ת”פ (רחובות) 2140-04-24 – מדינת ישראל נ’ נועם קדם
ת"פ (רחובות) 2140-04-24 - מדינת ישראל נ' נועם קדם שלום רחובות ת"פ (רחובות) 2140-04-24 מדינת ישראל נ ג ד נועם קדם (עציר) בית משפט השלום ברחובות [25.09.2024] כבוד השופטת קרן וקסלר
כתב האישום והעובדות הצריכות לעניין 1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירת איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.
במועד הרלוונטי לכתב האישום, ניהלו הנאשם וגרושתו, פלונית, הליך מזונות בנוגע לשלוש בנותיהם הקטינות. המתלוננת היא עורכת דין אשר ייצגה את פלונית בהליך המזונות מול הנאשם.
על פי המתואר, כשבועיים עובר ליום 31.3.2024, התקשרה המתלוננת לנאשם בכדי לנסות להסדיר את הליך המזונות, בהקשר הליך הגירושין. באותן הנסיבות, חמתו של הנאשם בערה והחל לצעוק ולקלל את המתלוננת, בזו הלשון: "זונה, תמותי את וכל הפסיכיאטרים שפגשו אותי, פסיכופטים, אתם כולכם חולי נפש... זונות תמותו, תשרפו שיבוא לכם סרטן, את טיפשה את מטומטמת...". או אז, ניתקה המתלוננת את השיחה. בין התאריכים 28.2.2024- 29.4.2024 שלח הנאשם למתלוננת 14 הודעות באמצעות הדואר האלקטרוני, בין היתר כתב: א. "זה שאתה פרנואיד לא אומר לא רודפים אחרייך...ככה אני אומר לעצמי כל יום ומחייך, פרנואיד זה טוב חשדנות זו תכונה מבורכת חבורת סתומות מטומטמות...".
ב. "קודם תגיד תודה שלא באתי לבקר במשרד שלך, זה בתוכנית אל תחשוש...ושרק אמא של כולכם תישרף זה מה שחשוב".
ג. "ביום ראשון הזונה החדשה תקבל יריקה לפרצוף... וככה גם אתם תבינו להתרחק ממני ומהחיים שלי, ואם עולה השם נועם קדם אז לתקוע אצבע בכוס ולהרגע ולשכוח שישי אותו, ולא להתקרב ולא לזמן רק אצבע בכוס ונשימות...". |
|
ד. "שאמא שלך תישרף והבעל יקשר למיטת קשירה לשבוע... זונה טיפשה מטומטמת, וחסרת גבולות שאני אלמד אותך את הגבולות...". (כך במקור).
2. כבר בפתח הדברים ראוי לציין כי ביום 29.3.2023 נגזר דינו של הנאשם למאסר בן 12 חודשים, בגין שורה של עבירות איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק, הפרת הוראה חוקית והפרת צו שנועד להגן על אדם, אותן ביצע כלפי המתלוננת ושתי נשים נוספות: מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים ורופאה בבית החולים לבריאות הנפש "נס ציונה".
עדות המתלוננת 3. המתלוננת סיפרה שהיא עוסקת בעריכת דין עשרים שנה ובשל נגיעתה לתיק הגירושין, נקלעה למצב בה היא מאוימת על ידי הנאשם ולמציאות חיים שבעלת מקצוע לא אמורה לסבול, אך משום העובדה שביצעה את תפקידה. המתלוננת תארה שמדובר בפרשה שהולכת ומסלימה באופן הפוגע בתחושת הביטחון ושלוות נפשם של כל בני משפחתה ובכלל זה ילדיה ואביה הקשיש וזאת בצד פגיעה בשמה הטוב. בשל חששותיה מהנאשם, הזעיקה, לא אחת, את המשטרה, על מנת לוודא שלא אורבים לה מתחת לבית ובכדי ללוות את בנה לגן הילדים. המתלוננת שיתפה שהיא נמצאת במצב של פחד קיומי, שכן הנאשם אינו חדל ממעשיו וכן תארה אירועים נוספים של הטרדות כלפיה מצד הנאשם, שבגינם הוגשו על ידה תלונות לאחרונה.
