ב"כ המאשימה עו"ד טל זיסו והמתמחה ירין סבג

ב"כ הנאשם עו"ד יולי אזולאי

 

 

כתב האישום המתוקן והסדר הטיעון

1.  הנאשם הורשע ביום 22.9.2022 בהתאם לכתב אישום מתוקן, שגובש במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של ניסיון למעשה מגונה ללא הסכמה (שבע עבירות) לפי סעיף 348(א), בנסיבות סעיף 345(א)(1) יחד עם סעיף 25 בחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: חוק העונשין); ניסיון למעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה 14 (3 עבירות), לפי סעיף 348(א) בנסיבות 345(א)(3) יחד עם סעיף 25 בחוק העונשין; ניסיון להטרדה מינית, (5 עבירות) לפי סעיפים 5(א) ו- 3(א)(4) בנסיבות סעיף 3(א)(6)(א) בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח- 1998, יחד עם סעיף 25 בחוק העונשין; מידע כוזב במחשב (45 עבירות), לפי סעיף 3(א)(1) בחוק המחשבים, התשנ"ה- 1995; ומעשה מגונה בפומבי, עבירה לפי סעיף 349(א) בחוק העונשין.

 

2.  אתר "4girls.co.il"- הוא אתר המיועד לילדות ולנערות, העוסק בתחומי עניין של קהל יעד זה כגון דימוי עצמי, טיפול, תזונה, יחסים עם הורים, חברות ועוד. מדובר באתר המכיל פורומים שונים וביניהם גם בלוגים, אפשרות להעלאת פוסטים, צ'אטים ושירותי ייעוץ בנושאים שונים כגון הפרעות אכילה. הכניסה לאתר חופשית. באתר קיים פורום ששמו "18+", המיועד למתן מענה לשאלות בנושאי מין והכניסה אליו מותנית בהצהרת המשתמשת שהיא מעל גיל 18 (להלן: "האתר" ו"פורום 18+" בהתאמה).

 

3.  על פי המתואר בכתב האישום המתוקן, החל מחודש אוקטובר 2018 ועד ליום 22.7.2020 (התקופה הרלוונטית) נהג הנאשם להתכתב תכתובות בעלות אופי מיני עם משתמשות רבות באתר ולהעלות לאתר פוסטים בעלי אופי מיני.

 

4.  הנאשם נהג להציג עצמו בכזב בפני המשתמשות באתר כקטינה בת 15-13 שנים ולהתכתב עמן על נושאים שונים הקשורים כולם לכאב באשכים. בחלק מההתכתבויות אף שלח הנאשם למשתמשות באתר תמונות בהן הופיע איבר מין זכרי חשוף, תמונות של ילדים קטנים עירומים או תמונות תקריב על איברי מין של קטינים בבגדי ים והכל לשם ביזוי מיני.

 

5.  במהלך חודש אוקטובר 2018 התכתב הנאשם עם שתי משתמשות באתר (להלן: זוהרת" ו"shai" תוך שהציג עצמו כקטינה בת 15 תחת שם המשתמש "titi 5". הנאשם בדמותו הכוזבת כתב ל"זוהרת" ש"היא" צריכה לקלח את בן דוד שלה בן ה "15" כי "עומד" לבן הדוד וביקש לשלוח ל"זוהרת" תמונה. "זוהרת" ביקשה מהנאשם שלא יצלם את בן הדוד, אך הנאשם שלח לה שתי תמונות של נער צעיר עירום בתקריב על איבר מינו הזקוף, זאת ללא הסכמתה של "זוהרת" ולשם ביזוי מיני. בתגובה כתבה לו "זוהרת" ש"זה לא בסדר".

 

6.  במסגרת ההתכתבות עם shai, זו מסרה לנאשם שהיא בת 15. הנאשם בדמותו הכוזבת כקטינה כתב ל shai שבן הדוד "שלה" נרדם ערום ושלח לה תמונה של נער צעיר ישן עירום כשאיבר מינו החשוף נראה בתמונות וזאת ללא הסכמתה של shai ולשם ביזוי מיני. בתגובה השיבה לו shai "איכ למה שלחת לי את זה" ונעלמה.

 

7.  בהמשך התקופה הרלוונטית התכתב הנאשם עם משתמשות נוספות שזהותן לא ידועה, בדמותו הכוזבת כקטינה, וכתב להן ש"היא" שמרטפית השומרת על ילדים וכי במהלך השמירה על הילדים אחד הילדים בעט לשני באשכים. לאחר מכן, הציג עצמו כקטינה ובאמתלת שווא כי הקטינה מבקשת שייעצו "לה" כיצד לטפל במכה, שלח לחמש משתמשות תמונה אחת, למשתמשת אחת- שתי תמונות ולמשתמשת נוספת חמש-עשרה תמונות של נערים צעירים עם תקריב על איבר מינם החשוף, לשם ביזוי מיני.

 

הנאשם עשה כן במקרים בהם לא ניתנה הסכמתן של המשתמשות הנוספות לקבלת תמונות מסוג זה ולשם ביזוי מיני והכול במפורט בטבלה צורפה לכתב האישום ובכך ניסה לבצע בהן מעשה מגונה ללא הסכמתן.

