הנאשם לא הציג בפני שירות המבחן אישור המאמת את רישיונו לשימוש בקנאביס רפואי ולא התייצב לבדיקת שתן אליה זומן, אך הציג בשלב הטיעונים לעונש רישיון שהיה בתוקפו במועד התייצבותו בפני שירות המבחן והממונה על עבודות השירות.

8. שירות המבחן התרשם כי ברקע לביצוע העבירה עמד הצורך של הנאשם להתמודד עם כאביו וניסיון לעמוד בהוצאות הכלכליות הכרוכות בשימוש אינטנסיבי בסמים והתקשה להעריך הפחתה בסיכון למעורבות חוזרת בביצוע עבירות דומות בשל היעדר יציבות תעסוקתית והרגלי צריכת הסמים של הנאשם. בנוסף, שירות המבחן התרשם כי הנאשם אינו בשל לבחינת דפוסיו ובחירותיו, מתקשה לשתף פעולה עם הגורמים הרלוונטיים, שולל תלות או צורך בטיפול ייעודי ולכן אין פתח להמשך מעורבות בעניינו.

עיקר טענות הצדדים לקביעת העונש

9. ב"כ המאשימה עמדה בטיעוניה על הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם בדמות שמירה על שלום הציבור ובריאותו והדגישה שהנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות ובהחזקה של שבעה סוגי סמים מסוכנים ביניהם קוקאין במשקל של 4 גרם וכי הסמים היו מחולקים לאריזות ונתפסו באופנוע של הנאשם ובכיס מעילו.

אשר למתחם העונש ההולם - הפנתה לפסיקה וטענה בהסתמך עליה למתחם של 18 - 36 חודשי מאסר בפועל.

אשר לנסיבות אישיות טענה ב"כ המאשימה, כי הנאשם לא לקח אחריות, לא הכיר בחומרת מעשיו ולא נשלל על ידי שירות המבחן סיכון להישנות התנהלות פורצת גבולות. עוד טענה כי הנאשם לא החל בתהליך שיקומי על אף הצהרותיו לפנות להליך זה והפנתה לקביעות שירות המבחן.

לבסוף טענה ב"כ המאשימה, כי יש למקם את הנאשם בשליש התחתון אך לא בתחתית ולהשית עליו 22 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס וחילוט הכספים כמפורט בכתב האישום, פסילה בפועל ועל תנאי. עם זאת, נוכח הסכמת ב"כ הנאשם לחילוט הכסף במזומן שנתפס כמוצג והכסף שהופקד במסגרת שחרור האופנוע, חזרה בה מבקשתה להכריז על הנאשם סוחר סמים.

10. ב"כ הנאשם לא חלק בטיעוניו על הפגיעה בערכים המוגנים, אך טען כי מדובר בפגיעה במידה בינונית שכן אין אינדיקציה לעבירות של סחר בסמים.

אשר לנסיבות הקשורות בעבירה טען כי מדובר בעבירות שלא הוכח לגביהם תכנון והואיל ואין כאמור אינדיקציות לסחר, גם אין מקום לשקול נזק שהיה צפוי להיגרם.

לעניין הנסיבות האישיות טען כי הנאשם נעדר עבר פלילי והעבירות בוצעו על רקע משבר אישי ותאונת דרכים קשה שעבר והליך שיקום ארוך. עוד טען כי הנאשם הביע חרטה על מעשיו וכי הוא מודע להתנהגותו הבעייתית. יצוין, כי ב"כ הנאשם הציג רישיון של הנאשם לקנביס שתוקפו מיום 28.03.24 ועד ספטמבר 2024.

אשר למתחם העונש ההולם טען כי המתחם נע בין מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר בפועל ועתר למיקום הנאשם בתחתית המתחם, כך שיושת עליו עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות. בהקשר זה ציין כי הנאשם זוכה לאחר ניהול הוכחות מהעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול וכי במרכז ההליך עמדו טענות משפטיות.

משנשאל ב"כ הנאשם על ידי בית המשפט מדוע לא היה שיתוף פעולה מצד הנאשם עם שירות המבחן השיב כי הנאשם לא מצא לנכון לבוא ולבחון את דפוסיו והתנהגותו שכן הוא לא נוגע ומשתמש בסמים אחרים ולא מדובר בהתמכרות לסמים.

