1. ביום 11.11.24 הגיעו ב"כ הצדדים להסדר טיעון לפיו כתב האישום תוקן, הנאשם הודה והורשע. הוצהר לפני כי אין הסדר לעניין העונש.

2. על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן הורשע הנאשם בעבירות של סחר בסם מסוכן, עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים.

3. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, המשטרה הפעילה סוכן סמוי. ביום 16.5.24 בשעה 16:00 או בסמוך לכך, בהוראת מפעיליו, פנה הסוכן לנאשם באמצעות אפליקציית הטלגרם בחשבון WIZ KHALIFA הנאשם סיכם עם הסוכן כי ירכוש ממנו 10 גרם קוקאין ו - 10 גרם MDMA תמורת סך של 4,700 ₪ (להלן באישום זה: עסקת סמים). עוד סוכם כי העסקה תתבצע בדרך של משלוח הסם לרחוב בלינסון 4 בת"א בשעה 18:00 (להלן בכתב אישום זה: נקודת המפגש).

בשעה 17:36 או בסמוך לכך, הנאשם עדכן את הסוכן כי הביא עימו 9.5 גרם קוקאין בלבד ולכן ניתן להפחית 200 ₪ מסכום המוסכם, כך שהסוכן ישלם 4,500 ₪ במסגרת עסקת הסמים.

בשעה 18:05 או בסמוך לכך, הגיע הסוכן לנקודת המפגש. בסמוך לאחר מכן הגיע הנאשם למקום ברכב מסוג סקודה בצבע לבן, ל.ז 38756401. במעמד זה, בתוך הרכב, העביר הנאשם לסוכן חבילה המכילה סם מסוכן מסוג MDMA במשקל 9.9291 גרם נטו וכן סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 9.2458 גרם נטו. הסוכן שילם לנאשם בעבור כך סך של 4,5000 ₪ ויצא מהרכב.

4. בדיון לפניי מיום 11.11.24 טענה ב"כ המאשימה כי זהו התיק הראשון מפרשית סוכן המוכרת לבית המשפט, בעניינו של נאשם זה כתב האישום תוקן משמעותית, אך נותרה עסקה אחת הכוללת כמות משמעותית של סם קשה מסוג קוקאין במשקל של 9.2 גרם וסם מסוג MDMA במשקל של 9.9 גרם.

ב"כ המאשימה טענה כי קיימים ערכים מוגנים הידועים היטב לבית המשפט, בהקשר של הפגיעה בציבור של הסמים. ציינה כי הנאשם נעדר עבר פלילי וכי הנאשם הוא זה שהביא לסוכן את הסמים. ב"כ המאשימה ביקשה לקבוע מתחם של 15 - 30 חודשי מאסר בהתאם לפסיקה. טענה כי לאור הפסיקה שהציגה בפני בית משפט, המתחם לו עותרת המאשימה יותר מראוי והוגן עם הנאשם, בשל סוגי הסמים ומשקלם.

ב"כ המאשימה טענה כי הנאשם הודה והורשע, לקח אחריות, נעדר עבר פלילי, ומכאן טענה כי יש למקמו ברף התחתון של המתחם, אך לא ברף התחתון משמעותית וזו בשל חלקו המשמעותי של הנאשם בכתב האישום. לצד זאת, ביקשה להשית מאסר על-תנאי וקנס משמעותי. טענה כי מאחר שהנאשם הגיע לביצוע העסקאות כשהוא נוהג ברכב, ביקשה להשית פסילה בפועל ופסילה מותנית.

5. ב"כ הנאשם טען בדיון לפניי כי ב"כ המאשימה אינה צודקת בטיעוניה משום והמתחם לו עותרת המאשימה אמור להיות תואם לעובדות כתב האישום. ב"כ הנאשם טען כי יש לזקוף לזכותו של הנאשם כי הוא הראשון שמודה בפרשייה. טען כי התיקון בכתב האישום הינו ראייתי וכן לטענתו אלמלא כך, היינו בגדרו של בית משפט השלום, שידועה הפסיקה ומדיניות הענישה בבית משפט שלום. ב"כ הנאשם טען כי הנאשם נעדר עבר פלילי ושוהה חמישה חודשים במעצר וכן לטעמו מדיניות הענישה עליה מדברת ב"כ המאשימה מנותק מעולם הענישה הנהוג.

