4. כתוצאה מהתאונה נגרם נזק לרכב בדמות פגיעות פח, שריטות ופירוק הפלסטיק של הטמבון. כן נגרם נזק לרכב איתוראן.

תמצית טיעוני הצדדים

5. ב"כ המאשימה, עו"ד רותם נבון פסחה, עמדה על הערכים המוגנים שנפגעו ממעשיו של הנאשם ועל הנסיבות לחומרה שבעטיין יש לקבוע לגישתה כי מידת הפגיעה היא גבוהה. בטיעוניה עמדה הפגיעה בריבונותה של מדינת ישראל לקבוע את הבאים בשעריה, כחודש וחצי בלבד אחרי יום 7.10.2023 והפנתה לפסיקה לפיה יש להשית ענישה קשה ומרתיעה על מי שסבור שהוא יכול להיכנס לשטחי מדינת ישראל ולעשות בה ככל העולה על רוחו. ב"כ המאשימה עמדה על היעדר מורא החוק שהפגין הנאשם, שהתעלם מהוראות השוטרים ועל הסיכון שנשקף לעוברי דרך שנגרם כתוצאה מנהיגתו הפזיזה, אשר התממש לכדי פגיעה בפועל בהתנגשות ברכבו של אוכף איתוראן ואך במזל לא נגרמו פגיעות בגוף. בהקשר זה, ביקשה לדחות כל טענה של ההגנה לפיה תאונת הדרכים נגרמה בשל מעשי אוכף איתוראן, שכן שרשרת האירועים לא הייתה מתרחשת אילולא ביצע הנאשם את העבירות שביצע והתעלם מהוראות השוטרים. סקרה, לצורך הדוגמה, מקרים טרגיים שאירעו לאחרונה, בו קופדו חייהם של אזרחים, כתוצאה מנהיגתם הפזיזה של שוהים בלתי חוקים במבקשים למלט עצמם מזרועות החוק. נוכח האמור, המאשימה סבורה כי מתחם העונש ההולם נע בין 22ל- 48 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית.

נוכח גילו הצעיר של הנאשם, הודייתו בכתב האישום המתוקן והיעדר עבר פלילי, ביקשה להשית על הנאשם ענישה בתחתית מתחם הענישה, קרי 22 חודשי מאסר בצירוף ענישה נלווית בדמות מאסר על תנאי, קנס, פסילה בפועל ועל תנאי.

6. ב"כ הנאשם, עו"ד איריס אהרונוב, סבורה כי מתחם העונש ההולם נע מ- 15 עד 28 חודשי מאסר בפועל. בטיעוניה עמדה על התיקון שנעשה בכתב האישום לאחר הליך גישור וסבורה כי יש לייחס משקל נכבד לתאונה עם רכב איתוראן לאופן נהיגתו של אוכף איתוראן. עוד הטעימה כי התאונה אירעה במקום בו לא נסעו אנשים נוספים, כך שבפועל לא היווה הנאשם סכנה למשתמשים אחרים בדרך. אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, ביקשה למקם את הנאשם בתחתית מתחם הענישה לנוכח גילו הצעיר, היעדר עבר פלילי וקבלת אחריות על מעשיו בהזדמנות הראשונה.

7. מפי הנאשם שמעתי את הדברים הבאים: "אני הודיתי בטעות שלי מהתחלה, אני מנסה לעשות דברים יותר קלים גם לבית המשפט וגם לתביעה, אני סיפרתי כל מה שהיה במפורט, לא שיקרתי בכל מה שקרה, גם הרכב של האיתוראן נכנס בי ולא אני נכנסתי בו. אני עברתי חיים מאוד קשים. בכל אופן אני מתחרט על מה שעשיתי ואני מתנצל בפני בית המשפט".

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

8. במעשיו פגע הנאשם בערכים המוגנים ובהם זכותה של המדינה לקבוע הבאים בשעריה; הצורך להגן של שלום הציבור, על רכושו ועל תחושת הביטחון האישי שלו; הצורך להגן על ביטחונם ורכושם של המשתמשים בדרך ומתן האפשרות להיפרע בגין נזקי גוף ורכוש ללא פוליסת ביטוח במקרה של אירוע ביטוחי.

