגה ממתחם העונש ההולם שנקבע, אך בשל התמדתו בהליך הטיפולי.

משההליך הטיפולי הופסק מבלי שהושלם, ומשהנאשם אף לא עמד בצו השל"צ שהוטל עליו, אין עוד הצדק להימנע מהפעלת המאסר המותנה.

 

16.  סופו של יום, לאחר ששקלתי את כלל השיקולים הנדרשים לעניין ובכלל זה, האינטרס הציבורי אל מול מהות מעשיו של הנאשם, את עברו הפלילי, נסיבותיו האישיות, לרבות מצבו הכלכלי והמשפחתי, ההשלכות הצפויות כתוצאה מאובדן מקור פרנסת המשפחה, הפסקת ההליך הטיפולי עקב קשייו של הנאשם לשתף פעולה עם גורמי הטיפול, אי ביצוע צו השל"צ במלואו והצורך בנקיטת ענישה מוחשית קונקרטית, מצאתי כי לא ניתן להימנע מעונש מאסר בעניינו של הנאשם.

 

17.  עם זאת, נוכח מכלול השיקולים החיוביים בעניינו המאסר המותנה יופעל כולו בחופף לעונש המאסר המוטל עליו.

 

18.  עוד, לא מצאתי לגזור על הנאשם עונש קנס אלא להסתפק בהתחייבות להימנע בעתיד מביצוע עבירות, כפי שנגזר על הנאשם בגזר הדין המקורי מיום 23.4.23.

 

סוף דבר

19.  לאור האמור, הנני מפקיעה את צו השל"צ שנגזר על הנאשם וגוזרת עליו את העונשים הבאים:

 

  א.  מאסר לתקופה של 9 חודשים.

עונש המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות.

על הנאשם להתייצב לתחילת ריצוי העונש ביום 4.9.24 בשעה 08:00 בבוקר ביחידת ברקאי- שלוחת מרכז- רח' לוחמי בית"ר 6, רמלה.

מובהר לנאשם כי היה ולא ישלים מכל סיבה שהיא את עבודות השירות, ימשיך וירצה את העונש מאחורי סורג ובריח.

 

ב. אני מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה בן 9 חודשים כפי שנגזר על הנאשם בת"פ 52588-05-17. העונש ירוצה בחופף, כך שסה"כ ירצה הנאשם 9 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות.

 

  ג. מאסר למשך 3 חודשים והנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור בתוך שנתיים מהיום כל עבירת אלימות כנגד בת זוג או איומים.

 

ד. התחייבות הנאשם, כפי שהתחייב בגזר הדין המקורי מיום 23.4.23, עומדת בעינה.

 

 

המזכירות תשלח עותק גזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

 

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

 

ניתן היום, ה' תמוז תשפ"ד, 11 יולי 2024, בנוכחות הנאשם וב"כ הצדדים.