ב"כ הנאשם הציג בפני בית משפט פסיקה וטען כי יש להשית מתחם הנע בין 10 - 20 חודשי מאסר. ב"כ הנאשם טען כי אין נפקא מינה לכך שמדובר בשני סוגי סמים וכי הדבר אינו יכול להוות נסיבה לחומרא. ב"כ הנאשם טען כי הנאשם צערי וללא עבר פלילי שעומד בפני מאסר ראשון ועל כן ביקש למקמו בתחתית המתחם, קרי 10 חודשי מאסר. טען כי העסקאות היו בסך של 4,500 ₪ ולכן יש להעמיד את הקנס בהתאם.

6. הנאשם בדברו האחרון מסר כי הוא מצטער וכי לא יעשה את זה יותר. מסר כי זו פעם ראשונה בבית סוהר וכי זה קשה לו. מסר כי רוצה לסיים את התיק ולא יחזור על זה.

7. הערך המוגן בעבירות הסחר בסם הן הפגיעה בשלום ובבריאותו של הציבור. כמו כן פגיעה קשה בביטחון הציבור נוכח האפקט האגבי של פעילות עבריינית הנוצרת סביב עבירות הסמים וקיום שוק הסמים. במקרה הנוכחי מדובר באירוע אחד של סחר בסם בו נמכרו שני סוגי סמים הנחשבים קשים בכמות לא מבוטלת. נוכח העובדה כי מדובר באירוע בודד, אני מוצא לקבוע כי הפגיעה היא ברמה בינונית.

8. מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות אותן ביצע הנאשם:

ע"פ 1458/23 טסמה נ' מדינת ישראל (5.7.2023) - המערער הורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון בחמש עבירות של סחר בסם מסוכן, שתי עבירות של סחר בנשק, שתי עבירות של נשיאת נשק ושתי עבירות של נשיאה והובלת נשק ותחמושת, בנוסף צירף תיק של החזקת סם ושימוש עצמי. כתב האישום המתוקן כלל ארבעה אישומים הנוגעים לעבירות הסמים, במסגרתם מכר המערער לסוכן משטרתי סם מסוכן מסוג קוקאין במשקלים שונים, ובמשקל כולל של כ-30 גרם, וכן העביר המערער באמצעות הסוכן לאדם אחר סם בכמות שאינה ידועה. שני האישומים הנוספים בכתב האישום המתוקן נגעו לעבירות הנשק, במסגרתן סחר הנאשם בשני אקדחי הזנקה שהוסבו לירי. בית המשפט המחוזי קבע שני מתחמים נפרדים - בגין עבירות הסמים נקבע מתחם הנע בין 15 ל-30 חודשי מאסר; בגין עבירות הנשק נקבע מתחם הנע בין 30 ל-60 חודשי מאסר. הוטל עליו עונש של 30 חודשי מאסר, נוכח הליך שיקומי שעבר. המערער חזר בו לאחר דיון ובהמלצת בית המשפט מערעורו לבית המשפט העליון.

ע"פ 8367/18 פלוני נ' מדינת ישראל (12.3.2019) - המערער הורשע על יסוד הודאתו בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן מסוג קוקאין לסוכן משטרתי. במקרה זה, שהתברר בפניי בערכאה הראשונה, קבעתי שני מתחמי ענישה: כזה שנע בין 23 ל-50 חודשי מאסר, בגין העסקה הראשונה, בה מכר המערער לסוכן 29.9 גרם קוקאין; וכזה שנע בין 27 ל-54 חודשי מאסר, בגין העסקה השנייה, בה מכר המערער לסוכן 50.4 גרם קוקאין. באשר למתחם ציינתי כי אלמלא עתירת התביעה, היה מקום לקבוע מתחם הנע בין 30 ל-60 חודשי מאסר בנסיבות האישום השני. עונשו של הנאשם שהורשע בעבר בעבירות סמים ואף ריצה תקופות מאסר קודמות, הועמד על ידי על 36 חודשי מאסר. בית המשפט העליון קיבל את ערעור הנאשם והעמיד את תקופת המאסר על 30 חודשים, וזאת מבלי להתערב במתחם הענישה שנקבע.