9. במקרה שלפנינו, מידת הפגיעה בערכים החברתיים היא גבוהה. הנאשם, שהנו תושב הרשות הפלסטינית, נכנס לישראל ללא היתר ומבלי שעבר את המסננת הביטחונית, לא על מנת לשבור שבר, כי אם במטרה לגנוב רכב ולהעבירו לשטחי האזור, וזאת לאחר תכנון וחבירה עם אחר. לנאשם חלק משמעותי ומרכזי במעשה העבירה- הוא זה שביצע את הפריצה בפועל, הניע את הרכב ונסע בו לשטחי האזור.

10. עבירות של גניבת רכב והעברתם לשטחי האזור הוכרו כעבירות חמורות הפוגעת בקניינם של האזרחים ומקעקעות את תחושת הביטחון הציבורי וכן גורמות לטרדה רבה לאזרח, הנאלץ להתמודד עם סידורים הכרוכים בקניית רכב חדש וטיפול בתביעה מול חברת הביטוח.

11. נפיצותן של עבירות אלה מלמדת כי הן קלות לביצוע ומנגד- קיים קושי ניכר לאתר את העבריינים ולהביאם לדין. על רקע האמור, חזר בית המשפט העליון על הצורך בהטלת עונשי מאסר משמעותיים שיהיה בהם כדי להרתיע מפני ביצוע עבירות נוספות (ראו: רע"פ 1123/18 דבארי נ' מדינת ישראל (14.3.2018); רע"פ 6957/20 ספורי נ' מדינת ישראל (25.10.2020)). גם אם פוצו המתלוננים על ידי חברות הביטוח, הרי שלא ניתן להתעלם מנזקים נוספים בהם נושא כלל הציבור, לנוכח העלאת פרמיות הביטוח בשל ריבוי גניבות, הצורך בהתקנת אמצעי מיגון ועוד (ע"פ 2333/13 סאלם נ' מדינת ישראל (‏3.8.2014)).

כך נפסק בעפ"ג (ב"ש) 21112-12-23 מחאמרה נ' מדינת ישראל (7.2.2024):

"גניבת כלי רכב בישראל לשם העברתם אל תחומי הרשות הפלסטינית, חמורה ומקוממת במיוחד. עבריינים משטחי הרש"פ רואים בישראל כר נוח וזמין לגניבת כלי רכב, ולא אחת, כפי שככל הנראה קרה גם במקרים שבענייננו, כלי הרכב הנגנבים מוזמנים מראש, בהתאם לסוגם או תוצרתם. וכך כלי רכב שבעליו שילם עליו בישראל הון רב, מגיע לשטחי הרשות ונמכר שם במחיר נמוך לאין ערוך מזה שבעליו שילמו עליו, ותושבי הרשות נהנים מהאפשרות לרכוש כלי רכב בזול על חשבון אזרחי מדינת ישראל. ניסיון החיים מלמד, שהסיכוי למצוא רכב גנוב בשטחים ולהחזירו לבעליו או לחברת הביטוח ששילמה את שוויו, קלוש, וכרוך בתשומות גבוהות שלא ניתן להפעילם בדרך שגרה. נוכח היקף התופעה והנזקים שנגרמים בעטיה, המחוקק ייחד הוראות מיוחדות לעבירות הרכוש הקשורות לכלי רכב וקבע להן עונשים חמורים מאלה הקבועים לעבירות הרכוש הכלליות. ומדיניות הענישה הנוהגת בעבירות אלה הינה של רצינות וחומרה, הנותנת את הבכורה לשיקולי הגמול וההרתעה".

12. יתירה מכך, הנאשם נהג ללא שהורשה לנהיגה, ונסע בפראות במטרה להימלט מאימת הדין, תוך זלזול ברשויות החוק, רמיסת חוקי התנועה, סיכון עוברי הדרך ואדישות לגורלם. דומה שאין להכביר מילים על הסיכון הרב הטמון שבמעשי הנאשם, שבנהיגתו הלא מורשה והפרועה הפך את רכבו לכלי משחית. יפים לענייננו הדברים שנפסקו בע"פ 1919/22 מקדשי נ' מדינת ישראל (2.8.2022):

