כתב האישום

1.  הנאשם 1 (להלן: "הנאשם") הורשע על פי הודאתו, בעובדות כתב אישום מתוקן בביצוע עבירות של גידול, ייצור, הכנת סמים מסוכנים, עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים המסוכנים"); החזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 10 רישא לפקודת הסמים המסוכנים; החזקה/שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)+7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים;

 

2.  על פי עובדות כתב האישום, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, עובר ליום 6.4.21, רכש הנאשם כלים להקמת מעבדה והקים בתוך חדר בדירה בה התגורר, מעבדה לגידול סם מסוכן מסוג קנבוס.

ביום 6.4.21, בשעה 16:55 או בסמוך לכך, הגיעו השוטרים לדירה. באותן הנסיבות גידל הנאשם בתוך חדר במעבדה 31 שתילים של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 15 ק"ג נטו, זאת בסיוע הנאשם 2, אשר גזם את עלי השתילים במעבדה בין התאריכים 4.4.21-6.4.21, על מנת לייבשם ולהפיק מהם את הסם המסוכן מסוג קנבוס, שלא לצריכה עצמית.

 

כמו כן, החזיק הנאשם בחדר נוסף בבית, בתוך מתלה מוטות מתכת ומתלה רשת תלוי שהכיל תאים, סם מסוכן מסוג קנביס בכמות של 3 ק"ג נטו, וזאת שלא לצריכתו העצמית.

עוד, החזיק הנאשם בסלון הבית בסם מסוכן מסוג קנבוס בכמות של 515.61 גרם נטו שלא לצריכתו העצמית, וכן החזיק משקל דיגיטלי, זוגות מספריים, מתקנים לטחינה ידנית ועוד. הנאשם החזיק עוד כלים אשר שימשו לגידול ולהכנת הסם המסוכן: גופי תאורה, מערכת מיזוג ואוורור, יריעות אלומיניום, רכיבים אלקטרוניים וחשמליים, ממירי מתח, מד טמפרטורה/לחות ועוד.

במעשיו אלה, גידל הנאשם 1 והחזיק סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של כ- 18.515 ק"ג נטו, שלא כדין ולא היתר מאת המנהל.

 

ההליכים כנגד הנאשם 2

3.  הנאשם 2 הורשע בשני אישומים, באחד בביצוע עבירה של סיוע לגידול, ייצור, הכנת סמים מסוכנים, עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, יחד עם סעיף 31 לחוק העונשין, ובשני בביצוע עבירות של גידול, ייצור, הכנת סמים מסוכנים, עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, החזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 10 רישא לפקודת הסמים המסוכנים והחזקת סם לצריכה עצמית - עבירה לפי סעף 7(א)+7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים.

על הנאשם נגזרו 11 חודשי מאסר, מאסרים מותנים, קנס בסך של 5,000 ש"ח, פסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי, ונוכח הכרזתו כסוחר סמים, חולט הכסף שנתפס.

בערכאת הערעור, הוסכם כי העונש יומתק ויעמוד על 9 חודשי עבודות שירות וזאת לאור הצהרת המדינה בתחילת ההליך המשפטי כי היא אינה שוללת אפשרות ריצוי העונש בדרך זו.

 

רישום בפלילים

4.  לחובת הנאשם שלוש הרשעות קודמות שהתיישנו, האחרונה בגין ביצוע עבירות של ניסיון להונאה בכרטיס חיוב וקשירת קשר לעשות עוון. אציין, כי שתי העבירות הנוספות התיישנו ועניינן הוא היעדר מן השירות שלא ברשות, עליהן נתן הנאשם את הדין בבית הדין הצבאי.

 

הסכמות הצדדים

5.  הצדדים הסכימו שהנאשם יופנה לשירות המבחן לעריכת תסקיר בעניינו. לא גובשו הסכמות עונשיות.

בהמשך, הנאשם הופנה לממונה על עבודות השירות לבדיקת כשירותו לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות.

 

הממונה על עבודות השירות

6.  בחוות הדעת מיום 9.7.24 נמצא הנאשם כשיר לבצע עבודות שירות.

 

תסקירי שירות המבחן

בעניינו של הנאשם הוגשו 4 תסקירים:

7.  בתסקיר הראשון מיום 8.9.22 צוין כי הנאשם כבן 31 יליד רוסיה, רווק המתגורר בגפו בדירה שכורה בראשון לציון ועובד מזה כארבע שנים בחברת הובלות.

