א.  רקע כללי:

1.  הנאשם הורשע - על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, שניתנה במסגרת הסדר טיעון דיוני - בביצוע עבירות של גניבת רכב, לפי הוראות סעיף 413ב לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין), הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי הוראות סעיף 275 לחוק העונשין, ונהיגה בקלות ראש, לפי הוראות סעיף 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

2.  על פי הנטען בעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 08.06.2021 בשעה 02:52 או בסמוך לכך, הגיע הנאשם לרחוב אבן גבירול בהרצליה וגנב משם אופנוע, השייך למתלונן. הנאשם נסע על האופנוע מהמקום והמשיך בנהיגה לכביש 2, שם הבחינו ניידות משטרה באופנוע הגנוב. באותן נסיבות דלקו אחר הנאשם שלוש ניידות, שכרזו לו מספר פעמים לעצור בצד, אך הוא לא חדל מנסיעתו. הנאשם ניסה להימלט מהניידות תוך נהיגה במהירות גבוהה וזיגוג בין נתיבים, עד אשר נפל ונעצר.

3.  במסגרת ההליכים המקדמיים שהתנהלו לפניי הגיעו הצדדים להסדר טיעון דיוני, אשר במסגרתו הוגש כתב האישום המתוקן שעובדותיו פורטו לעיל; תוך השמטת חלק מהעובדות הנטענות ותיקון הוראות החיקוק שבכתב האישום המקורי. לעניין הטיעונים לעונש עתרו הצדדים במשותף לקבלת תסקיר שירות המבחן. עם זאת, המאשימה הודיעה כי עמדתה היא לענישה שתכלול מאסר בפועל, מאסר מותנה, פסילה בפועל ועל תנאי וקנס כספי (ר' בפרוטוקול, עמ' 7 שורה 8 ואילך).

4.  הנאשם הודה אפוא בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע, על יסוד הודאה זו, בעבירות שבהן הואשם כאמור בפסקה 1 דלעיל (ר' בפרוטוקול, עמ' 7 ועמ' 9). בית המשפט נעתר לבקשת הצדדים והורה על קבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם, תוך הבהרה כי אין בהחלטה זו משום הבעת עמדה לעניין הענישה שתיגזר בסופו של יום.

ב. עיקר תסקיר שירות המבחן:

5.  תסקיר שירות המבחן (מיום 22.06.2023) מפרט את נסיבותיו האישיות של הנאשם, יליד שנת 2000 (כבן 24 שנים כיום). הנאשם גדל במשפחה נורמטיבית בכפר מושירפה, אך בילדותו חווה קשיי למידה, נשר ממסגרות לימודים ובעקבות כך חווה חיכוכים עם הוריו, לרבות בשל התחברות לחברה שולית. עם זאת, בשנה האחרונה עבר הנאשם להתגורר בשכירות בהרצליה, החל לעבוד בתחום המשלוחים ואף התקדם בתפקידו, ובהקשר זה הציג לשירות המבחן חוות דעת חיובית ממעסיקו.

6.  לנאשם אין רישומים פליליים קודמים והוא נטל אחריות מלאה על ביצוע העבירות. לדבריו, באותה התקופה הוא ניהל אורח חיים בעייתי ונהג לבלות עם חברים עד שעות לילה מאוחרות. הנאשם תיאר כי התפתה לגנוב את האופנוע ונהג באופן אימפולסיבי, ללא מחשבה על תוצאות מעשיו ומתוך צורך ופיתוי רגשי. אשר לניסיון הימלטותו מהמטרה שיתף הנאשם כי לא חדל מנסיעתו מתוך תחושת פחד וחרדה שייתפס ולא העריך את המסוכנות, החומרה וההשלכות שבהתנהגותו.