 

8.  הנאשם התכתב באופן דומה ושלח תמונות בעלות אופי מיני למשתמשות נוספות, כמפורט בטבלה, זאת לאחר שהמשתמשות מסרו לו כי טרם מלאו להן 14 שנים ובכך ניסה לבצע בקטינה שטרם מלאו לה 14 מעשה מגונה.

כך, ביום 14.4.2019 התכתב עם משתמשת שמסרה לו שהיא קטינה בת 13, הציג עצמו בפניה כקטינה ושלח לה תמונה של צעיר שוכב עירום באמבטיה בתקריב על איבר מינו;

 

ביום 15.7.2019 התכתב הנאשם עם משתמשת, שמסרה לו שהיא בת 11, הציג עצמו בפניה כקטינה ושלח לה שתי תמונות של צעירים בעירום עם תקריב על איבר מינם החשוף;

 

ביום 16.7.2019 התכתב הנאשם עם משתמשת, שמסרה לו שהיא בת 12, תוך שהציג עצמו בפניה כקטינה. הנאשם שלח למשתמשת כ- 15 תמונות של תקריב איבר מין זכרי, ברובן חשוף, בחלקן, כשהוא מכוסה בתחתוני נשים.

 

9.  נוסף לכך התכתב הנאשם עם משתמשות אחרות, שמסרו לו שהן בנות פחות מ 15 שנים, הפנה אליהן התייחסויות מיניות חוזרות הקשורות לאשכים, לכאב באשכים, לזקפה ולכך שהוא, בדמותו הכוזבת כקטינה- "חרמנית" והכל כמפורט בטבלה המצורפת לכתב האישום.

 

10.עוד במהלך התקופה הרלוונטית התכתב הנאשם עם משתמשות רבות באתר, כשהוא מציג עצמו בכזב כבת קטינה או כבן קטין.

 

11.כמו כן, העלה הנאשם באתר פוסטים שונים בעלי אופי מיני, הכוללים תמונות של איברי מין זכריים וזאת לשם ביזוי מיני.

 

12.על פי ההבנות בין הצדדים הופנה הנאשם לשירות המבחן לקבלת תסקיר וכן לקבלת חוות דעת המרכז להערכת מסוכנות מינית.

 

כן סוכם על חילוט רכוש שנתפס במסגרת החקירה לטובת המדינה.

 

13.להשלמת התמונה יצוין כי ביום 7.6.2022 התקבלה חוות דעת מטעם הפסיכיאטרית המחוזית לפיה לא נמצאה בבדיקה עדות לקיום מצב פסיכוטי פעיל או אפקטיבי מג'ורי. מעין בחומרי החקירה עולה גרסה התואמת לזו שמסר בבדיקה. כמו כן, לא נמצאו תסמינים לקיומה של מחלה נפש בהגדרה בחוק והרושם הוא כי התנהגותו של הנאשם נובעת מקווי אישיותו. לסיכום נמצא כי הנאשם מבין את טיב מעשיו והפסול בהם והוא אחראי למעשיו בעת האירועים מושא כתב האישום. הוא מודע לפרטי האישום נגדו, מבין את ההליך המשפטי, וכשיר לעמוד לדין.

 

תסקירי שירות המבחן

14.בעניינו של הנאשם הוגשו ארבעה תסקירים. הראשון שבהם ביום 3.5.2023 והאחרון ביום 10.6.2024.

 

15.יצוין כי המאשימה נענתה בחיוב להמלצות שירות המבחן לדחות את הדיונים מעת לעת בכדי לאפשר לנאשם להשלים הליך טיפולי בו השתלב.

 

16.כעולה מהתסקירים, הנאשם כבן 35, נעדר הרשעות קודמות. הוא נשוי ואב לשני ילדים (היום בני כ- 5 ו- 1.5). הנאשם השלים 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות חלקית. לדבריו, לאורך השנים התמודד עם ליקויי למידה בגינם התקשה להתרכז ונטל טיפול תרופתי. התמודד עם קשייו חברתיים. בהמשך קיבל פטור משירות צבאי, אם כי לא ידע למסור נסיבות קבלת הפטור, וביצע שירות לאומי לאורך שנתיים. בעת המעשים מושא כתב האישום עבד לאורך- 10 שנים במקום עבודה קבוע ואף קודם לתפקיד ניהולי. כיום עובד בשתי עבודות.

 

17.הנאשם הודה בביצוע העבירות, אולם התקשה להסביר מעשיו, שלל משיכה מינית לקטינת ולקטינים ומסר שאינו זוכר חלק מן המתואר בכתב האישום המתוקן. צין כי ברוב המקרים סבור היה שמדובר במתחזים כמותו והתקשה להכיר בכך שמדובר במתלוננות קטנות. במהלך הפגישה עמו תאר תסכול ובושה עקב תיוגו כעבריין מין. הוא ביטא נכונות להשתלב בטיפול ובהמשך לכך הופנה למרכז "התחלה חדשה"- מרכז ייעודי לטיפול בעברייני מין.