תמצית טיעוני הצדדים לעונש 4. ב"כ המאשימה ביקשה לקבוע מתחם ענישה הולם שנע בין 6 ל-18 חודשי מאסר ובתוך כך עמדה על נסיבות ביצוע העבירות ועל הערכים המוגנים שנפגעו ובהם זכותה של המתלוננת שלא יופנה נגדה מלל מאיים, קל וחומר כשהאיומים נעשו על רקע עבודתה. עוד טענה, כי בית המשפט צריך להוקיע עבירות מסוג זה ולהעביר מסר חד משמעי למי שבוחר לאיים על עורך דין במסגרת עבודתו, גם אם מדובר באלימות מילולית. הדגישה שמדובר במי שהחליט למרר את חייה של המתלוננת, תוך התנהלות אובססיבית כלפיה.
אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, ביקשה לתת ביטוי לחומרה להיעדר ההרתעה של הנאשם מההליך הקודם שנגע לעבירות דומות וממאסרים בפועל ועל תנאי שהוטלו עליו. עוד טענה, כי אמנם יש לזקוף לזכותו של הנאשם את הודייתו ונכונות לקחת אחריות אולם בצד זאת צינה, כי הנאשם עדיין אינו מבין את חומרת מעשיו, לא ביקש לעבור טיפול או לקבל בעניינו תסקיר שירות המבחן, כלומר, אינו מכיר בנזק שגרם לסובבים אותו.
לבסוף, ביקשה המאשימה להשית על הנאשם 9 חודשי מאסר ולהפעיל את המאסר על תנאי באופן מצטבר, כך שירצה סך הכול 12 חודשי מאסר בפועל, בצד מאסר על תנאי, קנס ופיצוי גבוה למתלוננת. |
|
5. הסנגור אינו מקל ראש בתחושותיה של המתלוננת, אולם ביקש להתעלם מהחלקים בעדותה הנוגעים לעניינים שלא באו לידי ביטוי בכתב האישום. לגישתו, האיומים אינם ברף גבוה, הנאשם לא השתמש בחפצים מדגימים, לא איים פנים אל פנים, ומדובר במספר הודעות דואר אלקטרוני בלבד. כמו כן, ביקש שלא להתחשב לחומרה בהיותה של המתלוננת עורכת דין, שכן המחוקק לא מצא לנכון לייחד לעוסקים במקצוע זה סעיף נפרד, כפי שמצא לעשות, למשל, בנוגע לעבירות אלימות כלפי בן זוג. לדעת ההגנה יש לקבוע מתחם ענישה שנע בין מספר חודשים ל- 9 חודשי מאסר. הסנגור התייחס לרקע לביצוע העבירות- תסכול שחש הנאשם מתהליך הגירושין שטלטל את חייו, הרחקה מבנותיו בחסות המדינה, תוך אשפוזו בכפייה ותיוגו כסובל מבעיות פסיכיאטריות. כאינדיקציה לכך שיש ממש בטענות הנאשם, הפנה לחוות הדעת שהתקבלה בתיק המעצר, לפיה הנאשם אינו סובל ממחלת נפש. אשר לקביעת העונש בגדרי מתחם הענישה, ביקש לשקול את הודייתו של הנאשם וכן את התנהלותו התקינה עובר לאותו הליך גירושין ששינה את חייו מן הקצה אל הקצה. לבסוף, עתר להשית על הנאשם מאסר לתקופה קצרה, תוך הפעלת עונש המאסר על תנאי באופן חופף.
6. בתום טיעוני הצדדים, ניצל הנאשם את "זכות המילה האחרונה". אמר שהמתלוננת וגרושתו סימנו מטרה והחליטו שעד שלא יוכח שהוא "פסיכי", הן לא יוותרו. טוען כי מכר חברת הייטק ורצה לצאת לחיים חדשים, אך בכל מקום שאליו הוא הולך חושבים שהוא חולה נפש. מעולם לא איחל לאף אדם דברים רעים, ואם ייחל לילדי המתלוננת דברים רעים, זה רק מפני שהילדות שלו סובלות. ביקש לקצר את עונש המאסר בכדי שיוכל לעזוב את המדינה.