הנאשם עלה ארצה מרוסיה בשנת 2008 בהיותו כבן 17, סבל מקשיי הסתגלות, עזב את המסגרת הלימודית והתגייס לצה"ל כחייל בודד. נוכח קשיים שחווה, נדון לעונש מאסר בפועל בכלא הצבאי, לאחר שערק מהשירות ובהמשך שוחרר מהצבא.

 

הנאשם ציין כי החל לצרוך סמים מסוג קנבוס ו'נייס גאי' במהלך שירותו הצבאי ועם הזמן השימוש הפך להיות יומיומי והתמכרותי, תוך שהתקשה בתפקוד תקין במשימות חייו השונות ומצא עצמו מתגורר ברחוב תקופות שונות. הנאשם מסר כי בשנת 2020 פנה מיוזמתו לטיפול גמילה פיזי מסמים במתחם 'צעדים' בבית החולים קריית שלמה, שם שולב גם במסגרת היחידה לטיפול נפשי.

הנאשם דיווח כי מזה כשנתיים אינו צורך עוד סם מסוג 'נייס גאי', אך ממשיך לצרוך קנבוס לעיתים תכופות, אשר מיטיב ומסייע לו בתפקוד היומיומי.

 

תוצאות בדיקות השתן שמסר הנאשם, הצביעו על שימוש בסמים מסוג קנבוס וקוקאין, אך הנאשם שלל בעיתיות בתחום הסמים.

 

בהתייחסותו לעבירות, ציין הנאשם כי היה מודע לעובדה שבחדר הסמוך למגוריו נמצאת מעבדה לגידול סמים, במסגרת תנאי הסכם השכירות התבקש על ידי בעל הדירה לסייע בתחזוקת המעבדה וגידול הסם, וצרך את הקנבוס שגידל.

עוד תיאר כי ברקע למעורבותו בעבירות, חווה תקופה משברית, התמודד עם קושי כלכלי, חובות כספיים לשוק האפור ולגורמי הממסד, והיה זקוק בין היתר לקורת גג. שירות המבחן ציין כי הנאשם מחזיק בעמדה ממזערת ומקלה באשר לגידול ושימוש בסם מסוג קנבוס, בהשוואה לסמים אחרים.

הנאשם נטל אחריות מלאה על בחירתו לשכור דירה בה נמצאת מעבדה לגידול סמים כמו גם ביחס לצריכת הסמים, ביטא חרטה על בחירותיו, התנהלותו הבעייתית והסתבכותו החוזרת עם החוק.

 

שירות המבחן שקל את גורמי הסיכון אל מול סיכויי השיקום, העריך כי למעצרו של הנאשם ולהליך המשפטי, השפעה מרתיעה ומרסנת, אך נוכח שלילת הנזקקות מצד הנאשם לטיפול, על אף קיומה, לא ראה יעילות בהמשך מעורבותו.

 

8.  במסגרת התסקיר השני מיום 23.4.23 ציין שירות המבחן כי נפגש עם הנאשם שהביע נכונות ראשונית ומילולית להשתלב בטיפול, ושתיים מתוך שלוש בדיקות השתן אליהן הופנה הנאשם, העידו על ניקיון מסמים.

הנאשם הופנה לבדיקת התאמה ביחידה לטיפול בהתמכרויות בראשון לציון, הגיע לפגישת היכרות ונמצא ברשימת המתנה להשתלבות בקבוצה ראשונית.

 

9.  בתסקיר השלישי מיום 4.9.23, עדכן שירות המבחן כי הנאשם שולב במפגשים הקבוצתיים בתחילת חודש אוגוסט 2023, אך נכח במפגש אחד בלבד, נוכח ההתחייבות לעבודתו, חופשת הקיץ והמחסור בכוח אדם. גם בטיפול הפרטני, התייצב למפגש יחיד מתוך שניים.

שירות המבחן המליץ לאפשר לנאשם הזדמנות נוספת להשתלב בטיפול וזאת להפחתת הסיכון ממנו.