 

18.בתוך כך הופנה הנאשם לאבחון במטרה לבדוק אם הוא נמצא על הספקטרום האוטיסטי. בהמשך כי הנאשם אכן מתפקד על הספקטרום האוטיסטי, בעל קשיי קשב וריכוז וקשיים קוגניטיביים וכיום נמצא במעקב בפסיכיאטרי במרפאה. הנאשם הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי ביום 2.1.2024 כבעל נכות צמיתה בשיעור 40% ונכות תפקודית בשיעור של 100%.

 

19.הנאשם השתלב בטיפול בחודש יולי 2023. תחילה עטה על עצמו מסכות אולם עם הזמן וככל שההיכרות עמו העמיקה, החלה להתייחס באופן רציני לדברים אשר הועלו בקבוצה. הנאשם ערך מאמצים לשתף כמה שיכול מבחינה רגשית, נשמע לגבולות המסגרת והצליח להיעזר בקבוצה כדי לעבוד על דפוסים, אשר הזיקו להתקדמותו בעבר. הנאשם הגיע לטיפול פרטני על בסיס שבועי. במפגשים הראשונים עמו התקשה להבין את מטרת הטיפול וניכרה עמדה מתגוננת, תוך עריכת רציונליזציה באשר לעבירות בהן הורשע. לאורך הפגישות ניתן היה להתרשם ממוטיבציה לקבלת כלים, אולם לאור מאפייניו, אשר אוששו בעקבות האבחון, נקודות העבודה עמו חודדו והותאמו לצרכיו וליכולותיו מתוך הבנה כי התקדמותו היא איטית.

 

20.בחודש מרץ 2024, בחלוף 8 חודשים בהם שולב בטיפול קבוצתי בתכנית שלב א', ומתוך הערכה והתרשמות כי השיג את רוב המטרות הטיפוליות של שלב זה, הוחלט להעביר את הנאשם לשלב ב' של התוכנית. הנאשם החל בשלב ב' בחודש מאי 2024 ושולב בהלימה לתוצאות האבחון בקבוצה, שחבריה הם בעלי מאפיינים דומים לשלו והשיח הטיפולי מותאם ליכולותיהם.

 

21.בסיכום התסקיר האחרון הביע שירות המבחן התרשמותו ממאמצים שעורך הנאשם להתקדם בטיפול, הגם שמתנהל בקצב איטי, בשל מאפייניו ויכולותיו. ניכר, שהנאשם תופס את הטיפול במרחב בטוח, בו יכול לשתף בתכנים אישיים והוא מגלה מחויבות ורצינות לתהליך. שירות המבחן חיווה דעתו, כי המשך הטיפול יאפשר לנאשם לעבור תהליך עבודה עצמית ומעמיקה יותר, ויסייע לו לשפר יכולתו להפנים תכני טיפול וליישם כלים התנהגותיים ורגשיים בכדי להתמודד עם דחפיו. על רקע האמור, לאור פוטנציאל חיובי לצמצום הסיכון בתמיכת קשר טיפולי, המליץ שירות המבחן על העמדתו של הנאשם תחת צו מבחן לתקופה בת 18 חודשים בצד צו של"צ בהיקף 200 שעות.

 

 

חוות דעת המרכז להערכת מסוכנות מינית

22.הערכת המסוכנות שניתנה ביום 18.4.2023 העלתה כי הנאשם נטל אחריות פורמלית בלבד על מעשיו, תוך מזעור ונרמול של מעשיו ושלילת כוונה מינית. בתיאורו את העבירות טען הנאשם בפני מעריכת המסוכנות שלא הבין שמדובר באתר של ילדות, נכנס לצ'טים כדין להפיג שעמום, "להסתלבט" וכבדיחה. כיום מבין שפגע בילדים אולם הסביר שלא אנס ואף לא יזם פגישות עם הקטינים, לא צילם את עצמו ולא ביקש מהם שיצטלמו. כשנעצר לא הבין מה רוצים ממנו אך היום מבין שמדובר בעבירות מין ולא מאמין שעשה את הדברים שעשה. לא היה רוצה שילדיו יחוו דברים דומים. הנאשם ביטא עמדה הגנתית והיה קושי להמשיך ולבחון את מניעיו ואת הבחירה להמשיך בכך במשך שנתיים, תוך כדי הסתרה והשקעה של שעות רבות. הנאשם לא הביע התנגדות לטיפול אך הרושם שנרתע מכך ומשיתוף עולמו הרגשי. כגורמי סיכון נשקלו פגיעה בקורבנות זרות, שאינן בנות משפחה, המקושרת סטטיסטית עם שיעורים גבוהים יחסית לרצדוויזם מיני וכן עמדתו הממזערת של הנאשם. כגורמי סיכוי נשקלו מערכת יחסית זוגית חיובית עם רעייתו, אשר מודע לעבירות, היעדר עבר פלילי או ביצוע עבירות חדשות על אף שבמהלך התקופה מאז הגשת כתב האישום לא שהה בתנאים מגבילים. בשקלול הנתונים נמצא כי רמת המסוכנות המינית הנשקפת מהנאשם היא בינונית-נמוכה.

