ת”פ (רמלה) 15995-02-23 – מדינת ישראל נ’ אלכסנדר קומנדנט – נדון
ת"פ (רמלה) 15995-02-23 - מדינת ישראל נ' אלכסנדר קומנדנט - נדון ואח'שלום רמלה ת"פ (רמלה) 15995-02-23 מדינת ישראל נ ג ד 1. אלכסנדר קומנדנט - נדון 2. איגור סורוצ'נקו בית משפט השלום ברמלה [28.01.2025] כבוד השופט טל ענר גזר דין - נאשם 2
כתב האישום 1. הנאשם הורשע לפי הודאתו בעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש. מדובר באירוע שהתרחש ביום 27.1.2023 בפתח מועדון "דרינק פוינט" בראשון לציון. 2. בין שני הנאשמים ישנה היכרות מוקדמת. נאשם 1, שיכונה להלן אלכסנדר השתתף בקטטה בתוך המועדון, והורחק החוצה. בהמשך, שבר אלכסנדר בקבוק זכוכית והמשיך לאחוז בו. בשלב זה יצא אמיר חברו של המתלונן מן המועדון, החל דין ודברים בינו לבין אלכסנדר וכשהבחין בכך הנאשם, הכה את אמיר הנ"ל באגרופים בפניו וגופו. בתגובה אמיר וחבריו היכו את הנאשם באמצעות ידיהם. במקביל, אלכסנדר ביצע את עבירת האלימות החמורה באירוע, בכך שדקר את המתלונן בגבו ובבטנו באמצעות בקבוק הזכוכית השבור. כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו לאמיר אדמומיות בפניו, שפשוף בעורף ושריטה מאחורי האוזן. 3. להשלמת הרקע העובדתי, אלכסנדר הורשע על ידי לאחר שמיעת ראיות ונדון ל-14 חודשי מאסר בפועל.
ראיות וטיעונים לעונש 4. הנאשם נשלח לשירות המבחן והוגש בעניינו תסקיר. הוא בן 30, יליד אוקראינה שעלה לישראל כילד. הנאשם תיאר שגדל במשפחה קונפליקטואלית, והקשר שלו עם הוריו מורכב. הוא סיים 12 שנות לימוד, אך חווה בנעוריו אפליה ובריונות מצד בני גילו, ולכן אימץ, הישרדותית, דפוסי התנהגות תוקפניים. לצבא לא גויס בשל מעורבות בפלילים, ובבגרותו החליף מקומות עבודה רבים והתקשה להתמיד, לדבריו בשל התמודדות עם התמכרות לאלכוהול. 5. באשר לעבירה המיוחסת לו, הנאשם מסר שבאותו לילה שתה בצורה מופרזת. בשל שכרותו לא זכר את אירוע התקיפה. לדבריו פעל כדי להגן על חברו וחווה את התנהגותו האלימה ככזו שאינה מאפיינת אותו. שירות המבחן התרשם מיחס מצמצם לעבירות ומנגנוני הגנה של הכחשה והשלכה על גורמים חיצוניים (האלכוהול). |
|
6. בסיכום, שירות המבחן סבור כי מדובר בנאשם "מכור פעיל לחומרים פסיכואקטיביים", לרבות אלכוהול, שמתקשה לבטא אחריות למעשיו, ושישנו קשר בין התנהגותו הבלתי יציבה לבין השימוש בחומרים הנ"ל. לפיכך נקבע שהסיכון להישנות עבירות גבוה, ורמת המסוכנות במידה ויישנו - גבוהה מאוד. לפיכך המליץ שירות המבחן על עונש מאסר. 7. המאשימה עמדה על הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם, ובהתבסס על פסיקה אליה הופניתי ביקשה לקבוע מתחם ענישה של 8 עד 18 חודשי מאסר, ולגזור על הנאשם עונש של 9 חודשי עבודות שירות אם יימצא מתאים לכך (הנאשם אכן נמצא מתאים, ר' חוו"ד ממונה מיום 5.1.25). 8. ב"כ הנאשם סבור שמעשי הנאשם מאפשרים להסתפק ברכיבי ענישה צופים פני עתיד. הסנגור ציין שמדובר באירוע אלימות ברף חומרה נמוך יחסית והפנה לפסיקה התומכת בעמדתו העונשית. 9. הנאשם סיפר שעבד בעבר כמאבטח במועדון ו"לא נגע בזבוב", הביע צער על מעשיו והבהיר שמדובר באירוע חריג.
