למקום הגיע שוטר שהבחין בשמשה המנופצת ובנאשם ובאחר ישובים בתוך הרכב, כאשר הנאשם יושב בכיסא הנהג ועוטה כפפות על ידיו והאחר יושב בכיסא הנוסע הקדמי.

השוטר שלף את אקדחו, הורה לנאשם לצאת מהרכב ולשכב על הרצפה, והאחר נמלט מהמקום.

בהמשך הגיעו למקום שוטרים נוספים שסייעו במעצר הנאשם. בכיס מכנסיו תפסו כלי ייעודי לניפוץ שמשות.

רישום פלילי

5. אין לחובת הנאשם הרשעות קודמות בפלילים.

ראיות לעונש

6. ההגנה הגישה לעיוני במסגרת הטיעונים לעונש את מסמך נ/2 ממנו עולה כי הנאשם החזיק ב"היתר כניסה לישראל" לצורך חיפוש עבודה בין הימים 21.12.22-18.2.23 וכן ב"רישיון תעסוקה באזור" בין הימים 24.8.23-22.11.23 בין השעות 05:00-19:00 בלבד. עם זאת, צוין במסמך כי הרישיון נסגר ביום 26.9.23.

טיעוני הצדדים לעונש

7. המאשימה עמדה על חומרת העבירות, הערכים המוגנים שנפגעו ובכך שהעבירות בוצעו לאחר פרוץ המלחמה, לאחר ה-7 באוקטובר 2023, כך שלשיטתה יש מקום לענישה חמורה.

כנסיבות לחומרה ציינה המאשימה את ההצטיידות הנאשם בהחזקת כלי פריצה והתכנון המוקדם המגולם בהצטיידות זו.

ב"כ המאשימה טען כי העובדה שהנאשם הורשע בניסיון לבצע עבירה של גניבה אין בה כדי להקל עמו, כיוון שהנאשם נתפס במקום. והפנה לפסיקה.

לפיכך, עתרה המאשימה לקבוע את מתחם העונש ההולם בין 18 חודשי מאסר ל-36 חודשים.

לאחר ששקלה את נסיבותיו האישיות של הנאשם, עתרה המאשימה לגזור על הנאשם עונש מאסר בתחתית מתחם הענישה- 18 חודשי מאסר, לצד מאסר מותנה מרתיע, קנס, פיצוי למתלונן- ע"ת 1, פסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי.

8. ההגנה אבחנה את הפסיקה שהגישה המאשימה וטענה כי שם העבירות חמורות מאלה שלפנינו.

הסנגור עמד על נסיבותיו האישיות של הנאשם שהודה בביצוע המעשים, ללא עבר בפלילים (נ/1), מפרנס יחיד למשפחתו, וטען כי הולך שולל ע"י אחר. הסנגור ציין כי הנאשם עבר את המסננת הביטחונית והחזיק באישור שהייה בשטחים מחודש אוגוסט 2023 ועד לאוקטובר 2023 (נ/2), ובעבר אף החזיק בהיתר עבודה באילת. כך שלשיטתו, הנאשם אינו מהווה כל סכנה ביטחונית.

הסנגור הוסיף כי הנאשם לא נהג ברכב, לא סיכן אחרים, ובמקרים אחרים חמורים יותר, עתרה המאשימה, בהסכמה, ל- 13 חודשי מאסר בלבד.

הסנגור הגיש פסיקה לתמיכה בטענותיו וביקש להסתפק בימי מעצרו.

9. הנאשם התנצל לפני בית המשפט וציין כי נכנס לישראל כדי להתפרנס, נוצל על ידי אחרים, לא ידע מראש כי מדובר בגניבת רכב, למד לקח וכעת הוא מנצל את זמן המעצר ללמידה.

דיון והכרעה

10. במעשיו, פגע הנאשם בזכותו של הפרט לקניין, בפרטיותו ובתחושת ביטחון הציבור. בית המשפט העליון עמד זה מכבר על הצורך בהחמרה בענישה ועבירות אלה סווגו כבעלות חומרה יתירה משהפכו ל"מכת מדינה" (ר' רע"פ 1123/18 דבארי נגד מ"י (14.3.18) בפסקה 17).