 

תמצית טיעוני הצדדים

23.ב"כ המאשימה עמדו על הערכים המוגנים שנפגעו ובהם שמירה על גופן של נשים בכלל וקטינות בפרט, נפשן, כבודן, תמימותן, תחושת הביטחון שלהן וזכותן לאוטונומיה ולפרטיות. עוד התייחסו לפגיעה בניסיון לשמור על מרחב האינטרנט כמרחב בטוח ונגיש ולהגן על המשתמשים בו, בעיקר קבוצות פגיעות כגון קטינים וקטינות. בהתייחסותם לנסיבות ביצוע העבירות, הדגישו לחומרה שאין מדובר במעידה חד פעמית אלא בעשרות פניות למשתמשים שחלקם הציגו עצמם בפניו כקטינות, אשר התפרשו לאורך תקופה ארוכה, באופן המעיד על דפוס חוזר ונשנה. ב"כ המאשימה הפנו לפסיקת בית המשפט העליון לפיה ביצוע העבירות ברשת האינטרנט אינו מהווה נסיבה לקולה, אלא לחומרה לנוכח קלות ביצוע העבירות, היכולת לפגוע ברבים והקושי לאתר את העבריין.

 

24.אשר לנזק שנגרם, טענו כי בביצוע עבירות של מעשים מגונים קיימת הנחה שאינה צריכה הוכחה לפיה הנזק שנגרם כתוצאה מהן הוא גבוה. לפיכך, גם אם לא ידוע לנו במקרה הזה כי נגרם נזק בפועל, אין לקבל טענה זו כנסיבה לקולה, שכן מדובר במעשים בהן פוטנציאל הנזק הוא אדיר, בעיקר לאור ריבוי הפניות ובוטות השיח המיני.

 

25.על רקע האמור ולאחר שהפנו לפסיקה, עתרו לקבוע מתחם ענישה שנע בין 14 ל- 30 חודשי מאסר בפועל. ב"כ המאשימה הבהירו כי מתחם ענישה זה הוא נמוך מהמתחם לו עותרת המאשימה במקרים דומים והוא לוקח בחשבון את מצבו הקוגניטיבי של הנאשם כעולה מחוות הדעת.

 

26.ב"כ המאשימה ביקשה לדחות את עתירת ההגנה לחרוג ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום לנוכח עיקרון ההלימה בפרט בעבירות מין בקטינים, כאשר יש צורך בהגנה על הציבור ובהרתעה. ציינו כי יש לתת להיעדר עבר פלילי משקל מוגבל בשים לב לתקופה ממושכת בה בוצעו העבירות וריבוין וכן הפנו לקשיים העולים מהתסקירים ומהערכת המסוכנות אשר מלמדים על גישה ממזערת ביחס לביצוע העבירות. מתוך התחשבות בנסיבותיו האישיות של הנאשם ובשים לב להליך הטיפולי שעבר, עתרו לקבוע את העונש בתחתית המתחם ולגזור 14 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית וחילוט של התפוסים.

 

27.ב"כ הנאשם הדגישה כי מדובר במי שמלכתחילה נטל אחריות על ביצוע העבירות. בנוגע לנסיבות ביצוע העבירות הפנתה לאמרותיו החל מחקירותיו במשטרה ועובר בתסקירים ובהערכת המסוכנות המינית, וטענה שהנאשם לא הבין את משמעות הדברים ולאורך כל הדרך מסר שלא הבין שהאתרים אליהם נכנס הנם אתרים של קטינים או קטינות, אלא סבר שמדובר במתחזים ובמטרה "לעשות צחוק"- כך בלשונו ומבלי שנלוותה למעשיו הבנה או כוונה בנוגע לפגיעה באחר. עוד ביקשה לתת משקל לקולה להיעדר ניסיון של הנאשם ליצור קשר עם המשתמשים באופן ישיר או ליזום מפגש, הנאשם לא צילם תמונה פרטית שלו ולא ביקש מאף אחד מן המשתמשות לצלם את עצמן או לבצע פעולה כזו או אחרת. ב"כ הנאשם טענה שבדיעבד מביע הנאשם צער על התנהלותו וכיום הוא מבין את משמעות הדברים. עוד צינה כי בחומר הראיות אין פרטים מזהים של הנפגעות וכפועל יצא מכך גם אין ראיה לנזק שנגרם להן. ב"כ הנאשם ביקשה להסתמך על המלצת שירות המבחן והפנתה להליך הטיפולי הממושך והמשמעותי בו השתלב הנאשם. עוד ביקשה להתחשב בממצאי חוות דעת שמצאה כי הנאשם נמצא על הספקטרום האוטיסטי וכן לתת ביטוי לנזקקותו להמשיך בהליך טיפולי בכדי לצמצם מסוכנות.

 

בהקשר זה הוסיפה וטענה כי הנאשם מעולם לא קיבל טיפול ראוי למגבלותיו ורק כעת, משאובחן, הוא מתחיל לקבל מענה למגבלותיו ולבעיותיו. בנסיבות אלה ביקשה לסטות מרף הענישה המקובל לקולה ולאמץ את המלצת שירות המבחן על השתת עונש שיקומי.

