6. בנוסף לכל האמור, הנאשם התקשר למתלוננת במועדים הרלוונטיים לאישום 150 פעמים, ובנוסף בין התאריכים 2.1.24 ו-3.5.24 400 פעמים, מהן 22 פעמים ביום אחד (26.4.25).

7. בעקבות הודאתו בעובדות אלה הורשע הנאשם באיומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 ופגיעה בפרטיות, לפי סעיפים 2(1) + 5 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981.

8. באישום השני מתואר כי המתלוננת בילתה במועדון ביום 26.4.24, והנאשם התקשר אליה מספר רב של פעמים. באחת השיחות המתלוננת ענתה והנאשם אמר לה: "תגידי לי י'שרמוטה מה את עושה עם הקרחת הזה". בשיחה נוספת לה ענתה המתלוננת אמר הנאשם: "תפסיקי להתנשק יא שרמוטה... יא שרמוטה מזדיינת עם הילד שלך. בשיחה שלישית אמר הנאשם למתלוננת: "תפסיקי להתנשק יא זבלה, בת שרמוטה זה מה שאת". בשיחות נוספות אמר למתלוננת בין היתר: "דעי לך שאיפה שאת הולכת אני יודע, יש לי מודיעין בכל מקום, בכל שניה, בכל רגע קחי בחשבון... יש לי זכות לבוא לאן שאני רוצה... זה ההוכחה, זה הסרטונים שאמרתי לך יש לי, שלחתי לך, יש לחי עוד הרבה סרטונים כאלה, אז שתדעי הכל מהכל יש לי..." וכן: "ממני לא נעלם שום דבר, הכל אני יודע, יום פחות יום יותר הכל יגיע אלי, זה לוקח זמן לפתוח את הטלפון שלך ולראות את מה שקורה במצלמה בטלפון... תישארי עם מ', את איתו באוטו אולי בחוף הדקל... אל תדאגי גם למ' אני אגיע... עוד יום יומיים אני אגיע גם למ'... הבעיה שאת לא עונה לי".

9. באישום זה הורשע הנאשם באיומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

ראיות וטיעונים לעונש

10. הוגש על הנאשם תסקיר, ולפיו מדובר באדם בן 64 ללא הרשעות קודמות, גרושואב לארבעה בגירים. בשנת 2007 עבר הנאשם השתלת לב וכיום אינו עובד בשל מצבו הבריאותי ומתקיים מקצבת נכות. שירות המבחן העריך כי הנאשם מאופיין בנוקשות מחשבתית והוא קנאי ואובססיבי כלפי המתלוננת.

11. הנאשם תיאר קושי לווסת את התנהגותו אך שלל כוונת פגיעה במתלוננת. שירות המבחן התרשם שהנאשם תופס את תלונתה של המתלוננת כפוגענית כלפיו ואין לו אמפתיה לפגיעה בה. לנאשם אין נכונות לבחון את דפוסיו האלימים. למרות זאת, פנה ליחידה לאלימות במשפחה ברשות המקומית אך מסגרת זו לא קלטה אותו לטיפול בשל התנהגותו התוקפנית והדרשנית.

12. שירות המבחן אף הוא לא מצא היתכנות בשילוב הנאשם בטיפול בשל דפוסיו התוקפניים ובהעדר הכרה ותובנה למצבו והיעדר מוטיבציה לשינוי.

13. שירות המבחן שוחח עם המתלוננת וזו תיארה את התנהגות הנאשם כאובססיבית, רכושנית וקנאית, ומחשבות הקנאה שלו הרחיקו לכת עד כדי חשד מופרך שהמתלוננת מנהלת מערכת יחסים עם בנה(!). המתלוננת תיארה הסלמה בהתנהגות הנאשם, וביטאה חשש ממנו בהיותו בלתי צפוי.

14. בסיכומו של תסקיר לא המליץ שירות המבחן על התערבות טיפולית, אך לאור מצבו הבריאותי של הנאשם וקשיי תפקודו הומלץ לגזור עליו "עונש מרתיע של מאסר מותנה ופיצוי".

