החלטה

לפני בקשת המאשימה לתקן את כתב האישום בפעם השניה. יצוין כי התיק קבוע להוכחות ביום 23.7.24.

1.  המאשימה ביקשה כי בית הדין יורה על תיקון כתב האישום בשני עניינים:

האחד - נפלה טעות בהוראות החיקוק בהם הואשם הנאשם, בטעות נרשם בכתב האישום כי האישום הוא 'עיסוק כקבלן כוח אדם ללא רישיון' וצריך היה להיות רשום 'עיסוק כקבלן שירות בתחום הניקיון ללא רישיון', כך שיש להפנות לסעיפי חוק אחרים בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם.

השני - הוספת עד תביעה ששמו נשמט מכתב האישום המתוקן, מר ניר שחורי, מפקח במנהל האכיפה וההסדרה.

המאשימה פירטה כי לבית הדין סמכות להורות על התיקון כאשר שני התיקונים טכניים במהותם ולא יגרמו לנאשם נזק כפי שעולה מתגובתו בכתב לעובדות כתב האישום, המענה שהגיש ביום 2.1.214.

2.  יצוין כי כתב האישום תוקן זה מכבר בהסכמת הנאשם בהחלטה מיום 18.1.24 כאשר התיק היה קבוע לישיבת הוכחות שהיתה צריכה להתקיים ביום 21.2.24 אולם נדחתה בשל מחלתה של ב"כ המאשימה. המועד החדש שנקבע הוא 23.7.24.

3.  ביום 25.6.24, פחות מחודש קודם למועד ישיבת ההוכחות הוגשה בקשה זו שעומדת להכרעה לפני.

4.  הנאשם מתנגד נחרצות לתיקון המבוקש בטענה כי מדובר בתיקון מהותי הפוגע בזכותו להתגונן, ובפועל רק בשל טענותיו למדה המאשימה על הטעות בכתב האישום ועל כן בהכרח תהיה בכך פגיעה אנושה בהזדמנות שלו להתגונן. הנאשם הפנה לרשלנותה המתמשכת של המאשימה בהגשת כתבי אישום שאין בהם הקפדה על ההנחיה הרלוונטית של היועץ המשפטי לממשלה. הנאשם טען כי למאשימה כוח עצום ומשאבים כמעט בלתי מוגבלים והגדרת מכלול הנסיבות המשפטיות והעובדתיות המבססות לטענת המאשימה את יסודות העבירה, מהווה אבן יסוד בניהול הליך הוגן, על כן אין להשלים עם התנהלות המאשימה. הגנת הנאשם מבוססת בין היתר על הטעויות שעשתה המאשימה ועל כן אין להתיר את תיקון כתב אישום לאחר הקראה. הוראות החיקוק הם לב לבו של האישום. תחומי העיסוק של קבלן כוח אדם וקבלן שירות הם שונים והוראות החיקוק שונות. כתב האישום תוקן זה מכבר והמאשימה לא בחנה את התיקון שביקשה בתשומת לב. אין לאפשר לה התנהלות מעין זו שיש בה פגיעה בזכויות הנאשמים. לכך מצטרף השיהוי בהגשת הבקשה שכן כתב האישום הוגש באוקטובר 2021. באשר לתיקון רשימת עדי התביעה - הרי שמאשימה עשתה כן זה מכבר אולם לא ביצעה עבודה יסודית וכעת מבקשת לתקן זאת. יש בכך טעם לפגם ואין ליתן יד לרשלנות החוזרת של המאשימה בניסוח כתבי אישום. בהשלמת טיעון שהגיש הנאשם הפנה להליכים בהם הורשעו נאשמים לפי סעיפי אישום שגויים ועל כן טען כי הניח יותר מתשתית ראייתית ראשונית לביסוס קיומה של טעות חוזרת של המאשימה באופן שסותר את חזקת התקינות הקיימת לתביעה.

5.  המאשימה השיבה לתגובה בטענה כי התיקונים שהתבקשו על ידה אינם משנים דבר מעובדות כתב האישום, ממהות העבירה ומחומר החקירה שהועבר לנאשם. הכלל הוא שככל שניתנת לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן אין מניעה להתיר את תיקון כתב האישום. לנאשם יש הזדמנות סבירה להתגונן שכן טרם החל הליך ההוכחות.

6.  הצדדים שניהם הפנו לסעיף 92(א) לחוק סדר הדין הפלילי לפיו בית המשפט יתיר תיקון כתב אישום לאחר הקראת כתב האישום (משניתן מענה לאישום), בתנאי שלא יהיה בכך כדי לקפח את הנאשם בהגנתו ושניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.

