ב. ת"פ 22046-03-22 (רמלה) (פמ"מ):

בהתאם לאמור בחלק הכללי לכתב האישום, בין התאריכים 6.11.2020 ועד 13.12.2020 פנה הנאשם לאנשים שונים שפרסמו מוצרים באתר יד 2, הזדהה בפניהם כאדם אחר וביקש לקנות את המוצר המפורסם, תמורת הסכום המבוקש במודעה. לאור מצג השווא, העבירו המתלוננים לנאשם את המוצר שפרסמו וזאת מבלי לקבל תמורה עבורו. לשם קבלת המוצרים במרמה וללא תמורה, הציג הנאשם מצג שווא לפיו ביצע העברה בנקאית לחשבון הבנק של המתלוננים ולצורך כך אף זייף בכל אחד מהמקרים מסמך הנחזה להיות אישור העברה בנקאית, ושלח את האישור המזויף אל המתלוננים. בהמשך, בחלק מהמקרים, שלח הנאשם מונית בכדי לאסוף את המוצרים. במקרים נוספים ובכדי להפיג את חששם של המתלוננים כי מדובר בהונאה, התחזה הנאשם לנציג בנק, שאישר שאכן בוצעה העברה בנקאית לחשבון הבנק שלהם, כנטען על ידו.

בתקופה האמורה קיבל הנאשם במרמה מהמתלוננים (22 במספר) סך של 262,110 ₪.

אתייחס בפרוט לנסיבות האישום הראשון בלבד, שנסיבותיו מעט שונות מיתר האישומים. באישום זה מתואר, כיצד עובר ליום 7.12.2020, פרסם המתלונן באתר "יד 2" מחשב נייד למכירה תמורת סכום של 5,400 ₪. ביום 7.12.2020 התקשר הנאשם למתלונן, הזדהה בכזב בשם אדם בשם "רמי קנפל" וביקש לרכוש את המחשב תמורת הסכום המבוקש. הנאשם שלח למתלונן אישור העברה בנקאית מזויף וכן צילום רישיון נהיגה על שם רמי.

בהמשך, הציע הנאשם למתלונן כי יתקשר אל הבנק ויצרף נציג מהבנק לשיחה, על מנת שיאשר כי אכן בוצעה ההעברה הבנקאית. לאחר מספר שניות בהן נשמעה מנגינת ההמתנה של הבנק, ניתק הנאשם את הבנק משיחת הועידה, כך שרק הנאשם והמתלונן נותרו על הקו. אז התחזה הנאשם לנציג הבנק, תוך שהוא משנה את קולו וטען בפני המתלונן שאכן בוצעה העברה בנקאית כאמור באישור המזויף.

הנאשם והמתלונן סיכמו שהנאשם ישלח אל ביתו של המתלונן מישהו מטעמו כדי לקחת את המחשב אך הנאשם או מי מטעמו לא הגיעו לקחת את המחשב.

יום למחרת, יצר הנאשם קשר עם המתלונן ומסר כי יש לו חבר בשם יובל, שמעוניין למכור לו מחשבים. הנאשם יצר קשר עם המתלונן כשהוא מתחזה ליובל והציע למכור לו מחשבים שעלותם 5,500 ₪ בסכום של 1,700 ₪. המתלונן והנאשם - בעודו מתחזה ליובל, סיכמו כי המתלונן ירכוש ממנו 20 מחשבים. עוד סוכם כי המתלונן ישלם 17,000 ₪, חצי מהסכום במזומן כאשר יקבל לחזקתו את המחשבים.

הנאשם, בעודו מתחזה ליובל, התקשר למתלונן וביקש שיעביר לו את הסכום בטרם קבלת המחשבים אך המתלונן סרב. אז התקשר הנאשם - בעודו מתחזה לרמי להציע שהוא יעבור למתלונן חצי מהסכום, 17,000 ₪ בהעברה בנקאית ובתמורה ישלם המתלונן ליובל 17,000 ₪ לפני שיקבל את המחשבים. המתלונן סרב לשלם ל"רמי" או ל"יובל" בטרם קבלת המחשבים.

אז יצר הנאשם בעודו מתחזה לרמי, קשר עם המתלונן וטען כי ביצע עבורו העברה בנקאית בסך 17,000 ₪ והורה לו להעביר ליובל סך של 17,000 ₪ במזומן.

הנאשם זייף אישור העברה בנקאית בסך 17,000 ₪ מחשבון בנק פיקטיבי על שם רמי ושלח צילום שלו למתלונן. הנאשם, בעודו מתחזה לרמי, אמר למתלונן כי הוא ישלח מישהי מטעמו שתיקח ממנו סך של 17,000 ₪ במזומן ותעביר ליובל. המתלונן סרב לשלם טרם קבלת המחשבים ואמר שהוא מוכן לשלם רק כאשר יקבל לחזקתו את המחשבים.

בשלב סירוב המתלונן לשלם לפני קבלת המחשבים ובמטרה לגרום לו לעשות כן, איים עליו הנאשם בעודו מזדהה כרמי וכתב לו בין היתר בוואצאפ:

"תביא את הכתובת של אבא שלך יאסוף כסף ותגיד לאבא שלך שהבחורה בדרך יגיד איפה".

"עכשיו שולח לו ותגיד לו שיכין 17 אלף".

"אל תשחק איתי משחקים, מבטיח שאבא שלך יצטרך למכור את הבית שלא יקרה לך משהו, מבטיל לך שאתה תשלם לא פחות מ-50 אלף שקל על כל זה".

אם אני לא מוריד את ההורים שלך ואותך בכתובת ואני מחכה לך מתחת לבית אישי, ואם אני לא יהרוג אותך אני מניאק, לא ניתן לך לנשום יותר לא לך לא הילדים לא האישה, יא בן זונה, היום אתה מת מילה שלי ואם לא אני בן זונה..."

"אתה תעבור דירה מהפחד עוד היום, אם אני לא שורף אותך בתוך הבית אני מניאק, לך למשטרה למי שצריך, ביי נתראה היום".

"סגור אני בא אליך עכשיו לכתובת, לא צריך מעכב, דוקר אותך את אשתך ואת אבא שלך, יריות בראש יא זונה בן זונה".

בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בעבירות התחזות לאחר במטרה להונות, לפי סעיף 441 רישא בחוק העונשין; זיוף בכוונה לקבלת באמצעותו דבר, לפי סעיף 418 אמצע בחוק העונשין; שימוש במסמך מזויף, לפי סעיף 420 בחוק העונשין; ניסיון קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא וסעיף 25 בחוק העונשין; סחיטה באיומים, לפי סעיף 428 בחוק העונשין.

בכל אחד מהאישומים 2- 21, הורשע הנאשם בעבירות התחזות לאחר במטרה להונות, לפי סעיף 441 רישא בחוק העונשין; זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר, לפי סעיף 418 אמצע בחוק העונשין; שימוש במסמך מזויף, לפי סעיף 420 בחוק העונשין; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא בחוק העונשין. זאת עשה הנאשם באותה השיטה המתוארת בחלק הכללי.

באישום 22 הורשע הנאשם בעבירות זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר, לפי סעיף 418 אמצע בחוק העונשין; שימוש במסמך מזויף , לפי סעיף 420 בחוק העונשין; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא בחוק העונשין.

ג. ת"פ (רמלה) 65711-08-23 (פמ"מ):

אישום ראשון: בתחילת חודש פברואר 2020 או בסמוך לכך פנה הנאשם לבת זוגו באותה עת, דנה, וביקש לעשות שימוש בכרטיס האשראי שבבעלותה לצורך רכישת מכשירים סלולריים, תוך שטען בפניה כי הוא עושה כן לשם קבלת החזר מס ובכוונתו לבטל את העסקה, כך שחשבונה לא יחויב. נוכח מצג השווא, הסכימה דנה לבקשת הנאשם ובהתאם לכך רכש הנאשם שלושה מכשירי טלפון בעלות של כ- 18,000 ₪. הנאשם לא השיב את המכשירים לחברת הסלולר ובמקום זאת מכר אותה ושלשל את התמורה לכיסו.

בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בעבירת קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 בחוק העונשין.