7.  הנאשם ציין כי כיום - ולאחר שחווה את ההליך המשפטי המתנהל נגדו כמרתיע - הוא מבין את חומרת מעשיו ואת הסיכון שהיה טמון בהם, וכן ביטא צער, חרטה ואכזבה מעצמו. הנאשם שיתף כי חווה את השלכות מעשיו כנקודת מפנה לניהול אורח חיים תקין ונורמטיבי. ואכן, מאז האירוע התרחק הנאשם מחברה שולית והחל לנהל אורח חיים תקין, ללא התנהגות עבריינית נוספת, ואף שיפר את הקשר עם הוריו.

8.  שירות המבחן התרשם מהנאשם כצעיר נעדר עבר פלילי, בעל יכולות אישיות תקינות, המגלה יכולת הסתגלות טובה ומתפקד מבחינה תעסוקתית באופן יציב. מאז ביצוע העבירות ערך הנאשם שינוי מהותי באורחות חייו, השתלב בעבודה קבועה ויציבה וכיום הוא עסוק בשיפור מצבו הכלכלי. שירות המבחן העריך כי הסיכוי להישנות העבירות הוא בינוני והציע לנאשם להשתלב בטיפול, כאשר הנאשם הביע מוטיבציה לכך.

9.  בסיכומו של דבר המליץ שירות המבחן - בהתחשב במכלול נסיבות העניין - על ענישה שיקומית-חינוכית מקלה, שתכלול צו מבחן וצו של"צ בהיקף מתון של 160 שעות. שירות המבחן אף המליץ על ביטול ההרשעה בדין, והימנעות מהטלת עונש של פסילת רישיון נהיגה בפועל.

ג.  עיקר הטיעונים לעונש:

10. ב"כ המאשימה עמד בטיעוניו על עובדות כתב האישום המתוקן, בהן הודה הנאשם, ועל חומרתן. ב"כ המאשימה הדגיש כי עובדות כתב האישום המתוקן מגוללות אירוע חמור ומסוכן, מעבר לגניבת האופנוע עצמו - עבירה אשר הוכרה בפסיקה כ"מכת מדינה" הגורמת נזקים משמעותיים לפרט ולציבור. עוד הדגיש ב"כ המאשימה כי הנאשם, בהתנהגותו שלאחר גניבת האופנוע, יצר פוטנציאל סיכון ממשי גבוה לכלל משתמשי הדרך, לרבות לשוטרים שנאלצו לבצע אחריו מרדף שסיכן אותם ואת שאר משתמשי הדרך.

11. אשר לערכים המוגנים, שנפגעו כתולדה מביצוע העבירות, טען התובע כי במעשיו פגע הנאשם פגיעה קשה בהגנה על זכות הקניין וכן בהגנה על ביטחון הציבור בדרכים, עת נהג על כלי רכב שבו פוטנציאל הסיכון גבוה וסיכן את משתמשי הדרך. עוד הדגיש התובע כי כתוצאה מהסיכון שיצר פגע הנאשם גם בערכים החברתיים של הגנה על חיי אדם ושמירה על הסדר הציבורי.

12. התובע עתר אפוא לקביעת מתחם עונש הולם שבין 12 חודשי מאסר בפועל לבין 24 חודשי מאסר בפועל. בהקשר זה הפנה התובע לפסיקה, אך כזו העוסקת במקרים החמורים מענייננו. כך הפנה התובע לרע"פ 1123/18 דבארי נ' מדינת ישראל (14.03.2018), שם נקבע מתחם כאמור. ואולם, באותו מקרה דובר בגניבת רכב (ולא אופנוע) תוך ביצוע עבירות נוספות, לרבות כלפי המתלונן דשם. עוד יש להעיר כי שם דובר בנאשם בעל עבר פלילי מכביד ובהתרשמות מורכבת של שירות המבחן.