15. הוגשה הצהרה של המתלוננת, שבחלקה חורגת מעובדות כתב האישום (ומחלק זה אתעלם). המתלוננת מתארת את האובססיביות של הנאשם ואת התנהלותו האלימה והמשפילה כלפיה, הטרדותיו הטלפוניות לאחר הפרידה "בכל שעות היממה", אי הנוחות והפחד שנגרמו לה מכך. המתלוננת ציינה כי היא חוששת מהנאשם עד עתה, בטחונה העצמי נפגע, כל שיחת טלפון לא מזוהה מבהילה אותה, והיא נושאת עמה את החשש מרדיפתו המעיקה של הנאשם אחריה עד היום. המתלוננת הדגישה את ההשפלה והסכנה שחוותה באירוע בו "הוברחה" מן המועדון ונמלטה מהנאשם שנסע אחריה. המתלוננת סיכמה הצהרתה במשפט "אני לא מרגישה ביטחון והפחד שולט עליי".

16. המאשימה טענה כי מדובר פגיעה קשה במתלוננת, וכי הנאשם פעל באופן אובססיבי ומאיים, ברף חומרה גבוה. בהתבסס על פסיקה עתרה המאשימה לקבוע מתחם של 12-24 חודשי מאסר, ולגזור על הנאשם 14 חודשי מאסר בפועל.

17. ההגנה טענה שאין מדובר בעבירות ברף חומרה גבוה בסוגן. הסניגור הדגיש כי מדובר במערכת יחסים של שני אנשים מבוגרים ב"פרק ב'", שהסתיימה, כך שלא קיימת המורכבות המוכרת בתיקי אלימות במשפחה בהם קיימת מערכת יחסים פעילה, ילדים משותפים, רכוש וכד'. בסיכומו של דבר ביקשה ההגנה לגזור על הנאשם לכל היותר תקופת מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות.

18. הנאשם הביע בפניי חרטה על מעשיו ואמר "הייתי קצת שתוי".

דיון והכרעה

19. כהוראת המחוקק, מתחם העונש ייקבע בהתאם לעיקרון ההלימה תוך מתן משקל לערכים החברתיים שנפגעו ממעשיו של הנאשם, מידת הפגיעה בהם ומדיניות הענישה הנוהגת.

20. הנאשם במעשיו פגע קשות בשלומה של המתלוננת, כבודה, פרטיותה ושלוות נפשה. מעשיו של הנאשם - הן בעבירת האיומים והן בעבירת הפגיעה בפרטיות - מבטאים פגיעה חריפה בערכים מוגנים אלה.

21. בע"פ 10756/04 אזולאי נ' מדינת ישראל (7.7.2005) פסק בית המשפט העליון דברים רלוונטיים מאוד לענייננו: "עתה יודעים אנו כי עבירות מסוג זה, כשהן מבוצעות בידי אדם המסרב לקבל את החלטתה של האישה להתנתק ממנו, אדם אשר אינו מכיר באוטונומיה שיש לאשה על גופה, ומתייחס אליה כאל רכוש הנתון לשליטתו, יש בהן חומרה מיוחדת. יחס אובססיבי לאשה, והרצון לשלוט בה ולא להתיר לה להתנתק, טומן בחובו סיכון רב. התנהגות כזו המלווה באיומים, באלימות ובהטרדה, המבטאים חוסר נכונות להרפות ורצון להשליט אדנות על אותה אשה, יש בה כדי לסכן את כבודה, את חרותה של האשה, ולא פעם גם את חייה...".

22. שני האישומים מצביעים על דפוס חשיבתו הנוקשה של הנאשם ביחס המתלוננת, על יחסו הקנאי, הרכושני והאובססיבי כלפיה, לאחר שמערכת היחסים שביניהם הסתיימה.

23. כך, באישום הראשון מגיע הנאשם פיזית למקום בו מבלה המתלוננת, מתדפק פיזית על הדלתות, מורחק פיזית על ידי מאבטחים ונשאר להמתין לה שעות רבות עד שהמתלוננת נאלצת למלט עצמה מדלת אחורית. הנאשם לא מסתפק בכך, מפחיד את המתלוננת ומסכן אותה בנהיגה אחריה, תוך שמתקשר אליה, אינו מרפה, ומפליג בדברי איום, הטרדה וגידוף קשים ומפורשים.