רע"פ 6871/19 סאמר אבו טאיע נ' מדינת ישראל (18.11.19) - על פי עובדות כתב האישום המתוקן יצר הסוכן קשר עם המבקש, עמו הייתה לו היכרות מוקדמת, וביקש לרכוש ממנו סם מסוג קוקאין. לאחר מכן, נפגשו השניים בלוויית "אחר" שהצטרף למבקש (להלן: האחר). המבקש מסר לסוכן 20 גרם של סם מסוג קוקאין, וקיבל מידיו סך של 10,200 ש"ח תמורתם. בהמשך לכך, יצר הסוכן קשר בשנית עם המבקש במטרה לרכוש ממנו סם מסוג קוקאין. המבקש והסוכן נפגשו שוב, והמבקש מסר 20 גרם של סם מסוג קוקאין לידי הסוכן בתמורה ל-11,500 ש"ח. קבע בית משפט השלום כי מתחם הענישה ההולם ביחס לכל אירוע בודד של סחר בקוקאין בכמויות שבין 9 גרם ל-40 גרם, עומד על עונש מאסר בפועל של 12 עד 40 חודשי מאסר בפועל. נגזר עונש של 24 חודשי מאסר בפועל וענישה נלוות. הערעור בבית המשפט המחוזי והעליון נדחה.

ת"פ (מחוזי חי') 22435-01-15 מדינת ישראל נ' וליד שעיב - על פי עובדות כתב האישום נפגשו הנאשם והסוכן, לצורך ביצוע עסקת הסם. בהמשך הסיעה הנאשמת את הנאשם ברכבה, כדי לאפשר ביצוע עסקת הסם. במהלך הנסיעה ברכב, מסר הסוכן לנאשם סך של 4,500 ₪ בתמורה לקבלת הסם. הביא הנאשם סם מסוכן מסוג קוקאין בכמות של 8.38 גרם נטו, ומסר אותו לסוכן ברכב. במועד אחר סחר הנאשם בסם מסוכן מסוג קוקאין בכמות של 18.20 גרם נטו, בתמורה ל- 8200 ₪. במועד אחר סחר הנאשם בסם מסוג קוקאין בכמות של 49.45 גרם נטו. והחזיק בסם מסוג קוקאין שלא לצריכה עצמית בכמות של 3.5 גרם נטו. מתחם העונש ההולם את האירוע מושא עסקת הסם הראשונה, המתייחסת לכ-8 גרם קוקאין, נע בין עונש של 12 חודשי מאסר בפועל לבין עונש של 24 חודשי מאסר בפועל; מתחם העונש ההולם את האירוע מושא עסקת הסם השנייה, המתייחסת לכ- 18 גרם קוקאין, נע ביןעונש של 18 חודשי מאסר בפועל לבין עונש של 36 חודשי מאסר בפועל ומתחם העונש ההולם את האירוע מושא עסקת הסם השלישית , המתייחסת לכ- 50 גרם קוקאין, נע ביןעונש של 24 חודשי מאסר בפועל לבין עונש של 48 חודשי מאסר בפועל.

9. בהתאם לסעיף 40 ג(א) לחוק העונשין התשל"ז - 1977, בית המשפט יקבע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה, ולשם כך יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. סבורני כי מתחם העונש ההולם בגין האירוע הוא 12-24 חודשי מאסר בפועל וענישה נלוות.

10. מדובר בנאשם שסחר בסם מסוגים שונים. בניגוד לעמדת הסנגור לפיה סם הקוקאין הוא קשה לעומת הMDMA- שאינו מהקשים. אני סבור כי שני הסמים קשים. סם הקוקאין הוא אומנם סם המופק מהצומח, אולם הוא סם ממריץ הגורם לפגיעה משמעותית בבריאות הצורך אותו. וה- MDMA הוא סם פסיכואקטיבי סינתטי (מלאכותי) הגורם לתחושת אופוריה, אך גורם לפגיעה מוחית קשה. בנסיבות אלו לא מצאתי כי ניתן לקבוע שסם אחד קל מהאחר. מדובר בשני סמים קשים. יחד עם זאת, בהתחשב בעובדה כי מדובר בביצוע עסקה אחת. בהתחשב בכך שמדובר במי שאין לו רישום פלילי וזו לו הסתבכות ראשונה. העובדה כי הוא עתיד לראשונה בחייו לרצות עונש מאסר. אני סבור כי יש מקום למקם אותו בחלק התחתון של מתחם הענישה.