13. אשר לגזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם ציין ב"כ המאשימה, בהגינותו, את נטילת האחריות של הנאשם ואת התסקיר החיובי, ובנסיבות אלה עתר לגזירת העונש ברף התחתון של המתחם לו טען. בסיכומו של דבר עתר אפוא ב"כ המאשימה להשתת עונש שיכלול 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, פסילת רישיון בפועל ועל תנאי וכן קנס כספי.

14. ב"כ הנאשם, מצידו, עתר בתחילה לדחיית טיעוניו לעונש לצורך קבלת חוות דעת מטעם הממונה על עבודות השירות (בפרוטוקול, עמ' 18 שורה 22 ואילך), אך בהמשך הדרך ציין כי הנאשם אינו מעוניין בכך (ר' במסגרת בקשה מס' 8). לגופו של עניין הדגיש ב"כ הנאשם, בטיעוניו, הן את התיקונים המהותיים שנערכו בכתב האישום המקורי, הן את נטילת האחריות המלאה על ידי הנאשם והן את התסקיר החיובי שהתקבל בעניינו של הנאשם.

15. עוד הדגיש ב"כ הנאשם את גילו הצעיר של הנאשם ואת העדר העבר הפלילי. אשר למתחם העונש ההולם טען ב"כ הנאשם כי על פי הפסיקה מדובר במתחם שתחילתו במאסר בעבודות שירות, אך נוכח עמדת הנאשם הוא אינו עותר לכך ובד בבד מבקש להשית על הנאשם תקופת מאסר בפועל קצרה ככל הניתן.

ד. קביעת מתחם העונש ההולם:

16. בעת גזירת עונשו של נאשם על בית המשפט לקבוע, תחילה, את מתחם העונש ההולם לאירוע שבגינו הורשע הנאשם, וזאת בהתאם לעיקרון ההלימה. בהקשר זה יתחשב בית המשפט, בין השאר, בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות ובמידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

17. אשר לערכים החברתיים, שנפגעו כתולדה מביצוע העבירות על ידי הנאשם, מקובל עליי טיעון ב"כ המאשימה. יוטעם בהקשר זה, כי הפסיקה חוזרת ומדגישה את הצורך בענישה מחמירה ומרתיעה כאשר מדובר בעבירות של גניבת רכב, בפרט כאשר מתלוות עליהן עבירות נוספות בשל ניסיון הימלטות משוטרים, על כל הסיכון החמור לעוברי הדרך הנגרם כתולדה מכך.

18. עם זאת, כאמור, מתחם העונש ההולם נגזר לא רק מחומרת העבירות כשלעצמן אלא גם מחומרתן בנסיבות הספציפיות שבהן הן בוצעו; ולענייננו ראוי לציין כי הפסיקה מבחינה היטב בין מקרים של גניבת רכב לבין מקרים של גניבת אופנוע, כאשר במקרים של גניבת אופנוע נקבעים מתחמי עונש הולמים קלים יותר - שתחילתם בשישה חודשי מאסר בפועל ולעיתים אף למטה מכך, גם כאשר בוצעו עבירות נוספות נלוות (ר', למשל, ת"פ (שלום פ"ת) 58031-05-21 מדינת ישראל נ' פרלמן (11.07.2022) והאסמכתאות המאוזכרות שם; ת"פ (שלום י-ם) 47617-03-21 מדינת ישראל נ' מאלדה (02.10.2022)).

19. במקרה דנא ניסה הנאשם, לאחר גניבת האופנוע, להימלט מהשוטרים, ובכך כמובן טמונה חומרה נוספת, אך בסופו של דבר נפל הנאשם מהאופנוע ונעצר. בנסיבות אלה ובהתחשב במדיניות הענישה הנהוגה אני קובע אפוא את מתחם העונש ההולם, במקרה זה, בין 6 חודשי מאסר בפועל לבין 18 חודשי מאסר בפועל.

ה.  גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם:

20. לאחר קביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם זה, תוך התחשבות בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות. בעניינו של הנאשם שלפניי אין למעשה מחלוקת בין הצדדים בהקשר זה, וכאמור אף התובע עתר בהגינותו לגזירת העונש ברף התחתון של מתחם העונש ההולם.