 

10.  בתסקיר הרביעי, מיום 10.1.24 דיווחו גורמי הטיפול ביחידה להתמכרויות, כי על אף הצהרותיו המילוליות של הנאשם אודות מחויבותו לטיפול, בפועל, לא הגיע למפגשים וניתק את הקשר עמם.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתקשה לקחת אחריות על מצבו ולשתף פעולה באופן רציף בהליך טיפולי, אינו מחויב להליך טיפולי משמעותי וארוך טווח, על אף הנזקקות לטיפול שיש בה כדי להפחית את סיכון להישנות ביצוע עבירות. נוכח ניתוק הקשר עם שירות המבחן, לא נמצאה יעילות בהמשך מעורבותו של שירות המבחן, והומלצה ענישה קונקרטית ומרתיעה.

 

ראיות לעונש

11.  המאשימה הגישה את תמונות הדירה בה נמצאו הסמים (ת/2).

 

טיעוני הצדדים לעונש

12.  בטיעוניה עמדה המאשימה על חומרת העבירות, העובדה כי נתפסו 31 שתילים השוקלים כ-15 ק"ג, ו-3.5 ק"ג סמים נוספים. המאשימה עמדה על הערכים המוגנים שנפגעו, ההשלכות ההרסניות על החברה, הפנתה לפסיקה והדגישה כי על בתי המשפט לנקוט ביד קשה לשם הרתעת עבריינים פוטנציאליים מביצוע עבירות מסוג זה.

 

המאשימה הדגישה את התכנון והתחכום שבביצוע העבירות שברקע להן הרצון לרווח כלכלי, הציגה פסיקה ועתרה לקבוע את מתחם העונש ההולם בין 18 חודשי מאסר ל- 36 חודשים.

 

המאשימה הפנתה להרשעותיו הקודמות של הנאשם, להזדמנויות הרבות שניתנו לו להשתתף בהליך טיפולי ולכך כי מאז הודה הנאשם בביצוע העבירות ועד עתה, חלפו כ-3 שנים במהלכן נמצאו שרידי סם בחלק מבדיקות השתן שמסר.

לאחר שבחנה את מכלול השיקולים, עתרה למקם את עונשו של הנאשם במרכז מתחם הענישה ולגזור עליו לא פחות מ-24 חודשי מאסר, לצד מאסר על תנאי וקנס גבוה. עוד עתרה המאשימה לפסילת רישיון הנהיגה בפועל ועל תנאי וכן לחילוט ציוד המעבדה והשמדת הסמים.

 

13.  בטיעוניה הסבירה ההגנה כי הנאשם לא הצליח להתמיד בהליך הטיפולי, בשל מצבו הכלכלי והדגישה כי מאז ששוחרר הנאשם בתנאים מגבילים, לא הפרם.

ההגנה הגישה פסיקה, עתרה לקבוע את מתחם העונש ההולם בין 6 חודשי מאסר ל- 18 חודשים ומאחר והנאשם שיקם עצמו, ביקשה לגזור עליו 9 חודשי מאסר בעבודות שירות.

ההגנה הוסיפה וטענה כי ניתן ללמוד מעונשו של הנאשם האחר בתיק (נאשם 2), ל-9 חודשי עבודות שירות, שהורשע אף בביצוע עבירה נוספת של גידול 170 שתילי סם, ועל כן יש לגזור גם את עונשו של נאשם זה בעבודות שירות.

 

דיון והכרעה

14.  העבירות שביצע הנאשם, חמורות ופוגעות בבריאות הציבור וביכולת הסדרת השימוש בקנבוס רפואי ברישיון. החזקת הסמים ובפרט כאשר מתלווה להם גידול סמים בכמות נכבדה, עשויה ליצור סביבה עבריינית ומגוון בעיות חברתיות קשות, כגון התמכרות וירידה בתפקודה הפיזי והמנטלי של החברה.

 

יפים לעניין זה דברי כב' השופט הנדל בע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' יניב יונה:

"את נגע הסמים יש לעקור מן השורש. ייצור, הפצה, סחר וכמובן גם שימוש בסמים - כל אלו מסבים נזק עצום. הנזק נגרם לא רק למעגל הסגור של המעורבים הישירים בביצוע העבירות, אלא גם לחברה בכללותה. יתכן ועבירות הסמים הקשים הן כה נפוצות עד שהתרגלנו אליהן, ואולי אף אבדה לנו הרגישות למחיר שלא רק החברה משלמת אלא גם המשתמש עצמו".