 

28.מפי הנאשם שמעתי את הדברים הבאים: "אני מביע חרטה על הדברים שעשיתי, ואני רק רוצה להמשיך להיות עם הילדים והאישה ועם המשפחה ולהמשיך לעבוד ולנהל אורח חיים תקין. לא חזרתי על העבירות שוב ולא אחזור עליהן לעולם. עכשיו אני מבין".

 

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

29.עבירות מין טומנות בחובן פגיעה קשה בערכים המוגנים ובסיסם הצורך להגן על שלומו הגופני של אדם, האוטונומיה על הגוף והיכולת לתת אמון באחר.

 

30.נוכח נפיצותן של עבירות מין באמצעות רשת האינטרנט בכלל, וכלפי קטינים בפרט, נפסק כי על ביהמ"ש לתרום את חלקו ולהעביר מסר חד וברור באמצעות הטלת ענישה מרתיעה, (רע"פ 1527/20 דה ליון נ' מדינת ישראל, 27.02.2020) (להלן: עניין דה ליון); רע"פ 4593/20 פלוני נ' מדינת ישראל (15.7.2020);רע"פ 4181/20 קרוואני נ' מדינת ישראל (30.6.2020)).

 

31.נתתי דעתי לכך שהעבירות נותרו במרחב הווירטואלי וללא מגע פיזי, אולם אין בכך כדי להביא להקלה בענישה נוכח הנגישות הרבה של רשת האינטרנט; החשיפה הגדולה של קטינים לרשת; הקלות שבה ניתן לבצע עבירות והיכולת לפגוע במספר גדול יותר של קורבנות באמצעותה; הריחוק הנפשי שנוצר בין העבריין לבין הקורבן; החדירה הקשה לפרטיות של נפגעי העבירה שהעבירות מבוצעות בהם שעה שהם מצויים בביתם-מבצרם (ראו: ע"פ 1195/19 פלוני נ' מדינת ישראל (3.3.2020); ע"פ 538/13 סבח נ' מדינת ישראל (‏26.12.2013); רע"פ 1428/21 ביטי נ' מדינת ישראל (‏18.4.2021); ע"פ 6391/20 מדינת ישראל נ' בטיטו (‏1.8.2021).

 

32.  אשר לנזק לנפגעי העבירות, הלכה היא כי אין לתת משקל רב לטענה לפיה לא ניתן להצביע על נזק בפועל וזאת נוכח פוטנציאל הנזק. זאת גם בהתחשב בסברתו של הנאשם כי הוא משוחח עם קטינה (רע"פ 5248/20 פלוני נ' מדינת ישראל (‏18.8.2020) (להלן: עניין פלוני).

 

 

עוד יפים לעניינו הדברים שנפסקו בעפ"ג (ב"ש) 25443-12-21 גויעד נ' מדינת ישראל (16.3.2022):

"בחלק גדול מהמקרים, אף זאת כמו גם בענייננו, נותרות העבירות ב"מרחב הווירטואלי", גם אם הייתה בקשה למגע ב"עולם האמתי", אך הפגיעה בקרבן נעשית תמיד בעולם האמתי, גם ללא מפגש פיזי עם הפוגע. במקרים אלה דווקא הפוגע הוא שמרגיש מוגן; הוא זה אשר יכול להסתתר מאחורי האנונימיות שמאפשר האינטרנט, כאילו יש במרחק ובהעדר המגע הפיזי הישיר, כדי לנקות אותם מהמעשים החמורים שהם מבצעים בחסות הרשת, ולהותיר אותם "אנשים נורמטיביים", לפחות בעיני עצמם. כך, כזכור, גם חש המערער שבפנינו, כפי שצוין במפורש. במקרים וירטואליים אלה, משכנע העבריין את עצמו, כי בצד השני של המסך אין באמת דמות בשר ודם שיכולה להיפגע; אולם, הפגיעות הנפשיות שנגרמות לקורבנות הקטינים כתוצאה מביצוע עבירות מין חמורות בהם, תוך חדירה באמצעים פשוטים ביותר למרחב הפרטי שלהם, בתוככי ביתם מבצרם, תוך ניצול גילם, תמימותם והמורכבות הסוערת המאפיינת ממילא את גיל ההתבגרות - אינן וירטואליות כלל והעובדה שהעבירות בוצעו במרחב הווירטואלי, כאשר ישנו ריחוק טכנולוגי בין העבריין לקרבן, אינה מהווה נסיבה לקולא".