21. אין אפוא צורך להרחיב בעניין זה, וכאן רק יצוין כי מדובר בנאשם צעיר יחסית, יליד שנת 2000, ללא כל רישומים פליליים קודמים, שנטל אחריות מלאה על מעשיו והביע צער וחרטה. עוד יש לציין את התסקיר החיובי שהתקבל בעניינו של הנאשם, ובמיוחד את העובדה שלאחר ביצוע העבירות - ובעקבות ההליכים המשפטיים נגדו - ערך הנאשם שינויים מהותיים באורחות חייו. הנאשם השתלב בעבודה יציבה, הוא עובד כיום לשביעות רצון מעסיקיו ובנוסף לא שב לדרך העבירה.

22. בנסיבות אלה, והגם שנוכח מדיניות הענישה הנהוגה המלצות שירות המבחן לעניין הענישה אינן רלוואנטיות, מקובלת עליי המלצת שירות המבחן להימנע - בנסיבותיו הספציפיות האמורות של הנאשם - מעונש של פסילת רישיון נהיגה בפועל; תוך איזון הקלה זו בפסיקת פיצויים למתלונן.

ו.  סוף דבר:

23. אשר על כן - ובהתחשב בשיקולים לכף חומרה ולכף קולה, אשר פורטו לעיל - אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

(א)       6 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בהתאם לרישומי שירות בתי הסוהר.

על הנאשם להתייצב לנשיאת עונשו בבית המעצר ניצן, או במקום אחר שייקבע שירות בתי הסוהר, ביום 01.09.2024 עד השעה 10:00.

ב"כ הנאשם יתאם את הכניסה למאסר עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, על מנת להבטיח עריכת "מיון מוקדם" לנאשם אשר יקל על קליטתו בבית הסוהר.

(ב)       מאסר על תנאי למשך 4 חודשים, אותו לא יישא הנאשם אלא אם כן יעבור, תוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר, עבירה מהעבירות בהן הורשע.

(ג)        קנס בסך של 1,500 ₪, או 7 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב-3 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 01.10.2024 ובכל אחד בחודש שלאחריו. היה והנאשם לא ישלם את אחד התשלומים במועד תועמד כל יתרת הקנס לפירעון מידי.

(ד)       פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 3 חודשים על תנאי, והתנאי הוא שבמשך שנתיים מיום שחרורו מן המאסר לא יעבור הנאשם עבירה מהעבירות בהן הורשע.

(ה)       פיצויים למתלונן, עד תביעה מס' 1, בסך של 1,500 ₪.

הפיצויים ישולמו ב-3 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 01.10.2024 ובכל אחד בחודש שלאחריו. היה והנאשם לא ישלם את אחד התשלומים במועד תועמד כל יתרת הפיצויים לפירעון מידי.

            באחריות ב"כ המאשימה להגיש הודעה למזכירות בית המשפט בדבר פרטי המתלונן, לצורך העברת הפיצויים.

ככל שנותר בתיק בית המשפט - או בתיקים קשורים - פיקדון שהופקד מטעם הנאשם, בהסכמת ההגנה יקוזז הפיקדון לתשלום הפיצויים והקנס, כאשר הנאשם יידרש לשלם רק את יתרת הסכום שתיוותר. ככל שתיוותר יתרת פיקדון היא תושב לנאשם או למי מטעמו, וזאת בהיעדר עיקול או מניעה אחרת על פי דין להשבת הפיקדון.

ניתן בזה צו כללי, לעניין מוצגים, לשיקול דעתו של קצין משטרה.

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

המזכירות תמציא גזר דין זה לשירות המבחן.

ניתן היום, י"א אב תשפ"ד, 15 אוגוסט 2024, במעמד הצדדים.