אישום שני: בתאריך 10.6.2020 יצר הנאשם קשר אדם בשם יצחק, בעל גן אירועים בחדרה, וביקש לקיים אירוע עסקי במקום. במסגרת המו"מ הציג הנאשם בפני יצחק מצג שווא לפיו ישלם עבור האירוע שנקבע ליום 24.6.2020 סכך של 25,190 ₪ וזאת בתשלומים שנקבעו מראש. כמוסכם, ביקש יצחק מהנאשם להעביר לו מקדמה עובר לאירוע, כתנאי לקיומו. לצורך כך בתאריך 22.6.2020 העביר הנאשם ליצחק מסמך הנחזה להיות העברה בנקאית על סך 5,000 ₪ וזאת כדי להציג בפניו מצג שווא לפיו העביר את התשלום בהתאם לדרישתו. חרף דרישתו של יצחק מהנאשם לשלם לו את התמורה שסוכמה, הנאשם לא עשה כן ובכך קיבל במרמה שירות בשווי 25,190 ₪.

בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בעבירת קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 בחוק העונשין.

ד. ת"פ 15685-03-21 (באר שבע) (פרקליטות):

בתאריך 5.7.2020 יצר הנאשם קשר עם המתלונן, בעליה של חברת קייטרינג, וביקש להזמין 50 מנות אוכל לאירוע שיתקיים למחרת. השניים סיכמו ביניהם, כי המתלונן יספק לנאשם את האוכל למתחם האירועים "אושן" בבר שבע ובתמורה ישלם לו הנאשם 500 ₪ בהעברה בנקאית. למחרת ובהתאם לסיכום סיפק המתלונן לנאשם את 50 מנות האוכל ובמעמד המסירה מסר הנאשם למתלונן מסמך מזויף, אותו הכין מבעוד מועד, הנחזה להיות אישור רשמי מחשבון הבנק שלו בדבר ביצוע העברה בנקאית לזכות המתלונן. לאחר שדבר המרמה התגלה פנה המתלונן לנאשם מספר פעמים ודרש ממנו את התמורה. הנאשם החזיר למתלונן 500 ₪ בלבד.

בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בעבירות זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר, לפי סעיף 418 אמצע בחוק העונשין; שימוש במסמך מזויף, לפי סעיף 420 בחוק העונשין; קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 רישא בחוק העונשין.

ה. ת"פ 20596-04-20 (רמלה) (תביעות):

על פי החלק הכללי, במועדים הרלוונטיים עבד הנאשם כמוכר בחנות סמסונג בקניון עזריאלי במודיעין. בתאריך שאינו ידוע במדויק, במהלך חודשים מרץ-מאי 2017, הגיע המתלונן לחנות ורכש טלפון נייד. לבקשת הנאשם ולצורך הרכישה, העביר המתלונן לנאשם צילום של פרטי כרטיס האשראי שלו וצילום תעודת הזהות שלו.

במהלך שנת 2017 ובמשך חמישה תאריכים שונים רכש הנאשם 7 מכשירי טלפון נייד באמצעות עסקאות טלפונית בחלוקה לתשלומים, תוך שהזדהה כמתלונן ושילם באמצעות כרטיס האשראי שלו. באחת הרכישות ניגש הנאשם לחנות ואסף את מכשירי הטלפון שהזמין עת הציג צילום תעודת זהות של המתלונן. סך הכול ביצע הנאשם עסקאות בשווי 37,321 ₪ מכרטיס האשראי של המתלונן. עוד רכש הנאשם קו טלפון בסכום חודשי של 39.9 ₪ לחודש וכן שילם דמי משלוח בסכום 49.3 ₪ עת הזדהה למתלונן ושילם באמצעות כרטיס האשראי שלו.

בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בעבירת התחזות כאדם אחר במטרה להונות (5 עבירות), לפי סעיף 441 רישא בחוק העונשין; הונאה בכרטיס חיוב (5 עבירות), לפי סעיף 17 בחוק כרטיסי חיוב- תשמ"ו -1986.

ו. ת"פ (ראשל"צ) 10059-07-23 (תביעות):

עובר ליום 4.1.2023 גמלה בליבו של הנאשם לבצע הונאות בכרטיסי חיוב יחד עם אחר שזהותו אינה ידועה. לשם קידום הקשר ומימושו העביר האחר לנאשם מספרי אשראי ופרטים אישיים של מחזיקי כרטיסי האשראי באמצעותם ביצע את העבירות מושא כתב האישום- אז נהגו הנאשם והאחר לחלוק בשלל שהתקבל כתוצאה מהשימושים בכרטיסי האשראי.

המרמה בוצע באמצעות תשלומים בארנק דיגיטלי, המשמש אמצעי תשלום באמצעות יישומון בטלפון נייד, כאשר לאחר התקנת היישומון נדרש המתקין להכניס את הפרטים של כרטיס האשראי המשמש את הלקוח. לאחר מכן מקבל הלקוח קוד אימות לטלפון הנייד מחברת האשראי ורק לאחר הקשת קוד האימות מופעל הארנק הדיגיטלי.

אישום ראשון: ביום 15.5.2023 שוחחה הלקוחה נועה עם אחרת, המכונה "גלי" וביקשה לרכוש דבר מה. לאחר שנאמר לנועה כי התשלום יבוצע באמצעות ארנק דיגיטלי, מסרה נועה לגלי את קוד הזיהוי להתקנת הארנק הדיגיטלי. בהמשך לכך, הועברו פרטי אשראי לנאשם. הנאשם הכניס את רכיבי כרטיס החיוב לארנק הדיגיטלי באמצעות אחד ממספר טלפונים ניידים שהחזיק ברשותו. אז, ביום 16.5.2023 ניגש לחנות KSPבראשל"צ וביצע 3 עסקאות בסך 950 ₪ כל אחת.

בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בעבירות של שימוש ברכיב חיוני באמצעי תשלום או מסירתו לאחר בידיעה שהוא עלול להשתמש בו בכוונה להונות, בנסיבות מחמירות, בצוותא חדא (3 עבירות), לפי סעיף 40(ג) בחוק שירותי תשלום, תשע"ט- 2019 (להלן: חוק שירותי תשלום) יחד עם סעיף 29(א) בחוק העונשין; נטילת החזקת רכיב חיוני באמצעות תשלום שלא בהסכמת המשלם בכוונה להשתמש בו/לאפשר לאחר להשתמש בו, בצוותא חדא (3 עבירות), לפי סעיף 40(ב)(1) בחוק שירותי תשלום יחד עם סעיף 29(א) בחוק העונשין; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בצוותא חדא, לפי סעיפים 415 סיפא ו- 29(א) בחוק העונשין.

אישום שני: הלקוח רועי נוהג לשהות בחו"ל לסירוגין. ביום 6.5.2023 שוחח רועי, עם גלי ומסר לה פרטי אשראי של כרטיס חיוב שברשותו. לאחר מכן, לאחר שגלי אמרה לרועי שפרטי האשראי שמסר לה אינם תקינים, מסר לה רועי פרטי כרטיס חיוב נוסף. עוד מסר רועי לגלי את קוד האישור שקיבל מחברת האשראי לצורך השלמת העסקה אותה ביצע מולה. בהמשך לכך ועובר ליום 8.5.2023 הגיעו פרטי האשראי לידי הנאשם, אז התקין את פרטי רכיבי האשראי של שני כרטיסי החיוב בארנק דיגיטלי על גבי אחד מהטלפונים הניידים שברשותו. בנסיבות אלה ביצע הנאשם באמצעות שני כרטיסי האשראי 42 עסקאות בחנויות KSP, תחנות דלק וחנויות נוספות בסכום כולל של 32,370 ₪.

בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בעבירות של שימוש ברכיב חיוני באמצעי תשלום או מסירתו לאחר בידיעה שהוא עלול להשתמש בו בכוונה להונות, בנסיבות מחמירות, בצוותא חדא (42 עבירות), לפי סעיף 40(ג) בחוק שירותי תשלום, יחד עם סעיף 29(א) בחוק העונשין; נטילת החזקת רכיב חיוני באמצעות תשלום שלא בהסכמת המשלם בכוונה להשתמש בו/לאפשר לאחר להשתמש בו, בצוותא חדא (42 עבירות) לפי סעיף 40(ב)(1) בחוק שירותי תשלום יחד עם סעיף 29(א) בחוק העונשין; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בצוותא חדא (42 עבירות), לפי סעיפים 415 סיפא ו- 29(א) בחוק העונשין.