 

ראו גם את ע"פ 5807/17 משה דרחי נ' מ"י (18.6.18) בשאלת ההקלה בעונשם של המגדלים סמים מסוג קנבוס במעבדות, נוכח מדיניות מקלה יותר כלפי הסם האמור מצד רשויות האכיפה. וכך נקבע:

 

"ואולם, אל לנו לטעות-השימוש בקנבוס אסור. לטעמי זה אינו סם קל אלא סם פחות חמור. ממילא, אין זו המסגרת לבחון את מדיניות רשויות האכיפה. מתוך הנחה שהיא ראויה, הרי שהיא נועדה בעיקר למשתמשים בסם זה לשימוש עצמי, ולא בתדירות גבוהה. הסיוע של מערער 2 לתפעול תחנת ההפצה של הסם אינו מבחין, כמובן, בין סוג המשתמשים, תדירותם וכמותם. מדיניות החדשה זו לא נועדה לעודד הספקה או ייצור של סם, ואין בה לגרוע מהתכלית החברתית של מלחמה נגד התופעות אלו. עולה כי מדיניות הענישה למשתמש העצמי בסם מסוג קנבוס פעם ראשונה לחוד, ומדיניות הענישה למפיץ, לסוחר ולמגדל, ולמסייע להם - לחוד".

 

עוד אפנה לרע"פ 1530/23 רגב נ' מ"י (15.3.23):

"העבירה של ייצור והפקת סם מסוכן בכמות כה משמעותית, היא עבירה חמורה... מגמת הענישה ביחס לעבירות אלה היא של החמרה והרתעה" (ר' ע"פ 2596/18 ‏זנזורי נ' מ"י (12.8.18)) וכן כי "על מנת לגדוע את שרשרת הפצת הסם כבר מראשיתה, יש צורך במדיניות ענישה מחמירה אשר יהיה בה כדי להרתיע עבריינים פוטנציאליים מביצוע עבירות של ייצור, הכנה והפקה של סמים מסוכנים".

 

15.  הנאשם שלפני, גידל כ-15 ק"ג סמים והחזיק כ-3.5 ק"ג סמים נוספים. לא ניתן להקל ראש בעבירות אלה משמדובר בכמות גדולה של סמים ובהתחשב בפוטנציאל ההרסני הגלום בה. ברקע ביצוע העבירה, הפקת רווח כלכלי מהיר.

 

16.  ניכר במעשיו של הנאשם התכנון המוקדם והמוקפד, כאשר הצטייד בכל הדרוש לגידול הסמים והקים מעבדה בביתו.

 

17.  מדיניות הענישה הנהוגה בעבירה בה הורשע הנאשם רחבה ונסמכת על חומרת המעשים וכלל הנסיבות, ביניהן ניתן למנות את "אופן הקמת המעבדה; אבזורה של המעבדה; שטחה... היקף הייצור; כמות השתילים ומשקל הסם" (ר' רע"פ 4512/15 הרוש נ' מ"י (6.7.15)).

א.  ברע"פ 2151/21 דהן נ' מ"י (7.4.21) הורשע המבקש בגידול 100 שתילי סם במשקל של 23 ק"ג יחד עם אחרים. בית המשפט התייחס לעקרון אחידות הענישה ולכך שעל המסייע נגזרו 5 חודשי מאסר בפועל, קבע את מתחם הענישה בין 8 חודשי מאסר ועד ל-24 חודשים וגזר על המבקש 9 חודשי מאסר בעבודות שירות. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה וגזר על המבקש 18 חודשי מאסר בפועל בהתאם לעונש שנגזר על אדם אחר שהורשע אף הוא בגידול הסם בצוותא עם המבקש. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור.

ב.  רע"פ 513/21 יהושע נ' מ"י (4.3.21) המבקש הורשע בגידול 60 שתילי סם מסוג קנבוס במשקל של 10 ק"ג. בית משפט השלום קבע את מתחם הענישה ההולם בין 6 חודשי מאסר לבין 24 חודשים, ומטעמי שיקום גזר על המבקש צו של"צ לצד צו מבחן. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש וקבע אף שנסיבותיו של הנאשם מצדיקות חריגה מסוימת ממתחם הענישה, אין בכך להצדיק הימנעות מהטלת מאסר ממש, וגזר על המבקש 10 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור.