כאמור, ב"כ הנאשם נתן הסכמתו לחילוט הכסף במזומן שנתפס כמוצג והכסף שהופקד במסגרת שחרור האופנוע, ככל שהופקד.

11. הנאשם בדבריו סיפר כי עבר תאונה קשה בשנת 2021 ועבר תהליך שיקום ארוך. לדבריו, לא התרשם כי שירות המבחן מכוון להליך טיפולי ואם כך היו הדברים היה נכון להליך כזה. לבסוף, ביקש מבית המשפט לרצות את עונשו במסגרת עבודות שירות.

קביעת מתחם העונש ההולם

12. בהתאם לסעיף 40ב לחוק העונשין, העיקרון המנחה בענישה הינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בקביעת מתחם העונש ההולם, על בית המשפט להתחשב בערכים החברתיים הנפגעים מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

13. כתוצאה מביצוע העבירה בה הורשע הנאשם נפגעו ערכים בדמות שלום הציבור ובריאותו. בנוסף, הנאשם פגע במעשיו במאבק בנגע הסמים אשר גורר נזקים חברתיים - ישירים ועקיפים, הן בשל הפגיעה במשתמשים ובסובבים אותם והן בשל העבריינות הנלווית לא אחת לשימוש בסמים.

14. ב"כ הצדדים הגישו פסקי-דין שונים המשקפים לשיטתם את מדיניות הענישה הנוהגת בעבירה המיוחסת לנאשם. להלן פסקי-הדין אליהם הפנו הצדדים וכן פסקי דין נוספים.

רע"פ 5382/22 דסיה נ' מדינת ישראל (2022) - המבקש הודה והורשע על פי הודאתו בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית בכך שביחידת דיור שלו החזיק כ - 74.8 גרם קנבוס וכ - 3.3 גרם קוקאין. בית המשפט בערכאה הדיונית קבע מתחם של 8 - 18 חודשי מאסר בפועל וגזר על המבקש 10 חודשי מאסר בפועל. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה וכך גם בקשת ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון.

רע"פ 747/14 לוי נ' מדינת ישראל (2014) - המבקש הורשע לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית בכך שהחזיק על גופו 5 גרם הירואין ו - 0.095 גרם קוקאין. המבקש צירף תיק נוסף שאף בו הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית בכך שהחזיק כחצי גרם הירואין. בית משפט השלום קבע מתחם של 8 - 18 חודשי מאסר בפועל וגזר על המבקש 8 חודשי מאסר בפועל. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי (ר' ע"פ 20374-11-13) ובקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון נדחו.

עפ"ג (י-ם) 1810-06-24 עמר נ' מדינת ישראל (2024) - המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית בכך שהחזיק בתוך רכב כ - 7 גרם קוקאין, כ - 10 גרם MDMAוקטמין, כ - 6.7 גרם מטה-פטמין, כ - 23 גרם קטמין, בקבוק 1 מ"ל של LSD, 85 יחידות MDMA, 10 יחידות LSDוכ - 10 גרם פסילוצין. בית המשפט בערכאה הדיונית קבע מתחם של 18 - 36 חודשי מאסר וגזר על הנאשם, בעל עבר פלילי, עונש של 25 חודשי מאסר בפועל תוך הפעלת מאסר מותנה של 5 חודשים מתיק אחר, כך שבסך הכל ירצה הנאשם 28 חודשים. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה (להליך בבית משפט השלום, ר' ת"פ (י-ם) 57341-02-23).

עפ"ג (מרכז) 49027-02-19 וקנין נ' מדינת ישראל (2019) - המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית והפרעה לשוטר בכך שהחזיק ברכבו 8.4 גרם קוקאין וכאשר הגיע למחסום משטרתי העביר את הסם לקטין שהיה עמו. בית המשפט בערכאה הדיונית קבע מתחם של 8 - 18 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל. ערעור שהוגש על חומרת העונש על ידי הנאשם נדחה (להליך בבית משפט השלום, ר' ת"פ (רמ') 50955-01-16).