 

33.על מנת להצביע על מדיניות הענישה הנוהגת, הפנו ב"כ המאשימה לעפ"ג (ב"ש) 61651-04-21 אלחדד נ' מדינת ישראל (23.6.2021) - מדובר במי שהורשע בשתי עבירות של ניסיון להטרדה מינית, שתי עבירות של ניסיון למעשה מגונה, בכל שבשני מועדים התכתב ושוחח עם סוכנת משטרתית אשר ציינה בפניו שהיא בת 13 שנים. הנאשם הציג עצמו כבן 26, שוחח עם הסוכנת בשיחת וידאו שמהלכה היה עירום ושפשף את אבר מינו עד שהגיע לסיפוק וכן הציע לסוכנת הצעות חוזרות ונשנות בעלות אופי מיני. נקבע מתחם של 14 עד 30 חודשי מאסר בבית משפט השלום, לאור הליך שיקומי מוצלח והערכת מסוכנות נמוכה בית המשפט סטה לקולה מטעמי שיקום וגזר 11 חודשי מאסר בפועל. ערעור שהוגש למחוזי נדחה תוך שנקבע בו כי המתחם שנקבע אינו מחמיר וכי אין בהליך השיקומי כדי להצדיק הימנעות ממאסר;

 

רע"פ 1527/20 דה ליון נ' מדינת ישראל ‏27.2.2020) - המבקש הורשע, על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בשתי עבירות של ניסיון להטרדה מינית של קטין מתחת לגיל 15, ובשתי עבירות של ניסיון למעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 14 בכך שהתכתב בשיחת צ'אט עם סוכנת משטרה אשר הציגה עצמה בתור בת 13, שלח לה תמונה שלו עירום ואיבר מינו זקור, והתכתב עמה בנושאים מיניים. במועד נוסף, אמר לסוכנת לעמוד מול המצלמה ולהוריד את חולצתה ומכנסיה, הרים את חולצתו, הפשיל מעט את מכנסיו, חשף את איבר מינו הזקור ואונן. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה בין 6 חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות ועד למאסר בן שנתיים והשית על המבקש ענישה בתחתית המתחם. ערעור המדינה לבית המשפט המחוזי כנגד קולת העונש התקבל. מתחם העונש ההולם הועמד על 12-30 חודשי מאסר בפועל. בהתחשב בכלל שערכאת ערעור אינה ממצה את הדין ובכך שהמבקש החל לשאת בעונש עבודות השירות, הושת - הוטל עונש של 12 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי המעצר ועבודות השירות שבוצעו. בקשת רשות נדחתה תוך שבית המשפט העליון קבע כי בעבירות מסוג זה אין מנוס בדרך כלל מהטלת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח;

 

רע"פ 4505/21 רונאל נ' מדינת ישראל (28.6.2021) - המבקש הורשע בעבירות ניסיון להטרדה מינית של קטינה מתחת לגיל 15 וניסיון למעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 14, בכך שפנה לסוכנת משטרתית באתרי אינטרנט אשר ציינה בפניו כי היא בת 13. המבקש המשיך לשוחח עמה באותו יום במספר התכתבויות ובשיחת וידאו, תוך שהציע הצעות חוזרות ונשנות בעלות אופי מיני, בין היתר תואר כי המבקש הסיט את המצלמה אל עבר איבר מינו הזקור ודחק בה שתפשוט מעליה את חולצתה, למרות סירובה. בית המשפט השית על המבקש 12 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים חרף היותו נעדר עבר פלילי. ערעור המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה בנוגע לעונש המאסר, אולם ניתנה הקלה בנוגע לרכיבי המאסר על התנאי. בית המשפט העליון דחה את הבקשה לרשות ערעור שהגיש המבקש, תך שעמד על "החומרה הרבה הגלומה בעבירות מין במרשתת בקטינים, לאור הסכנה האורבת לילדות ולילדים הגולשים באתרים המשמשים לשיחות ווידאו ולהתכתבויות, והקושי הטמון באיתור עבריינים המנצלים את תמימותם של ילדים במרחב הוירטואלי";

 

 

עניין פלוני - המבקש הורשע על בסיס הודאתו בכתב אישום מתוקן אשר ייחס לו ביצוע במסגרת מבצע לאיתור חשודים היוצרים קשר עם קטינים הזדהתה סוכנת משטרתית 13 באתרי אינטרנט שונים כקטינה בת 13. המבקש יצר קשר עם הסוכנת דרך אתר אינטרנט, וניהל איתה במספר מועדים שיחות וידאו במהלכן ביצע מספר עבירות של ניסיון להטרדה מינית של קטין מתחת לגיל 15 ושלוש עבירות של ניסיון למעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 14. משפט השלום קבע את מתחם העונש ההולם מ- 9 ועד 28 חודשי מאסר. על המבקש הושתו 18 חודשי מאסר בשים לב לעברו הפלילי תוך התחשבות בהליך טיפולי. ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו.

 

34.ההגנה מצדה לפסקי דין של ערכאות דיוניות, אשר מצאו להקל עם נאשמים נוכח קיומה של לקות על הרצף האוטיסטי: (ת"פ (רמ') 36860-11-18 מדינת ישראל נ' פלוני (1.3.2020) - בית המשפט הורה על ביטול הרשעה בעבירות של תקיפה סתם ואיומים; ת"פ (ת"א) 11847-10-18 מדינת ישראל נ' דהן (29.9.2021) - במסגרתו בית המשפט הקל עם נאשמת שהורשעה בריבוי עבירות אלימות כלפי פעוטות תוך עבודתה בגן ילדים, נוכח ליקויי תקשורת מהם היא סובלת והשית עליה 15 חודשי מאסר בפועל בחלקו התחתון של המתחם אותו קבע.