דיון והכרעה
מתחם העונש ההולם 7. קביעת מתחם העונש ההולם תיעשה בהתאם לעיקרון המנחה בענישה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. לשם קביעת מתחם הענישה ההולם, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
8. הנאשם פגע במעשיו בערכים המוגנים שבבסיסם עומדים זכותו של אדם לכבוד, לשלמות הגוף, לתחושת ביטחון ולשלוות הנפש. מידת הפגיעה בערכים המוגנים איננה מבוטלת. תוכן איומיו של הנאשם חמור וכלל איומים קונקרטיים, שיש בהם כדי לנטוע חשש של ממש בליבה של המתלוננת, על אף שלא נעשו פנים אל פנים, אלא באמצעות הודעות קוליות והודעות דואר אלקטרוני,. נתתי דעתי לסערת הרגשות בה נתון הנאשם נוכח הליך הגירושין, אולם לא ניתן לתת לנאשם את ההקלה בהשקפה על מעשיו כהתפרצות רגעית, נוכח ריבוי ההודעות בהן שב ואיים על המתלוננת, תוך שימוש בלשון גסה ומשפילה. על הנזק שנגרם למתלוננת ניתן ללמוד מעדותה לפיה היא שרויה בפחד מתמיד מפני הנאשם ובפרט לאחר שנוכחה לדעת כי הוא מסלים את התנהגותו ואינו נרתע מהליכים שננקטו בעניינו.
|
|
9. מדיניות הענישה מלמדת על מנעד רחב של עונשים, הכול בהתאם לנסיבות המעשה והעושה.
10. המאשימה הפנתה לרע"פ 8253/18 פלוני נ' מדינת ישראל 25.11.2018): המבקש הורשע בעבירת איומים כלפי גרושתו, עורך דינה והשופט. נקבע מתחם ענישה בין מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועד לשנת מאסר. על המבקש הושתו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, בצד מאסר על תנאי בית המשפט העליון דחה את הבקשה לרשות ערעור תוך שצין העונש שהושת על המבקש אינו חורג כלל ממדיניות הענישה הנוהגת, ואף מקלה עמו;
ת"פ (רמ') 21213-12-23 מדינת ישראל נ' כהן (16.06.2024): הנאשם הורשע על יסוד הודעתו בעובדות שני כתבי אישום מתוקנים, בביצוע שתי עבירות איומים. מדובר באיומים קשים ברצח כלפי גרושתו ואחותו. בית המשפט קבע שני מתחמים נפרדים, שכל אחד מהם נע בין מאסר קצר ועד 15 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם, שבעברו שתי הרשעות רלוונטיות ומאסר על תנאי, הושתו 12 חודשי מאסר בפועל, הופעל המאסר המותנה למשך 6 חודשים במצטבר לעונש שנגזר עליו- כך שירוצה 18 חודשי מאסר בצד עונשים נלווים.
ת"פ (ת"א) 57368-06-22 מדינת ישראל נ' סעדני (18.01.2023): הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות בעבירות של איומים והיזק לרכוש במזיד, כנגד רופא במרפאת קופת חולים "כללית". בית המשפט קבע מתחם ענישה שנע בין מאסר ולו קצר שניתן לרצות בעבודות שירות ועד ל-12 חודשי מאסר ריצוי בפועל. על הנאשם, נעדר הרשעות קודמות, הושתו 90 ימי מאסר- שירוצו בדרך של עבודות שירות, בצד מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן.
11. הסנגור הפנה מצדו לת"פ (קריות) 16873-03-23 מדינת ישראל נ' זוהר ישראילוב (20.7.2023): הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת איומים כלפי עובדות משרד הרווחה ובעבירה של התנהגות העלולה להפר את שלום הציבור בכך שהגיע בעודו נתון תחת השפעת אלכוהול למשרד הרווחה, התנהג באופן פרוע, נכנס למשרד המתלוננות ואיים שישרוף אותן ואת המקום. בית המשפט קבע מתחם ענישה שנע בין מספר חודשי מאסר בדרך על עבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. על הנאשם, בעל עבר פלילי, נגזר עונש מאסר בן 5 חודשים וכן הופעל מאסר על תנאי, כך שסך הכול ירצה 9 חודשי מאסר בפועל, בצד מאסר על תנאי ופיצוי.