אישום שלישי: הלקוח חן שהה בתקופה הרלוונטית בחו"ל לתקופה ממושכת. עובר ליום 6.5.2023 שוחח חן עם גלי ומסר לה פרטי אשראי של שני כרטיסי חיוב שברשותו. בהמשך לכך הגיעו פרטי האשראי לידי הנאשם. ביום 6.5.2023 ביצע הנאשם 3 עסקאות טלפוניות באמצעות כרטיסי האשראי בסך של 12,650 ₪ ובהמשך לכך אסף הנאשם מהחנויות השונות את הרכוש שהוזמן.

בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בעבירות של שימוש ברכיב חיוני באמצעי תשלום או מסירתו לאחר בידיעה שהוא עלול להשתמש בו בכוונה להונות, בנסיבות מחמירות, בצוותא חדא לפי סעיף 40(ג) בחוק שירותי תשלום יחד עם סעיף 29(א) בחוק העונשין; נטילת החזקת רכיב חיוני באמצעות תשלום שלא בהסכמת המשלם בכוונה להשתמש בו/לאפשר לאחר להשתמש בו, בצוותא חדא, לפי סעיף 40(ב)(1) בחוק שירותי תשלום יחד עם סעיף 29(א) בחוק העונשין; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בצוותא חדא, לפי סעיפים 415 סיפא ו- 29(א) בחוק העונשין; התחזות כאדם אחר במטרה להונות, לפי סעיף 441 רישא בחוק העונשין.

אישום רביעי: הלקוח סיון שהה במועד הרלוונטי בחו"ל תקופה ממושכת. עובר ליום 3.1.2023 הגיעו פרטי האשראי לידי הנאשם. בנסיבות אלה ובהתאם לשיטה, ביום 1.1.2023 התקשר הנאשם לחברת האשראי, הזדהה בשמו של סיון והתקין את רכיבי כרטיס החיוב בארנק הדיגיטלי. מיד ובסמוך ביצע הנאשם 33 עסקאות בחנויות שונות, בסכום כולל של 45,782 ₪.

בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בעבירות של שימוש ברכיב חיוני באמצעי תשלום או מסירתו לאחר בידיעה שהוא עלול להשתמש בו בכוונה להונות, בנסיבות מחמירות, בצוותא חדא (33 עבירות), לפי סעיף 40(ג) בחוק שירותי תשלום יחד עם סעיף 29(א) בחוק העונשין; נטילת החזקת רכיב חיוני באמצעות תשלום שלא בהסכמת המשלם בכוונה להשתמש בו/לאפשר לאחר להשתמש בו, בצוותא חדא (33 עבירות), לפי סעיף 40(ב)(1) בחוק שירותי תשלום יחד עם סעיף 29(א) בחוק העונשין; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בצוותא חדא (33 עבירות), לפי סעיפים 415 סיפא ו- 29(א) בחוק העונשין; התחזות כאדם אחר במטרה להונות, לפי סעיף 441 רישא בחוק העונשין.

אישום חמישי: המתלונן הינו בעלים של חנות חיות מחמד. ביום 2.1.2023 הגיע הנאשם לחנות וביקש לרכוש גור כלבים מסוג "פודל טוי" בעלות של 10,000 ₪ ובנסיבות אלה התבקש לשלם מקדמה בסך 1,500 ₪. הנאשם ביצע באמצעות הטלפון הנייד שלו אישור על העברה בנקאית בסך 1,500 ₪ והציגו למתלונן כאישור להעברת המקדמה. לאחר מכן זייף הנאשם טופס העברה בנקאית נושא לוגו של בנק הפועלים בסך 8,930 ₪ לטובת המתלונן, עבור הגור ומוצרים נלווים והעבירו למתלונן. בהמשך לכך לקח הנאשם את הגור ביום 13.1.2023. ביום 8.2.2023 הגיע הנאשם בשנית למקום וביקש לרכוש גור נוסף מסוג פומרניאן תמורת 8,000 ₪. בהמשך לכך זייף הנאשם טופס העברה בנקאית נושא לוגו של בנק הפועלים בסך 9,869 ₪ לטובת המתלונן, עבור הגור ומוצרים נלווים והעבירו למתלונן. בהמשך הגיע למקום ולקח את הגור השני. הנאשם מכר את שני הגורים למי שזהותם אינה ידועה.

בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בעבירות של זיוף, לפי סעיף 418 בחוק העונשין; שימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל דבר (3 עבירות), לפי סעיף 420 בחוק העונשין; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (2 עבירות) לפי סעיף 415 סיפא בחוק העונשין.

אישום שישי: הלקוח קאסה שהה במועד הרלוונטי בחו"ל תקופה ממושכת. עובר ליום 31.12.2022 שוחח הלקוח עם גלי והעביר לה את פרטי האשראי שברשותו. בהמשך לכך הגיעו פרטי האשראי לידי הנאשם. ביום 31.12.2022 שילם הנאשם באמצעות כרטיס האשראי במסעדה בנמל תל אביב וכן ביצע עסקה אינטרנטית בסכום כולל של 1147 ₪.

בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בעבירות של שימוש ברכיב חיוני באמצעי תשלום או מסירתו לאחר בידיעה שהוא עלול להשתמש בו בכוונה להונות, בנסיבות מחמירות, בצוותא חדא (2 עבירות), לפי סעיף 40(ג) בחוק שירותי תשלום יחד עם סעיף 29(א) בחוק העונשין; נטילת החזקת רכיב חיוני באמצעות תשלום שלא בהסכמת המשלם בכוונה להשתמש בו/לאפשר לאחר להשתמש בו, בצוותא חדא (2 עבירות), לפי סעיף 40(ב)(1) בחוק שירותי תשלום יחד עם סעיף 29(א) בחוק העונשין; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בצוותא חדא (2 עבירות), לפי סעיפים 415 סיפא ו- 29(א) בחוק העונשין

אישום שביעי: עובר ליום 24.12.2022 התקשר הנאשם למתלונן, רופא העוסק ברפואה אסתטית וביקש לקבוע פגישת ייעוץ. ביום 24.12.2022 הגיע הנאשם לקליניקה ותאם טיפול בעלות של 8,000 ₪. הנאשם הציג למתלונן באמצעות הטלפון הנייד שלו העברה בנקאית עתידית בסך 8,000 ₪ מחשבון של אדם בשם ירין, שהינו חברו של הנאשם. ביום 26.12.2022 כתב המתלונן לנאשם שאינו רואה את העברה שבוצעה, אז העביר הנאשם למתלונן את האישור על מנת להפיס את דעתו.

בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא בחוק העונשין.

