בתקופה הרלוונטית עמד נאשם 1 בקשר עם יועץ המס שניהל את ספרי החשבונות של הנאשם. נאשם 1 לא דיווח ליועץ המס על מלוא ההכנסה ממכירת כרטיסים שנרשמה בכזב על שם הנאשם ולא כלל אותם בספרי הנהלת החשבונות כמפורט להלן:

הנאשם היה מודע לכך שנאשם 1 עושה שימוש בשמו ובפרטיו ואף חתם על הדו"ח שהוגש לפקיד השומה בשמו, במטרה לשמר את המצג לפיו ההכנסות הן של הנאשם. הנאשם אף היה מודע לכך כי נאשם 1 מדווח בספרי הנהלת החשבונות שלו רק על חלק מההכנסה ממכירת הכרטיסים.

בהתאם ובנוסף למתואר לעיל נאשם 1 נקט במרמה, עורמה ותחבולה על מנת להתחמק מתשלום מס והנאשם פעל במטרה לסייע לו בכך בדרכים הבאות:

א. נאשם 1 התקשר מול אינטרלינק תוך שימוש במספר העוסק המורשה של הנאשם וזאת בידיעתו ובאישורו של הנאשם. בכך דאגו נאשם 1 והנאשם כי ההכנסות ממופעים שהפיק נאשם 1 בשנת 2017 יירשמו באינטרלינק על שמו של הנאשם.

ב. נאשם 1, בסיוע הנאשם, יצר מצג שווא כלפי יועץ המס לפיו בין נאשם 1 והנאשם ישנה שותפות בכל הנוגע להפקת המופעים, על מנת שנאשם 1 יוכל להתנהל בעצמו מול יועץ המס, כשבפועל הנאשם לא לקח חלק בפעילות העסקית שנעשתה על שמו.

ג. נאשם 1, בסיוע הנאשם, פתח חשבון בנק על שמו של הנאשם, ששימש לקבלת הכנסה של נאשם 1.

ד. נאשם 1 לא העביר לרואה החשבון שלו אסמכתאות על מלוא ההכנסה ממכירת הכרטיסים, בכוונה שהדיווח לרשויות המס אודות הכנסותיו יהיה חלקי וכוזב.

ה. נאשם 1 העביר ליועץ המס של הנאשם אסמכתאות חלקיות על ההכנסה ממכירת הכרטיסים, תוך שהוא מציג אותו בכזב הכנסותיו של הנאשם, על אף שהיו הכנסותיו שלו.

לפיכך הורשע הנאשם בעבירות של השמטת הכנסה שיש לכללה בדו"ח, לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"); מסירת אמרה או תרשומת כוזבת בדו"ח, לפי סעיף 220(2) לפקודה; הכנה או קיום פנקסי חשבונות כוזבים, לפי סעיף 220(4) לפקודה וכן שימוש במרמה, עורמה ותחבולה, לפי סעיף 220(5) לפקודה.

טענות ב"כ הצדדים

במסגרת הסדר הטיעון העונשי אליו הגיעו הצדדים, עתרו הצדדים במשותף להשית על הנאשם עונש של שישה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, לצד קנס ומאסר על תנאי לשיקול דעת בית המשפט.

הצדדים ביקשו לכבד את הסדר הטיעון העונשי במלואו, תוך שפירטו את השיקולים שעמדו בבסיס ההגעה להסדר זה - ובכללם מעמדו המשני של הנאשם, אשר שימש כ"איש קש" של הפעילות הכלכלית שבוצעה על ידי נאשם 1, משך ביצוע העבירות שעמד על פני תקופה של כשנה בלבד והעובדה כי הנהנה העיקרי מביצוע העבירות היה נאשם 1.

עוד ביקשו הצדדים מבית המשפט שלא לקבוע מתחם ענישה הולם במסגרת גזר דין זה, נוכח העובדה כי עסקינן בהסדר טיעון עונשי סגור, וכן בשים לב לכך שאין בנמצא ענישה דומה במקרים בהם הורשעו אנשי קש בעבירות לפי סעיף 220 לפקודה.

אשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות, ציינו הצדדים את נטילת האחריות מצד הנאשם ושיתוף הפעולה עם רשויות החוק, אשר הביאו לחיסכון בזמן שיפוטי, חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות. ב"כ הנאשם ביקש ליתן משקל ראוי למצבו הכלכלי של הנאשם המתקיים מקצבה מטעם המוסד לביטוח לאומי והפנה למסמכים.

בדברו האחרון מסר הנאשם כי הוא בן 70, גרוש, הגר בגפו בדירה קטנה בת חדר ומתקיים מקצבת ביטוח לאומי.