11. בהיכנסו לישראל ללא היתר, פגע הנאשם בשלטון החוק ובסדר הציבורי. כן פגע, בריבונותה של המדינה לברור את הבאים בשעריה, ובכך קיים חשש לביצוע עבירות כנגד אזרחי המדינה (ר' רע"פ 1195/22 אשחאדאת נ' מ"י (27.12.22) בפסקה 13). סכנה אשר בענייננו התממשה כאשר הנאשם ביצע אף עבירות כנגד רכוש.

לא נעלמה מעיני העובדה כי הנאשם החזיק באישור כניסה להתישבויות בין 24.8.23-22.11.22 אך משפרצה המלחמה בחודש אוקטובר 2023, על מדינת ישראל לשמור ביתר שאת על אזרחיה. כך יש לראות בכניסתו של הנאשם לישראל בתקופת המלחמה, חומרה יתרה.

12. לא די בכך שהנאשם נכנס שלא כחוק לשטח מדינת ישראל , הוא אף ביצע עבירות רכוש כנגד אזרחי המדינה באישון ליל וניסה לגנוב רכב, זאת לאחר שתכנן את ביצוע העבירה והצטייד במכשיר קידוד מיוחד.

13. אציין לקולה כי יש להתחשב בכך שהנאשם לא הורשע בעבירות נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, המחמירות את נסיבות ביצוע עבירת גניבת הרכב.

14. לבסוף, יובהר כי בקביעת מתחם הענישה אין להתעלם מכך כי הנאשם ביצע את העבירות לאחר הכרזת ארגון הטרור "חמאס" מלחמה על מדינת ישראל. זאת כאשר ביום 7.10.23 פלשו למדינת ישראל מחבלים שביצעו מעשי טבח וזוועה באזרחי וחיילי המדינה.

אין מקום להתייחס ולקבוע מדיניות ענישה זהה לזו שהייתה נהוגה לפני אירועי הזוועה ביום 7.10.23.

יש להבהיר לכל - כי מדינת ישראל תלחם בכל דרך במפרי ריבונותה.

15. מדינות הענישה הנהוגה בעבירה בה הורשע הנאשם רחבה ונסמכת על חומרת המעשים. ראו למשל:

א. ת"פ (כ"ס) 9681-10-22 מ"י נ' צלאחאת (8.6.23) הורשע הנאשם בעבירות של כניסה או ישיבה בישראל שלא כחוק, גניבת רכב בצוותא והחזקת כלי פריצה לרכב בצוותא. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 חודשי מאסר לבין 24 חודשי מאסר ובשים לב לעברו הפלילי המכביד גזר על הנאשם 16 חודשי מאסר בגין העבירות בהן הורשע וכן הפעיל מאסרים מותנים כך שסה"כ נגזרו על הנאשם 25 חודשי מאסר.

ב. ת"פ (נת') 17133-04-21 מ"י נ' אבו ערביאן (28.7.21) הנאשם הורשע בעבירות של ניסיון גניבת רכב, סיוע לחבלה במזיד ברכב והחזקת כלי פריצה בצוותא. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין 12 חודשי מאסר ל-24 חודשי מאסר. בסופו של דבר בשים לב לעברו הפלילי, על אף גילו הצעיר של הנאשם, וקיומו של מאסר על תנאי שלא הרתיע את הנאשם, גזר עליו בית המשפט 14 חודשי מאסר בפועל בגין ןהופעל עונש המאסר המותנה, כך שסה"כ נגזרו על הנאשם 17 חודשי מאסר.

