בעניינו של הנאשם הוגשו 2 תסקירים:

4. במסגרת התסקיר הראשון, מיום 16.7.23, פורטו בהרחבה תולדות חייו של הנאשם. צוין כי הנאשם כבן 20 עובד במחלקת התברואה בעיריית מודיעין, מתגורר עם משפחתו בבית חנינא בירושלים. הנאשם נולד וגדל במחנה פליטים שועפאט למשפחה בת 8 נפשות, בתנאי עוני ודלות חומרית עד כדי מחסור במוצרי צריכה בסיסיים כגון מזון וביגוד. למרות הקושי הכלכלי, הוריו של הנאשם עשו מאמצים לספק צרכיו הרגשיים והקונקרטיים.

הנאשם ריצה עונשי מאסר בעברו, בהיותו קטין, כעת ביטא רצון לנהל אורח חיים תקין וציין כי החל להתקרב לדת. הנאשם נטל אחריות לביצוע העבירה, הביע חרטה ומסר כי מבין את חומרת מעשיו.

שירות המבחן התרשם מפער בתיאור הנאשם את אורחות חייו, לבין מעורבותו בפלילים מגיל צעיר, ניכר כי מטשטש גבולות בין המותר לאסור, אימץ התנהלות עוברת חוק לאורך השנים וכענישה לא הרתיעה אותו.

על כן, נמנע שירות המבחן מהמלצה שיקומית בעניינו, כאשר התרשם שהנאשם לא בשל להשתלב בהליך טיפולי.

5. בתסקיר השני, מיום 18.4.24, עדכן שירות המבחן כי לא עלה בידם ליצור קשר עם הנאשם.

טיעוני הצדדים לעונש

6. טיעוני המאשימה

בטיעוניה עמדה המאשימה על הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם שנפגעו וציינה כי במעשיו פגע הנאשם בביטחונו של הציבור וקניינו, סיכן את משתמשי הדרך ופגע בשוטרים אשר מבצעים תפקידם כחוק, וכך למעשה פגע בסדר הציבורי. הפגיעה בערכים המוגנים ופוטנציאל הנזק לציבור ובייחוד למשתמשי הדרך, גבוהה.מדובר במעשים הגורמים להעלאת הפרמיות ביטוחי הרכב כיוון שגניבת רכבים הפכה למכת מדינה.

הגניבה עצמה בוצעה בתחכום רב, תוך פירוק החלקים באופנוע , ניתוק חוטים השייכים למערכת ההנעה מעידים על ידע ותכנון.

המאשימה הפנתה לפסיקה ועתרה למתחם עונש הולם הנע בין 12 ל-24 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית.

בהתייחס לנסיבות הנאשם עצמו ציינה המאשימה את עברו הפלילי של הנאשם ואת העובדה כי ריצה עונש מאסר בדרך של עבודות שירות בן 8 חודשים בגין הרשעתו האחרונה. המאשימה ציינה כי גם בגזר דינו הקודם התחשב בית המשפט בגילו הצעיר של הנאשם. עוד התייחסה המאשימה לכך שבעניינו של הנאשם התקבל במסגרת ההליך הנוכחי תסקיר שירות מבחן אשר בסופו של דבר ממליץ על ענישה מוחשית שתהווה גורם מרתיע.

הנאשם לא פעל להיטיב את מצבו ולא מתקיימים שיקולים המצדיקים חריגה מן המתחם. הנאשם אף לא הורתע ממאסריו הקודמים ומכך שקיים מאסר על תנאי המרחף מעליו והוא שב ומסלים מעשיו.

בנסיבות אלה עתרה המאשימה לגזור על הנאשם 13 חודשי מאסר בפועל, להפעיל את עונש המאסר המותנה בן 6 חודשים במצטבר כך שסה"כ ירצה הנאשם 19 חודשי מאסר בפועל. עוד עתרה המאשימה למרכיבי ענישה נלווית בדמות מאסר על תנאי, פיצוי, קנס, פסילה בפועל ופסילה על תנאי.

7. טיעוני ההגנה

בראשית טיעוניה הבהירה ההגנה כי המאשימה לא הציגה ראיה לכך שהנאשם סיכן בפועל את משתמשי הדרך . כמו כן הבהירה ההגנה כי הנאשם לא נפגש עם שירות המבחן פעם נוספת בשל קשיים כלכליים שאינם תלויים בו. הנאשם משקם את חייו ועובד באופן יציב ומסודר בעיריית ירושלים. את העבירות ביצע על גבול הקטינות, בתחילת חייו ולכן על בית המשפט לבוא לקראתו ולעודד את הנאשם להמשיך בשיקומו. עוד הדגישה ההגנה כי הנאשם לא הפר תנאי שחרורו ויש בכך ללמד על כי הוא הורתע מההליך. עוד התייחסה ההגנה לפסיקה מטעמה ועתרה למתחם עונש הולם הנע ממאסר על תנאי ועד 12 חודשי מאסר והציגה פסיקה . ההגנה ביקשה להטיל על הנאשם 8 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות כשהמאסר המותנה יופעל בחופף. ההגנה התייחסה לעבירה בגינה נגזר המאסר המותנה וציינה כי חלקו שם בביצוע העבירה היה חלקי כך שלא הייתה הצדקה לגזור 6 חודשי מאסר על תנאי. עוד ציינה ההגנה כי עבירת הרכוש בוצעה חודש לפני תום תקופת התנאי כאשר בכל התקופה שחלפה לא ביצע עבירות נוספות.