"חלפו השנים, והמרדף הפך לאירוע "אזרחי" כמעט שגרתי, שבמהלכו אדם נמלט ברכבו מפני ניידות המשטרה הדולקות אחריו. אין צורך להכביר מילים על אודות הסכנה הכרוכה במרדף. סכנה לעוברי אורח ולמשתמשים בכביש, וסכנה לשוטרים - הן אלה שדולקים אחר הרכב הנמלט והן אלה שפורסים מחסום כדי לסגור בעד הרכב הנמלט, ולמרבה הצער, אך לאחרונה קיפחו שוטרים את חייהם בעקבות ניסיונות הימלטות ומרדף. כאשר שוטר מורה לאדם לעצור בשולי הדרך - יש לעצור. כך, חלק ופשוט. כאשר אדם נמלט תוך כדי מרדף, הוא מעיד על עצמו שהוא נכון לסכן חיי אדם, ובשפת הרחוב "הוא לא רואה ממטר", והעיקר מבחינתו הוא למלט את עצמו. אכן, ההימלטות היא פעמים רבות "ספונטנית", בהחלטה של שניה, אך הדבר מעיד על הלך החשיבה הבלתי נורמטיבי בעליל של הנמלט. יש מספר סיבות להימלטות מפני המשטרה, ובין היתר, החשש להיתפס בגין עבירה אחרת. אחת העבירות המניעות הימלטות, שמא הנפוצה ביותר, היא נהיגה ללא רישיון. ניתן היה לסבור, כי "תוחלת הנזק", קרי, העובדה שסיכויי ההיתפסות במכפלת העונש שיושת על הנמלט בעקבות המרדף, גבוהה יותר מהעונש שיושת עליו בגין העבירה של נהיגה ללא רישיון - יצמצמו תופעה זו. ברם, ככל הנראה העבריינים במקומותינו טרם הפנימו וטרם יישמו את התיאוריה הכלכלית המקובלת".

13. לא ניתן לקבל את טענת ההגנה כי ביצוע העבירות בשעה שהכבישים ריקים מפחיתה מעוצמת הסיכון, שהלוא בענייננו אין מדובר בנזק תיאורטי, אלא בפוטנציאל שהתממש בפועל, עת התנגש הנאשם ברכב איתוראן. אם כן, הנזק שנגרם שתוצאה מהעבירה הוא ממשי ואך במזל לא נגרמה פגיעה בגוף או בנפש. למרבה הצער, המציאות מלמדת כי התוצאה של נהיגה פזיזה במהלך מנוסה מגורמי אכיפת החוק עלולה להיות טראגית, ולהביא לפגיעה באזרחים ודי אם נזכיר מקרים קיפחו את חייהם בנסיבות דומות רס"ר ברק משולם, המתנדב עמיחי כרמלי ומר הרצל בוסתנאי, זכרם לברכה.

14. אפנה למספר פסקי דין שיש בהם כדי להאיר על מדיניות הענישה הראויה. בצד זאת אציין כי רוב פסקתי הדין לעיל נוגעים לנאשמים שביצעו את העבירות טרם מלחמת "חרבות ברזל" בעוד שכניסה שלא כדין בעת ששורר בארץ מצב מלחמה מחייבת החמרה נוספת, נוכח עמדת הפסיקה כי עקב צוק העיתים יש להכביד בענישה, גם לו היה מדובר במי שנכנס לישראל לצרכי פרנסה. קל וחומר- בעניינו של מי שנכנס לצורך ביצוע עבירות פליליות.

א. עפ"ג (מרכז) 48124-03-24 חמאדן נ' מדינת ישראל (3.6.2024) - המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, גניבת רכב בצוותא, פריצה לרכב בצוותא, נהיגה פוחזת ברכב, שתי עבירות של היזק לרכוש במזיד, הפרעה לשוטר, נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה ללא ביטוח. בעת נהיגתו חצה המערער פס הפרדה לבן, ורכב שבא מולו נאלץ לסטות מנתיב נסיעתו אל השול כדי למנוע תאונה חזיתית בעת נהיגה מהירה, ואלמלא סטה הרכב מנתיב נסיעתו, הייתה נגרמת תאונה חזיתית. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה שנע בין 16 ל-32 חודשי מאסר בפועל, השית על הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל והפעיל מאסר מותנה בן 3 חודשים במצטבר, כך שסך הכול ירצה הנאשם 27 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור ואף ציין כי המתחם שנקבע הוא הוא מקל.