ג. בעפ"ג (ת"א) 16064-05-21 מ"י נ' צפריר (20.10.21) הורשע המשיב בכך שגידל כ-18 ק"ג סמים מסוג קנבוס. בית משפט השלום קבע את מתחם הענישה בין 9 חודשי מאסר ל-24 חודשי מאסר וגזר על הנאשם 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות לצד קנס בסך של 2,500 ₪. בית המשפט המחוזי החמיר ברכיב הקנס והעמידו על 10,000 ₪, אך הותיר את עונש המאסר בעבודות שירות על כנו.

ד.  עפ"ג (ת"א) 44763-08-19 אוחנה נ' מ"י (11.11.19) המערער הורשע בגידול עשרות שתילי סם במשקל של 14 ק"ג. בית משפט השלום קבע את מתחם הענישה בין 8 חודשי מאסר ל-24 חודשים, וגזר על המערער 8 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח. בית המשפט המחוזי הקל בעונש וגזר 9 חודשי מאסר בעבודות שירות.

 

18.  למען הסדר הטוב אציין כי עיינתי בפסיקה אליה הפנו הצדדים אך לא ראיתי מקום לציין את כלל ההחלטות אליהן הופניתי, אלא למספר החלטות מצומצם, שיש בכוחן להאיר את הענישה הנוהגת, בעבירות כאן. עוד אבהיר כי לא מצאתי את כל פסקי הדין רלוונטיים לעניין שלפני. כך למשל: בת"פ (שלום ב"ש) 61099-12-18 מ"י נ' חסן (2.12.21), ובת"פ (מרכז) 30039-04-20 מ"י נ' זלצברג (16.11.21) בתי המשפט חרגו ממתחם הענישה ההולם משיקולי שיקום, ומשכך, לא ניתן ללמוד מפסקי דין אלה לעניין מידת הענישה הנוהגת; ברע"פ 666/20 עמרם נ' מ"י (3.2.20) דובר בשתי עבירות של גידול סמים, בשתי דירות נפרדות ובכמות של למעלה מ-100 שתילים, כך שאין מתחם הענישה שנקבע שם משקף את נסיבות ביצוע העבירות בהליך שבפניי. יתר על כן, נסיבותיו של הנאשם שם ייחודיות;

 

19. כל המפורט, תוך אבחנה לענייננו, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 9 חודשי מאסר ועד ל-22 חודשים, לצד רכיבי ענישה נלווים.

 

עונשו של הנאשם

20.  לא מצאתי כי בנסיבות המקרה שלפניי, מתקיימים שיקולים המצדיקים לסטות מן המתחם, לקולה או לחומרה ויש לאתר את העונש המתאים לנאשם בגדרו של המתחם, תוך מתן משקל למכלול הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, אלא נוגעות יותר לנאשם עצמו.

 

21.  בהקשר זה, יש להזכיר ראשית כי כתב האישום תוקן לקולה, את הודאתו של הנאשם במיוחס לו כבר בהזדמנות הראשונה ואת החיסכון בזמנם של העדים. עוד ראוי להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שעלו בטיעוני הסניגור ובתסקיר שירות המבחן. עוד אציין לקולה כי עברו הפלילי של הנאשם - ישן, ומאז ביצוען של העבירות בהן הורשע, לא היה הנאשם מעורב בפלילים, כך שיש בכך ללמד כי הנאשם משתדל לשמור על אורח חיים נורמטיבי, וניכר כי ההליך הפלילי משמש גורם מרתיע.

 

22.  לצד זאת ראוי כי אזכיר כי שתי בדיקות שתן שהנאשם מסר נמצאו מכילות שרידי סם מסוגים נוספים פרט לקנבוס, כאשר בהזדמנות אחת נמצא סם מסוג קוקאין ובהזדמנות אחרת סם מסוג MDMA. כמו כן, שירות המבחן התרשם כי הנאשם אוחז בעמדות המצמצמות מהחומרה שבגידול סם הקנבוס או השימוש בו, בהשוואה לסמים אחרים.

 

23.  כמו כן, אין להתעלם מכך שהנאשם לא ניצל עד תום את ההזדמנויות שניתנו לו להשתלב בהליך טיפולי לגמילה מסמים תוך ששלל מעת לעת נזקקות טיפולית, זאת על אף התרשמות שירות המבחן לפיה שילובו בהליך טיפולי נדרש לצורך הפחתת הסיכון הנשקף ממנו. בהיעדר טיפול, המליץ שירות המבחן על ענישה מוחשית וקונקרטית.