בסופו של דבר, ההגנה עתרה בשים לב לכך שמשפחתו של הנאשם תיפגע משליחתו למאסר, גילו הצעיר ופנייתו לאפיקי שיקום בעצם היותו שומר על תעסוקה יציבה, כמו גם הודאתו והחיסכון בזמן השיפוטי לכך שיופנה אל הממונה לעבודות השירות על מנת שיבחן כשירותו של הנאשם לרצות עונשו בדרך של עבודות שירות.

8. לבסוף שמעתי את הנאשם עצמו אשר ציין כי הוא מודה בטעותו וביקש את חמלת בית המשפט על מנת שיוכל להמשיך ולקם את חייו.

דיון והכרעה

9. הנאשם במעשיו, פגע בזכותו של הפרט לקניין, בפרטיותו ובתחושת הביטחון של בעל הרכב. בית המשפט העליון עמד זה מכבר על הצורך בהחמרה בענישה לצרכי הרתעה ועבירות אלה סווגו כבעלות חומרה יתירה משהפכו ל"מכת מדינה" (ר' רע"פ 1123/18 דבארי נגד מ"י (14.3.18) בפסקה 17).

10. למותר לציין כי מדובר בעבירה מסוג פשע, אשר העונש הקבוע לצדה עומד על 7 שנות מאסר, עבירה חמורה, אשר מעצם טיבה וטבעה יש בה כדי לפגוע ביסודות החברה המתוקנת.

11. עוד, הנאשם נהג ברכב מבלי שהכושר לנהיגה ואינו מחזיק ברישיון נהיגה.

בית המשפט העליון חזר וציין את הסכנה הגלומה בנהיגה ללא רישיון, וללא ביטוח המסכנת באופן ממשי את עוברי האורח ומשתמשי הדרך:

"המבקש נהג ברכב ללא רישיון וללא ביטוח, תוך שהוא מסכן עוברי אורח. ברי, כי נהיגה בלי רישיון משמעה הסטטוטורי נהיגה ללא כישורי נהיגה, וממילא סיכון הזולת. ומעבר לכך נאמר לא אחת, כי משמעות נהיגה כזאת, בהיעדר ביטוח, היא גם הטלת פיצוי הנפגעים על הציבור" (רע"פ 2666/12 עטאללה נ' מדינת ישראל, בפסקה ז' 23.4.12).

וכן נאמר כי "נהיגה ללא רישיון היא "איום נע" על נוסעי הכביש וכמובן על הנוהג ומשפחתו, ויאה לה ענישה של ממש" (רע"פ 3149/11 ראסם נ' מ"י (15.5.11)).

12. הנאשם נהג ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח תוך שהוא מהווה סכנה פוטנציאלית, לעוברי דרך ומשתמשי הדרך, הגם שלא התממשה, וזאת לאחר שגנב אופנוע ונהג בו ללא שהוכשר לכך. הנאשם אף ניסה להימלט מהשוטרים והפריע לתפקודם. מעשיו של הנאשם חמורים ועל בתי המשפט לנקוט בענישה מחמירה על מנת להרתיע מביצוע עבירות דומות.

13. מדינות הענישה הנהוגה בעבירה בה הורשע הנאשם רחבה ונסמכת על חומרת המעשים. ראו למשל:

א. רע"פ 4075/21 הרמן נ' מ"י (9.6.21), הנאשם הורשע בבית משפט השלום בביצוע עבירה אחת של גניבת רכב, ללא עבירות נוספות. בית המשפט גזר עליו 7 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס. ערעורו על העונש לבית המשפט המחוזי נדחה, ובקשת רשות ערעור שהגיש לבית המשפט העליון נדחתה אף היא.

ב. רע"פ 1052/17 ג'ברין נ' מ"י (12.3.17) המבקש הורשע בביצוע עבירה אחת של גניבת רכב, נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח. בית משפט השלום השית עונש של 4 חודשי מאסר בעבודות שירות ורכיבי ענישה נלווים. ערעור המדינה על קולת העונש לבית המשפט המחוזי התקבל ועונשו הוחמר ל-8 חודשי מאסר לריצוי בפועל. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון נדחתה.

ג. בעפ"ג (ב"ש) 23731-04-21 אבו עאבד נ' מ"י (9.6.21) נדון עניינו של המערער שהורשע בביצוע עבירה של גניבת רכב, בכך שקיבל מאחרים רכב גנוב ונהג בו ביודעו כי הוא גנוב, למחסום מיתר בכוונה להעבירו לשטחי הרשות, כשאחר מסייע כרכב מוביל. בית משפט השלום קבע את מתחם העונש ההולם בין 10 חודשי מאסר ל-22 חודשים, וגזר על המערער 12 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור ביחס לעונש המאסר והפחית מתקופת פסילת רישיון הנהיגה.