אישום שמיני: בחודש ספטמבר 2022 פרסם הנאשם מודעה ברשת החברתית פייסבוק לפיה הוא מציע כרטיסים להופעה של שרית חדד במחיר מוזל של 400 ₪. בנסיבות אלה פנתה המתלוננת לנאשם באמצעות הודעה פרטית וביקש לרכוש את הכרטיסים. בהמשך, משלא יכלה ללכת להופעה מכרה את הכרטיסים לאחר. ביום ההופעה פנה האחר למתלוננת בטענה שמדובר בכרטיסים מזויפים ומשכך לא יכולה היה להיכנס להופעה. המתלוננת יצרה קשר עם הנאשם ועדכנה כי הכרטיסים אינם תקינים ואילו הנאשם ביקש את מספר הטלפון של האחר והבטיח שיטפל בבעיה ישירות מולו. בשיחה עם האחר הבטיח הנאשם לאחר שישיב לו את כספו אך לא עשה כן. האחר פנה למתלוננת וזו החזירה לו את התמורה. בהמשך לכך פנתה המתלוננת לנאשם וביקשה בשנית לקבל את תמורת הכרטיסים. או אז, זייף הנאשם באמצעות הטלפון הנייד שלו אישור על העברה בנקאית בסך 450 ₪ מחשבון פיקטיבי המתנהל לכאורה בבנק הפועלים. לאחר שהתמורה לא התקבלה בחשבונה של המתלוננת העביר הנאשם למתלוננת שני כרטיסים תקינים להופעה של עדן חסון והמתלוננת הלכה להופעה. מיד לאחר ההופעה פנה הנאשם אל המתלוננת והציע לה למכור עבורו כרטיסים להופעות בתמורה לעמלה של 40-50 שח לכרטיס ובתוך כך אמר לה שהוא מקבל את הכרטיסים מאמו שעובדת בתעשייה האווירית ומקבל את הכרטיסים בחינם. המתלוננת הסכימה למכור את הכרטיסים ובהמשך הציעה לחברתה הקטינה שיחברו יחד להפצת הכרטיסים וזו הסכימה. עובר ליום 15.12.2022 זייף הנאשם כרטיסים להופעות שונות כך שנחזו לכרטיסים מקוריים והעבירם למתלוננת ולקטינה וזאת בהתאם לסיכום ביניהם. המתלוננת והקטינה פרסמו דרך הרשת החברתית "פייסבוק" את הכרטיסים ומכרו עבור הנאשם כ- 50 כרטיסים מזויפים אשר את תמורתם העבירו לנאשם באמצעות שליח שהגיע לביתן ולקח את התמורה במזומן בסך 10,360 ₪.

לאחר שהנאשם לא השיב למתלוננת ולקטינה את התמורה- נאלצו השתיים להשיב לקונים את התמורה בעבור הכרטיסים המזויפים.

בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בריבוי עבירות זיוף בכוונה לקבל דבר לפי סעיף 418 אמצע בחוק העונשין; ריבוי עבירות שימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל דבר לפי סעיף 420 בחוק העונשין ו ריבוי עבירות קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 בחוק העונשין.

אישום תשיעי: המתלונן גבי הוא בעל דירה בתל אביב. במהלך חודש אוגוסט 2022 במועד לא ידוע, התקשר הנאשם עם המתלוננת בהסכם שכירות משנה (סאבלט) תמורת 16,800 ₪. לאחר שהנאשם עזב את הדירה ולא העביר למתלונן את התמורה עבור הדירה, פנה אליו המתלונן בבקשת תשלום. או אז, זייף המתלונן באמצעות הטלפון הנייד שלו דף פירוט חשבון פיקטיבי המציג העברה בנקאית לטובת המתלונן בסך 16,800 ש"ח נושאת תאריך 1.11.2022 בצירוף הודעת דואר אלקטרוני של בנק אוצר החייל המעידה לכאורה על ביצוע העברת התמורה. את המסמכים העביר למתלונן. משנפגשו הנאשם והמתלונן בדירה ולאחר שהתמורה לא נכנסה לחשבונו של המתלונן ובכדי להניח את דעתו של המתלונן שלא מדובר בהונאה, התקשר הנאשם לבנק אוצר החייל בנוכחות המתלונן, אולם לאחר מספר שניות בה נשמעה מנגינת הבנק ולאר שלכאורה מישהו הרים את השיחה, העבירה נאשם את השיחה לשיחה פרטית בה אישר אחר מול המתלונן שהעברה בוצעה.

בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בריבוי עבירות זיוף בכוונה לקבל דב, לפי סעיף 418 אמצע בחוק העונשין; ריבוי עבירות שימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל דבר, לפי סעיף 420 בחוק העונשין; גניבה לפי סעיף 384 בחוק העונשין.

תסקיר שירות המבחן

תסקיר מיום 17.4.2024 סקר את קורותיו של הנאשם. בתמצית, מדובר במי שלאחר סיום לימודיו לא הצליח לבסס עצמו מבחינה תעסוקתית והתמכר להימורים. הנאשם חווה משבר בשנת 2018 כתוצאה ממותה של אמו באופן פתאומי ושנתיים לאחר מכן נפטר גם אביו. הנאשם מוכר לשירות המבחן מאבחון בשנת 2014, אז נראה היה שהוא בעל מוטיבציה לשיקום. ואולם, לאחר גזר הדין לא שיתף הנאשם פעולה במסגרת צו המבחן והתנהל באופן בלתי יציב במסגרת עבודות שירות שהוטלו עליו ולפיכך צו המבחן הופקע.

באבחון הנוכחי, הנאשם הדגיש כי ברקע העבירות התמכרותו להימורים וחובותיו הכספיים, כשהיה ממוקד בחיפוש אחר רווח מהיר וקל. הנאשם ביטא חרטה על הפגיעה באחרים שיתף שחש מצוקה בזמן בצוע העבירות וביטא רצון לשנות דרכיו ולהשתלב בטיפול אינטנסיבי ומעמיק. לדבריו, בשלב מסוים החליט להפסיק להונות את קורבנותיו דרך אתר "יד 2" לאחר שקיבל מכתב אחד הקורבנות, בו תאר את הנזקים שגרמו מעשיו ובהמשך הונה באמצעות כרטיסי אשראי, כשלתפיסתו באותה עת, עבירות אלה לא פגעו במתלוננים אלא בחברות האשראי. הנאשם תאר שימוש בסמים ממריצים ובאלכוהול במקביל להימוריו. הוא מבין שצפוי לריצוי עונש מאסר ממושך ושיתף במחירים אותם משלם נוכח מעצרו וריחוקו מבתו. מבית המעצר נמסר כי הנאשם מתפקד ללא עבירות משמעת ומוסר בדיקות שתן נקיות. הנאשם משולב בקבוצת הכנה לטיפול בהתמכרויות בהנחיית מדריך "מכור נקי" ועו"ס האגף, ובהמשך צפוי להשתלב בקבוצה טיפולית לעברייני מרמה.

שירות המבחן חיווה דעתו שהנאשם הוא אדם בלתי מגובש, שנהנה מסביבה מגוננת וסלחנית והתקשה להציב לעצמו גבולות ולכוון את התנהגותו. מגיל צעיר ממוקד בסיפוק צרכיו המידיים והתקשה להתמודד עם דחיית סיפוקים ודרישות נוקשות יותר. מזה שנים חוזר הנאשם על התנהגות חסרת גבולות מבלי לתת דעתו להשלכותיה על אחרים או על עצמו. שירות המבחן התרשם מחזרתיות, תחכום, שיטתיות והעדר מורא מסנקציות קודמות. גם היום, מתקשה הנאשם לזהות ולהתייחס לדפוסי המרמה והמניפולטיביות שהפנים, כמו גם את הרווחים הרגשיים מהם נהנה מביצוע העבירות.

בצד זאת, התרשם שירות המבחן מעייפות מסוימת ממצבו כיום וכן ממוטיבציה שמביע לשינוי אורחות חייו, בעיקר נוכח המחיר המשפחתי והיותו אב לילדה צעירה. בשקלול גורמי הסיכון והסיכוי, העריך שירות המבחן שהנאשם מצוי בסיכון משמעותי להישנות עבירות עם שחרורו כשלצורך צמצום הסיכון יש צורך בענישה קונקרטית ומוחשית.

טיעוני הצדדים

טיעוני המאשימה בנוגע לתיקי הפרקליטות

ב"כ המאשימה, עו"ד אלירן אשכנזי, ביקש לקבוע מתחם כולל בנוגע לארבעת התיקים, המהווים לשיטתו "אירוע אחד", על אף פרקי הזמן השונים והנפרדים בהם בוצעו העבירות. עו"ד אשכנזי הפנה לעובדות כתבי האישום ולערכים המוגנים שנפגעו ובהם זכות הקניין של הפרט לצד יחסי האמון המצופים ולו באופן בסיסי בין פרטים המתקשרים ביניהם בעסקאות. הדגיש כי מדובר בסדרת מעשי מרמה ארוכה ומתמשכת, כמעט דבר יום ביומו, שבוצעו על ידי הנאשם בתחכום רב, בתעוזה, ללא חשש שייתפס, שוב ושוב. הנאשם זייף מסמכים שנועדו להציג לכאורה כאילו ביצע העברה בנקאית, בחלק מהמקרים השתמש במונית כדי לאסוף המוצרים וזאת על מנת להרחיק עצמו מביצוע העבירות. הנאשם הפיל בפח ללא הרף קורבנות תמימים רבים, תוך שלעתים אף התחזה כנציג בנק על מנת לרכוש אמון המתלוננים. בנוגע לת.פ. 65711-08-23, הטעים כי באישום הראשון מדובר בעבירות שבוצעו כלפי בת זוגו של הנאשם, עת הנאשם ממתין לגזר הדין. האישום השני מבוצע בחודש יוני 2020, זמן קצר לאחר גזר הדין כאשר צירוף כלל התיקים מלמד כי הנאשם לא הותיר באף תקופה "ואקום" וכל העת המשיך לבצע עבירות, גם לכאורה כאשר הוא אמור לרצות עונש של עבודות שירות.