11. משקל תיקון כתב האישום על מיקום הנאשם בחלקו התחתון של מתחם הענישה. גם לכך יש לתת את הדעת. בהתחשב שתיקון כתב האישום נעשה על רקע ראייתי. אין ספק כי הנאשם היה מעורב בביצוע עסקת הסם בכלל שלביה כפי שהנאשם הודה לפני. אולם מחיקת האישום הנוסף כנגד הנאשם היא משמעותית כיוון שמדובר בעבירה נוספת של סחר בסם שהמדינה לא ביקשה לתקן, אלא למחוק וזאת בשל קושי ראייתי. משמעות מחיקת האישום הנוסף מלמדת כי בשלב הנוכחי כל שיש לפני בית המשפט היא מעורבות בעברת סחר בסם חד פעמית. דבר שיש בו לחזק את הקביעה כי יש למקם את הנאשם בחלקו התחתון של המתחם. בנוסף, אני מוצא לציין כי לא מצאתי למקם את הנאשם בתחתית המתחם קרי 12 חודשי מאסר וזאת בהתחשב בעובדה כי הסם בו סחר הנאשם היה סם מסוכן וקשה. בנוסף מדובר בשני סוגי סם. דבר המלמד על הנגישות של הנאשם לסמים.

12. אני מבקש להוסיף מספר מילים על המחלוקת המצומצמת בין הצדדים לעניין העונש. שני הצדדים מסכימים כי בשל נסיבותיו האישיות של הנאשם יש מקום למקם אותו בחלק התחתון של מתחם הענישה אותו הציעו הצדדים. מתחמי הענישה שהציעו הצדדים הם אכן נמוכים בהתחשב בסוג חומרת העבירה. אולם לא ניתן להתעלם מהעובדה כי הסכמת הצדדים נבעה משיקולים עניינים. זאת בשל הקושי הראייתי שנוצר בתיק. בית המשפט ישב בתיק זה בהליך הגישור ונחשף לקושי הראייתי שנבע מהראיות הדיגיטליות שנאספו בתיק. התביעה בהגינותה הרבה שיקללה את הקושי וביקשה את המתחם כפי שביקשה, המתחם בצדק רב משקף את הסיכון והסיכוי של התיק. הנאשם מצדו מודע גם הוא לראיות הקיימות בתיק והקושי להתמודד עם ראיות אלו מבחינתו ולכן הוא הודה בכתב האישום. בסופו של יום הצדדים טענו בפער קטן של תחתית המתחם המדינה טענה ל - 15 חודשי מאסר וההגנה ל- 10 חודשי מאסר. כיוון שמדובר בהסדר אני סבור כי על הצדדים היה לעשות מאמץ קטן נוסף ולהגיע להסכמה. פער של חמישה חודשי מאסר בין הצדדים מצמצמים עד מאד את שיקול הדעת השיפוטי בענישה וראוי להימנע מכך.

13. בהינתן המתחם האמור, יש לגזור את עונשו של הנאשם תוך שקילת המתחם ותוך התחשבות בנסיבות המשליכות על קביעת העונש המתאים, כאשר בעניינו יש לתת משקל להלימה בגזירת העונש לביצוע העבירה ע"י הנאשם; נסיבות ביצוע העבירה וחומרתה; סוגי הסמים, כמותם ומחיר עסקת הסם שבוצעה; מידת הפגיעה בערך המוגן; גילו של הנאשם; הנסיבות עליהן עמדו הצדדים בטיעוניהם; הודאתו המצביעה על נטילת אחריות; חיסכון בזמן השיפוטי; היותו נעדר עבר פלילי.

14. לאחר ששמעתי את הצדדים בהתחשב בטיעוניהם, על פי כל השיקולים הצריכים לגזר הדין אני קובע כי אלה העונשים שאני משית על הנאשם:

  א.  אני דן את הנאשם לעונש מאסר למשך 13 חודשים החל מיום מעצרו 17.06.24.

ב. אני דן את הנאשם למאסר למשך 9 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים. התנאי הוא שלא יעבור על פי הוראות פקודת הסמים המסוכנים מסוג פשע. החל מיום שחרורו ממאסר.

  ג. אני דן את הנאשם למאסר למשך 3 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים. התנאי הוא שלא יעבור על פי הוראות פקודת הסמים המסוכנים, מסוג עוון. החל מיום שחרורו ממאסר.

ד. הנאשם ישלם קנס בסך 7,000 ₪ או 70 ימי מאסר תמורתם.

הקנס ישולם בתוך 120 מהיום.

  ה.  הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים. הנאשם יפקיד את רישיונו במזכירות בית המשפט בתוך 10 ימים מיום שחרורו.

  ו. הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

ניתן צו למוצגים לשיקול דעת קצין משטרה ו/או התביעה.

זכות ערעור לבית המשפט העליון, תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ט"ז חשוון תשפ"ה, 17 נובמבר 2024, במעמד הצדדים.