עפ"ג (ת"א) 6761-02-15 כהן נ' מדינת ישראל (2015) - המערער הודה והורשע על פי הודאתו בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית והכנת כלים שלא לצריכה עצמית בכך שהחזיק בדירתו כ- 4.9 גרם קוקאין ומשקל אלקטרוני. בית המשפט בערכאה הדיונית קבע מתחם של 8 - 18 חודשי מאסר בפועל וגזר על המערער עונש של 14 חודשי מאסר. ערעור שהוגש על חומרת העונש לבית המשפט המחוזי נדחה למעט לעניין תקופת הפסילה מנהיגה (להליך בבית משפט השלום ר', ת"פ 15725-02-14).

עפ"ג (ת"א) 26655-04-14 חמדאן נ' מדינת ישראל (2014) - המערער הורשע על פי הודאתו בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בכך שהחזיק ברכב בו נהג כ - 5.2 גרם קוקאין. בית משפט בערכאה הדיונית קבע מתחם עונש של 8 - 18 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם, נעדר עבר פלילי, עונש של 8 חודשי מאסר בפועל. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה (להליך בבית משפט השלום, ר' ת"פ (ת"א) 22464-07-12).

ת"פ (ת"א) 17751-11-21 מדינת ישראל נ' פלוני (2024) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית בכך שהחזיק, עת רכב על אופנוע, כ - 8 גרם קוקאין, כ - 20 גרם מתיל-מת-קאטינון, כ - 9 גרם קטאמין, כ - 14 גרם MDMA, 15 יחידות LSDו - 20 גרם קנביס. בית המשפט קבע מתחם של 12 - 24 חודשי מאסר אך סטה בשל שיקולי שיקום מהמתחם וגזר על הנאשם, הנעדר עבר פלילי, עונש של 6 חודשים לריצוי בעבודות שירות.

המאשימה הפנתה לת"פ 3282-06-19 (רמלה) מדינת ישראל נ' אבו יחיא (2022) - הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית בכך שבעודו נוסע במונית החזיק כ - 4 גרם קוקאין. בית המשפט קבע מתחם הנע בין 6 - 15 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם, בעל עבר פלילי, 10 חודשי מאסר בפועל וכן הפעיל במצטבר מאסר מותנה של 6 חודשים, כך שירצה 16 חודשי מאסר בפועל.

ההגנה הפנתה לת"פ (רח') 48479-07-22 מדינת ישראל נ' וואסיהון טגניה (2023) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ובעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית בכך שהחזיק ברכבו 0.7 גרם קנבוס, כ - 7.5 גרם קוקאין, כ - 0.9 גרם קטמין, 20 טבליות MDMA, כ - 5 גרם MDMAוכן החזיק בתחתוניו כ- 0.3 גרם קוקאין, 13 טבליות MDMAוסמים נוספים (להלן - "התיק העיקרי"). בנוסף צירף הנאשם כתב אישום נוסף והורשע על יסוד הודאתו בעבירה של סחר בסמים מסוכנים ועבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית. בית המשפט קבע בהקשרו של התיק העיקרי מתחם עונש של 8 - 18 חודשי מאסר בפועל.

15. נסיבות הקשורות בביצוע העבירה - סוגי הסמים שהחזיק הנאשם הכוללים גם סמים שהוגדרו בפסיקה כסמים "קשים", ריבוי הסוגים והכמויות והעובדה כי הסמים הוחזקו מחוץ לביתו של הנאשם - באופנוע בו נהג ועל גופו - מהווים נסיבות מחמירות ומובילים למסקנה כי הפגיעה בערכים המוגנים במקרה דנן היא ממשית וברף הבינוני - גבוה. הסמים נתפסו בשקיות רבות ושונות ובנוסף נתפס כסף מזומן בסכום של 2,620 ₪.

16. לאור כל האמור, לאחר שבחנתי את הפסיקה הנוהגת ואת כלל השיקולים הנדרשים, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 10 חודשי מאסר עד 24 חודשי מאסר.

גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם

17. לא מצאתי כי מתקיימות נסיבות לסטייה ממתחם הענישה לקולה ולחומרה. לפיכך, יש לגזור את דינו של הנאשם בתוך המתחם.

18. הנאשם, צעיר בן 25, רווק, השלים 11 שנות לימוד. הנאשם עבר תאונת דרכים קשה, שבעקבותיה הפסיק את עבודתו ועבר תקופת שיקום ממושכת. מהתסקיר שהוגש בענייננו עולה כי העבירות דנן בוצעו על רקע חיפוש אחר פתרון מיידי להתמודד עם קושי כלכלי שנבע גם מההוצאות הכספיות הכרוכות בשימוש אינטנסיבי בסמים ועל מנת להתמודד עם מצב בריאותי מאתגר בשל אותה תאונת דרכים.