ד. בת"פ (שלום ת"א) 52414-12-22 מ"י נ' יוסף שאהין (6.12.23) הורשע הנאשם לאחר שמיעת הראיות, בביצוע עבירה יחידה של גניבת רכב. הנאשם נכנס אל רכב ללא הסכמת הבעלים, הניעו באמצעות מפתח מותאם ונהג בו עד שנעצר.

בית משפט השלום קבע את מתחם העונש ההולם בין 9 חודשי מאסר ל-24 חודשים, לצד ענישה נלווית וגזר על הנאשם 11 חודשי מאסר.

14. בשים לב למכלול הנתונים והשיקולים שפורטו לעיל, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 חודשי מאסר ל-24 חודשים, לצד מרכיבי ענישה נלווים.

עונשו של הנאשם

15. משנקבע מתחם הענישה ואין טעם המצדיק לסטות ממנו, יש לאתר את העונש המתאים לנאשם בגדרו של המתחם, תוך מתן משקל למכלול הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, אלא נוגעות לנאשם עצמו.

16. שקלתי את העובדה כי הנאשם הודה בביצוע העבירות, הביע חרטה וחסך את העדת המתלונן. עוד אציין לקולה כי מדובר בבחור צעיר אשר מסייע בפרנסת משפחתו ואשר לא הפר תנאי מתנאי שחרורו וגם לכך יש ליתן משמעות חיובית.

17. מנגד, לא ניתן להתעלם מעברו הפלילי של הנאשם על אף גילו הצעיר, הכולל גם מאסר מותנה אשר לא היה בו כדי להרתיעו מלבצע עבירות נוספות. עוד יש לתת את הדעת להתרשמות שירות המבחן מקיומו של פער בתיאור הנאשם את אורחות חייו לבין מעורבותו בפלילים מגיל צעיר, מטשטוש הגבולות בין המותר לאסור וכן כי הנאשם אימץ לעצמו התנהלות עוברת חוק לאורך השנים.

18. אציין כי על אף ששירות המבחן סבר כי הנאשם לא בשל להשתלב בהליך טיפולי, ניתנה לנאשם ההזדמנות הנוספת לשקם דרכיו והוא הופנה בשנית לשירות המבחן, לפנים משורת הדין. עם זאת, הנאשם לא השכיל לנצל את ההזדמנות השנייה שניתנה לו ולא התייצב בפני שירות המבחן.

19. סיכומם של דברים, בבחינת מהות מעשיו של הנאשם מחד גיסא ובחינת נסיבותיו האישיות ובהן גילו הצעיר, תעסוקתו והסיוע הכלכלי למשפחתו, ומנגד עברו הפלילי, עונש המאסר המותנה והתרשמות שירות המבחן, מצאתי כי יש לגזור את עונשו של הנאשם בשליש המתחם התחתון, אך לא בתחתיתו תוך מתן הקלה נוספת לנאשם בדמות הפעלת עונש המאסר המותנה כך שרק חלקו יצטבר לעונש הנגזר וחלקו הנותר יהיה בחופף.

סוף דבר

20. לאור כל האמור לעיל, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר לתקופה של 13 חודשים בניכוי ימי מעצרו כרישומי שב"ס.

ב. מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה כפי שנגזר על הנאשם בת"פ (י-ם) 27872-04-17 מ"י נ' אלכראשקה ואח' (18.9.19), 2 חודשי מאסר ירוצו במצטבר ו- 4 חודשים בחופף.

בסה"כ ישא הנאשם בעונש מאסר לתקופה של 15 חודשים בניכוי ימי מעצרו.

ג. מאסר לתקופה של 5 חודשים והנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מהיום כל עבירה על פקודת התעבורה או פקודת ביטוח רכב מנועי

ד. מאסר על תנאי למשך 6 חודשים והנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, כל עבירה כנגד רכוש, או נהיגה ללא רישיון נהיגה, או נהיגה בפסילה.

ה. פיצוי למתלונן ע"ת/1 בסך של 2500 ₪. הפיצוי ישולם בתוך 60 יום. הפיצוי יופקד בקופת ביהמ"ש ויועבר למתלוננת עפ"י הפרטים שתמסור המאשימה בתוך 10 ימים.

ו. קנס בסך 1500 הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 1.08.24 ובכל 1 לחודש שלאחריו. ככל שתשלום אחד מן התשלומים לא ישולם במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מידי.

הנאשם מתבקש לגשת למזכירות בית המשפט לברר דרכי התשלום.

ז. פוסלת הנאשם מקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים. מאחר והנאשם אינו מחזיק ברישיון נהיגה- פטור מהפקדה במזכירות.

ח. פסילה מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים, וזאת על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה או נהיגה בפסילה.

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ט' תמוז תשפ"ד, 15 יולי 2024, בנוכחות הנאשם וב"כ הצדדים.