על רקע האמור, לעמדת המאשימה בשים לב למספר כתבי האישום, מספרן הרב של העבירות, ולנוכח סכומי המרמה הגבוהים ומספר המתלוננים שנפגעו, הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף גבוה ויש לקבוע בגין ארבעת התיקים מתחם שנע בין 3 ל- 6 שנות מאסר בפועל. אשר לקביעת העונש, ביקש להשית על הנאשם 4.5 שנות מאסר בפועל ולהפעיל מאסר על תנאי בן 6 חודשים שתלוי ועומד נגד הנאשם במצטבר, כך שירצה בגין תיקי הפרקליטות 5 שנות מאסר.

טיעוני המאשימה בנוגע לתיקי התביעות

ב"כ המאשימה, עו"ד דניאל יוסף, טען כי מדובר בנאשם שהתעוזה העבריינית שלו הולכת ומשתכללת לאורך שנים, החל מהאירועים הראשונים בשנת 2017 ועד לתקופה האחרונה, כאשר התמונה המצטיירת היא של אדם בחר בהונאה כעיסוק ומשלח יד. עו"ד יוסף הפנה לנסיבות לחומרה, ריבוי הקורבנות התמימים שנפגעו ממעשי הנאשם וסכומי המרמה הגבוהים.

בנוגע לת"פ 20596-04-20 - נטען כי אמנם מדובר בעבירות ישנות, אך את חלוף הזמן רובץ לפתחו של הנאשם בלבד, אשר התחמק מהליכי שפיטה ולא התייצב לדיונים, עד שבית המשפט נאלץ להורות על התליית ההליכים. לגבי כתב האישום עצמו, הודגש כי הנאשם ביצע את העבירות תוך שניצל את עיסוקו כמוכר בחנות לצורך השגת פרטי כרטיס אשראי של המתלונן ורכישת טלפונים ניידים מהיקרים בשוק בסכום גבוה של עשרות אלפי ₪.

לעניין ת.פ. 10059-07-23 - עמד עו"ד יוסף על הנסיבות המחמירות ובכללן ביצוע מעשי המרמה לאחר תכנון מוקפד ומחשבה, ביצוע חלק מהמעשים בצוותא חדא וכן לתחכום הנלווה למעשים, כשניתן לראות שעם השנים שכלל הנאשם את שיטת הפעולה שלו באופן משמעותי וניצל את ההגנה הטכנולוגית שלו כדי לבצע הונאות בהיקפים גדולים תוך פגיעה במספר רב של מתלוננים, בעשרות הזדמנויות וסכום שמעל 150 אלף ₪.

בשים לב לחומרת העבירות וריבוין, ביקש לקבוע בגין שני כתבי האישום מתחם ענישה שנע בין 4 ל- 6 שנות מאסר לצד ענישה נלווית ולהשית על הנאשם 5 שנות מאסר.

באי כוח המאשימה ביקשו לצבור את העונשים להם עתרו, כך שסך הכול ירצה הנאשם 10 שנות מאסר בפועל וזאת לצד ענישה נלווית בדמות מאסרים על תנאי, קנס כספי ופיצוי למתלוננים.

טיעוני ההגנה

הסנגור עתר לקבוע מתחם ענישה אחד בגין כלל המעשים, תוך שהביע טרוניה על החלטת המאשימה לפצל את הטיעון לעונש באופן המחמיר עם הנאשם וזאת על אף שהנאשם בחר לצרף את כל תיקיו ולטעון בהם באופן מאוחד. הסנגור הטעים, כי ככל שהיה ידוע לו מראש שכך תפעל התביעה, הרי שייתכן שהיה הנאשם נמנע מלצרף את התיקים ובוחר לטעון בנפרד בפני מותבים שונים. לדידה של ההגנה, מדובר במסכת אחת של מרמה שביצע הנאשם ועל אף שמדובר בריבוי עבירות הרי שיש ביניהן דמיון ולא היה מקום לטיעון למתחמים נפרדים, אך בשל העבודה שמדובר ברשויות תביעה שונות.

אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, ביקש הסנגור לזקוף לזכות הנאשם את החרטה הכנה שהביע על מעשיו, שבאה לידי ביטוי בהחלטתו לצרף את כלל התיקים התלויים ועומדים נגדו ו"לנקות שולחן" וכן את החיסכון הרב בזמן השיפוטי ובזמנם של העדים שנלווה לכך.

הסנגור עמד על נסיבותיו האישיות של הנאשם והתייחס להסתבכותו בשוק האפור על רקע התמכרות להימורים. נטען כי על אף שמדובר בצבר של עבירות שהצטברו לסכומי מרמה גבוהים המניע מאחוריהן אינו תאוות בצע, חמדנות או רצון להתעשר וגם היום הנאשם חסר כל, אינו מחזיק בבית, רכוש או חשבונות בנק.

הסנגור הטעים כי מדובר בנאשם שכל פעם שהגיע משטרה לחקירה בכל התיקים, ויתר על ייעוץ משפטי, הודה, שיחזר והסביר את מעשיו. בהקשר זה הדגיש כי לולא הודיית הנאשם, הרי שלא היו מתגבשות ראיות מספיקות בחלק מהאישומים ובכך יש ללמד כי חרטתו של הנאשם כנה ואמתית.

עוד ביקש הסנגור לשקול את רצונו של הנאשם להתחיל בהליך שיקומי ואף ביקש המלצת בית המשפט לשלבו בבית הסוהר "חרמון" וזאת גם לאור האמור בתסקיר המצביע על נקודות אור וסיכויי שיקום.

הנאשם ניצל את זכותו למילה האחרונה, ביקש סליחתו ממשפחתו ומהמתלוננים. אמר שמתבייש במעשיו ועל אף שהיה מצוי בתקופה מורכבת והסתבך בחובות לגורמי מפוקפקים, הרי שאין כל הצדקה למעשים שביצע "זה לא היה צריך להיות המפלט שלי לעבוד על אנשים כדי לחלץ מהם כסף". הנאשם שיתף שבימים הראשונים לאחר מעצרו ביקש להשתלב בטיפול ואכן שולב בטיפול בתחום ההתמכרויות ובתחום המרמה. לדבריו, בעבר רק רצה לסיים את התיקים ולא נתן דעתו להליך שיקומי אך היום מבין שמצבו שונה והוא מבין שעליו לשלם את המחיר על העבירות שביצע ולטפל בעצמו גם בהמשך הדרך לאחר שיסיים את ריצוי המאסר. לסיום אמר :"אני בן 31 ורוצה לחיות, יש לי חיים, יש לי ילדה לגדל, אני רוצה להקים משפחה. אני רואה גם קודם את עצמי וגם את האנשים שפגעתי בהם, אני חושב שהם מסכנים ושלא היו צריכים לעבור את זה בגללי. דבר אחרון, לגבי הפיצוי, כל פיצוי שלא יוחלט אני מוכן לעבוד לקרוע את הנשמה שלי כדי להחזיר את הכסף, לעבוד כמה שצריך, מה שיוחלט".