 

35.עוד ראו:

עפ"ג (ב"ש) 25443-12-21 גויעד נ' מדינת ישראל (16.3.2022) - המערער, נעדר הרשעות קודמות, הורשע בביצוע שתי עבירות של ניסיון להטרדה מינית של קטינה שבוצעו ברשת האינטרנט, בכך שלש באתר האינטרנט "וואלה צ'אט"; פנה אל סוכנת משטרתית שהציג עצמה כבת 13.5, החל להתכתב עמה; ביקש את מספר הטלפון שלה; הציע לה הצעות חוזרות ונשנות בעלות אופי מיני; וכן התייחס התייחסויות חוזרות המתמקדות במיניותה. לבקשת המערער, בשלב כלשהו, שלח המערער לסוכנת תמונה של איבר מינו. במועד נוסף שוב התכתב המערער עם הסוכנת ב"ווטסאפ", הציע לה ללכת לצימר אמר לה "נתרגל אחד על השני"; והציע לה שיעשה לה מסאז'. בית משפט השלום דן את המערער למאסר בפועל של 7 חודשים בצד עונשים נלווים על אף תסקיר חיובי שהוגש ובסופו המלצה להשתת עונש של"צ. ערעור נדחה.

 

רע"פ 7657/21 פלוני נ מדינת ישראל (11.11.2021) - המבקש, נעדר הרשעות קודמות, הורשע לאחר שמיעת הוכחות בעבירות ניסיון להטרדה מינית של קטין מתחת לגיל 15 ובעבירות ניסיון לגרם מעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 14. המעשים בוצעו בצ'אט, בווטסאפ ובטלפון בשיחות שניהל המבקש עם סוכנת משטרתית אשר הציגה עצמה כקטינה בת 13.5. המבקש הציע לסוכנת הצעות חוזרות ונשנות בעלות אופי מיני וביקש ממנה לבצע בעצמה מעשים מגונים. בית משפט השלום קבע כי מתחם הענישה נע בין 10 ועד 30 חודשי מאסר בפועל וגזר על המבקש ענישה בתחתית המתחם. ערעור המדינה על קולת העונש התקבל, נקבע מתחם שנע בין 15 ל- 36 חודשי מאסר, והעונש הוחמר ל- 18 חודשי מאסר בפועל.

 

36.בענייננו, התכנים המיניים שהעלה הנאשם הם מכוערים ומטרידים וכן יש לקחת בחשבון את ריבוי המעשים על פני תקופה ארוכה בת כשנה וחצי, כמו גם את ריבוי הנפגעים. מנגד ולקולה יש לציין כי הנאשם לא חשף עצמו בפני המשתמשות, הוא לא גרם להן לבצע מעשים בעצמן או לחשוף את גופן ואף לא ניסה ליצור עמן קשר ישיר או ליזום מפגש עם קטינות. התוכן המיני בהתכתבויות הוא ברף נמוך יחסית וברובו עוסק בכאבים באשכים ולא בתכנים מיניים בוטים או משפילים- זאת אף שלא נעלם מעיני שהנאשם גם שלח תמונות של איברי מין. נוכח האמור, אני סבורה כי הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף בינוני נמוך.

 

37.סעיף 40ג(א) בחוק העונשין קובע כי לצורך קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בהתקיימותן של נסיבות הקשורות בביצוע העבירה ובכלל זה,  יכולתו של הנאשם להבין את אשר הוא עושה, את הפסול שבמעשהו או את משמעות מעשהו, לרבות בשל גילו (סעיף 40ט(א)(6)); יכולתו של הנאשם להימנע מהמעשה ומידת השליטה שלו על מעשהו (סעיף 40ט(א)(7) ואם קיימת קרבה לסייג לאחריות פלילית (סעיף 40ט(א)(9)).

 

כלומר, המחוקק הכיר בכך שקיימים מצבים בהם הנאשם נמצא אמנם אחראי למעשיו אולם יכולתו להימנע מהמעשה נפגמה באופן שיש בו כדי להפחית את מידת האשם המוסרי (ע"פ 1865/14 פלוני נ' מדינת ישראל (4.1.2016).

 

38.בענייננו, הגם שנמצא הנאשם כשיר לעמוד לדין, הרי שהאבחנה היא שהוא סובל מלקות על הספקטרום האוטיסטי ולקות קוגניטיבית והכרתו כזכאי להכרה בשיעור נכות שאיננו מבוטל, מצדיקה קביעת מתחם מקל יותר, ההולם את נתוניו (ע"פ 9197/18 פלוני נ' מדינת ישראל (‏23.1.2020). לא למותר לצין כי המאשימה ביוזמתה ובהגינותה, הכירה בחריגות המקרה, ועל רקע האמור הגבילה עצמה למתחם נמוך מזה שהיא עותרת לו בדרך כלל.