דיון והכרעה 10. כהוראת המחוקק, מתחם העונש ייקבע בהתאם לעיקרון ההלימה תוך מתן משקל לערכים החברתיים שנפגעו ממעשיו של הנאשם, מידת הפגיעה בהם ומדיניות הענישה הנוהגת. 11. הנאשם פגע בשלמות גופו של אמיר, בביטחונו האישי ובשלוות נפשו. אין מדובר באלימות קיצונית בחומרתה, ועדיין - זוהי פגיעה של ממש בערכים המוגנים. בהיותו שתוי, בפתחו של מועדון, התערב הנאשם בוויכוח לא-לו ותקף את אמיר באגרופים. התנהגות זו, בפרט תחת השפעת אלכוהול, מצביעה היעדר עכבות ואימפולסיביות. 12. עבירת התקיפה הגורמת חבלה של ממש מאפשרת לעיתים לקבוע מתחם ענישה המתחיל ממאסר מותנה (למשל במקרים בהם ניתנה מכה אחת, או מכות בודדות, והחבלות שטחיות במיוחד). עם זאת, מתחם הענישה נקבע לפי מעשה העבירה בנסיבותיו, ובנסיבות המקרה דנן, בו הנאשם הוא ש"הצית" את ההסלמה האלימה של האירוע מחוץ למועדון (מכות האגרוף שלו היו גילוי האלימות הפיזית הראשון בחלק זה של האירוע, ואיני מתעלם מכך שבתגובה הוכה גם הוא עצמו), ובנוסף לפי תמונות שהוגשו אין מדובר בחבלות שטחיות בלבד, מצאתי לקבוע כי מתחם העונש ההולם נע בין עונש מאסר קצר (שניתן במקרים מתאימים לרצות בעבודות שירות) לבין 12 חודשי מאסר בפועל. 13. בתוך מתחם הענישה יש לקבוע את עונשו של הנאשם סמוך לרף התחתון, אך לא ברף התחתון ממש. מחד, מדובר בנאשם שהודה במיוחס לו, לחובתו עבר פלילי ישן למדי (עבירות משנת 2012, עת היה הנאשם קרוב לקטינות), ואין מחלוקת שחווה קשיים לא פשוטים בשנות חייו המוקדמות - בתא המשפחתי ובמסגרות החינוכיות. 14. מנגד, קיימים שיקולי הרתעה כבדי משקל. למעשה, זהו מקרה חריג בו נתקלתי לראשונה בעמדה עונשית מחמירה יותר של שירות המבחן (שהמליץ כזכור על מאסר ממשי) ביחס לעתירתה העונשית של המאשימה (למאסר בעבודות שירות). 15. הטעם לכך כמובן אינו בגישה "תביעתית" או גמולית של שירות המבחן, אלא מתוך אבחון והתרשמות מקצועית שהנאשם (בעיקר על רקע שימוש בחומרים פסיכואקטיביים, אך גם בשל קווי אישיותו), נמצא במצב לא יציב, והוא עלול לסכן את הזולת ולשוב ולבצע עבירות אלימות. בנסיבות אלה הכרחי לגזור את העונש מעל לרף התחתון של המתחם. |
|
16. לפיכך אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: א. חמישה חודשי מאסר בפועל אותם ירצה הנאשם בעבודות שירות, החל ביום 24.2.25 בהתאם לחוות דעת הממונה מיום 5.1.25. ב. ששה חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור במשך שלוש שנים מהיום עבירת אלימות מסוג פשע. ג. שלושה חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור במשך שלוש שנים מהיום עבירת אלימות מסוג עוון. ד. התחייבות בגובה 2,500 ₪ להימנע מעבירות אלימות במשך שנתיים מהיום. ה. פיצוי למתלונן בסך 750 ₪, ישולם תוך 60 יום.
צו כללי למוצגים. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.
ניתן היום, כ"ח טבת תשפ"ה, 28 ינואר 2025, במעמד הצדדים.
|