דיון והכרעה

ארבעה מכתבי האישום הוגשו באמצעות פרקליטות מרכז ופרקליטות דרום ואילו שניים מהם באמצעות לשכת תביעות מרכז. הטיעון לעונש התקיים כשכל אחד מנציגי היחידות טען בנפרד לעניין העונש . כמפורט לעיל, נציג הפרקליטות, עו"ד אלירן אשכנזי, ביקש לקבוע מתחם ענישה אחד בגין כלל תיקי הפרקליטות ואילו עו"ד דניאל יוסף, נציג התביעות, ביקש לקבוע מתחם ענישה אחד בגין שני תיקי התביעות. לטעמי, ניתן היה לטעון גם אחרת ולבקש לקבוע מתחם ענישה בגין כל אחד מהאישומים, בשל העובדה שמדובר במסכת אירועים נפרדת, כלפי מתלוננים שונים ובזמנים שונים. עם זאת, משסברו באי כוח המאשימה שיש לקבוע מתחם עונש כולל בגין כל קבוצת אישומים, הרי שלא מקום לערוך הבחנה בין תיקי הפרקליטות לבין תיקי התביעות והבחירה לטעון בנפרד בנוגע לכל קבוצה של כתבי אישום נראית בעיני מלאכותית. אמנם, בתיקי הפרקליטות מדובר בעבירות שבעיקרן מתחום המרמה והזיוף ואילו בתיקי התביעות מדובר בעבירות שנוגעות בעיקר לשימוש בכרטיסי אשראי, ואולם אין בכך כדי לשמש נימוק כדי לקבוע שני סוגי מתחמים ובוודאי שלא היה מקום לבקש צבירת עונשים בגין כל אחת מקבוצת האישומים. בנסיבות אלה מצאתי לקבוע בגין כלל המעשים מתחם ענישה אחד.

יש לזכור כי ממילא, בהתאם לעיקרון ההלימה יש להתחשב במספר המעשים העברייניים המרכיבים את האירוע, על מנת לשמר יחס הולם בין חומרת מכלול המעשים ומידת אשמו של הנאשם. בהקשר זה נפסק כי "הבחינה אם העבירות השונות שביצע הנאשם מהוות "אירוע אחד" היא תכליתית-פונקציונאלית" ומטרתה לשמש כלי עזר לערכאה הדיונית בהשוואת מקרה קונקרטי למקרים אחרים (ראו: ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014); ע"פ 2216/21 עשור נ' מדינת ישראל (‏19.122021); ע"פ 2519/14 אבו קיעאן נ' מדינת ישראל (‏29.12.2014)).

במעשיו פגע הנאשם בערכים חברתיים המוגנים ובהם שמירה על רכוש הזולת, ההגנה על זכות הבחירה של הפרט ושמירה על חיי מסחר תקינים.

יפים לעניינו הדברים שנפסקו ברע"פ 8778/18 שאויש נ' מדינת ישראל (24.12.2018):

"עבירות המרמה והזיוף פוגעות ביחסי האמון הבסיסיים בחברה הנחוצים לשם שגשוגה, ונדרשת החמרה בענישה בשל ביצוע עבירות אלה (רע"פ 4514/18 אהרוניאן נ' פרקליטות המדינה[פורסם בנבו] (3.7.2018))".

על חומרת הפגיעה ברכוש הזולת עמד בית המשפט העליון בע"פ 5668/13 מזרחי נ' מדינת ישראל (‏17.3.2016):

"המערער גנב, רימה, זייף והונה - הכל מתאוות ממון ולמען בצע כסף, תוך שהוא בוגד באמונם של משקיעיו - חלקם קרוביו ומכריו. אכן, המערער לא פגע בגופם של הנפגעים, אלא בממונם 'בלבד', ואולם בל נקל ראש בכך: "אמר רבי יוחנן: בֹּא וראה כמה גדול כוחו של חמס, שהרי דור המבול עברו על הכל, ולא נחתם עליהם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל, שנאמר (בראשית, ו יג): 'כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם, וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ'" (בבלי, סנהדרין קח, א). אין תקומה לחברה שבה הגזל, המרמה, הכחש והכזב קונים להם שביתה. חובתו של בית המשפט היא להעביר מסר חד וברור כי המחיר בגין מעשים אלו - גבוה. על אחת כמה וכמה נכונים הדברים בענייננו, שהיקף הפגיעה כמו גם תוצאותיהם הקשות של מעשי המערער מצדיקים ואף מחייבים עונש כבד".

דומה שלא יכול להיות ספק כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא גבוהה.

במהלך כמספר שנים, בשנת 2017 ובשנים 2020 ועד שנת 2023, עשה לו הנאשם מנהג לשלוח ידו אל רכוש הזולת, במקומות שונים ברחבי הארץ. זאת עשה בדרכים שונות ומגוונות, כמתואר בכתבי האישום, אם בדרך של קבלת מוצרים ושירותים שונים, עליהם לא שילם, תוך הצגת מצגי שווא כי התמורה שולמה במלואה, שנעשתה בסיוע מסמכים מזויפים והתחזות לאחרים ואם על דרך של שימוש בכרטיסי אשראי שאת פרטיהם קיבל בדרכי מרמה.

מדובר בעבירות שבוצעו לאחר תכנון ושקילה. הנאשם ביצע את מעשי המרמה בתחכום ובשיטתיות, לעיתים בצוותא חדא עם אחרים ותוך שימוש בידע טכנולוגי אותו ניצל למטרותיו. כך למשל, בת"פ (ראשל"צ) 10059-07-23 מדובר בקורבנות שנבחרו בקפידה, בשל מגוריהם בחו"ל. עוד יש לציין כי כיאה לאדם שבחר במרמה כדרך חיים, התנהל הנאשם באופן חלקלק, תוך ניצול האמון שנוהגים אנשים לרכוש לזולתם וגם כאשר נתפס בקלקלתו, הצליח במתק שפתיים לשכנע את המתלוננים בדבר תמימות כוונותיו (ראה לדוגמא אישום שמיני בת"פ (ראשל"צ) 10059-07-23). באישום הראשון בת"פ 22046-03-22, כאשר לא הצליח להניח את דעתו של המתלונן, איים עליו הנאשם באיומים חמורים בפגיעה בחייו, בחיי משפחתו וברכושו. עוד יש לציין כי הרכישות בכרטיסי האשראי לא בוצעו לצורך רכישת מוצרי יסוד אלא לרכישת ציוד בחנויות מחשבים סלולר או אופנה ובהקשר זה יש להפנות גם לרכישת כלבים יקרים ורכישת טיפול אסתטי או שירותי קייטרינג.

הנזק שנגרם מביצוע העבירות הינו גבוה, הן מפאת סכומי המרמה וההונאה הנכבדים, המסתכמים עד כמעט 500,000 ₪ והן בשל ריבוי המתלוננים (36) ונקיטת פעולות מרמה ושימוש בכרטיסי האשראי בעשרות רבות של הזדמנויות. נוסף לנזקים הכספיים הניכרים, לא ניתן להתעלם מעוגמת הנפש שנגרמה לנפגעי העבירה הרבים משהתחוור להם דבר המרמה. עוד יש לציין כי בניגוד לתפיסת הנאשם, כפי שתיאר בפני שירות המבחן, כי הונאה בכרטיסי אשראי אינה פוגעת בנפגעי העבירה עצמם, הרי שיש לתת את הדעת גם לעלות שבאה לידי ביטוי בסופו של דבר בדמות עמלות אותם נדרשים האזרחים לשלם.

אשר לסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירות - מדובר באופן מובהק בעבירות כלכליות שבוצעו לשם השאת רווח כספי קל, וגם אם אלה בוצעו על מנת לכסות חובות הימורים של הנאשם, אין בכך כדי להקהות מחומרת המעשים, שכן אין מדובר בעניין חד פעמי אלא בהתנהלות שיטתית של הנאשם שהתפרשה על פני מספר שנים כאשר הנאשם כנראה צובר לחובתו חובות ומכסה אותם תוך מעשי רמייה, פעם אחר פעם.

בבחינת מדיניות הענישה הנוהגת, אתייחס לפסיקה אליה הפנו הצדדים ולפסיקה נוספת, אם כי יש לצין כי בשל העובדה שמדובר בענייננו בצירוף של מספר כתבי אישום, יש קושי לאתר מקרים זהים בנסיבותיהם ולפיכך חלק מפסקי הדין מתארים מקרים קלים יותר מאלה המיוחסים לנאשם.