 

39.בשים לב לעקרון ההלימה; בהתחשב בעוצמת הפגיעה בערכים המוגנים, נסיבות ביצוע העבירה, לרבות הקרבה לסייג ובהתחשב בענישה הנוהגת - אני קובעת כי מתחם הענישה נע בין 8 לבין 26 חודשי מאסר בפועל.

 

 

קביעת עונשו של הנאשם בגדרי מתחם הענישה

40.  אציין, בתמצית, כי לא מצאתי מקום להטיל על הנאשם עונש החורג לקולה ממתחם הענישה. כידוע, על אף החשיבות הרבה שראה המחוקק לייחס להליכי שיקום במסגרת גזירת הדין, השימוש בכלי זה ראוי שייעשה בזהירות שהרי שיקולי שיקום אינם חזות הכול, אלא חלק ממגוון שיקולי ענישה אחרים ובהם גמול והרתעה (רע"פ 398/14 ערג' נ' מדינת ישראל (16.3.14); ע"פ 671/22 אבו תנהא נ' מדינת ישראל (‏20.10.2022); ע"פ 126/22 מדינת ישראל נ' פלוני (‏27.4.2022)). על אף שהתסקירים שהוגשו הם חיוביים בעיקרם, וגם לאחר שנתתי דעתי למאמצים שערך הנאשם לשיקום, לא ניתן להצביע על הליך טיפולי יוצא דופן המצדיק חריגה מן הכלל.

 

41.  המאשימה ביקשה לקבוע את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם ולפיכך נראה שניתן לקצר. שקלתי לקולה את הודאתו של הנאשם בכתב האישום המלמדת על נטילת אחריות ואשר הביאה לחיסכון בזמן שיפוטי.הנאשם נעדר הרשעות קודמות. מדובר במעשים שנפסקו בחודש יולי 2020, קרי לפני יותר מארבע שנים. במהלך תקופה זו לא חזר הנאשם לביצוע עבירות נוספות, על אף היעדר תנאים מגבילים, וניכר שההליך הפלילי הרתיעו.

 

42.  להיותו של הנאשם מצוי בספקטרום האוטיסטי יש השלכה גם על מיקומו של הנאשם בגדרי מתחם הענישה (ראו עניין פלוני) ובפרט כשעל בית המשפט להכריע בעניין סוג העונש- האם יש להשית מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח או כזה שניתן לשאת בעבודות שירות. הדעת נותנת כי לקותו של הנאשם תביא לפגיעה קשה יותר של העונש בו ואף יש להוסיף כי בשים לב שהוא נמנה על אוכלוסייה מוחלשת, הוא אף עלול להיות קורבן לניצול בין כותלי הכלא.

 

43.  נוכח כלל האמור ולאחר שנתתי דעתי לטיפול הממושך בו השתלב הנאשם, על אף שטרם נשא פירות, לשיתוף העולה שלו והמוטיבציה לשיקום, מצאתי לגזור את עונשו של הנאשם בחלק התחתון של המתחם.

 

לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.  מאסר בפועל למשך 8 חודשים. הנאשם יופנה לממונה על עבודות השירות על מנת לבחון את התאמתו לביצוע עבודות שירות.

 

ב. מאסר מותנה למשך 8 חודשים, והתנאי הוא כי למשך שלוש שנים לא יעבור הנאשם עבירת פשע לפי פרק י' סימן ה' בחוק העונשין.

 

ג. מאסר מותנה למשך 5 חודשים, והתנאי הוא כי למשך שלוש שנים לא יעבור הנאשם עבירת עוון לפי פרק י' סימן ה' בחוק העונשין; עבירה על החוק למניעת הטרדה מינית או עבירה על חוק המחשבים.

 

ד. הנאשם ישלם קנס בסך 10,000 ₪, או 4 חודשי ימי מאסר תמורתו. הקנס ישתלם ב- 10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל ביום 1.12.2024 ובכל אחד בחודש שלאחריו. ככל שקיימת הפקדה בתיק זה או בתיק קשור אליו, בהסכמת הנאשם, היא תקוזז לטובת הפיצוי והקנס, והיתרה תושב לו כפוף לכל דין, לרבות עיקול. תשלום הקנס או הפיצוי ייעשה ישירות לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגביה באחת הדרכים הבאות: בכרטיס אשראי באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה (חיפוש בגוגל "תשלום גביית קנסות"): www.eca.gov.il (ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט). או באמצעות מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז הגבייה) בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000. או במזומן בסניפי בנק הדואר, בהצגת תעודת זהות (ללא צורך בשוברים).

 

א.  הנאשם יעמוד במבחן למשך שנתיים. הוסבר לנאשם כי אם לא יעמוד בתנאי צו המבחן, ניתן יהיה לגזור את עונשו מחדש ולהוסיף על עונשו.

 

מורה על חילוט הרכוש שנתפס במהלך החקירה לטובת קרן החילוט.

ניתן צו כללי למוצגים.

 

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי מרכז- לוד תוך 45 יום.

 

 

המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לשירות המבחן, למרכז להערכת מסוכנות מינית ולממונה על עבודות שירות.

 

 

ניתן היום, כ"ה תשרי תשפ"ה, 27 אוקטובר 2024, בהעדר הצדדים.