 

24.  עוד אזכיר את העונש שנגזר כנגד הנאשם 2, אשר הורשע בביצוע עבירת סיוע לנאשם שלפניי וכן בעבירות של גידול, ייצור הכנת סמים מסוכנים, בעבירה של החזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית ובעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית בגין כך שגידל סם במשקל כולל של 600 גרם נטו וכן החזיק 16 גרם מסוג חשיש. בסופו של יום, הומתק עונשו במסגרת הליכי הערעור והוא נדון ל- 9 חודשי מאסר בעבודות שירות.

 

25.  בהקשר זה ראוי להזכיר כי "עיקרון אחידות הענישה אינו עומד לבדו, והשיקול בדבר אחידות הענישה הינו שיקול אחד מבין מכלול השיקולים שעל בית המשפט לשקול על מנת להגיע לתוצאת מאוזנת המגשימה את תכלית ההגנה על עניינו של הציבור והפרט" (ר' לעניין זה את ע"פ 1074/22 לואי מוחסן נ' מ"י (20.07.2022) וההפניות הנזכרות שם).

 

26.  על אף עקרון האחידות בענישה, לא מצאתי כי ניתן לגזור גזירה שווה על הנאשמים שבכתב האישום. אמנם, הנאשם 2 הורשע באישום נוסף של סיוע לגידול הסמים אך שירות המבחן ציין את שיתוף הפעולה עימו ואת ההליך הטיפולי שעבר. זאת, כאשר בעניינו של הנאשם שלפנינו, לאחר שניתנו לנאשם הזדמנויות רבות והוא לא השכיל לנצלן, והומלצה ענישה קונקרטית ומרתיעה.

על כן, יש להצדיק את השוני בענישתם של שני הנאשמים, ולהעדיף את עקרון הענישה האינדיווידואלית.

 

27.  לא זו אף זו, בעניינו של הנאשם 2 המאשימה ציינה במסגרת הצגת ההסדר בין הצדדים, מיום 2.12.21 כי אינה שוללת ענישה של מאסר על דרך של עבודות שירות ברף העליון, בכפוף לקבלת תסקיר. לא נמצאה אמירה דומה של המאשימה בעניינו של הנאשם 1 כך שגם כאן שונים הנאשמים זה מזה.

 

28.  על בתי המשפט להעביר את המסר כי יש להוקיע עבירות מעין אלה ולקבוע לצדן ענישה מוחשית. כאשר לחובת הנאשם עבירות קודמות בפלילים, כך שאין מדובר במעידה ראשונה, יש לנקוט בענישה מרתיעה ולא ניתן להימנע מהטלת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.

 

סוף דבר

29.  לאור האמור, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר לתקופה של 10 חודשים, בניכוי ימי מעצרו כרישומי שב"ס.

 

ב. מאסר לתקופה של 4 חודשים והנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מהיום כל עבירת עוון לפי פקודת הסמים המסוכנים.

 

  ג. מאסר למשך 8 חודשים והנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מהיום כל עבירת פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים.

 

ד. קנס בסך 5,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב-4 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 1.8.23 וב-1 לכל חודש שלאחריו חודש שלאחריו.

באם תשלום אחד מן התשלומים לא יפרע במועדו, יעמוד כל הקנס לפירעון מידי ויועבר לגבייה באמצעות המרכז לגביית קנסות. הנאשם מתבקש לגשת למזכירות בית המשפט לקבלת הוראות בעניין התשלום.

 

ה. פוסלת הנאשם מקבל ומהחזיק רישיון נהיגה למשך 30 יום.

הנאשם יפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית המשפט בתוך 30 יום.

מובהר לנאשם כי היה ולא יפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית המשפט, יחשב כפסול אך הפסילה תמנה מיום ההפקדה בלבד.

 

  ו.  פוסלת הנאשם מקבל ומהחזיק רישיון נהיגה למשך 3 חודשים פסילה על תנאי והנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מהיום עבירה על פקודת הסמים או נהיגה בזמן פסילה.

 

  ז. בהתאם להוראות סעיף 36א(א)(1) לפקודת הסמים ומשציוד המעבדה שימש כאמצעי לביצוע העבירה וכן בהיעדר התנגדות לכך מצד ההגנה, אני מורה על חילוט ציוד המעבדה.

 

צו להשמדת הסמים והמוצגים.

 

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

 

 

ניתן היום, ה' תמוז תשפ"ד, 11 יולי 2024, בנוכחות הנאשם וב"כ הצדדים.