ב. עפ"ג (מרכז) 9854-01-24 זערור נ' מדינת ישראל (1.4.2024) - הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעבירות כניסה לישראל שלא כחוק, גניבת רכב בצוותא, חבלה במזיד ברכב בצוותא, נהיגה פוחזת ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח. מדובר במי שגנב רכב תוך ניפוץ שמשת החלון, נהג בו ללא רישיון במטרה להעביר את הרכב לשטחי הרשות, וכשסימנו לו שוטרים לעצור, האיץ את מהירות נסיעתו ל 151 קמ"ש ונסע לעבר השוטר שנאלץ לירות לעבר גלגלי הרכב. בית משפט השלום קבע מתחם הנע בין 16 ל-32 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם, צעיר נעדר הרשעות קודמות, הושתו 18 חודשי מאסר בפועל בצד עונשי מאסר על תנאי, קנס ופיצוי. הערעור נדחה לאחר שהמערער חזר בו מהערעור.

ג. עפ"ג (ב"ש) 52377-07-22 עווד נ' מדינת ישראל (20.11.2022) - המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה פוחזת של רכב, ונהיגה ללא רישיון נהיגה. מדובר במי שלאחר גניבת הרכב נמלט משוטרים, ניסה לנגח ניידת ואילץ את נהגה לבלום בפתאומיות. בהמשך גרם לאוטובוס שהסיע חיילים לבלום בפתאומיות כדי להימנע להתנגשות בשל נהיגתו הפזיזה. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה שנע בין 18 ל- 40 חודשי מאסר בפועל ובסופם של דברים הטיל על המערער 32 חודשי מאסר בפועל; הפעיל את המאסרים על תנאי בחופף זה לזה ובמצטבר למאסר- ובסה"כ 33 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור הנאשם נגד חומרת העונש והעמיד את העונש על 30 חודשי מאסר.

ד. עפ"ג (מרכז) 55193-08-18 גודה נ' מדינת ישראל (8.1.2019) - המערער והורשע במסגרת בביצוע כניסה לישראל שלא כדין, גניבת רכב, החזקת כלי פריצה לרכב, נהיגה מבלי שהוציא רישיון נהיגה וללא ביטוח ונהיגה פוחזת של רכב. בהתאם לעובדות כתב האישום, גנב המערער קטנוע, כשהבחין במחסום לא האט ובהמשך הנסיעה הדרדר לתעלה ונפל מהאופנוע. על גופו נמצאו כפפות, מברג ופלייר. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 18 לבין 30 חודשי מאסר בפועל והשית על הנאשם 28 חודשי מאסר בפועל תוך הפעלת עונשי מאסר מותנים. הערעור נדחה.

15. על מגמת ההחמרה בענישה בעניינם של תושבי השטחים המבצעים עבירות רכב תוך נהיגה פזיזה בניסיון הימלטותם מהדין, ניתן ללמוד גם מפסיקה ענפה של ערכאות דיוניות. ראו למשל: ת"פ (נת') 53441-02-24 מדינת ישראל נ' סרוגי (17.6.2024); ת"פ (ראשל"צ) 68474-01-24 מדינת ישראל נ' דעיס (2.7.2024); ת"פ (נת') 34743-04-22 מדינת ישראל נ' אבו גלוס (30.10.2022); ת"פ (נת') 1084-12-22 מדינת ישראל נ' מחיסן (15.5.2023 ); ת"פ (כ"ס) 38633-01-23 מדינת ישראל נ' יאסין (5.6.2023).

16. אציין כי הופניתי על ידי ההגנה לגזרי דין נוספים, שדנו בשוהים בלתי חוקיים שהורשעו בעבירות דומות, שבהם הנהיגה הפזיזה, כך לשיטתה, הייתה ברף חומרה גבוהה יותר מענייננו: בת"פ (רמ') 59850-11-21 מדינת ישראל נ' אלגמל (3.5.2022) נקבע מתחם שנע בין 8 ל- 24 חודשי מאסר במקרה בו הנאשם עצר ליד מחסום משטרתי. שוטר משכו אל מחוץ לרכב אך הנאשם התנגד, המשיך לנהוג, האיץ ובתוך כך פגע בשוטרת, אשר נפלה אל הקרקע. על הנאשם הושתו 18 חודשי מאסר בפועל; ת"פ (כפ"ס) 9638-10-22 מדינת ישראל נ'' היכל (14.3.2023) נקבע מתחם שנע בין 15 ל- 28 ח' מאסר בפועל. הנהיגה הפזיזה התבטאה בנסיעה מהירה , תוך סטייה לימין ולשמאל באופן שגרם להתנגשות בשלושה כלי רכב וגרימת נזקים. לטעמי, נסיבות הנהיגה הפזיזה בענייננו אינן חמורות פחות, בשים לב לעובדה שהנאשם חצה שניה מחסומים שונים, חצה צמתים באור אדום ובסופו של דבר היה מעורב בתאונה. מכל מקום, יש לזכור כי בהתאם לסעיף 40(ג) בחוק העונשין מדיניות הענישה הנוהגת הינה אך אחד מהשיקולים המשמשים בידי בית המשפט בקביעת העונש ההולם ויש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו.