ג. תפ (רח') 2757-04-19‏ מ"י נ' דקידק (8.6.20) הנאשמים הורשעו בביצוע עבירות של ניסיון גניבת רכב בצוותא, החזקת כלי פריצה לרכב בצוותא, וחבלה במזיד ברכב בצוותא. בית המשפט קבע את מתחם העונש ההולם בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות לבין 22 חודשי מאסר בפועל. בסופו של דבר בית המשפט גזר על הנאשם 1: 8 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, ועל הנאשם 2 : 7 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

16. למען הסדר הטוב אציין כי עיינתי בפסיקה שהגישו הצדדים ולא מצאתי כי ניתן ללמוד אמת מידה לענישה הנוהגת בעניין שבפניי. כך למשל, במסגרת ת"פ (ראשל"צ) 15662-02-24 מ"י נ' גנימאת (26.2.24) מדובר במי שלא הורשע בעבירה של פריצה לרכב וניסיון גניבת רכב ומנגד במסגרת ת"פ (ראשל"צ) 8145-01-24 מ"י נ' טויל (7.3.24) מדובר במי שהורשע בעבירה של נהיגה ללא רישיון, עבירה המגלמת מרכיב חומרה נוסף.

אציין כי חלקו של הנאשם בביצוע ניסיון ההתפרצות בת"פ (פ"ת) 12296-10-22 מ"י נ' דרדס (9.3.23) היה נמוך יותר - הנאשם שם לא נטל חלק אקטיבי בפריצה עצמה, וכן נטש את המקום מיוזמתו, לאחר שלא הצליח להניע את הרכב. בית המשפט שם קבע את מתחם העונש ההולם ואת עונשו של הנאשם בהתייחס לנסיבות אלה. זאת בשונה מהמקרה שבפניי בו הנאשם נטל חלק אקטיבי בפריצה והפריצה נעצרה רק בעקבות הגעת השוטרים למקום.

17. בשים לב למכלול הנתונים והשיקולים שפורטו לעיל, לרבות התכנון המוקדם והעובדה כי הוצעה עבירה של פריצה בכוונה לגנוב, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 חודשי מאסר ל-24 חודשים, לצד מרכיבי ענישה נלווים.

עונשו של הנאשם

18. לאחר קביעת מחתם הענישה ההולם יש לאתר את העונש המתאים לנאשם בגדרו של המתחם שנקבע, תוך מתן משקל למכלול הנסיבות הקשורות בנאשם עצמו.

19. לקולה הנני מתחשבת בתיקונו של כתב האישום שנבע מקושי בראיות. עוד הנני מתחשבת בכך שהנאשם הודה בביצוע העבירות כבר בהזדמנות הראשונה וחסך מזמנם של העדים.

20. כמו כן, אינני מתעלמת מנסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שעלו בטיעוני הסניגור. מדובר בבחור צעיר אשר אשתו כורעת ללדת, הוא המפרנס היחיד של משפחתו ואף מסייע בפרנסת אמו ואחיו הקטנים.

21. עוד, שקלתי את העובדה כי אין לחובת הנאשם הרשעות קודמות בפלילים.

22. באשר לרכיבי הענישה הכלכליים, הרי שהנאשם נכנס לישראל וביצע את העבירה לשם בצע כסף.

23. כן התחשבתי בהבעת החרטה של הנאשם לפני בית המשפט.

סוף דבר

24. לאור כל האמור לעיל, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר לתקופה של 12 חודשים בניכוי ימי מעצרו כרישומי שב"ס.

ב. מאסר לתקופה של 6 חודשים והנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר עבירה כלפי רכוש או ניסיון לבצע עבירה שכזו.

ג. מאסר לתקופה של 3 חודשים והנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

ד. קנס בסך 1500 ₪. הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 1.8.24 ובכל 1 לחודש שלאחריו. ככל שאחד מן התשלומים לא יפרע במועדו, יעמוד כל הקנס לפירעון מידי.

הנאשם מתבקש לגשת למזכירות בית המשפט לברר דרכי התשלום.

ה. פיצוי למתלונן- ע"ת/1 בסך של 1500 ₪. סכום הפיצוי יופקד במזכירות ביהמ"ש בתוך 60 יום. המאשימה תעביר למזכירות את פרטי המתלונן בתוך 10 ימים.

ו. פסילה מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים, החל מיום שחרורו של הנאשם ממאסר. מאחר והנאשם אינו מחזיק ברישיון נהיגה- פטור מהפקדה במזכירות.

ז. פסילה מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם ממאסר והתנאי הוא שלא יעבור עבירות של נהיגה בזמן פסילה.

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ט אייר תשפ"ד, 06 יוני 2024, בנוכחות הצדדים.