24. רגשותיה של המתלוננת וחוויותיה הקשות משתקפים היטב בהצהרתה, אך גם בלעדי הצהרה זו יכול כל הקורא את עובדות כתב האישום לדמיין בנקל את הבעתה, המצוקה וההשפלה שהיו מנת חלקה של המתלוננת באותה נהיגה לילית כשהיא נעקבת פיזית על ידי הנאשם הנוהג ברכבו, ונאלצת לשמוע תוך כדי נסיעה גידופים ואיומים קשים, חלקם איומים מפורשים ב"הגעה אליה" בניגוד לרצונה, בביוש ופגיעה בשמה הטוב ועוד ("אני לא עושה חשבון לאף אחד מהאנשים... אני מחכה לך ליד הבית עכשיו. אני אראה לך מה זה. עם מי שתלכי אני אלכלך עליך... אם לא תחזרי אליי אני אלכלך עלייך עם כל העולם... אני מחכה לך ליד הבית... אני משוגע, אני מטורף אחריך... בכוח או במוח אני אקח אותך... אני עוד 5 דקות בבית שלך"). מדברי הנאשם למתלוננת ניכרת האובססיה החריפה כלפיה והפגיעה בפרטיותה כשהנאשם מתצפת על כל אינטראקציה ומגע שלה בזמן הבילוי ומדווח לה על כך שדבר אינו חומק מעינו הבוחנת.

25. מאות שיחות הטלפון אותן ביצע הנאשם מעידות אף הן על הכפייתיות של הנאשם, העדר השליטה העצמית והמידה הגבוהה של הטרדה ופגיעה במתלוננת כתוצאה מכך. השיחות כולן מוזכרות אמנם בפיסקה לקונית בכתב האישום, אך לא למותר לציין שבמציאות, מבחינת המתלוננת (והדבר משתקף היטב בהצהרתה), מדובר במאות פגיעות - חוזרות ונשנות - בכבוד, בפרטיות ובתחושת ביטחון, כשהנאשם אינו מרפה ממנה, פשוטו כמשמעו, והפגיעה בה מחמירה ומצטברת.

26. האישום השני אף הוא מספק הצצה להלך המחשבה של הנאשם ולדפוסי מחשבתו. מעבר לאיומים עצמם, דברי הנאשם למתלוננת מלמדים גם כאן על תפיסה רכושנית, שתלטנית, על התחקות אחר מעשיה, פלישה לשגרת יומה ופרטיותה, והטלת מורא עליה ועל אנשים הנמצאים עימה בקשר.

27. מדיניות הענישה בסוג זה של עבירות מגוונת, ולרוב כוללים מתחמי הענישה מאסרים בפועל גם ברף התחתון של המתחם, בתלות בהיקף העבירות, מספר האישומים, טיב האיומים ותוכנם וכד'. בעיצוב מתחם הענישה נעזרתי, בין השאר, בפסקי הדין הבאים שהגיעו לפתח בית המשפט העליון:

א. רע"פ 4976/18 ריאני נ' מדינת ישראל (12.8.2018) - הנאשם הורשע בארבע עבירות הטרדה ואיומים על פרודתו. בכל אחד מהאירועים, שלח עשרות מסרונים בוטים, חלקם בעלי אופי מאיים. הוטלו עליו 6 חודשי מאסר, וכן הופעל מאסר על תנאי בן 6 חודשים (בסה"כ, הוטלו 9 חודשי מאסר). ערעורים שהגיש לבית המשפט המחוזי והעליון - נדחו.

ב. רע"פ 1940/16 פולק נ' מדינת ישראל (14.3.2016) - הנאשם הורשע בארבעה אישומי הטרדות, פגיעה בפרטיות והפרות צווים, כלפי 3 מתלוננות שונות. בכל אחד מן המקרים, לאחר שהמתלוננת סירבה להמשך הקשר, התקשר אליה פעמים רבות, שלח מסרונים, ובחלק מן המקרים עקב אחרי המתלוננת. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו 24 חודשי מאסר. ערעורים שהוגשו לבית המשפט המחוזי והעליון - נדחו.