17. לאחר שנתתי דעתי למכלול הנסיבות הקשורות לביצוע העבירות ומדיניות הענישה הרווחת ובהתחשב במדיניות הענישה הנהוגה אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 20 ל- 36 חודשי מאסר בפועל.

קביעת עונשו של הנאשם

18. הנאשם הוא אדם צעיר, נעדר הרשעות קודמות, אשר הודה וחסך בזמן שיפוטי. בנסיבות אלה, שותפים הצדדים לעמדה לפיה יש לגזור את עונשו בתחתית מתחם הענישה. בצד זאת יש לצין כי גזירת העונש בתחתית המתחם אינה מובנת מאליה (ע"פ 3244/22 מדינת ישראל נ' ערן (20.9.2022)) ויש בה משום הקלה עם הנאשם, נוכח הצורך בהחמרה בענישה לשם הרתעת הרבים, המתחייבת למען הגנה על שלום הציבור נוכח חומרתן ונפיצותן של עבירות גניבת רכב, ובפרט נוכח שילובן של הנסיבות המחמירות- כניסה לישראל במטרה לבצע עבירות ונהיגה פזיזה על מנת להימלט מאימת הדין.

19. התוצאה היא שאני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 20 חודשי מאסר בפועל אשר בניכוי ימי מעצרו של הנאשם לפי רישומי שב"ס.

ב. 8 חודשי מאסר אולם הנאשם לא יישא בעונש זה, אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירת רכוש מסוג פשע.

ג. 6 חודשי מאסר, אולם הנאשם לא יישא בעונש זה, אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירת רכוש מסוג עוון או עבירה של נהיגה פוחזת ברכב.

ד. 3 חודשי מאסר, אולם הנאשם לא יישא בעונש זה, אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירה בניגוד לחוק הכניסה לישראל.

ה. פיצויים בסך 1,000 ₪ למתלונן, בעל הרכב.

ו. פיצויי בסך 1,000 ₪ לבעל רכב איתורן.

הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט עד ליום 1.12.2024 ויועברו למתלוננים על ידי המזכירות בהתאם לפרטים שיימסרו על ידי המאשימה. המאשימה תיידע את המתלוננים בדבר הפיצוי שנפסק.

ז. קנס בסך 1,000 ₪ או 7 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.12.2024.

תשלום הקנס או הפיצוי ייעשה ישירות לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגביה באחת הדרכים הבאות: בכרטיס אשראי באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה (חיפוש בגוגל "תשלום גביית קנסות"): www.eca.gov.il(ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט). או באמצעות מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז הגבייה) בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******. או במזומן בסניפי בנק הדואר, בהצגת תעודת זהות (ללא צורך בשוברים).

כל סכום שיופקד על ידי הנאשם ייזקף ראשית לטובת הפיצויים.

ח. פסילה בפועל מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים, שתחל מיום שחרורו של הנאשם ממאסר, ותימנה במצטבר לכל פסילה אחרת.

מוסבר לנאשם שהוא חייב להפקיד את רישיונו במזכירות בית המשפט. לא יופקד הרישיון, תחל הפסילה במועד שנקבע לעיל, אך הפסילה לא תימנה כל עוד לא יופקד הרישיון ולכן לא תסתיים.

בשל היות הנאשם בלתי מורשה לנהיגה - תנפיק מזכירות בית המשפט אישור הפקדה מהיום/מיום שחרורו מהמאסר ללא צורך בהפקדת רישיון.

הנאשם ימציא למזכירות מסמך המעיד על מועד שחרורו ממאסר, על מנת שהמזכירות תוכל להנפיק את אישור ההפקדה החל ממועד השחרור.

ט. פסילה על תנאי למשך 6 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירות נהיגה ללא רישיון, או עבירה בה הורשע, למשך שנתיים מסיום הפסילה בפועל.

ניתן צו כללי למוצגים.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי מרכז- לוד תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ב אלול תשפ"ד, 25 ספטמבר 2024, בנוכחות הצדדים.