19. הנאשם כפר וניהל הוכחות. מובן, כי זו זכותו המלאה וכי בהתאם לסעיף 40יא(6) לחוק העונשין לא אזקוף שיקול זה לחובתו, אך לקבלת אחריות והודאה יש משקל רב לזכות נאשם. לכן, הנאשם אינו זכאי להקלה המיועדת לנאשמים אשר מודים במיוחס להם ולוקחים אחריות. לצד זאת יודגש, כי במסגרת הכרעת הדין זיכיתי את הנאשם מעבירה של נהיגה תחת השפעת סמים.

20. מהתסקיר עולה כי הנאשם התקשה להכיר בחומרת מעשיו והשלכותיהם. הגם שהביע חרטה על מעשיו, נטה לייחס את מעורבותו בעבירות להתנהלות כלכלית בעייתית והתקשה להתייחס לקשריו השוליים וקשייו להציב גבולות פנימיים מעבר לשימוש עצמי בסמים. לפיכך, בהעדר נכונות לשיתוף פעולה עם שירות המבחן ונוכח שלילת התלות בסמים והצורך בטיפול ייעודי - שירות המבחן לא יכול היה לשלול סיכון להישנות התנהלות פורצת גבולות.

21. אציין, כי גם במהלך הטיעונים לעונש ועת נשאל ב"כ הנאשם אשר לאי שיתוף הפעולה עם שירות המבחן הבהיר כי הנאשם לא מצא לנכון לבצע בדיקה אשר לדפוסיו והתנהגותו. הנאשם מצידו הסביר כי לא קיבל את הרושם ששירות המבחן מכוון להליך טיפולי.

על אף דברי הנאשם בדיון, לא התרשמתי כי הנאשם אכן מעונין - באמת ובתמים - בהליך טיפולי ובקשר עם שירות המבחן ובקשה להפנותו לשירות המבחן פעם נוספת אף לא הועלתה בפניי.

22. מנגד, עומדים לזכות הנאשם גילו הצעיר והעובדה שהוא נעדר עבר פלילי.

23. לאור כל האמור, אני סבורה כי יש למקם את עונשו של הנאשם בשליש התחתון של המתחם, אך לא בתחתית המתחם.

24. אשר לבקשה להכריז על הנאשם סוחר סמים - נוכח הסכמת ב"כ הנאשם לחילוט הכסף שנתפס כמוצג בתיק וכן לחילוט סכום ההפקדה שהופקד על ידי הנאשם, ככל שהופקד, לצורך שחרור האופנוע - הודיעה ב"כ המאשימה כי היא אינה עומדת על בקשתה להכריז על הנאשם סוחר סמים. משכך, התייתר הצורך לדון בבקשה זו.

סוף דבר

25. לאור כל האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 11 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו על פי רישומי שב"ס.

ב. 6 חודשי מאסר על תנאי, אותם לא ירצה הנאשם, אלא אם יעבור כל עבירה מסוג פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים, למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.

ג. 3 חודשי מאסר על תנאי, אותם לא ירצה הנאשם, אלא אם יעבור כל עבירה מסוג עוון לפי פקודת הסמים המסוכנים, למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.

ד. פסילה בפועל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 12 חודשים ממועד שחרורו של הנאשם ממאסר.

ה. פסילה על תנאי מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 6 חודשים. הנאשם יישא בעונש זה אם בתקופה של שנתיים מיום שחרורו ממאסר יעבור עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים.

ו. קנס בסך 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב - 6 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.9.24 ובכל ראשון לחודש שלאחריו.

ז. מורה על חילוט הכסף שנתפס כמוצג בתיק לטובת המדינה וכן על חילוט סכום הכסף שהופקד לטובת שחרור האופנוע של הנאשם, ככל שהופקד.

ניתן צו כללי להשמדת, חילוט או השבת המוצגים - לפי החלטת היחידה החוקרת.

זכות ערעור תוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, י"א תמוז תשפ"ד, 17 יולי 2024, במעמד הצדדים.