ג. רע"פ 4668/14 אפללו נ' מדינת ישראל (18.2.2015) - הנאשם הורשע בשני אישומים ובהם שורת עבירות של הטרדות ואיומים, כלפי מי שהייתה בת זוגו ואשר בני משפחתה אילצו אותה לשוב לגור עמו. הנאשם ביצע עבירות איומים וסחיטה באיומים כלפי בני המשפחה, עד שאיתר את המתלוננת כמה פעמים. בנוסף הורשע בפגיעה בפרטיות והפרת צווים. נגזרו 24 חודשי מאסר וערעור לבית המשפט העליון נדחה.

ד. רע"פ 7413/14 דוד נ' מדינת ישראל (17.11.2014) - הנאשם הורשע בעבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק ואיומים כלפי פרודתו. במועד אחד שלח אליה 20 מסרונים בעלי תוכן מאיים כלפיה וכלפי בני משפחתה וכן התקשר אליה כדי להשמיע באוזניה דברים שיש בהם כדי להטרידה. הנאשם היה צעיר, ולחובתו הייתה הרשעה קודמת ומאסר על תנאי. נגזרו 5 חודשי מאסר בפועל וערעורים לבית המשפט המחוזי והעליון, נדחו.

ה. לבסוף, אזכיר על דרך ההפניה את רע"פ 149/19 פפיאשווילי נ' מדינת ישראל (10.1.2019, מתחם ענישה של מספר חודשי מאסר עד 15 חודשים, נגזרו 9 חודשי מאסר); עפ"ג (מחוזי מרכז) מימון נ' מדינת ישראל (13.1.2020, הטרדת בת זוג לשעבר במאות שיחות והודעות, מתחם 12-24 חודשי מאסר);

28. בהתבסס על האמור עד כה מצאתי לקבוע כי מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם (לשני האישומים) נע בין 9 ל-20 חודשי מאסר בפועל.

29. בתוך מתחם הענישה יש לגזור את הדין ברף התחתון, ולמסקנה זו הגעתי לאחר שזקפתי לזכותו את גילו המתקדם, הודאתו במיוחס לו (שחסכה זמן שיפוטי ואת עדות המתלוננת), עברו הנקי ומצבו הבריאותי הקשה - חולה לב שאינו עובד ומתפרנס מקצבה. עם זאת, אזכיר כי את כל העבירות המיוחסות לו ביצע הנאשם בהימצאו באותו מצב רפואי.

30. שירות המבחן המליץ לגזור על הנאשם ענישה מותנית, אך מדובר בהמלצה נעדרת בסיס אף בתסקיר שירות המבחן עצמו. התסקיר לאורכו ולרוחבו מצביע על היעדר תובנה של הנאשם לדפוסיו האובססיביים והמטרידים, נוקשות, היעדר אמפתיה למתלוננת, היעדר מוחלט של נכונות או פתח שיאפשר התערבות טיפולית. במצב דברים זה ולאור מתחם הענישה שקבעתי אין כל עילה לגזור את הדין כפי שמליץ שירות המבחן והכרחי לכלול בגזר הדין רכיב גמולי ממשי, משיקולי הלימה והרתעה כאחד.

סיכום

31. לאור האמור אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א. 9 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצר לפי רישומי שב"ס.

הנאשם יתייצב לריצוי העונש בכלא הדרים ביום 11.2.25 בשעה 10:00, או במקום עליו יורה שב"ס אם יפנה הנאשם למיון מוקדם למאסר.

ב. 6 חודשי מאסר מותנה, לבל יעבור שנתיים מיום שחרורו ממאסר עבירה בה הורשע בתיק זה.

ג. פיצוי למתלוננת בסך 20,000 ₪ שישולם תוך 90 יום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, ז' טבת תשפ"ה, 07 ינואר 2025, במעמד הצדדים.