7.  בהתאם להלכה הפסוקה, על בית המשפט לשוות לנגד עיניו את המטרה לדון דין צדק ולמנוע עיוות דין וכן את האינטרס הציבורי (ר' ע"פ 52/63 היועץ המשפטי נגד פייגנבאום, פד"י, יז,1081). בהתאם, כאשר מדובר בפגמים טכניים, הנטייה היא להתיר את תיקון כתב האישום, אף בשלב מאוחר של המשפט, כאשר יש לכך צידוק (ר' ע"פ 329/68 מדינת ישראל נ' כדורי, פ"ד כב (2) 372, ע' 375-376).

8.  אכן על המאשימה היה לבדוק את עצמה, וודאי כאשר תוקן כתב האישום זה מכבר, כי סעיפי האישום שנרשמו בכתב האישום המתוקן תואמים את העבירה הנטענת על ידה. כך גם ביחס לרשימת העדים שעברה צמצום על ידה במסגרת תיקון כתב האישום והיה מקום לבצע את כל התיקונים הנדרשים בהלימה אחת. יחד עם זאת לא מצאתי כי יש בתיקונים כדי לפגוע בהגנת הנאשם או למנוע ממנו הזדמנות סבירה להתגונן. בעניין זה נבחנים שני יסודות, כפי שהפנתה המאשימה בתשובתה - יסוד אחד הוא דיוני- מתן הזדמנות סבירה לנאשם להתנגד להבאת ראיות לעניין עובדות שאינן מוזכרות בכתב האישום, לחקור עדים ולהביא ראיות משל עצמו. היסוד השני הוא מהותי, כלומר - מתן הזדמנות סבירה לנאשם לפתח קו הגנה כנגד האישום שאינו מופיע בכתב האישום אך עולה מתוך העובדות שהובאו בפני בית הדין. כאן נשאלת השאלה האם הנאשם הופתע מבקשת התיקון הכוללת את שינוי החיקוק והוספת העד ובכך נמנעה ממנו האפשרות לפתח קו הגנה חדש שיש בו כדי להתגונן כנגד אישום שלא בא זכרו בכתב האישום המקורי.

9.  בנסיבות המקרה שלפני, הבקשה הוגשה פחות מחודש טרם ישיבת ההוכחות. עם זאת, מדובר בתיקון חיקוק שאין בו כדי לשנות מהעובדות הנטענות בכתב האישום שכן נטען שהנאשם העסיק עובדים מבלי שהיה בידו רישיון לכך. אכן התנאים לקבלת רישיון קבלן כוח אדם וקבלן שירות אינם זהים אולם בפן העובדתי נטען כי הנאשם העסיק עובדים ללא רישיון מתאים. כך גם ביחס לעד שהמאשימה אישרה מפורשות שכל המסמכים הנוגעים אליו הועברו לנאשם, כך שראה את שמו של המפקח אותו מבוקש להעיד בנוסף לעדים האחרים אשר פורטו בכתב האישום. בנסיבות בהם טרם החל שלב ההוכחות בפועל, לא מצאתי כי תקופח הגנת הנאשם ככל שאיעתר לבקשת התיקון.

10.  כפי שציינתי - ראוי ונכון שהמאשימה תפעל באופן שלא היה מצריך שני תיקוני כתב אישום, אולם אף על פי כן לא מצאתי הצדקה להתבטאות הנאשם כלפי המאשימה בתגובתו שיש בה אמירות חמורות שלא היה להן מקום. הרי ידוע כי "פעמים רבות נפסק, כי בית המשפט לא יאפשר לבעלי הדין להתבטא לפניו, בכתב או בעל-פה, בלשון משתלחת, ובאופן פוגעני, משפיל או מעליב. ניתן להתבטא בדרך מכבדת, גם כאשר עסקינן בטענות חמורות, הנוגעות להתנהלות לא ראויה מצד אדם או גוף כלשהו."[1] לאור האמור על הנאשם לטעון באופן שונה בטענותיו להבא, גם אם לטענתו מדובר בהתנהלות רוחבית שיש בה פגיעה מתמשכת.

11.  משלא מצאתי שהגנת הנאשם תיפגע בשל קבלת הבקשה, הבקשה לתיקון כתב אישום מתקבלת. כתב האישום המתוקן שצורף לבקשה ביום 25.6.24 - מתקבל לתיק.

12.  הנאשם רשאי להגיש מענה מתוקן לאישום עד לא יאוחר מיום 15.7.24.

13.  ישיבת ההוכחות תתקיים במועדה.

ניתן היום, א' תמוז תשפ"ד, (07 יולי 2024), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.