כן הפנה לת"פ (ראשל"צ) 4871-04-22 מדינת ישראל נ' פלוני (18.3.2024):הנאשם הורשע על פי הודאתו, בשלושה אישומים, בביצוע ריבוי עבירות של איומים כנגד בת זוגו ועורך דינה. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. על הנאשם, שאין לחובתו הרשעות קודמות, אך לא השכיל להיעזר בשירות המבחן, הושתו 4 חודשים בדרך של עבודות שירות, לצד מאסר על תנאי, קנס ופיצוי.
12. לפסיקה נוספת ראו: |
|
ע"פ (י-ם) 29674-10-22 עבאסי נ' מדינת ישראל (26.1.2023): דובר במערער שהורשע לאחר ניהול הוכחות במסגרת שני כתבי אישום בעבירות איומים על עובדת סוציאלית" ובהפרת הוראה חוקית. המערער הגיע אל לשכת הרווחה, אך התבקש לעזוב את המקום. הוא יצא מהלשכה אך נותר לעמוד על מדרגות הכניסה ופנה אל המאבטח שנכח במקום ואמר לו כי יחפש את העובדת הסוציאלית וכי הוא יודע איך להגיע אליה. עוד אמר כי "יראה לפקידת הסעד". בגין תיק האיומים נקבע מתחם שנע ממאסר על תנאי ועד שמונה חודשי מאסר בפועל. על המערער, שבעברו הרשעות קודמות מאותו סוג, הושתו 5 חודשי מאסר בגין שני התיקים. הערעור נדחה.
עפ"ג (מרכז) 5397-09-18 מלניקר נ' מדינת ישראל (30.12.2018): בית המשפט דן במי שהתקשר לעו"ס המטפל בו ואמר לו שהוא כועס על עו"ס (אחר) המטפל בגרושתו והיה רוצה לירות בה 3 כדורים והוסיף "היא צריכה למות, צריך שידפקו לה כדור בראש". אושר מתחם הנע בין מס' חודשי עבודות שירות ל- 12 חודשים .
ת"פ (רמ') 57182-11-18 מדינת ישראל נ' אבו גאנם (2.8.2022): נקבע מתחם שנע בין מספר חודשי מאסר בפועל ועד שנת מאסר בנוגע לנאשם שהורשע בביצוע שתי עבירות איומים בשני מועדים שונים על ראש עיריית רמלה ומנהל מחלקת בתי ספר, על רקע סירובה של מנהל אגף החינוך בעירייה לבקשתו בנוגע לבתו. מאסר תוך שציין כי מדובר באיומים חמורים וחריפים. בשים לב לעבר פלילי שאינו מכביד, נדון הנאשם ל-7 חודשי מאסר בגין שתי העבירות.
13. בשים לב לעקרון ההלימה; בהתחשב בעוצמת הפגיעה בערכים המוגנים, נסיבות ביצוע העבירה ומדיניות הענישה הנוהגת - אני סבורה כי מתחם העונש ההולם בענייננו נע בין מאסר מספר חודשי מאסר לבין 12 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשי מאסר על תנאי, קנס ופיצוי.
קביעת עונשו של הנאשם 14. לזכותו של הנאשם יש לזקוף את הודאתו בכתב האישום אשר חסכה את עדות המתלוננת ואולם, מצאתי לייחס לעובדה זו משקל מוגבל, בשים לב שממילא ההודעות המאיימות תועדו.