המאשימה הפנתה לת"פ (חי') 48943-11-22 מדינת ישראל נ' ברוייב (25.1.2024) - שם דובר בנאשם הורשע, בהתאם להודאתו בכתב אישום הכולל 38 אישומים, בביצוע ריבוי עבירות של גניבה בצוותא, קבלת דבר במרמה בנסיבות, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בצוותא, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות בצוותא, התחזות לאדם אחר ואיומים. במסגרת תכנית המרמה שרקם הנאשם התקשר לאנשים שונים שהציעו פריטים למכירה וקבע עמם פגישה לצורך הרכישה. הנאשם הציג למתלוננים אסמכתאות מזויפות המצביעות לכאורה על ביצוע העברה בנקאית מחשבונו לחשבונם של המתלוננים והציג עצמו בכזב בשמות שנים ולעתים הציג תעודות זהות מזויפות הנושאות את תמונתו. את חלקם של המעשים ביצע בצוותא עם אחר. סכום מעשי המרמה והגניבה עמד על 267,500 ₪. נקבע מתחם ענישה שנע בין 22 - 46 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הושתו 30 חודשי מאסר, הכוללים הפעלת תנאי.

עוד הפנתה לת"פ (כפ"ס) 35557-04-19 מדינת ישראל נ' בן חיים (19.11.2020) - הנאשם הורשע, על פי הודאת ו, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום הכולל שנים עשר אישומים בריבוי עבירות של זיוף, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה, הוצאת שיק ללא כיסוי, וכן בהתחזות, איומים והפרת הוראה חוקית. במהלך חודשים אוקטובר 2018 וינואר 2020 או בסמוך לכך, יצר הנאשם קשר טלפוני עם משכירי דירות אשר פרסמו את דירותיהם להשכרה באינטרנט או עם אנשים שונים. הנאשם סיכם עימם כי הוא יעביר לחשבונם סכום הגבוה מהסכום המבוקש על ידם, ואת ההפרש בין הסכומים יעבירו המתלוננים לחשבונו או לידיו במזומן. בהמשך הפקיד הנאשם בחשבונות המתלוננים המחאות ללא כיסוי, הפנה את המתלוננים לבדוק קיומה של אינדיקציה להפקדת ההמחאות, ולאחר שזו נתקבלה, ביקש מהם להעביר לידיו את סכום ההפרש. בעקבות זאת העבירו המתלוננים לידי הנאשם במזומן את סכום ההפרש, ולעיתים סכומים נוספים אותם ביקש הנאשם מהם בתואנות שווא. סכום המרמה עמד על כ- 320,000 ₪. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה שנע בין 4 ל- 6 שנות מאסר בפועל. על הנאשם, הושתו 4 וחצי שנות מאסר בפועל, לצד עונשי מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננים. במסגרת ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי (עפ"ג (מרכז) 75055-12-20) הועמד העונש על 51 חודשי מאסר, וזאת בהסכמת המדינה.

ההגנה הפנתה מצדה לת"פ (י-ם) מדינת ישראל נ' טובי (4.3.2022) - שם דובר בנאשם שהורשע בעבירות התחזות כאדם אחר, זיוף בכוונה לקבל באמצעות דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף וקבת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בכך שפעל בדרך של הצגת מצגים כוזבים שונים באופן שיאפשר לו לקבל מקורבנות העבירה במרמה מוצרים יקרי ערך, אשר אותם העמידו למכירה באתר "יד 2" מבלי שילם עליהם. הנאשם הונה 91 קרבנות בכל רחבי הארץ ושקיבל במרמה מוצרים בשווי כספי כולל של למעלה מ- 600,000 ₪. הנאשם צירף תיק נוסף בו יוחסה לו עבירת גניבת מכשירי טלפון ניידים בסך של כ- 5,000 ₪. בית המשפט קבע מתחם ענישה שנע בין 40 ל- 80 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם, בעל עבר פלילי הושתו 55 חודשי מאסר, לצד עונשים נלווים.

עפ"ג (חי') 4514-02-23 שטרית נ' מדינת ישראל (10.8.2023) - המערערים הורשעו בהתאם להודאתו בריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה, הפרת הוראה חוקית והתחזקות כאדם אחר, בכך שקיבלו כספים במרמה, הזמינו שירותים שונים מבלי ששילמו תמורתם, קיבלו מוצרים ובעלי חיים מבלי להעביר תשלום עברום ושכרו דירות מבלי ששילמו דמי שכירות, בסך כולל של כ- 136,000 ₪. בית המשפט השלום השית על כך אחד מהמערערים 12 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי מצא להקל עם המערערים מטעמי שיקום והעמיד את העונש העיקרי על 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות בצד צו מבחן.

ת"פ (כפ"ס) 26445-09-21 מדינת ישראל נ' פלוני (3.1.2024) - הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בכתב איום הכולל 5 אישומים המייחסים לו עבירות של נטילת/החזקת רכיב חיוני באמצעי תשלום שלא בהסכמת המשלם בכוונה להשתמש בו/לאפשר לאחר להשתמש בו, ושימוש ברכיב חיוני באמצעי תשלום בצוותא חדא. מדובר בעבירות שבוצעו כלפי חמישה מתלוננים שונים, חלקם קשישים ,במהלך תקופה של כשבוע ימים, כאשר שותפו של הנאשם שעבד כמוכר בחנות נהג לקבל את פרטי האשראי של לקוחות החנות, באמצעותם או באמצעות אחר מטעמו ופתח "ארנקים דיגיטליים" על חשבונם. לאחר מכן, עשו הנאשם בצוותא עם אותו אחר שימוש בארנק הדיגיטלי לביצוע רכישות טלפונים מסוג iPhoneבחנויות השונות. בית המשפט קבע מתחם ענישה שנע בין 18 ל-36 חודשי מאסר, לצד רכיבי ענישה נלווים. על הנאשם הושת עונש מאסר בן 9 חודשים לריצוי בעבודות שירות, וזאת בסטייה ממתחם העונש ההולם, מטעמי שיקום.

עוד הפנתה לת"פ (מחוזי י-ם) 61682-12-14 מדינת ישראל נ' ישראל (6.1.2023); עפ"ג (חי') 46767-03-23 מדינת ישראל נ' כיאל (22.6.2023); ת"פ (רמ') 15871-11-21 מדינת ישראל נ' אבו זיד (24.8.2023), שלטעמי אינם רלוונטיים לענייננו.

לפסיקה נוספת ראו:

ע"פ 617/14 לוי נ' מדינת ישראל (4.3.2014) - המבקש הורשע בעבירות גניבת כרטיס חיוב, הונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וגניבה, במסגרת 7 אישומים, מהם עולה כי הוא גנב כרטיסי חיוב ועשה בהם שימוש בעשרות מקרים. סכום ההונאה עמד על 30,000 ₪ וגניבת מזומן בסך 1,650 ₪. בית משפט השלום גזר על המבקש 23 חודשי מאסר בפועל והפעיל מאסר על תנאי, בחופף ובמצטבר, כך שסך הכול הושתו על הנאשם 32 חודשי מאסר בפועל. ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו.

עפ"ג (מרכז) 51483-01-19 בלשיב נ' מדינת ישראל (4.4.2019) - המערער הורשע על פי הודאתו ב-10 עבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, 10 עבירות של החזקת ציוד לזיוף כרטיס חיוב ו-9 עבירות של הונאה בכרטיס חיוב. המערער, אזרח בולגריה, הצטייד קודם להגעתו לארץ בציוד המיועד לזיוף כרטיסי חיוב. ב-11 הזדמנויות שונות במהלך כ-5 שבועות, התקין פלסטיק הנחזה "לשפתיים" של כספומט על קורא הכרטיסים במכשירי כספומטים שונים, התקין מצלמה המתעדת את פעולות הלקוח ואת הקשת הסיסמא ולאחר שהעתיק את נתוני הלקוחות, צרב את הנתונים על מחשבו וכתב את הקוד הסודי על גבי הכרטיס או בצמוד אליו. בדרך זו משך המערער סים במספר מכשירי כספומטים, סך כולל של 70,000 ₪ וכן ניסה למשוך סך של 100,000 ₪. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה שנע בין 25 עד 48 חודשים וגזר על המערער 25 חודשים מאסר בפועל לצד עונשים נלווים. בית המשפט המחוזי קבע שהיה מקום לאמץ את המתחם לו עתרה המשימה, בין 24 ל- 38 חודשי מאסר בפועל ובהיעדר נימוק לקביעת מתחם אחר, העמיד את עונשו של המערער בתחתית המתחם.