דיון והכרעה

הערכים המוגנים ביסוד עבירות המס בהם הורשע הנאשם הם עקרון השוויון בנשיאת נטל המס, דיווח שומת אמת לרשויות המס, שמירה על הקופה הציבורית והגנה על פעילותן התקינה של הרשויות.

במקרה דנא, הנאשם פגע בערכים המוגנים באופן משמעותי נוכח הנזק שנגרם כתוצאה מהם לקופת המדינה והעובדה כי ללא סיועו לא ניתן היה להשלים את ביצוע העבירות. עם זאת, הפגיעה אינה ברף הגבוה, בשים לב לכך שהנאשם שימש כ"איש קש", כמסווה לפעולותיו של נאשם 1, שהוא זה שעמד בראש מערך המרמה בהתאם למפורט במסגרת כתב האישום המתוקן ואף גרף לכיסו את הרווחים שצמחו כתוצאה מביצוע העבירות.

בשים לב לעתירת הצדדים ונוכח העובדה שמדובר בטיעון עונשי סגור, לא מצאתי לנכון לקבוע מתחם עונשי הולם במקרה דנא.

לאחר שנתתי דעתי לנסיבות ביצוע העבירות ולנסיבותיו הייחודיות של הנאשם, ובהם גילו המבוגר, העובדה כי הוא גרוש ואב לילד המתגורר בבית המועצות לשעבר, עלה לארץ בגפו בשנת 2003, ועד היום לא רכש את השפה העברית. הנאשם מתגורר בדירה שכורה בת חדר בנהריה, מתקיים מקצבת אזרח ותיק , מקבל השלמת הכנסה וכן סיוע בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון.

כן התחשבתי בהודאת הנאשם ושיתוף הפעולה שלו עם רשויות החוק, שהביאו לחיסכון בזמן שיפוטי ובזמנם של גורמי החקירה והתביעה, העובדה כי הוא נעדר עבר פלילי קודם, חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות ומצבו הכלכלי. לאור כל האמור, סברתי כי יש מקום לאמץ את הסדר הטיעון העונשי אליו הגיעו הצדדים, המגלם את האיזון הראוי בין חומרת מעשיו של הנאשם מחד גיסא, ואת חלקו בעבירות ונסיבותיו האישיות הייחודיות של הנאשם מאידך גיסא.

סוף דבר

לאור כל האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר לתקופה של שישה חודשים, אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות, החל מיום 4.11.2024, בבית לוחמי הגטאות שבקיבוץ לוחמי הגטאות, 5 ימים בשבוע, על פי טווח השעות המתאפשר לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977. בערבי חג וחול המועד הנאשם יועסק במקום העבודה וגם אם לא עבד באותו יום, בין אם מסיבותיו ובין אם בגלל שהמקום סגור, יחויב ביום עבודה מלא.

הובהר לנאשם, כי עליו לעמוד בתנאי הפיקוח וביקורות הפתע, וכל הפרה בעבודות השירות או ביצוע עבירות נוספות, יביאו להפסקה מנהלית וריצוי העונש במאסר ממש.

על הנאשם להתייצב בתאריך 4.11.2024 בשעה 08:00 לצורך קליטה והצבה בפני המפקח על עבודות השירות, יחידת ברקאי, שלוחת צפון, סמוך לבית סוהר מגידו.

ב. 4 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של שלוש שנים מהיום, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופה זו כל עבירה מסוג פשע על הפקודה, לרבות ניסיון או סיוע לעבור עבירה מעבירות אלו.

ג. חודשיים מאסר על תנאי, לתקופה של שלוש שנים מהיום, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופה זו כל עבירה מסוג עוון על הפקודה, לרבות ניסיון או סיוע לעבור עבירה מעבירות אלו.

ד. קנס בסך 25,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-50 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 1.1.2025 ובכל 1 לחודש שלאחריו.

לא ישולם תשלום מתשלומי הקנס במועדו או במלואו, יעמוד מלוא הקנס או יתרתו לפירעון מלא לאלתר.

הקנס יועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, וניתן יהיה לשלמו תוך שלושה ימים מיום גזר הדין באחת הדרכים המפורטות באתר האינטרנט של המרכז.

מזכירות בית-המשפט תשלח עותק גזר הדין לממונה על עבודות השירות בשב"ס.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד תוך 45 ימים מהיום.

ניתן והודע היום, כ"ה תשרי תשפ"ה, 27 אוקטובר 2024, במעמד הצדדים.