15. כאמור בפתח הדברים, פחות משנה עובר לביצוע העבירות דנן, נדון הנאשם למאסר בפועל לתקופה בת 12 חודשים בגין ביצוע עבירות דומות, לרבות כלפי המתלוננת - שלגביה הורשע בעבירות איומים והפרת צווי הגנה, שבוצעו במועדים שונים במהלך החודשים מאי- אוגוסט 2022. הנה כי כן, המתלוננת נתונה לאיומיו של הנאשם תקופה שאיננה מבוטלת, רק משום נגיעתה להליך הקשור בגירושיו.
|
|
16. אם בגזר הדין בתיק הקודם קבע בית המשפט "שהנאשם בחר להתמודד עם הליכי הגירושין בדרך מכוערת ואלימה והוכיח במעשיו כי הוא חסר גבולות פנימיים ואף גבולות חיצוניים איין" וכי ההליכים המשפטיים אינם מהווים עבורו גורם מרתיע ומציב גבול, הדברים וודאי נכונים כעת, וביתר שאת, לאחר שהנאשם, גם לאחר סיום מאסרו, שב לאיים על המתלוננת ובמספר הזדמנויות. כעולה מגזר הדין הקודם, גם צווי הגנה שהוצאו על ידי בתי המשפט לא הועילו למתלוננת, וכעת נוכחנו לדעת כי גם למאסר שהושת עליו ומאסר נוסף על תנאי לא הייתה את ההשפעה המיוחלת, שכן הנאשם שב לרדוף את המתלוננת, על אף שכבר היה ידוע לו היטב מה עשויות להיות תוצאות מעשיו.
17. חרף נזקקות טיפולית בולטת של הנאשם, הנאשם ביקש לסיים את ההליך מבלי להפנותו לשירות המבחן. מגזר הדין הקודם עולה שגם אז ראה עצמו כקורבן ונעדר כל תובנה והפנמה של הפסול במעשיו ודומה שגם בעניין זה לא חל כל שינוי.
18. במצב דברים זה, מצאתי לקבוע את עונשו בחלקו המרכזי של מתחם הענישה ואני גוזרת עליו את העונשים הבאים:
א. מאסר בפועל למשך 8 חודשים. ב. אני מורה על הפעלת מאסר מותנה בן 3 חודשים אשר הוטל על הנאשם בת"פ 60439-09-22 בגזר דין מיום 29.5.2023 וזאת במצטבר לעונש המאסר לעונש המאסר. סך הכול ירצה הנאשם עונש מאסר בפועל בן 11 חודשים בניכוי מעצרו לפי רישומי שב"ס.
ג. מאסר מותנה למשך 6 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירת איומים או כל עבירה אחרת שיש בה יסוד של אלימות, למשך 3 שנים מסיום מאסרו.
ד. הנאשם ישלם לנפגעת העבירה פיצוי בסך של 2,500 ₪. המאשימה תעביר את פרטי נפגעת העבירה למזכירות בית המשפט בתוך 7 ימים ותעדכן את נפגע העבירה על אודות תוצאות גזר הדין והפיצוי שנפסק. הפיצוי ישולם עד ליום 1.11.2024.
ה. הנאשם ישלם קנס בסך 1,500 ₪, או 5 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד לתאריך 1.11.2024. ככל שקיימת הפקדה בתיק זה או בתיק קשור אליו, בהסכמת הנאשם, היא תקוזז לטובת הפיצוי והקנס, והיתרה תושב לו כפוף לכל דין, לרבות עיקול. תשלום הקנס או הפיצוי ייעשה ישירות לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגביה באחת הדרכים הבאות: בכרטיס אשראי באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה (חיפוש בגוגל "תשלום גביית קנסות"): www.eca.gov.il(ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט). או באמצעות מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז הגבייה) בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******. או במזומן בסניפי בנק הדואר, בהצגת תעודת זהות (ללא צורך בשוברים).
כל סכום שיופקד ייזקף תחילה לטובת הפיצוי.
|
|
באחריות הנאשם לפנות למזכירות למלא טופס הרשאה לזיכוי חשבון בנק על מנת שבית המשפט יבצע העברה בנקאית של כספי הפיקדונות. הודעה זו תהווה מסירה כדין.
ניתן צו כללי למוצגים. מורה על ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ והשבת דרכון לנאשם. זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי מרכז- לוד תוך 45 יום.
ניתן היום, כ"ב אלול תשפ"ד, 25 ספטמבר 2024, בנוכחות הצדדים.
|