עפ"ג 14378-12-14 ליכטנשטיין נ' מדינת ישראל (29.4.2015) - הוגש על ידי המאשימה. המערער הורשע בעבירות מרמה והתחזות כאשר על רקע חובותיו לשוק האפור, פתח במרמה חשבונות במספר סניפי בנק שונים תוך התחזות לאחיו, נטל הלוואות באמצעות חשבונות אלה ועשה שימוש בכרטיסי אשראי אותם קיבל מהבנקים השונים. הסכום המצטבר אותו קיבל במרמה עמד על 360,000 ₪. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 30 ל- 50 חודשי מאסר בפועל והשית על הנאשם עליו 36 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. בית המשפט המחוזי העמיד את מתחם העונש ההולם כנע בין 25 ל- 50 חודשי מאסר וגזר על הנאשם, צעיר בן 22, נעדר עבר פלילי, 28 חודשי מאסר, יתר רכיבי גזר הדין נותרו על כנם.

עפ"ג (חי') 47238-07-14 מדינת ישראל נ' איגאסי (2.10.2014) - המשיב הורשע בעבירות מרמה ועבירות נוספות בכך שרכש עשרות פעמים מאתר אינטרנט המספק כרטיסי אשראי מזויפים, מאות כרטיסים מזויפים וביצע או ניסה לבצע באמצעותם 393 רכישות של מוצרים ושירותים שונים וקיבל במרמה מוצרים ושירותים בשווי 65,000 ₪ וניסה לקבל מוצרים ושירותים בשווי 600,000 ₪. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 חודשי עבודות שירות ועד ל24 חודשי מאסר בפועל וגזר על המשיב, נעדר עבר פלילי, 14 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי. ערעור על קולת העונש התקבל ובית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 24 ל- 48 חודשי מאסר בפועל וגזר על המשיב 26 חודשי מאסר בפועל.

על מנת שלא להאריך יתר על המידה, יצוינו על דרך ההפניה פסקי דין נוספים היכולים לשמש לענייננו ככלי עזר בקביעת מתחם העונש ההולם, בשינויים המחויבים: רע"פ 4939/16 נאסר נ' מדינת ישראל (26.6.2016); עפ"ג (חי') 7403-01-21 אבוטובול נ' מדינת ישראל ואח' (28.10.2021); רע"פ 249/21 חנונה נ' מדינת ישראל ואח' (11.2.2021)).

לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים הרלוונטיים אני קובעת כי מתחם העונש ההולם למעשי הנאשם, נע בין 42 לבין 72 חודשי מאסר בפועל.

גזירת עונשו של הנאשם בגדרי מתחם הענישה

הנאשם כבן 32, גרוש ואב לילדה בת 6.

לחובתו של הנאשם יש לזקוף בראש ובראשונה את עברו הפלילי, הכולל שלוש הרשעות רלוונטיות, בעבירות שוד, שיבוש מהלכי משפט, קשירת קשר לפשע, עבירות מרמה וזיוף. בעטיין של הרשעות אלה ריצה מאסרים, אם כי לא ממושכים. בגין הרשעתו מיום 14.5.20 בבית משפט השלום בראשל"צ עומד לחובתו של הנאשם מאסר על תנאי בן 6 חודשים שלא הרתיע אותו לעבור עבירות נוספות.

לזכותו של הנאשם אזקוף את הודייתו בכתבי האישום תוך "ניקוי שולחן" ואת החיסכון המשמעותי מאד, הן בזמן השיפוטי והן בזמנם של העדים הרבים שהיו נאלצים לכתת רגליהם לבית המשפט בכדי להעיד בששת התיקים.

נתתי דעתי להצהרות הנאשם בדבר רצונו להשתקם וכן להליך הטיפולי בו החל במסגרת המעצר, אך יש לציין כי הליך זה נמצא אך בראשיתו ויש קושי להעריך כיום את סיכויי הצלחתו. כולי תקווה שהנאשם אכן יצליח לשנות את דרכיו, אולם יש להתייחס לדבריו בזהירות נוכח הקשיים העולים מהתסקיר, היעדר הרתעה מעונשים שהוטלו עליו בעבר, כמו גם חוסר יכולת של הנאשם להתייחס גם היום לדפוסים מניפולטיביים אותם הפנים.

סיכומם של דברים, בשקלול הנתונים, כשלנגד עיני העובדה שהנאשם צפוי לרצות מאסר ממושך למדי, מצאתי לגזור את עונשו של הנאשם בחלקו העליון של השליש התחתון של מתחם הענישה, תוך הפעלת המאסר על תנאי באופן מצטבר.

לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר בפועל למשך 50 חודשים.

ב. אני מורה על הפעלת מאסר מותנה בן 6 חודשים אשר הוטל על הנאשם בת"פ 27449-12-17 בגזר דין מיום 14.5.2020 וזאת במצטבר לעונש המאסר.

סך הכול ירצה הנאשם עונש מאסר בפועל בן 56 חודשים בניכוי מעצרו לפי רישומי שב"ס.

ג. מאסר מותנה למשך 10 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירת רכוש או מרמה מסוג פשע למשך 3 שנים מסיום מאסרו.

ד. מאסר מותנה למשך 6 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירת רכוש או מרמה מסוג עוון או עבירה שיש בה יסוד של אלימות למשך 3 שנים מסיום מאסרו.

ה. הנאשם ישלם לנפגעי העבירה פיצויים כדלקמן:

למתלונן בת"פ 54580-06-23 פיצוי בסך 500 ₪.

למתלונן באישום הראשון בת"פ 22046-03-22 פיצוי בסך 500 ₪.

לכל אחד מהמתלוננים באישומים 2-22 באותו כתב אישום- פיצוי בסך 2,000 ₪.

לכל אחד משני המתלוננים בת"פ 65711-8-23 פיצוי בסך 1,000 ₪.

למתלונן בת"פ 15685-03-21 פיצוי בסך 1,000 ₪.

למתלונן בת"פ 20596-04-20 פיצוי בסך 1,000 ₪.

לכל אחד מתשעת המתלוננים בת"פ 10059-07-23, פיצוי בסך 1,500 ₪.

המאשימה תעביר את פרטי נפגעי העבירה בטבלה למזכירות בית המשפט בתוך 14 ימים, ותעדכן את נפגעי העבירה על אודות תוצאות גזר הדין והפיצוי שנפסק. הפיצוי בסך כולל של 60,500 ₪ ישולם ב- 40 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל ביום 1.1.2025 ובכל אחד בחודש שלאחריו.

ו. הנאשם ישלם קנס בסך 20,000 ₪, או 5 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישתלם ב- 40 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל ביום 1.1.2025 ובכל אחד בחודש שלאחריו. ככל שקיימת הפקדה בתיק זה או בתיק קשור אליו, בהסכמת הנאשם, היא תקוזז לטובת הפיצוי והקנס, והיתרה תושב לו כפוף לכל דין, לרבות עיקול. תשלום הקנס או הפיצוי ייעשה ישירות לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגביה באחת הדרכים הבאות: בכרטיס אשראי באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה (חיפוש בגוגל "תשלום גביית קנסות"): www.eca.gov.il(ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט). או באמצעות מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז הגבייה) בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******. או במזומן בסניפי בנק הדואר, בהצגת תעודת זהות (ללא צורך בשוברים).

נוכח רצונו של הנאשם להשתלב בהליך שיקומי, שב"ס מתבקש לשקול בחיוב שילובו בבית סוהר "חרמון" או בבית הסוהר "מעשיהו" והכול בהתאם לשיקוליו.

ניתן צו כללי למוצגים.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי מרכז- לוד תוך 45 יום.

המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לשירות המבחן.

ניתן היום, ב' תמוז תשפ"ד, 08 יולי 2024, בנוכחות הצדדים.